ש"ז, שָׁרֶץ, — שם כולל לבעלי חים הפרים במספר מרובה1, Gewimmel; fourmiliére; swarming: ויגוע כל בשר וכו' ובכל הַשֶּׁרֶץ השֹׁרץ על הארץ (בראש' ז כא). או נפש אשר תגע וכו' או בנבלת שֶׁרֶץ טמא (ויקר' ה ב). זה לכם הטמא בַּשֶּׁרֶץ השֹׁרץ על הארץ וכו אלה הטמאים לכם בכל הַשָּׁרֶץ (שם יא כט-לא). וכל הַשֶּׁרֶץ השׁרץ על הארץ שקץ הוא וכו' ולא תטמאו את נפשותכם בכל במקור נדפס 'את בכל נפשותכם' הַשֶׁרֶץ הרֹמש על הארץ (שם שם מא-מד). — ושרץ המים: וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שֶׁרֶץ המים וכו' (שם שם י). — ובדומה לזה, שרץ אשר שרצו המים: ישרצו המים שֶׁרֶץ נפש חיה וכו' (בראש' א כ). — ושרץ העוף, במשמ' שרץ מעופף, שאינו עוף וצפור: כל שֶׁרֶץ העוף ההֹלך על ארבע וכו' וכל שֶׁרֶץ העוף אשר לו ארבע רגלים (ויקר' יא כ-כג). וכל שֶׁרֶץ העוף טמא לכם (דבר' יד יט). —  ובתו"מ: ודם השרץ אין חייבין עליו (בכורים ב ז). שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן והחובל בהן חייב (שבת יד א). לא תהיה זו (טומאה מן המת) קלה מן השרץ (ר"מ, נזיר ז ד). קולית נבלה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומים טהורים וכו' ביצת השרץ המרוקמת טהורה (חולין ט ה-ו). תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור טהור (כלים ח ה). כל השרצים אינם פוסלים חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת וכו' (פרה ט ג). אם יהא השרץ בידו של אדם אפילו טובל במי שילוח ובכל מימי בראשית אינו טהור לעולם השליך השרץ מידו עלתה לו טבילה בארבעים סאה (תוספת' תענ' א ח, וכעין זה  ירוש' שם ב א, בבלי שם טז.). תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים (עירוב' יג:) אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך (יומא כב:). אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר שרץ מן התורה (רב יהודה אמר רב, סנה' יז.). כל השרצים יש להן ארס, של נחש ממית של שרצים אינו ממית (שמואל, ע"ז לא:). — *פרשת שרצים, שֵם פרשה בספרא שמיני. — ובסהמ"א: ושני לאוין כתובין בשרץ סתם וכו' ומשמע בין שרץ המים ובין שרץ הארץ (רש"י, מכות טז:). כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו וכו' (רמב"ם, הל' תשובה ב ג). ויקראו השרצים כן להיות תנועתם תמידית לא ינוחו ולא ישקוטו, וזהו שרץ שהו' רץ (רי"ץ קארו, תולדות יצחק, בראש', ו:). והן בכלל השרצים שנקראו גם כן על שם שרצים ושבים תמיד ולא ינוחו (ספר החיים, ב ה, כ"ד:).