פ"י, וָאֶשְׂחַט, —  זרר וכבש פֵרות וכד' כדי להוציא את מיצם ורטבם:  auspressen; exprimer, extraire; to press out: וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים וָאֶשְׂחַט אתם אל כוס פרעה (בראש' מ יא). —  ובסהמ"א1, בשירה:  יבַכני ובל אעצר דמעי בנות עיני עלי לחיי שחטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, בן מנחם, כט). הבשילו אשכלות עדני ואין שוחט (עמנו', מחב' ג, הברמן, 106). ועי' סָחַט..

—  נִפע', °נִשְׂחַט, — ששָׂחטו אותו:  ת"ל הפך מימיהם לדם, אף מימי כל הפירות (השאובין) כיון שהיו נשחטין נעשין דם שנא' ובעצים ובאבנים (מדה"ג שמות ז יט, מרגליות, קיז).