לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
תמונת פרופיל

אליקום גצל קרסל, חוקר ספרות ישראל, ביוגרף וביבליוגרף, נולד בעיירה זאבלוטוב בגליציה המזרחית (כיום בתחומי אוקראינה) בט״ז בסיון תרע״א, 12 ביוני 1911. עלה ארצה ב־1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב״דבר״ רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק [לימים סדן]. בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: ״מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה״ (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב־1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת ״דבר״ ובהוצאת עם עובד. ב־1951, לאחר שחרורו מצה״ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו־ביבליוגרפי ״גנזים״, תפקיד שמילא עד 1960. התמיד לפרסם מפתחות ומדריכים ביבליוגרפיים בצד רשימות ומחקרים על תולדות ארץ ישראל, הציונות והספרות העברית. בין אלה בולטים: ״ארץ־ישראל ותולדותיה: מדריך ביבליוגרפי״ (1943), המרכז כאלף ארבע מאות מקורות; ו״תולדות העתונות העברית בארץ ישראל״ (1964), שתורגם לאנגלית. לא אחת תרם לחיבורי אחרים, דוגמת קטלוג העיתונים העבריים שהתקין עבור ״אנציקלופדיה יודאיקה״ (נוסף על מאות ערכים שחיבר שם). כמו כן ערך אסופות של איגרות, כתבים וזיכרונות (של נחום סוקולוב, משה הס ואחרים) וההדיר ספרים רבים. מפעלו המוכר ביותר הוא ״לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים״ (1967–1965). יוזם המפעל, ברל כצנלסון, הטיל על קרסל ועל דב סדן את מלאכת חיבור הלקסיקון במשותף, אולם סדן משך ידו מן הפרויקט לאחר שדרישתו לכלול בלקסיקון גם את הספרות הרבנית והחסידית במתכונת רחבה נדחתה. בשני כרכי הלקסיקון כשלושת אלפים ומאה ערכים, המתייחסים לתקופה שתחילתה בסוף המאה השבע־עשרה ואילך. לימים סיפר קרסל ששיקולי ההוצאה לאור מנעו ממנו לכלול את מלוא החומר שהיה ברשותו, בהיקף של כשני כרכים נוספים. על מפעל זה זכה בפרס ביאליק (1969). חיבוריו זיכו אותו גם בפרס אוסישקין (1963), בפרס בן־צבי (1970) ובפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1973). בצד השקדנות והדקדקנות של קרסל לא נפקד גם מקומו של ההומור, בחיבורו ״אוצר ספרות ההומור, הסאטירה והקריקטורה בארץ־ישראל״ (1984), במהדורות המחודשות שערך לשיר עגבים מאת יהודה לייב בן־זאב, יליד המאה השמונה־עשרה, ול״חמר גמל: העיתון ההיתולי הראשון לפסח״, שראה אור לראשונה ב־1909. בספרו ״סתרי ספר וסופר״ (הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס בצפת, 1975) העלה קרסל על הכתב את חוויותיו המקצועיות. ב־1971 העביר קרסל את אוספו העצום – כשני מיליון גזירי עיתונות, אלפי ספרים וחוברות וכרטסת ביבליוגרפית מקיפה – אל המרכז ללימודים עבריים בירנטון, אוקספורד, מטעמים שהוא מפרטם בפתח הביבליוגרפיה שהעמיד לכתביו שלו: ״כתבי ג. קרסל: ביבליוגרפיה״, 1986.

ורסס, שמואל. ״אוטוביוגרפיה בשפת הביבליוגרפיה״. ״קרית ספר״ ס״א. 1987–1986. 168–163; סדן, דב. ״בעל האוצרות: על ג׳ קרסל״. ״אבני גדר: על סופרים וספרים״. תל אביב: אגודת הסופרים העבריים בישראל. 1970. 134–124; קרסל, גצל. ״דרכי אל הלקסיקון ודרכו של הלקסיקון״. ״מאזניים״ כ״ב (2). ינואר 1966. 167–162; —. ״נושאי־שובל מלכת העברית: עם הופעת כרך הסיום של ׳״לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים״״׳. ״מאזניים״ כ״ה (4–5). ספטמבר–אוקטובר 1967. 361–354; —. ״כתבי ג. קרסל: ביבליוגרפיה״, תרפ״ט (1929) – תשמ״ו (1985)״. לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות ומרכז אוקספורד ללימודים עבריים. 1986. 48–9. מערכת הלקסיקון
נפטר בתל־אביב בל׳ באב תשמ״ו, 4 בספטמבר 1986.

ספרים
  • מדעי החברה בעברית : ביבליוגרפיה (תל אביב : המרכז לתרבות של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, סיון תרצ״ט, יוני 1939)
  • עברית במערב (תל אביב : הוצאת ״הגה״, תש״א) <כולל הקדמה מאת דב שטוק [סדן]>
  • ראשית צעדי הרצל באספקלריה של העתונות העברית בגולה (ירושלים : המחלקה לענייני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד בהוצאת ראובן מס, תש״ג)
  • אם המושבות פתח־תקוה : תרל״ח–תשי״ג, 1878–1953 : שבעים וחמש שנות חיים (פתח תקוה : הוצאת עירית פתח תקוה, תשי״ג–תשי״ד 1953) <כולל גם מאמרים מאת אברהם יעקב ברַוֶר, מיכאל אבי־יונה, משה אבנימלך, מיכאל זהרי וזלמן יואלי>
  • אוצר ספרות ההומור, הסאטירה והקריקטורה בארץ ישראל : רשימה ביבליוגרפית מפורטת לספרות ההיתול, הסאטירה והקריקטורה בארץ ישראל מראשית הימים עד ראשית שנות השבעים, מאוספו של יעקב צדקוני ז״ל, בצירוף פיענוחי הפסידונימים של העורכים והמחברים וכן תיאור תכנם של כל הפריטים (תל אביב : הוצאת מזכרת, תשמ״ד) <כולל מבוא מאת דב סדן ושני מחקרים מאת א״ר מלאכי על תולדות ספרות ההיתול בארץ ישראל ובחוץ לארץ>

יצירות שנערכו

  • דוד גורדון : מבחר מאמריו בצירוף מבוא והערות (תל אביב : המחלקה לענייני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד והקרן הקימת לישראל ע״י מצפה, תש״ב)
  • רבי יהודה אלקלעי — רבי צבי הירש קלישר : מבחר כתביהם, סודר בצירוף מבואות והערות (תל אביב : המחלקה לענייני הנוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד והקרן הקימת לישראל, תש״ג)
  • נתיבות ציון וירושלים : מבחר מאמרי אברהם משה לונץ / ערוכים בצירוף הערות ומבוא מאת ג׳ קרסל (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשל״א 1970)
  • יסוד המעלה : פרשת העלאת אחד עשר האיכרים מרוסיה בשנת 1883 / יחיאל בריל (ירושלים : יד יצחק בן־צבי, תשל״ח) <בצירוף מבוא, הערות ומפתח מאת ג׳ קרסל>
על המחבר ויצירתו

על ״דוד גורדון : מבחר מאמריו בצירוף מבוא והערות״

על ״נתיבות ציון וירושלים : מבחר מאמרי אברהם משה לונץ / ערוכים בצירוף הערות ומבוא מאת ג׳ קרסל״

על ״ראשית צעדי הרצל באספקלריה של העתונות העברית בגולה״

על ״יסוד המעלה : פרשת העלאת אחד עשר האיכרים מרוסיה בשנת 1883 / יחיאל בריל״

עודכן לאחרונה ב: 4 בספטמבר 2018
q

יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט

ההסתדרות ; פראנץ אופנהיימר: פועלו הציוני ומרחביה־הקואופרציה בימי העליה השניה ;