שולמית חוה הלוי, משוררת וחוקרת האנוסים ברחבי העולם, נולדה בלוצרן, שווייץ בי״ג בניסן תשט״ו, 5 באפריל 1955, לאביה יליד הארץ, נצר למשפחה ממגורשי ספרד ולאם שוויצרית. בילדותה דיברה גרמנית ולמדה עברית רק עם חזרת משפחתה ארצה בהיותה בת חמש. בוגרת תואר ראשון במכללה לבנות בירושלים (1975), תואר מוסמך במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת אילינוי (1981) ותואר שלישי בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים (2009). החל מ־1994 שיריה מתפרסמים בכתבי העת ״פסיפס״, ״צרור המור״, ״דימוי״, ״עתון 77״, ״הדאר״, ״שבו״, ״גג״ ועוד. כמו כן תורגמו שיריה לאנגלית, לספרדית, לצרפתית ולערבית.

אחד הנושאים העומדים במוקד מחקריה האקדמיים ושירתה הוא העיסוק בתרבות וזהות האנוסים, שאליו הגיעה בעקבות העניין המתמשך במסורת היהודית ובתולדות משפחתה, שמוצאה מעדת מגורשי ספרד ששמרו על יהדותם והשתקעו בארץ־ישראל. עבודת הדוקטור שלה עסקה בתולדות קהילת צאצאי האנוסים במקסיקו של ימינו, וגם קובץ שיריה הראשון, ״הטירה הפנימית״ (עקד, 1998), עוסק בהוויית האנוסים. הוא נערך כדיאלוג עם רעיונותיה ויצירותיה של סנטה תרזה – נזירה בת המאה השש־עשרה ממוצא האנוסים שכתבה ספרות מיסטית. יחד עם שיריה נכללו בקובץ תרגומיה לשירי צאצאי האנוסים החוזרים ליהדות בימינו. מעבר לממד ההיסטורי, תופעת האנוסים משמשת למשוררת מטפורה למצב קיומי של ההימצאות בתווך – בין הזהויות, בין התרבויות, בין הטוהר לטומאה, בין הגלוי לסמוי, בין החומר לרוח. גם שירי הקובץ השני שלה, ״אות הבל״ (2003), עוסקים בחוויות סף ובפירוק היחסים הקוטביים בין חומרי לנשגב, בין חילוני לדתי, בין תרבות לטבע. ב־2017 פרסמה את הספר ״פרחי ערפד״. השירים בספר זה, שנכתבו בגיל צעיר, הם שירים שהם מצד אחד אישיים וחושפניים ומצד שני מורכבים ומקודדים. ב־2026 יצא לאור ספרה הרביעי בעברית ״ספר יהוסף״ (הוצאת טוטם ספרים), פואמה לירית שממלאת את החללים הנעדרים בסיפור יוסף המקראי — מילדותו הכואבת ועד גדולתו במצרים, בקול חדש ונוגע לב.

שולמית חוה הלוי בספריה הלאומית

נכתב על־ידי סבטלנה נטקוביץ׳ עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה