* 1, פ"י, — שלבק את השפה, העלה בה בועות נפוחות, Blasen bilden; forner des bulles; to bubble (up): כופה לעשות בצמר אבל לא בפשתן מפני שהיא מסרח' את הפה ומשלבקת את השפיות (ירוש' כתוב' ה ו).

— °שֻׁלְבַּק, שעלו בו בועות: הכי יעצור כח ללכת כל ימיו הלוך ונסוע לסבב על פתחי הסופרים וכו' הלא רגליו יבצקו, סנדליו יסדקו ושפתותיו ישלבקו (החלוץ, מחברת ט מאמר א, תרלג, 81).