א. שִׂכְלוּת

*, ש"נ, —  תכונת בעל השכל, חכמה, בצרוף שִׂכְלוּת הלב: והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, בלימוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, בשכלות הלב וכו' (אבות ו ה).

חיפוש במילון: