שִׁלֻּם 1, ש"ז, מ"ר שִׁלּוּמִים, — גמול לטובה או לרעה, Bezahlung, Vergeltung; paiement, rétribution; payment,  retribution: כי יום נקם ליי' שנת שִׁלּוּמִים לריב ציון ישע' לד ח. באו ימי הפקדה באו ימי הַשִּׁלֻּם הושע ט ז.  השר שואל והשפט בַּשִּׁלּוּם מיכה ז ג.  ועי' שִׁלּוּמָה, שִׁלֵּם. — ובסהמ"א: כי הנפש אחרי הפרדה מן הגוף ישיגה ענינים גופיים במיני שלומים ותגמולין הלל מוירונא, תגמולי הנפש, אמר המחבר, א. . כי אהבת שלומים אהבתך לי שלומים לאהבה אשר נאצלה ממני  מפו, אהבת ציון, ח. —  ואמר הפיטן: שחת משולי קש באסר, שלום קרנות עשר ר"א קליר, קמי קהלך, יוצר ב פסח. ושבועת העלם דבר ושלום גזל והשב אבדה שמעון בן יצחק, אתה הנחלת, מוסף א שבועות .  ורב שלומים לך חיבתי שיר היחוד ליום א. —  *ושלום הקץ, במשמ' גמר:  וכל הבאים אחריהם לעשות כפרוש התורה אשר התוסרו בו הראשונים עד שלום הקץ השנים האלה וכו' ובשלום הקץ למספר השנים האלה אין עוד להשתפח לבית יהודה וכו'  ברית דמשק ו ה-ז, סגל, השלח כו, 488. — ובסהמ"א:  מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך צרה מתוך תשובה מתוך רחמים מתוך זכות אבות מתוך שילום הקץ מדה"ג שמות ו ה, מרגליות צו 2.