קל לא נמצא.

— פִע', *שִׁתֵּף, — שִתף דבר בדבר, צרף דבר לדבר, וחִברם כשותפים זה לזה, gesellen; associer; to associate: אלולי ששתפו ישראל שמו של הקב"ה בעבודה זרה כלים היו מן העולם וכו' (מכי' משפטים מסכת' דנזיקין יז). שיתף הקב"ה שמו הגדול בישראל וכו' אם מניח אני את ישראל כמות שהם נבלעין הן בין העכו"ם אלא הרי אני משתף שמי הגדול בהם והן חיים (ר"ש בן לקיש, ירוש' תעני' ב ו). בשעה שבא הקב"ה לבראות אדם הראשון וכו' ושיתף בו מדת רחמים ובראו (מד"ר בראש' ח). — *ושתף דבר עם רעהו, צרף דבר שלו לשל רעהו ולהפך: וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם (דבר' כז יד) וכו' מלמד ששיתף הקב"ה קולו עמהן (ירוש' סוטה ז ב). ג' הם שברחו מן העבירה ושתף הקב"ה שמו עמהם וכו' (מד"ר ויקר' כג). אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשין אותי יהיו משתפין כבודי עמהן ומיד אני עונה אותם (מדרש תהל' כ א, בובר, פז.). כיון שראה (ישעיהו) את מלאכי השרת מקלסים להקב"ה ולא שיתף קילוסו עמהם התחיל מיצר וכו' ולא היה לי לשתף קילוסי עם קילוסן של מלאכי השרת שאילולי שיתפתי קילוסי עם קילוסם שלהם הייתי חי וקיים לעולם כמותם (פסיק' רב' לג, אנכי אנכי, איש שלום, קנ:). — *ושתף ראובן את לוי עמו, עם עצמו: אמר להן הקב"ה (למשה ואהרן) שתפו הראשים שביניהן עמכם (מד"ר, שמות ז). — ובסהמ"א: שייַחד אלהיו בבטחונו בו במה שהוא חייב לבטוח בו ואל ישתף זולתו עמו (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ג). — *ושתף עצמו עם הצבור: תפלת הצבור נשמעת תמיד וכו' לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור (רמב"ם, תפלה ח א). — °ושתף את הבורא1, ועם הבורא, האמין ברבוי אלים וכדו': אך מפסידות היחוד בלב שלם הרבה מהם לשתף2 הבורא והוא על כמה פנים (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). ושָמונו משתפים (את הטבע) עם הבורא באמרנו הטבע חכם פועל (הוא, כוזרי א עו). — °ושתף ראובן פעֻלה עם לוי, עבד כשותף עמו, נוהג בספרות ובדבור.

— פֻע', *שֻׁתַּף, בתו"מ רק בינ', מְשֻׁתָּף, — שבני אדם מחזיקים בו בשותפות, שיך לשותפים, gemeinsam; commun; -on: וישמעו הכנעני וכל ישׁבי הארץ וכו' (יהושע ז ט). ומה תעשה לשמך הגדול שהוא משותף בנו (ירוש' תענ' ב ו). — ובסהמ"א, בכל צורות הפעל, גם במשמ' שהשתתפו בו: ויתחלקו הכחות הנפשיות אל שלשה חלקים והם מה שישותף3 בו החי עם הצמח והוא הכח הצמחי (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). חצרות הכפרים שכל אחד ואחד בונה לו בית ונמצאת החצר שבין שני הבתים משותפת לכל בני הבתים (רמב"ם, שכנים ב א). — °ודברים משֻתפים, במשמ' שיש צד שוה ביניהם: ואלו התבניות יש להם אורך ורוחב וכו' והמשותפין מהם והנפרדין שאין בינו ובין חבירו שתוף כלל (ר"י עקנין, פי' אבות ג כא, 102). — °ושם משֻתף, ולשון משתף, בעל כמה משמעיות, mehrdeutig; équivoque; ambiguous: ויהיה מים לשון משותף נאמר על הצורה ועל המים ממש ועל ענינים אחרים (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש א, ג:). השם דבור מהסכמת הקדמונים הוא שם משותף יפול על ג' ענינים (מלות ההגיון יד). והמשותפים הם השמות המורים על העניינים יותר מאחד (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 24). — °ומאמר משֻתף, ודבור משתף, במשמ' זו: כי המאמרים הסתמיים והדבורים המשותפים נאותים לדברים מסופקים וכו' וכן אמרו הם (אנשי יבש גלעד) לעמונים מחר נצא אליכם וגו' והוא מאמר משותף, ישראל היו מכוונים לצאת להלחם בם והעמונים חשבו שיצאו להשתעבד אליהם (ר"י אברבנאל, ש"א יא). — ואמרו פיטנים ומשוררים: שֻתפו חמש המכות ביום זה ערוכות והֻקבע עלי למבוכות (ליאונטי בר אברהם, אנהים במר, מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, עב). בידעי כי לבנה שם משתף לירח ואל עפרה לבנה (עמנו', מחב' יז, הברמן, 462). 

— הִתפ', *הִשְׁתַּתֵּף, נִשְׁתַּתֵּף, — נעשה שותף לזולתו בקנין, ברכוש, ובפעֻלה, sich beteiligen; participer; to participate: האחין שחלקו נותנין ב' פאות, חזרו ונשתתפו נותנין פאה אחת (פאה ג א). שנים שקבלו שדה באריסות או שירשו או שנשתתפו יכול הוא לומר טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני וכו' (דמאי ו ח). — *והשתתף עמו: השוחט לכהן ולעכומ"ז פטור מן המתנות והמשתתף עמהם צריך שירשום (חול' י ג). — *והשתתף לו: הלוקח עובר חמורו של נכרי וכו' והמשתתף לו והמקבל ממנו וכו' פטור מן הבכורה (בכור' א א, וכעין זה שם ב א). — *והשתתף או השתתפו בדבר, לגבי דיני ערובי חצרות וכו': הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו ומברכים עליו וכו' (דמאי א ד). בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח (ערוב' ג א). חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצרות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרים כאן וכאן (שם ו ח). כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זו לכל בני מבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים וכו' (שם ז ו). אין משתתפין לא באוצר ולא במבוי אלא אם כן ייחד לו מקום (תוספת' ערוב' ט ה). — *והשתתף עם זולתו בפעֻלה: כיון שבא (אשור) ונשתתף עמהן בחורבן ביהמ"ק א"ל הקב"ה אתמול אפרוח עכשיו ביצה וכו' (מד"ר בראש' לז). כולכם הייתם שותפין במכירתו של יוסף אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף ההר חמד אלהים לשבתו (שם שם צט). ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן וכו' והנשים לא נשתתפו עמהן במעשה העגל (שם במד' כא). — *ונשתתף לזולתו, הצטרף אליו: ויאספו אליו כל בני לוי (שמות לב כו) אמר הקב"ה הם נשתתפו לי אף אני אשתתף להם למנותם בכבודי ובעצמי (מד"ר במד' ד). — *והשתתף בדבר לפני, כנ"ל, ובלשון של כבוד: והדברים עתיקים זה דוד ושלמה שנשתתפו לפני הקב"ה בבנין בית המקדש (ר' איבו, שם רות ב). — ובסהמ"א: ושומעין בבית הועד בת קול שמשתתפת עמהם בתפלה (מגלת אביתר, JQR, אפריל 1902). שהעלגים מן האומות המשתתפין לישראל היו משבשין לשון נזיר על צד שנויי לשונם (רמב"ם נזיר א א). וישתתף עמו (עם העני) כדי להחזיק בידו שלא ימוט ויצטרך לבריות וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ א, 83). — °והשתתף דבר עם דבר וכדו', היו ביניהם צדדים שוים: ושאיננו (האל) משתתף עם דבר ואיננו דומה לדבר (ר"י א"ת, חו"ה, הקדמה). אבל הכניעה היא אשר תהיה אחר רוממות הנפש והתנשאה מהשתתף עם הבהמות במדותם המגונות (הוא, שם, הכניעה ב). והוא האדם השלם וכו' לא מצד שהוא גוף כי הוא משתתף בזה עם הצמח ולא מצד שהוא חי כי הוא משתתף בזה עם הבהמות (הוא, הכוזרי ד ג). כי הוא (האל) מבחר כל הברואים שמצאנו אותו משתתף עם המלאכים בדיבור ובשכל (תקון מדות הנפש לרשב"ג ח). ואם השתתפו (המשפטים) במין אחד מן השתוף עד שיתחיב מהם יחד משפט אחר אז יקרא הקש (מלות ההגיון ו). — °ושם משתתף, ודבור משתתף, כמו משֻתף: שהאל ית' ויתעלה וכו' דבר אליו (אל אברהם) בדבור משתתף לשני ענינים (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג ה, 18). כי כבר ידע כל עברי כי שם אלהים משתתף לה' ולמלאכים ולשופטים מנהיגי המדינות (ר"ש א"ת, מו"נ א ב). — °והשתתף בצערו של חברו: ושם אצלו למדן תם וישר וירא אלהים הוא משתתף בצערי ומליץ טוב בשפה רפה (חיד"א, מעגל טוב השלם, 19).