ב. שָׂכַל

קל לא נמצא.

— פִע', שִׂכֵּל,1 — הפך מקומם של דברים זה בזה, שם ימין שמאל ושמאל ימין: ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שִׂכֵּל את ידיו כי מנשה הבכור בראש' מח יג-יד.

— פֻּע', °שֻׂכַּל, — שִׂכלו אותו, שמוהו שלא במקומו, ואמר הפיטן: שוכלה יד על ראש מנשה ינאי, אמת אמרתה, קרוב' בראשית, זולאי, עב.



1 [אין הפעל והשרש במשמ' כזו בכל שפה שמית אחרת, ואין השואת הערב' שׁכל شکل מלשון קשירה ושל האשור' שַׂכִּלֻ, צניף וכד' מבארת את השמוש בעבר'; ואף במקרא אין עדות מסמכת לו במקום אחר, שתלַמד על משמעותו ביתר דיוק. ואמנם כתוב בתהל' לה יב: ישלמוני רעה תחת טובה שְׁכוֹל לנפשי, ובודאי אין כאן ענין לשׁכול ואלמון, אלא למתן דבר, שלא במקומו, תמורת דבר אחר, ממש כבצרוף שכל את ידיו, כלו' נתן ימין תחת שמאל ולהפך. ולפי זה מסתבר, שאין אף סכלות (נ"א שכלות) הסָכָל אלא עקשות ותהפוכות, ואולי צ"ל: שִׂכְּלוּ לנפשי.]

חיפוש במילון: