שָׂנִיא
ת"ז, במקרא רק נקבה שְׂנִיאָה1, — לא אהוב: כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לַשְּׂנִיאָה (דבר' כא יה).
1 [אמנם אפשר שהנכון גם כאן שְׂנוּאָה, כלפניו וכלאחריו.]
ת"ז, במקרא רק נקבה שְׂנִיאָה1, — לא אהוב: כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לַשְּׂנִיאָה (דבר' כא יה).
1 [אמנם אפשר שהנכון גם כאן שְׂנוּאָה, כלפניו וכלאחריו.]