1, שְׁנָיִם, שם מספר לזכר, סמ' שְׁנֵי, שְׁנֵים2, כנ' שְׁנֵינוּ, שְׁנֵיכֶם, שְׁנֵיהֶם, נק' שְׁתּיִם3, שְׁתָּים סמ' שְׁתֵּי, שְׁתַּים, שְׁתֵי4, כנ' שְׁתֵּיהֶם, שְׁתֵּיהֶן, — מספר אחד ועוד אחד, zwei; deux; two עם שם מיֻדע או בלתי מיֻדע, שני אנשים, שני המאורות, שני אחיו וכדו'; ויעש אלהים את שְׁנֵי המארת הגדלים בראש' א יו. ויקח לו למך שְׁתֵּי נשים שם ד יט. ויגד לִשְׁנֵי אחיו בחוץ שם ט כב. וליוסף ילד שְׁנֵי בנים שם מא נ. ולקחו מן הדם ונתנו על שְׁתֵּי המזוזת שמות יב ז. ואנקמה נקם אחת מִשְׁתֵי4 עיני מפלשתים שפט' יו כח. וילפת שמשון את שְׁנֵי עמודי התוך וכו' אחד בימינו ואחד בשמאלו שם שם כט. וילך הוא וּשְׁנֵי אנשים עמו ש"א כח ח. ותבאנה לך שְׁתֵּי אלה ביום אחד שכול ואלמן ישע' מז ט. — ועם כנוי דבוק, שְׁנֵיהֶם, שְׁתֵּיהֶם, שְׁתֵּיהֶן: ויהיו שְׁנֵיהֶם ערומים האדם ואשתו בראש' ב כה. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שְׁנֵיהֶם שם ט כג. ותהיין גם שְּׁתֵּיהֶן לו לנשים ש"א כה מג. דרך אחד לִשְׁתֵּיהֶן יחזק' כג יג. וימתו גם שְׁנֵיהֶם מחלון וכליון רות א ה. ותלכנה שְׁתֵּיהֶם עד בואנה בית לחם שם שם יט. כרחל וכלאה אשר בנו שְׁתֵּיהֶם את בית ישראל שם ד יא. ויתלו שְׁנֵיהֶם על עץ אסת' ב כג. —  ושְׁנַיִם, שְׁתַּיִם עם שם־עצם: על פי שְׁנַיִם5 עדים או שלשה עדים יומת המת דבר' יז ו. וְלִשׁנַיִם האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע יהושע ו כב. אז תבאנה שְׁתַּיִם נשים זנות אל המלך מ"א ג יו. והנני מקששת שְׁנַיִם עצים שם יז יב. במקור נדפס 'יז יג' ותצאנה שְׁתַּיִם דבים מ"ב ב כד. — ושם המספר אחר השם המנוי: לקח פר אחד בן בקר ואילם שְׁנַיִם תמימם שמות כט א. ופר בן בקר אחד ואילם שְׁנָיִם ויקר' כג יח. ולזבח השלמים בקר שְׁנַיִם במד' ז יז. עמדים שְׁנַיִם וגלת הכתרת אשר על ראש העמודים שְׁתָּיִם והשבכות שְׁתַּיִם מ"א ז מא. ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שְׁנַיִם מעשה צעצעים דהי"ב ג י. — ועם השם המנוי בלשון יחיד: ובני יוסף אשר ילד לו מצרים נפש שְׁנָיִם בראש' מו כז.  לקטו לחם משנה שְׁנֵי העמר לאחד שמות יו כב. —  פּי שְׁנַיִם, במשמ' שני חלקים: כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שְׁנַיִם בכל אשר ימצא לו דבר' כא יז. ויאמר אלישע ויהי נא פי שְׁנַיִם ברוחך אלי מ"ב ב ט. ועי' ב. פֶּה והערה שם. — ובלי שם־עצם, בשמושים תחביריים שונים: אם ימצא הגנב ישלם שְׁנָיִם שמות כב ו. שְׁתַּיִם הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך ישע' נא יט. הילכו שְׁנַיִם יחדו בלתי אם נועדו עמוס ג ג. שְׁתַּיִם שאלתי מאתך אל תמנע ממני משלי ל ז. אך שְׁתַּיִם אל תעש עמדי איו' יג כ. טובים השְּׁנַיִם מן האחד וכו' גם אם ישכבו שְׁנַיִם וחם להם וכו' קהל' ד ט-יא. —  לִשְׁנַיִם, במשמ' לשני חלקים, כרת לשנַים, גזר לשנַים: גזרו את הילד החי לִשְׁנָיִם מ"א ג כד. העגל אשר כרתו לִשְׁנָיִם ויעברו בין בתריו ירמ' לד יח. —  בּשְׁנַיִם, במשמ' שנים יחד: וישאהו במוט בִּשְׁנָיִם במד' יג כג. —  שְׁנַיִם שְׁנַיִם, במשמ' בזוגות: שְׁנַיִם שְׁנַיִם באו אל נח אל התבה זכר ונקבה בראש' ז ט. ויבאו אל נח אל התבה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מכל הבשר אשר בו רוח חיים שם שם טו. —  שְׁנַיִם שלשה, במשמ' אחדים, מועטים: ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שְׁנַיִם שלשה סריסים מ"ב ט לב. ונשאר בו עללות כנקף זית שְׁנַיִם שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה ישע' יז ו. — פעם וּשְׁתַּיִם, במשמ' פעמים אחדות: וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם וּשְׁתַּיִם נחמ' יג כ. —  אחת ושתים באותה משמ': אחת דבר אלהים שְׁתַּיִם6 זו שמעתי תהל' סב יב. כי באחת ידבר אל וּבִשְׁתַּיִם לא ישורנה איו' לג יד. אחת דברתי ולא אענה וּשְׁתַּיִם ולא אוסיף שם מ ה. — ובצרופים, שְׁנֵים עָשָׂר, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, גם כמספר סדורי: שְׁנֵים עָשָׂר נשיאים יוליד בראש' יז כ. ויהיו בני יעקב שְׁנֵים עשר שם לה כב. ושם שְׁתֵּים עשרה עינת מיםשמות יה כז. ויקרא יהושע אל שְׁנֵים העשר איש יהושע ד ד. וּשְׁתֵּים עשרה אבנים הקים יהושע שם שם ט. והוא חרש שְׁנֵים עשר צמדים לפניו והוא בִּשְׁנֵים העשר מ"א יט יט. אשר יש בה הרבה מִשְׁתֵּים7 עשרה רבו אדם יונה ד יא. בני חריף מאה שְׁנֵים עשר נחמ' ז כד. הַשְּׁנֵים עשר לחשביה בניו ואׁחיו שְׁנֵים עשר דהי"א כה יט. הַשְּׁנֵים עשר לִשְׁנֵים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל שם כז יה. וּבִשְׁתֵּים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם דהי"ב לד ג. ועם מספר המורה על עשרות, שְׁנַיִם ועשרים, עשרים ושְׁנַיִם וכדו': שְׁנַיִם ועשרים אלף במד' ג לט. ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים וּשְׁנַיִם אלף שופט' יב ט. בשנת חמשים וּשְׁתַּיִם לעזריה מ"ב יה כז. —  ואמר בן סירא: לכן גם הם בשנים נאצלו משש מאות אלף רגלי ב"ס גני' מו ח. — בעל שְׁתַּיִם, בעל שני צדדים בנפשו ובלשונו אחת בפה ואחת בלב8: אל תקרא בעל שתים ובלשונך אל תרגל רע כי על גנב נבראה בשת חרפה רעהו בעל שתים וכו' שם רע וקלון תוריש חרפה בם איש רע בעל שתים שם ה יד - ו א. —  ובתו"מ9: בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ברכ' א ד. הנכנס לכרך מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו, בן עזאי אומר ארבע, שתים בכניסתו ושתים ביציאתו שם ט ד. בכל לבבך, בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע שם שם ה. מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי פאה ח ז. היה אחד עושה ככר דבלה ושנים אין עושין או שנים עושין ואחד אינו עושה אין חורשין להן אלא לצרכן שבוע' א ד. והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטים והפוצע שני חוטין וכו' שבת ז ב. המוצא תפילין מכניסן זוג זוג, רבן גמליאל אומר שנים שנים עירוב' יא. ואין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים שקל' ה ב. תקע בראשונה ומשך בשניה כשתיים אין בידו אלא אחת ר"ה ד ט. ואין חותכין את הפתילה לשנים ביצה ד ד. שנים אוחזין בטלית, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה ב"מ א א. היו שנים רוכבין על גבי בהמה וכו' שם שם ב. ואין עושין עיר הנדחת בספר, ולא שלש, אלא עושין אחת או שתים סנה' א ה. אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים, מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את השלשה מכות א ז. שבועות שתים שהן ארבע, ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע, מראות נגעים שנים שהם ארבעה שבוע' א א. והמאהיל על כשני חצאי זתים עדי' ג א. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון אבות ב ב.שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שם ג ב. שנים עשר שבטים מביאים שנים עשר פרים ובע"ז שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים הורי' א ה. העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה ושתי הלחם בשתים עשרה מנח' ו ז. רחל בת שתים ודאי לכהן, מכאן ואילך ספק בכורות ג א. נולד לו מום בתוך שנתו מותר לקיימו כל שנים עשר חדש שם ד ב. ושתים עשרה מעלות היו שם מדות ב ג. יכול שאינו אלא שנים עשר על שנים עשר, כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח שם ג א. שני סדרים שחסרו עד שלא הוקטרו בזיכין פסולין תוספת' מנח' ד ח. לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים, לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש וכו'  ירוש' יבמ' י ג. שעירים, מיעוט שעירים שנים, וכו' כבשים, מיעוט כבשים שנים וכו' מיעוט חצוצרות שתים, א"כ מה ת"ל שתי, שיהו שתיהן שוות וכו' והכתיב ועמדו שני האנשים, מיעוט אנשים שנים וכו' ירוש' שבוע' ד א. שני ימים טובים של גליות ביצ' ו.. שתים עשרה שעות הוי היום רב, ע"ז ג:. שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע וכו' נדה סט:. — ובסהמ"א: האריסין, מקבלי השדות לשנים10 לשליש ולרביע רש"י, מו"ק יא:. — °בעלי שְׁנַיִם, מַשְׁנִים, המאמינים בשתי רשיות: וחלילה חלילה מהאמין זה, שזה נמשך לאמונת בעלי השנים, הם המאמינים כי יש שם שני אלוהות אחד טוב ואחד רע ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, נצבים, קעג:. — °שְׁנֵי הַצֵּלָע זוג צלעות: והמשלשת בד' פנים, בשני הצלע11, בקבע, בעמוד, בגג, אלו הן שני צלע זה השני משוכים ימין ויכין וכו' והקבע זה ששני צלעים קבועים עליו משנה המדות א.