תּוֹסָפָה

°, ש"נ, — כמו תּוֹסֶפֶת Zusatz; addition, ובמיוחד כשם לאֹסף הברַיתות המכֻנסות בספר התוספתא, הנוסף על דברי התנאים שבמשנה1: ששנינו בתוספה הכוסות הצידנים וכו' (פרוש רה"ג, כלים ל ג, פרוש הגאונים, מק"נ, 79). כדארמ' בתוספה (הוא, אהלות ו א, שם, 85). ועוד בתוספה שנינו (שם, 86). וזו היא מן התוספה הובא בתלמוד (אוצר הגאונים, לוין ה, תענית, 42). — °ובתור קטעים הכתובים ערבית: מן אלמשנה ואלתלמוד ואלתוספה (רסע"ג, JQR, XVI, 1903, עמ' 112). וזאדת אלתוספה עלי הדה אלתלת אשיא2 (תשובות הגאונים, אסף, 133). פי אלתוספה שרחו3 וכו' (רב נסים גאון, שם, 198). ושרחו כיפיה דלך פי אלתוספה4 (ריב"ג, השרשים, מלק). — ומ"ר °תוספות: עוסקים במשנה ובמדרש ובתוספות (אוצר הגאונים מגי', לוין ה, 41). ופירשו בתוספות וכו' (שם ט, 78). — ועי' *תּוֹסֶפֶת, *תּוֹסֶפְתָּא.



1 [ע"פ הארמ' תוספתא באותה משמ' שבאה גם בצורה זו בעבר'.]

2 [כלו' והוסיפה התוספה על אלו השלשה.]

3 [בתוספה בארו.]

4 [ובתרגומו של ר"י א"ת: ובארו המעשה הזה בתוספה.]