°, ת"ז, נק' שַׁתְקָנִית, — שדרכו לשתק, Schweigsam; taciturn(e): שאל לך משפחת שתקנים שסתם בני מריבה הם פסולין וכו' מתוך שהם שתקנים הוחזקו במיוחסים (רש"י, קדוש' עא:). — ואמר הפיטן: צעקתנו שלש עשרה משוב ריקנית, צורחת קול ערב יונה שתקנית (ר' שלמה הבבלי, אורח צדקה, סליח' מנחה יו"כ).