א. שׁחף
1, ממנו °ב. שַׁחַף, *א. שָׁחַף °שַׁחֲפָן, שַׁחֶפֶת, °שַׁחַפְתָּן, ועי' שׂחף.
1 [גם בארמ' בא שחפתא, שחפותא, וכן שׂחאף سحاف בערב', כמו שחפת בעבר'. ויש שרואים בשרש זה רק מבטא אחר במקום סחף, אך אפשר שנגזר הפעל א. שָׁחַף שבתו"מ משם העצם שבמקרא.]