1, ש"נ, מ"ר שְׁלָדוֹת, — מערכת העצמות שבגוף האדם,  Gerippe, Skelett; squelette; skeleton: שדרה שגורר רוב חליות שלה אף על פי ששלדה קיימת טהורה (תוספת' אהיל' ב ה). מה בינו (שפיר שנתקלקלה צורתו) לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת (ר"ש בן לקיש, ירוש' נדה ג ג). כאן ששלדו קיימת, כאן בשאין שלדו קיימת (מו"ק כה.). מת שנשרף ושלדו קיימת טמא (ר' שבתאי, נדה כז:). — ואמר הפיטן: לכן שק תפור על גלדיך, כי כליתא בהבל ימי חלדיך, מחר יבלה כרקב שלדיך (עזרא הבבלי, תוכחת מוסר ג, יו:). טכס זוכר שמו יהודי, טבוח וקרוץ כמו גדי, טריה ובקרת להכביד בשלדי (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר שבת א חנוכה). תממו היום יחד הורים וילדים, תקפו במקרא עצרה למעט שלדים (אחלה את, סליח' מנח' יוה"כ).