שְׁנִינָה
1, ש"נ,— דברי משל בלעג על אדם: והיית לשמה למשל וְלִשְׁנִינָה בכל העמים (דבר' כח לז). והיה ישראל למשל ולִשְׁנִינָה בכל העמים (מ"א ט ז). ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לִשְׁנִינָה ולקללה וגו' (ירמ' כד ט). ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל וְלִשְׁנִינָה בכל העמים (דהי"ב ז כ). — ואמר המשורר: ישח עמוד התלמוד והבניה נהרסה, והמשנה לשנינה ברגלים נרמסה (ראב"ע, אהה ירד, כהנא א, 142).
1 [רגילים לפרש מלה זו במשמ' דבור שנון וחד, אבל באשור' בא שַנִינֻ כת"ז במשמ' נמשל, דומה, ועל כן אפשר כי בא שנינה בעקר במשמ' מָשָל, וצ"ע.]