*, ת"ז, — כמו שָׂנוּא, שׂנאוי: לא תעשו עול במשפט, בדין מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנוי משוקץ חרם ותועבה (ספרא קדושים פרק ד, ויס, פח:). גדול השלום ושנוי מחלוקת (ספרי במד' מב). — ואמר המשורר: אמללים בשעבוד מלכיות, שנויים בכל לב ובכל פיות (דונש, אלוה רצה, אלוני, קד).