לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה

עוזי שביט נולד ב־1936 בנהריים שבעמק הירדן, שם עבד אביו כמהנדס בתחנת הכוח שהקים פנחס רוטנברג. בגיל עשר עבר לרמת־גן. למד בגימנסיה ׳אוהל שם׳ והיה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד. במסגרת גרעין נח״ל של תנועתו התיישב ב־1955 בקיבוץ שדות־ים, בו היה חבר עד יום מותו. במהלך השנים מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ, בתוכם מספר כהונות כמזכירו.

ב־1959 החל את לימודיו בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל־אביב ועשה בו את שלושת תאריו (1967, 1972, 1979). מ־1969 נמנה עם סגל ההוראה של החוג, והגיע בו לדרגת פרופסור מן המניין. שימש בתפקידים רבים באוניברסיטה, ביניהם ראשות החוג לספרות עברית, ראשות בית הספר למדעי היהדות וראשות המכון לחקר הספרות העברית. ב־2005 פרש לגמלאות. בתחילת שנות השבעים הצטרף למערכת הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד, ועבד בה כל השנים בד בבד עם פעילותו האקדמית. בשנים 1985–2018 שימש מנהל ועורך ראשי של ההוצאה, הכוללת מאז שנת 2001 גם את הוצאת ספרית פועלים. כמו כן הוא עמד בראש מוסד אלתרמן, המופקד על שימור מורשתו של המשורר וטיפוחה.

עוזי שביט היה חוקר והיסטוריון של השירה העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו. בשלושה מספריו (בפתח השירה העברית החדשה, 1986; שירה ואידיאולוגיה, 1987; בעלות השחר, 1996) שרטט קווי מתאר לדיוקנה של השירה העברית במאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה ועמד על תהליכים פואטיים מרכזיים שהתחוללו בה. בין היתר תיאר את מקומה של השירה בתנועת ההשכלה העברית; עמד על מקומה החלוצי של יצירת רמח״ל, ובמיוחד הדרמה לישרים תהילה, בשירה העברית החדשה; הראה כיצד התגבשה שירת ההשכלה בהשפעתן הכפולה של שירת המקרא מזה והשירה האירופית מזה; אפיין מצדדים שונים את הפואמות של י״ל גורדון, ואת המעבר ביניהן לבין הדגם הפואמטי החדש שטבע ביאליק.

מוקד שני של עבודתו נעוץ בתחום הפרוזודיה. בשלושה ספרים נוספים התחקה אחר היבטים בתולדות המשקל, הריתמוס, החרוז והמצלול של השירה העברית החדשה. ספרו המהפכה הריתמית (1983) מתאר את המעבר שחל בשירה העברית בשלהי המאה התשע־עשרה משיטת משקל ההברות המשכילית אל השיטה הטונית סילאבית, המבוססת על חילופים סדירים בין הברות מוטעמות ובלתי מוטעמות. מעבר זה מתואר בספרו כרכיב חיוני בתוך כלל ההתחדשות הדרמטית שהתחוללה בשירה העברית באותה העת סביב הופעתם של ביאליק וטשרניחובסקי. בספרו חבלי ניגון (1988) עקב בדקדקנות אחר ההתפתחויות הפרוזודיות בשירת ביאליק, ובמיוחד אחר תנודותיה בין שיטת המשקל הטונית־סילאבית לבין הריתמוס החופשי הכמו־מקראי המאפיין בעיקר את שירתו הנבואית. בספרו חרוז ומשמעות הראה את הקשרים בין תבניות חריזה לבין הרבדים הסמנטיים בשירה באמצעות ניתוח יסודי של שני מקרי בוחן מתולדות השירה העברית: החרוז הדקטילי (שהטעמתו בהברה השלישית לפני סוף השורה) הרווח בשירת ביאליק והחרוז המודרניסטי הבלתי־מדויק הרווח בשירת אלתרמן. על אלה יש להוסיף מאמרים שחיבר בפרוזודיה של השירה העברית במאה העשרים, מפוגל ועד עמיחי.

תחום בולט שלישי בעבודתו של עוזי שביט היה חקר השירה העברית המודרניסטית של אלתרמן, שלונסקי ובני דורם. שניים מספריו מוקדשים להצעת פענוח מקיף לשתיים מיצירותיו הסבוכות והחידתיות של נתן אלתרמן. בספרו שירה מול טוטליטריות (2003), שזכה בפרס בהט מטעם אוניברסיטת חיפה, העמיד פירוש מקיף לפואמה ׳שירי מכות מצרים׳, ובספרו לא הכל הבלים והבל (2007) התבונן בפואמה ׳שמחת עניים׳. שתי היצירות, שנכתבו ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, מוארות בספריו מהיבטים רבים, אך בראש ובראשונה הן נבחנות כהתמודדויות שיריות סמליות עמוקות ביותר עם הסיטואציה ההיסטורית הכלל־עולמית הקטסטרופלית בת הזמן (עלייתם של משטרים טוטליטריים נאציים־פשיסטיים וקומוניסטיים) ועם האיום המוחשי על עצם קיומו של העם היהודי באירופה ובארץ־ישראל גם יחד. בד בבד פרסם מאמרי מחקר רבים על משוררים נוספים בני אותה תקופה (דוד פוגל, אברהם שלונסקי, עזרא זוסמן, אלכסנדר פן, זרבבל גלעד), על הפואטיקה של ׳השיר הפרוע׳ בשנות העשרים ועל אחרוני המשוררים העברים בפולין ערב השואה.

עוזי שביט ערך קבצים מחקריים על ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי, אלתרמן ועגנון, ערך והביא לדפוס מהדורות מלאות וחלקיות מִכִּתביהם של יצחק קצנלסון, נתן אלתרמן, רחל, אלכסנדר פן, חנה סנש, אנדד אלדן, דליה רביקוביץ, וכן אנתולוגיה מן השירה שצמחה מתוך מלחמת יום הכיפורים (מקום של אש, 1975). כמו כן נמנה עם עורכי המהדורה האקדמית של שירת ביאליק (1983–2000). שירים שפרסם במהלך השנים כונסו בספריו כבר בחצי ימיו (1972) וביום שידובר (1983).

ב־2016, עם הגיעו לגבורות, יצא לאור קובץ מאמרים לכבודו – הנאמן : מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט, בעריכת מנחם פרי וזיוה שמיר.
אחיו הבכור של עוזי שביט הוא המשורר יעקב־שי שביט. עוזי שביט נפטר בז׳ באדר תשפ״ג, 28 בפברואר 2023.

נכתב על־ידי אבנר הולצמן לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
מקורות נוספים: ויקיפדיה.
[צילום: דניאל בר און]

ספרים
  • כבר בחצי ימיו : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972)
  • ביום שידובר : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983)
  • המהפכה הריתמית : לסוגיית המעבר המאוחר למשקל הטוני־סילאבי בשירה העברית החדשה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983)
  • בפתח השירה העברית החדשה : מסת מבוא (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשמ״ו 1986)
  • שירה ואידיאולוגיה : לתולדות השירה העברית והתפתחותה במאה ה־18 ובמאה ה־19 (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987)
  • חבלי ניגון (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; מכון כץ, אוניברסיטת תל־אביב, 1988) <תוכן העניינים>
  • חרוז ומשמעות : עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ג 1993)
  • בעלות השחר : שירת ההשכלה: מפגש עם המודרניות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996)
  • שירה מול טוטליטריות : אלתרמן ושירי מכות מצרים (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס״ג 2003)
  • לא הכל הבלים והבל : החיים על קו הקץ על פי אלתרמן (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ח 2007) <תוכן העניינים>
  • השיר הפרוע : סגנון וריתמוס בשירה העברית החדשה (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ״ב 2022) <עורך – גדעון טיקוצקי>

תרגומים

  • תבת נח / לוסי קזינס (תל־אביב : דניאלה די־נור, 1999) <בשיתוף דניאלה די־נור>
  • מייסי חולמת / לוסי קזינס (תל־אביב : דניאלה די־נור, 2004)

יצירות שנערכו

  • מקום של אש : שירים מן המלחמה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה) <בשיתוף רנה קלינוב> <הציורים – מיכאל שחם>
  • שירים 1903–1938 : מבחר / יצחק קצנלסון (קבוץ לוחמי הגיטאות : בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה)
  • לילות בלי גג : מבחר שירים / אלכסנדר פן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ה 1985)
  • מחקרים בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב – מפעלים אוניברסיטאיים, תשמ״ו 1986) <בשיתוף ראובן צור> <עורכת משנה רות לביא>
  • ספר שלונסקי (כרך ב): מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב – מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשמ״ח 1988)
  • במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994) <בשיתוף זיוה שמיר>
  • על שפת הבריכה : הפואמה של ביאליק בראי הביקורת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995) <בשיתוף זיוה שמיר>
  • מבעד לפשטות : על סיפור פשוט של ש״י עגנון בראי הביקורת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996) <בשיתוף זיוה שמיר> <בשיתוף דן לאור>
  • תום ותהום – האידיליה של טשרניחובסקי (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 1998) <תוכן העניינים> <בשיתוף בועז ערפלי וזיוה שמיר>
  • שירי אהבה / נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998) <איורים אבנר כץ>
  • סרנדה תל־אביבית / נתן אלתרמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999) <צילומים – אלכס ליבק>
  • הטור השביעי / נתן אלתרמן ; אמנות ישראלית מאוסף בנו כלב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2000) <רוב השירים מתוך הטור השביעי, מיעוטם מתוך שירי שמחת עניים ועיר היונה>
  • השירים : ספיח, מנגד, נבו / רחל [בלובשטיין] (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ג 2003)
  • השירים / אלכסנדר פן (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : מכון כץ – המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית ע״ש לאורה שוורץ־קיפ – אוניברסיטת תל־אביב, 2005) <בשיתוף חגית הלפרין>
  • אלי, שלא יגמר לעולם : שירים ופרקי יומן / חנה סנש (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005)
  • מבחר שירים / יעקב רימון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) <אחרית דבר – מירון ח׳ איזקסון>
  • מים רבים : שירים 1995–2005 / דליה רביקוביץ (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006) <בשיתוף דנה אולמרט>
  • שנים שמעו שירה : מבחר שירים 1955–2005 / אנדד אלדן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006) <בשיתוף לאה שניר>
על המחבר ויצירתו
  • גוברין, נורית, אוֹזֶן קַשֶּׁבֱת – לזכרו של עוזי שביט, ידיעות אחרונות, המדור לספרות, י"ז באדר תשפ"ג, 10 במארס 2023, עמ' 17 (חזר ונדפס בספרה: קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה, כרך ט׳ (ראשון לציון : גלילי, תשפ"ו 2026), עמ׳ 27–29)

על ״המהפכה הריתמית : לסוגיית המעבר המאוחר למשקל הטוני־סילאבי בשירה העברית החדשה״

על ״במבואי עיר ההרגה : מבחר מאמרים על שירו של ביאליק״

  • בר־יוסף, חמוטל, אסופת מאמרים על "בעיר ההריגה" של ביאליק, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (כ"ז בכסלו תשנ"ה, 30 בנובמבר 1994), עמ' 10 (חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ׳ 409–411)

על ״שירה מול טוטליטריות : אלתרמן ושירי מכות מצרים״

  • ארליך, צור, חידת הכוח, מקור ראשון, דיוקן, תשס"ד 2003
  • לויתן, עמוס, לקרוע את מארג הקסם המהפנט, עתון 77, גל׳ 280 (2003), עמ' 24–26
  • סתוי, זיסי, אוי ואבוי אם לא אקנא במו"לים אחרים, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י"ב באדר א׳ תשס"ג, 13 בפברואר 2003, עמ' 26, 28 (ריאיון עם המחבר בצאת ספרו לאור)
  • פלס, יוסי, שמחת האמונה בערכי היסוד של האנושות, הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בכסלו תשס"ד, 19 בדצמבר 2003, עמ' ה 3

על ״לא הכל הבלים והבל : החיים על קו הקץ על פי אלתרמן״

על ״תום ותהום״

  • דיקמן, עמינדב, משורר גדול, מתרגם גאון, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 328 (כ"ה בסיוון תשנ"ט, 9 ביוני 1999), עמ' 28

עודכן לאחרונה ב: 28 בפברואר 2023
q

יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט

ראשית הריתמוס החופשי בשירה העברית החדשה ;