שֶׂכֶל, ש"ז, בהפס', שָׂכֶל, כנ' שִׂכְלוֹ, — א) מבט עין, ראות עין1: ראשית חכמה יראת יי' שֵׂכֶל טוב לכל עשיהם (תהל' קיא י). ומצא חן וְשֵׂכֶל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג ד). — ב) הבנה, בינה, חכמת הלב: לפי שִׂכְלוֹ יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז (משלי יב ח). שֵׂכֶל טוב יתן חן (שם יג יה). מקור חיים שֵׂכֶל בעליו ומוסר אוילים אולת (שם יו כב). שֵׂכֶל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע (שם יט יא). באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לְשֵׂכֶל מליך (שם כג ט). כי לבם צפנת מִשָּׂכֶל על כן לא תרומם (איוב יז ד). ועל שִׂכְלוֹ והצליח מרמה בידו (דני' ח כה). אך יתן לך יי' שֵׂכֶל ובינה (דהי"א כב יב). וזכריהו בנו יועץ בְּשֶׂכֶל (שם כו יד). אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שֵׂכֶל ובינה (דהי"ב ב יא). על לב כל הלוים המשכילים שֵׂכֶל טוב ליי' (שם ל כב). — טוֹבַת שֶׂכֶל: והאשה טובת שֶׂכֶל ויפת תאר (ש"א כה ג). — איש שכל: ויביאו לנו וכו' איש שֶׂכֶל מבני מחלי בן לוי (עזרא ח יח). — שׂוֹם שֵׂכֶל: ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שֶׂכֶל ויבינו במקרא (נחמ' ח ח). — ובמגל' מדבר יהודה: וידעוכה לפי שכלם וברכוכה לעולמי [עד] (מג' ההודיות, ליכט, 63). ומנעורי הופעתה לי בשכל משפטכה ובאמת נכון סמכתני (שם, שם, 148). אשר נתתה ל[עבדכה] שכל דעה להבין בנפלאותיכה (שם, שם, 168). — ובסהמ"א2: והמלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו (ראב"ע, הקד' ס' בראשית). השכל האנושי יחלק לשכל מעשי ולשכל עיוני (ר"י א"ת, רוח חן ג). השכל המעשי הוא כסולם לעלו' למדרגת השכל העיוני (שם, שם). השכל העיוני אשר בו ידע האדם האמת מן השקר (שם שם). שהשכל לא יכלה בכלות הגוף (שם שם). אין לך שמחדד השכל כמוסר וחכמה (הוא, מבחר הפנינים א). מי שנמשך אחר שכלו יישרהו ויורהו (שם, שער עזיבת התאוה). חבירו של אדם שכלו ואויבו תאותו (שם, שער חברים). השכל מחייב בתוספת עבודה למטיב עד אין תכלית (הוא, חו"ה, עבודת האלהים, פתי'). ואמרו במדברת שהיא השכל ההיולאני, רוצה לומר, השכל בכח דומה להיולי, אשר הוא דומה לאפס בפעל וכו' (הוא, כוזרי ה יב). כי השכל אשר השפיע הבורא על האדם והוא שלמותו האחרון הוא אשר הגיע לאדם קודם מרותו (ר"ש א"ת, מו"נ א ב). כבר ידעת פרסום זה המאמר אשר אמרוהו הפילוסופים בשם יתעלה והוא אמרו שהוא השכל והמשכיל והמושכל (שם שם סח). שראוי היה שנדמה יחס האלוה ית' לעולם יחס השכל הנקנה הנאצל לאדם אשר אינו כח בגוף (שם שם עב). דע שהשכל יחלק אל טבעי ואל קנוי (מאזני צדק לאלגזלי, 155). השכל מתנה והמוסר קנין (ר"י בן יהודה, ספר מוסר, אבות ה יב). מטוב אמרות טהורות חשוקות, בככר כור השכל יצוקות (ר"י חריזי, תחכ' טז, קאמינקא, 161). אין האנוש כי אם בשכלו (רש"ט פלקירא, המבקש, יז). והשכל הבריא הוא הישר בציור כלומ' הדמיון והישר במחשבתו האמתי (פרושי אבן רשד על חרוזי אבן סינא). ואם יביט אדם בעצמו בעולם הזה הדל והשפל, יראה בעין שכלו ולבבו יבין (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג, 154). שיהיה ערך שכלנו אל שכלי הכוכבים ערך גודל גשמנו אל גשמיהם (אמו"ר לראב"ד א ח, 43). כן יקרה לשכלנו אנחנו כשיתמידו להביט בזה הענין העצום אשר יבלבל השכלים ויטרף הדעת (שם ב ב ג, 53). ונקראת התחלת תנועת הנפש שכל והתחלת תנועת הגשם נפש (שם ב ו א, 91). אשר ילאו השכלים האנושיים מדעת אותם (רלב"ג, איוב יד). והם אשר יש בהם תכונה רעה והשכל בריא או בהפך (ר"י עראמה, יד אבשלום, משלי יא). הממונה לערבב השכל ולהפוך לבות בני אדם נקרא שמו תשפניאל (ברית מנוחה, לג.). ובקשת השכל3 בבחורים ובנשים כבקשת שועלים בים ודגים ביבשה (שבט יהודה, שמד ס"ד). — ואמר הפיטן: נפשי לבשי בגדי שכל והתאזרי אזור בינה (ר' בחיי, תוכחה בסוף חו"ה). בהרימך על גלגל התשיעי גלגל השכל הוא ההיכל (רשב"ג, כתר מלכות). מורה לאיש שכלו כי מהללך לא יחסר ולא יכלה (ראב"ע, אל תכונתך, איגר 177). — ואמר המשורר: ומפניו עצרו במלים כל שרים, וכחדו את שכלם וגם פיהם נאלם (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש, 6). ואיך ימד אלי חיק אהבתי במדת פחזי שכל ורֵקיו (רשב"ג, כאין נשאו, ביאליק-רבניצקי, 85). פראים אך לפת שכל רעבים ואל מי האמונה הם צמאים (רמב"ע, הדמי תדרשו, ברודי, יט). גם כוכבי שכלי במאפל עלגי מדע ועמקי פה לבד הועבו (הוא, שבתי, שם, כו). אשר אשרו נתיב שכל פעמיו ורגליו דרכים מוסר ובוסים (הוא, הריח מר, שם, קנט). שכלו כים סובב אך את בלבו צוֹר (הוא, הענק א, שם, שכד). עיני שכל פקחה נרדם ולטש לראות אמנה שרעף (שם ח, שם, שפב). השכל והדת שני מאורות נפש איש משיבות, עיניו מאירות (לוי אלתבאן, השכל, שעה"ש, 120). עשר קבין שכל ירדו על כל מבין חוקר חידות (ר' משה הגולה, לכב' ראב"ע, שירי ראב"ע, כהנא א, 128). ולמה השכל חולק על רב דברי תורה (ראב"ע, שאלות, כהנא ב, 27). יפוצון חוץ עינות שכלך דוד (עמנו', אבי חכמה, מחברת ח, הברמן, 228). ולו ישתתפו עמך בשכל כמו השתתפו לך ביצירה (שם, שם). אם יראו חדקל שכלי או ימאסו מי שִׂלֹחם (הוא, אשמע דבת, מחב' יח, שם, 501). כזבו בזאת היונים וכו' עת בארו כי כאחד לא ישאום השכלים (יוסף צרפתי, אלבש שמחות, שירת איטליה, שירמן, רל). קמתי בשתי שורות כמעוט שכלי (יוחנן אלטרינו, יסד יסוד, שם, רס). אכן הבלי החק מאד נפלאו ולעין שכלי הנה אזי יבואו (שמחה קאלימאני, תוחכת מגלה, שם, תיח). — ובפילוסופיה, גם במ"ר שכלים, במשמ' עצם רוחני, כמלאך וכדו', intelligentia: השכלים שהם נקיים מכל חמר (מנחם הקראי, לקו"ק, נספח' 49). אך שאר השכלים אשר למעלה משכל הפועל וכו' אי אפשר לשכל האנושי להשיג מהם כלל (ר"י א"ת, רוח חן ג). והם שכלים מופשטים מחומר, קדומים עם הסבה הראשונה ואינם יראים הכליון לעולם (הוא, כוזרי א א). שיהיה לבורא הגופות והרוחות והנפשות והשכלים והמלאכים, אשר נתעלה והתקדש והתגדל מהשגת השכלים , כל שכן מהחושים (שם א סח). והגיע האדם אל מעלת המלאכים אשר אינם צריכים לכחות הטבעיים, מפני שהם שכלים אינם צריכים בפעליהם אל זמן (שם ה י). והתחייב שתהיה כל תנועה מנפש, ולכל נפש שכל, והשכל ההוא הוא מלאך נפרד מחומר, וקראו השכלים ההם אלהים ומלאכים וכו' (שם שם כא). ויהיה דמיון הכח הדברי כשכלי הגלגלים אשר הם בגופות (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). ואמנם שימצאו שכלים רבים נפרדים זה אינו ידוע כ"כ (פרוש שם טוב על מו"נ א עב). וזה שהם אמרו שהראשון ית' וית' יצא ממנו יציאה ראשונה בלי אמצעי דבר אחד נקרא בהסכמתם שכל ובלשון התורה מלאך (אמו"ר ב ד ג). שחכמי הקבלה ייחסו כל יום מימי בראשית אל עלול אחד מן הז' שכלים האחרונים (ר"י אלבו, עקרים ב יא). — ואמר הפיטן: שפע טובו יעבר בו על שכלים ראשיתו, ומשכלים על גלגלים תעבר את השפעתו (משה רמוס, מלך עולם, רשות לקדיש, שירת איטליה, שירמן קפט). — ועם תארים שונים, °השכל הראשון, °השכל הפועל, °שכל נפרד, °שכל נבדל, °השכל העליון וכו': ומה שאמר שהוא מטבע השכל הנפרד שלא יקיף אותו מקום (ראב"ע, ספר העצמים). כמו שיצייר בשכל מציאות השכלים הנפרדים (ר"י א"ת, רוח חן יה). והשלם ידבק בו מן המין האלהי אור שהוא נקרא השכל הפועל (הוא, כוזרי א א). יתחייב לפי זה אצלו שיהיה הש"י הוא אשר המציא השכל הראשון, אשר השכל ההוא מניע הגלגל הראשון (ר"ש א"ת, מו"נ ב ד). כי הם לא יסברו שהמלאכים גשמיים אבל יקראו אותם השכלים הנפרדים (רמב"ם, מלות ההגיון יד). ושהנפש הכללית תשא כל העולם הגופני ותצייר כל מה שבו וכו' ויותר מזה השכל הכללי כפי שלמותו והתפשטו (לקוטי מקור חיים לרשב"ג, ג מב). אחר כך חקר השכל הפועל אם  הוא במציאות הטבע וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 90). שיש לכל גלגל וגלגל שכל נבדל הוא מניעו (פרוש שם טוב על מו"נ א עב). שנותן הצורות לכל בני אדם והוא שכל נבדל הוא למטה ממניע גלגל הירח (ר' שם טוב, ספר האמונות ד יט). — ואמר המשורר: חפץ השכל העליון הראות לנו את עצמותו (עמנו', ראיתי השמש, מחב' ח, הברמן, 237).