פ"ע, שָׂחֲקוּ, לִשְׂחוֹק, אֶשְׂחַק, אֶשְׂחָק, תִּשְׂחַק, תִּשְׂחָק, יִשְׂחַק, יִשְׂחָק, תִּשְׂחַק, יִשְׂחָקוּ, — כמו צָחַק: עת לבכות ועת לִשְׂחוֹק (קהל' ג ד)1. — ושחק אל: אֶשְׂחַק אליהם2 לא יאמינו ואור פני לא יפילון (איוב כט כד). — שחק לאדם או לדבר, לעג לו, זלזל בו: הוא לכל מבצר יִשְׂחָק ויצבר עפר וילכדה (חבק' א י). יושב בשמים יִשְׂחָק אדני ילעג למו (תהל' ב ד). אדני יִשְׂחַק לו (לרשע) כי ראה כי יבא יומו (שם לז יג). עוז והדר לבושה וַתִּשְׂחַק ליום אחרון3 (משלי לא כה). לשֹׁד ולכפן תִּשְׂחַק ומחית הארץ אל תירא (איוב ה כב). כקש נחשבו תותח וְיִשְׂחַק לרעש כידון (שם מא כא). — שחק על אדם, לעג לו: ויראו צדיקים וייראו ועליו יִשְׂחָקוּ (תהלים נב ח). ועתה שָׂחֲקוּ עלי צעירים ממני לימים (איוב ל א). ראוה צרים שָׂחֲקוּ על משבתה (איכה א ז). — ובתו"מ: ומצאתי תינוק אחד וכו' וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק וכו' (ירוש' שקל' ה א). לא יהא אדם ער בין הישנים וכו' ולא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים (ד"א זוטא ה)4. למלך שנשא אשה וכו' ראה אותה המלך שוחקת לעבד אחד משלו כעס עליה והוציאה (מד"ר דבר' ג). כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה (שם אסתר, איש יהודי). —  *ושחק בפלוני, במשמ' לעג לו: מימי לא שחק בי אדם אלא זה (ר' אבהו, ירוש' קדוש' ג ב). — ובצרוף שחוק באמך: אמרו לו (לעכו"ם) טול את פרתך אין אנו צריכין לה, שחוק באמך5 (פסיק' רב' פרה יד, מא"ש, נו:). — ופנים שוחקות: למלך שמבקש לישא אשה בת טובים וכו' כיון שחזר אותו השליח אל המלך היו פניו שוחקות וכו' המלך שהיה פקח אמר זה פניו שוחקות דומה שקבלה עליה וכו' (מד"ר שה"ש א, ישקני). — *ושָׂחק כמו שִׂחֵק, שמש לשעשוע לקהל הרואים: לשחוק אמרתי מהולל, אמר ר' אבא בר כהנא מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיאטריאות (מד"ר קהל', לשחוק אמרתי). ועי' שׂוֹחֵק. — ובסהמ"א, גם כמו שִׂחֵק: מה שנוהגים הנערים לשחוק באגוזים ביוהכ"פ וכו' (ס' מהריל הל' יו"כ). ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשי"ק אע"פ שמשמיעים קול וכו' (הלבוש, או"ח הל' שבת שלח ה). — ואמר המשורר: עלי מטע אהלים על ענפיו בני תור שוחקים יחד והומים (ר"ש הנגיד, התדע את פעלי, בן תהלים, הברמן ג, 12). הנה העב הניק הגן ותלמיו כאבק שָׁחק, עד כי שחקו צִציו העת בכו עיני שׁחַק (רמב"ע, ס' הענק, ברודי א, שמב). — וככנוי לסוג מן היונים, °השוחקת,  Lachtaube; colombe rieuse; laughing dove:  השוחקת (לכאטויבע) מקור תולדתה מהודו המזרחית וכו' קולה דומה לקול אדם שוחק וכו' (ש"י אברמוביץ, תולדות החיים, קנג).

— פִע', שִׂחֵק, שִׂחַקְתִּי, מְשַׂחֵק, מְשַׁחֲקִים, מְשַׂחֶקֶת, מְשַׂחֲקוֹת, לְשַׂחֶק-, תְּשַׂחֶק-, יְשַׂחֶק, יְשַׂחֲקוּ, — כמו צִחֵק, הִשתעשע, וגם במשמ' שעשע אחרים: קראו לשמשון וִישַׂחֶק לנו, ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם (שופט' יו כה). יקומו נא הנערים וִישַׂחֲקוּ לפנינו6 (ש"ב ב יד) ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות מְשַׁחֲקִים ברחבתיה (זכר' ח ה). שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לְשַׂחֶק בו7 (תהל' קד כו). ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום מְשַׂחֶקֶת לפניו בכל עת, מְשַׂחֶקֶת בתבל ארצו ושעשי את בני אדם8 (משלי ח ל-לא). כן איש רמה את רעהו ואמר הלא מְשַׂחֵק אני (שם כו יט). כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה יְשַׂחֲקוּ שם9 (איוב מ כ). הַתְשַׂחֶק בו כצפור10 (שם שם כט). — ובמשמ' זִמר ונִגן: ותענינה הנשים הַמְשַׂחֲקוֹת ותאמרןָ הכה שאול באלפו ודוד ורבבתיו (ש"א יח ז). ודוד וכל בית ישראל מְשַׁחֲקִים לפני יי' בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים וכו' (ש"ב ו ה). ויצא מהם תודה וקול מְשַׁחֲקִים והרבתים ולא ימעטו (ירמ' ל יט). ומיכל בת שאול וכו' ותרא את המלך דויד מרקד וְמְשַׂחֵק ותבז לו בלבה (דהי"א יה כט). — ובתו"מ: אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחק בו (  ר' יהודה, שבת ט ז). פעם אחת היו תנוקות משחקין בשדה וקשרו זנבות טלאים זה לזה (בכורות ה ג). שלשה תריסין הם, תריס הכפוף טמא מדרס, ושמשחקין בו בקונפון טמא טמא מת (כלים כד א). אוכלין טהורין אין משחקין בהן (ירוש' שבת ט ז). טיפח ריקד שיחק (לפני ע"ז) נבדק כסוטה (שם סוטה ג ג). רקדו לפניה (לפני הכלה) שחקו לפניה וכו' כתובתה מאתים (כתוב' טז:). — *משחק בקוביא, בכדור וכד': אלו הן הפסולין (לעדות) המשחק בקוביא ומלוה ברבית וכו' (ר"ה א ח וכעין זה סנה' ג ג). היה אחד מהן (מן המתדינים) משחק בקוביא ומלוה ברבית וכו' שכנגדו נשבע ונוטל (שבוע' ז ד). כגון אילו המשחקין בכדור לרש' הר' ויצאת הכדור מתחת ידו וכו' (תוספת' שבת י י). המשחק בקוביא זה המשחק בפסיפסין אחד המשחק בפסיפסין ואחד המשחק בקליפי אגוזים ורימונים (ירוש' ר"ה א ט, שם שבוע' ז ד). ולמה חרבו וכו' משום שהיו משחקין בכדור בשבת (מד"ר איכה ב, בלע ה). — ושִׂחק בזולתו, על זולתו ומזולתו, במשמ' לעג: הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה (גיט' ו ו). מעשה באחד שהיה מסקל מתוך שדהו וכו' היה חסיד אחד רודפו וכו' שיחק עליו (תוספת' ב"ק ב יג). המוכר את בתו והלך וקידשה לאחר שיחק באדון ומקודשת לשני (קדוש' יט:, וכעין זה ירוש' שם א ב). שיחק באדון ויצא לחירות (קדוש' כד:). משעלתה (החסידה) למרום ותלד לשם אין בריה מזיקתה אבל היא משחקת מן הכל (מד"ר שמות כה)11. — *ושִׂחק עם זולתו וכד', במשמ' הסביר לו פנים, התידד עמו: טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז משחוק שמשחק הקב"ה עם הרשעים בעוה"ז וכו' (שבת ל:). — *ובמשמ' מינית: ומדברת עם כל אדם, אמר רב יהודה אמר שמואל במשחקת עם בחורים (כתוב' עב:). משל לבת מלכים ששיחקה לסריס כעס עליה המלך, אמרו לו והלא לסריס שיחקה וכו' (מד"ר שמות ל). כל הנשים משחקות עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה (שם רות ד). — *ופנים משחקות, כמו שוחקות: פנים אימות למקרא, פנים בינונית למשנה, פנים מסבירות לתלמוד, פנים משחקות לאגדה (פסיק' רב' כא, י' הדברות קמייתא, מא"ש, קא:). — ושעה משחקת, עי' ב. שָׁעָה. ובסהמ"א: יספר וישחק עמה מעט כדי שתתישב נפשה ויבעול בבושה (רמב"ם, דעות ה ד). — ואמר הפיטן: אמון שחקו דת שעשועיו (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, עבודה ליוה"כ). — ואמר המשורר: ועת תרד עלי ידיו ישחק בה כצפורת ויתיר את כנפיה וכה יקרא באגרת (ר"ש הנגיד, שלח יונה, בן תהלים, הברמן א, 41). תמהרנה להיות משחקות כל פיות תרננה ציות ומדבר ויערים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר, 5).

— הִפע', הִשְׂחִיק, מַשְׂחִיקִים, —  לעג, כמו קל: ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים וכו' ויהיו מַשְׂחִיקִים12 עליהם ומלעִגים בם (דהי"ב ל י). — °ובמשמ' הביא לידי שחוק, ואמר המשורר: לא די לזמן יקריב אלי אנחת לב ושמחות ירחיק, עד כי הפך הודי משחית ויבז לי עלי השחוק (אלעזר הבבלי, בראדי יג).