1, ש"ז, שָׁלֶג, — גבישי קרח לבנים בצורת כוכבים קטנים היורדים כגשם מן העננים, Schnee; neige; snow: כי כאשר ירד הגשם וְהַשֶׁלֶג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה (ישע' נה י). הנתן שֶׁלֶג כצמר כפור כאפר יפזר (תהל' קמז יו). אש וברד שֶׁלֶג וקיטור רוח סערה עשה דברו (שם קמח ח). כַּשֶּׁלֶג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד (משלי כו א).  לא תירא לביתה מִשֶׁלֶג כי כל ביתה לבש שנים (שם לא כא). הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שֶׁלֶג (איוב ו יו). כי לַשֶָּלֶג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו (שם לז ו). — ובפרט כדגמה לדבר לבן וצח: אם יהיו חטאיכם כשנים כַּשֶּׁלֶג ילבינו (ישע' א יח). תחטאני באזוב ואטהר תכבסני וּמִשֶּׁלֶג אלבין (תהל' נא ט). זכו נזיריה מִשֶּׁלֶג צחו מחלב (איכה ד ז). — ובדמיון לצבע המצורע: ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כַּשֶּׁלֶג (שמות ד ו). והנה מרים מצרעת כַּשֶּׁלֶג (במד' יב י). ויצא לפניו מצרע כַּשֶּׁלֶג (מ"ב ה כז). — ובצרופים שונים, יום הַשָּׁלֶג:  והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר ביום הַשָּׁלֶג(ש"ב כג כג, וכעין זה דהי"א יא כב). — מֵימֵי שֶׁלֶג: ציה גם חם יגזלו מימי שֶׁלֶג (איו' כד יט)2.

— צִנַּת שֶׁלֶג: כצנת שֶׁלֶג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו (משלי כה יג). — ואמר בן סירא: כרשף יניף שלגו (ב"ס גני' מג יז). — ובתו"מ, גם מ"ר שלגים, במשמ' ירידות שלג, Schneefälle; chutes de neige; snowfalls: אלו לא מביאין ולא חוצצין הזרעים והירקות המחוברים לקרקע וכו' וכפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח (אהל' ח ה). בהרת עזה כשלג (נגע' א א). הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג (שם שם ב). היתה כשלג ונעשית כסיד ההיכל, כצמר לבן וכקרום ביצה, נעשית מספחת שאת או מספחת עזה (שם ז ב). אלו מעלין (את המקוה) ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק, אמר ר' עקיבא היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה והעידו אנשי מידבא משמו שהיה אומר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה (מקו' ז א). אין מעברין את השנה וכו' לא מפני הצינה ולא מפני השלגים (תוספת' סנה' ב יב, וכעין זה בבלי סנה' יא). או לפי ששותה מי שלחים אבל אינה שותה מי שלגים ת"ל למטר השמים תשתה מים, כשהוא אומר מים אף מי שלגים (ספרי דבר' לט). או שהטיל עליו שלג או צינים במקום שאינו נרא' חייב לרפותו (ירוש' ב"ק ח א). בארבעה שבילין חמה מהלכת ניסן אייר וסיון מהלכת בהרים כדי לפשר את השלגין (פסח' צד:). ונוהגין טומאה וטהרה בשלגים (נדה יז.). מערב משם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום (מד"ר במד' ג). — ובסהמ"א: מתלגא וממטרא, מחמת שלגים ומטרים וכו' וההרים יגינו עליך מן השלגים ומן המטרים (רש"י, סנה' לו:). היעזוב העוזב שלגים מצורים (ר"ת, הכרעות, היעזב, דונש על מנחם, 81). — ואמר הפיטן: שערי מכון שבו שלגים יתכון, ומערת קטור וסער בו ישכון (שמעון בן יצחק, שערי שמים, סליח' ב עשי"ת).— ואמר המשורר: אקוה לסתו כי הוא יכלם בקר רוח שלגים או רביבים (ראב"ע, למי אנוס, כהנא א, 21). זכו תמול משלגים (עמנואל, רואי ויודעי, מחב' כא, הברמן, 600).  — ובמשל: כי השלג של אשתקד אינו בנמצא כך לא יזכרו ולא יפקדו לו עוונות של שנה העברה (ספר החיים, פ' סליחה ומחילה ד ו, כו.).