ר׳ בנימין (1880–1957)

 <בהכנה>

Rabbi Binyamin

    ר׳ בנימין, כינויו של יהושע רדלר-פלדמן (ובשמו העברי: יהושע התלמי), נולד בזבורוב, מזרח גליציה בי״ג בסיון תר״ם, 23 במאי 1880 לאביו ר׳ ישראל בן חיים ראַדלר מראיחוב ולאמו ברכה בת הגביר הנדיב רבי בונם פלדמן, מראשוני חסידי הוסיאטין. למד בחדרים ובבית-המדרש בזבורוב. שם התחיל ללמוד לימודים כלליים והמשיך בברלין, ביקר שם זמן-מה בבית הספר הגבוה לחקלאות (ביחד עם פרופ׳ וולקני ואחרים) וארגן סטודנטים לעליה לארץ. יסד עם לין וגונצר את הירחון המצויר ״הקשת״. ב-1906 עבר ללונדון והשתתף עם י״ח ברנר ביסוד כתב-העת ״המעורר״ ובו החל לכתוב למען שלום עם הערבים. עלה לארץ בתרס״ז והחל לעבוד כפועל בפתח-תקוה. המשיך במשרות פקידות כמזכיר בגימנסיה הרצליה, בקבוצת כנרת, פקיד במשרד הארצישראלי בהנהלת ד״ר רופין וד״ר טהון והשתתף בחיים הצבוריים והספרותיים, בפעולות לסידור עולי תימן, במלחמת השפות, ועוד. בר״ח חשון תר״ע נשא לאשה את דבורה בת ר׳ אביגדור שפינר.  השתתף בייסוד שכונת תל-אביב, ובנה בה בית ב״נחלת בנימין״ (אז שכונה נוספת ל״אחוזת בית״ וכיום הרחוב הידוע בשם זה). כמו כן השתתף בפעולות למען יסוד השכונות ״בית וגן״ ביפו (כיום בת-ים) ובירושלים ונוה שאנן בחיפה, ורוחמה בדרום השפלה. במלחמת העולם הראשונה היה משתדלני הישוב בפני השלטונות הצבאיים של גרמניה ואוסטריה בארץ ופעל למען מניעת הגירוש מפתח-תקוה. בימי הועד הלאומי הראשון היה חבר הועדה לעניני השוטרים העברים. מ-1919 ואילך היה במשך כמה שנים מנהל המשרד הראשי של ״המזרחי״ בתל-אביב ועורך עתוניו ופרסומיו. יסד את היומון ״הצופה״ ומ-1926 ואילך עורך הירחון ״ההד״ (לתעמולת הקרנות בציבור החרדי). עוד מימי השתתפותו ב״המעורר״ היה מטיף ליהודים על הצורך בשלום עם הערבים והשתתף כמיסד ועסקן בכל הארגונים שנוצרו למטרה זו: ״ברית שלום״ (מיסודה ב-1927, ערך בשנה הראשונה את בטאונה ״שאיפותינו״, עד שפרש ממנה ב-1931 בגלל חילוקי דעות), ״קדמה מזרחה״ והליגה להתקרבות יהודית-ערבית. היה שותף ביסודם ובהנהגתם של מפעלי-צבור שונים, כגון: ישיבת ״אלומה״ בירושלים, פעולות למען התימנים, הקרן ההומניטרית ״קסמא״ (קלוריסקי, סולד, מגנס, אפשטיין), ועוד. ר׳ בנימין השתתף בקביעות ב״הפועל הצעיר״ מראשיתו ואח״כ ב״מעברות״, ״התקופה״ ועוד. פרסם מסות רבות ומאמרים ורשימות למאות בעברית, ביידיש ובגרמנית (היה הכתב הראשון של ה״וועלט״ מהארץ) בעניני הציונות, הישוב, התרבות והמסורת ודברי פולמוס בנימוסיות נאה, שבגלל ערכם וסגנונם ניתן להם מקום אף בעתוני היריבים, אף כי בעקב אהדתו הגלויה לכל הפעולות והפעילים בתחיה ובהגשמה ועמידתו מחוץ למפלגות קשה להגדיר מי ומי הם יריביו. פעולתו העיקרית היתה בשטח הספרות. היה חבר ועד אגודת הסופרים. פרסם ספרים, ערך קבצים ספרותיים, ערך את כתבי שלמה שילר וספר אוסישקין, ערך במשך למעלה מ-25 שנה, את ״ההד״, שמגמתו הייתה לקרב את הציבור החרדי למפעל התקומה הציוני. כן ערך את ירחון אגודת הסופרים ״מאזניים״, ושימש עורכו הראשון של ביטאון הציונות הדתית ״הצופה״. לאחר קום המדינה ערך את הירחון ״נר״. תרגם לעברית כ-80 אחוז מספרי הימים להרצל, ״כתבי-משפחה עבריים לד״ר הרצברג״ מספרי רופין ועוד.  נודע גם בתמיכתו בצמחונות ובגיור. יהושע רדלר-פלדמן נפטר בירושלים בכ״ב בכסלו תשי״ח, 15 בדצמבר 1957.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה, תדהר, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon]
[צילום: ויקיפדיה - הארכיון הציוני]

ספריו:

  • על הגבולין : רשימות ומאמרים (וינה : דפוס אוניון, תרפ״ג 1922) <מהדורה שניה יצאה לאור בתל אביב, הוצאת מסדה, תשי״ג>
  • משפחות סופרים : פרצופים (ירושלים : בהוצאת הוועד הציבורי להוצאת כתבי ר׳ בנימין, תש״ך 1960) <הסדיר - דב סדן ; ליקט אלעזר הורביץ ; הביא לדפוס והתקין מפתחות - מאיר חובב>
תרגום:
  • כתבי-משפחה עבריים / ד״ר וילהלם הרצברג  (ירושלם : בהוצאת לשכת-הגליל הגדולה מספר י״ד, לאגודת חורין ״בני ברית״ בא״י ולשכת ״ירושלים״ בירושלם, תר״ץ 1930) <מתורגמים לעברית על ידי יחיאל מיכל פינס ז״ל ור׳ בנימין>

על המחבר ויצירתו:

על ״על הגבולין״
על ״כתבי משפחה עבריים״ מתורגמים לעברית על ידי יחיאל מיכל פינס ור׳ בנימין
קישורים:


עודכן לאחרונה: 12 במאי 2020

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף