1 [כתב בעל מנחת שי: בספרים מדייקים בכ"י שחיף בשי"ן שמאלית וגם רד"ק הביאו בשרש בפני עצמו לפי שאינו בשרש אחר שהביא בשי"ן ימנית וראיתי ג"כ לבעל הלשון ולבעל מאיר נתיב שכתבו בפירוש שזהו בסי"ן ואין לספק בזה שכן המסרה מעידה עליו בהושע ב שכתוב בשי"ן וקרי בסמ"ך ע"כ, אך עי' גם בהערה שאחר זו.]

2 [לפני השבעים ואולי גם לפני הסורי היה כנראה נוסח שונה מן המסרת, וולג': stratum, ז"א שטח, שטוח, ואלו ת"י (דחפי ניסרין) מצא כאן מלה מרכבת בשׁין חזקה, ש־חיף, כדי להגיע למובן של חפוי או צפוי, הקרוב לענין הכתוב, והמפרשים העברים בחרו בפרושים שונים. סה"ש לריב"ג: שחיף עץ [יקר כלומר] שסביבותיו נסרים יקרים וכו' ושמא הוא הפוך מכשני חשיפי עזים אשר פירושו כשתי גדרות עזים ודמה סבוב הנסרים אותו לגדרות ע"כ. ור"א מבלגנצי: שחיף לשון דיבוק וצימות הוא. ויש שהציעו תקונים שאינם מסתברים, ויתכן שבא שׂחיף בעבר' כמו צחיפה صحيفة בערב', במשמ' דף ולוח, וצ"ע.]