שמאי
גולן (גולדשטיין) נולד בפולטוסק, הסמוכה
לווארשה, פולין בט' בניסן תרצ"ג, 5 באפריל 1933. משפחתו הייתה משפחה חסידית, והוא קיבל
חינוך דתי עד גיל שש, השנה בה פרצה מלחמת העולם השנייה.
תקופת השואה עברה עליו תחת הכיבוש הנאצי ובעיקר
בברית-המועצות. בשנות המלחמה התייתם מהוריו, ובשנת 1947,
בגיל 14, עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער, אחרי שהיה עצור ע"י הבריטים
חצי שנה בקפריסין. גדל והתחנך בקיבוץ רמת הכובש. לאחר
שירות חובה בצה"ל שירת עוד ארבע שנים כקצין בצבא הקבע. למד ספרות והיסטוריה
באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לימד ספרות בסמינר
למורים וניהל את בית הסופר בירושלים. שימש כיושב-ראש אגודת
הסופרים ומונה כנספח תרבות
במקסיקו ולאחר מכן במוסקבה. כתב למבוגרים ולילדים וזכה
בפרסים ספרותיים: ספרו הראשון "באשמורת
אחרונה" הוכתר בפרס אשר ברש בתשכ"ג ועל ספרו השני "אשָמים"
זכה בפרס אקו"ם בתשכ"ה. כמו כן זכה בפרס עגנון.
שמאי גולן
נפטר בכ"ב בכסלו תשע"ח, 10 בדצמבר 2017. הותיר
אחריו את רעייתו, חוקרת הספרות ד"ר
ארנה גולן וארבעה ילדים.
[מקורות: קרסל,
גרנות¹,
גרנות²,
לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה,
אתרו של שמאי גולן,
ITHL,
ru-Wikipedia]
Shammai Golan (b. 1933, Poland) lived under Nazi occupation and in Siberia during World War II. Following the death of his parents, he lived in an orphanage. He immigrated illegally to Palestine in 1947, and was sent to a DP camp in Cyprus. After reaching Israel, he was educated on a kibbutz.
Golan studied literature and history at the Hebrew University of Jerusalem. He taught literature at a college of education, ran the Hebrew Writers` House in Jerusalem, and has served as cultural attache in Mexico and Moscow. He was also chairman of the Hebrew Writers’ Association. Golan writes for both children and adults and has published one novel, three collections of short stories and two books for youth. He has received several literary prizes, including the ACUM Prize for Children`s Literature, the Barash Prize, and the Agnon Prize
Schatz kommt / Shammai Golan ; aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Frankfurt am Main : Alibaba, 1997)
מותו של אורי פלד (תל-אביב : עם עובד, תשל"א 1971) <תורגם לפולנית ולרוסית>
W drodze do Jerozolimy / przeł. z hebr. Raja Bar-Peled (Kraków : "Ambrozja", 1998)
Мужчина, женщина и война : Роман / Шамай Голан ; Авторизованный перевод с иврита Ольги Варшавер (Москва : Олимп, 1999)
בריחות למרחקים קצרים : סיפורים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה, 1975)
<תורגם לספרדית>
Escapes a corta distancia / Shammai Golán ; traducido del hebreo por Irene Stoliar, Henie G. de Hajdenberg y Neta Goldgrub (México : Costa-Amic Editores, 1985)
המארב : סיפורים (תל-אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור, תשמ"ג 1983) <איורים, חנה לרנר>
ברושים בשלכת : שלושה סיפורים / מעובדים לעברית קלה בידי המחבר (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ג 1983)
חופה ועוד שלושה סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1983) <תורגם לרוסית>
Брачный покров / Шамай Голан ; [перевод с иврита В. Тублина] (Москва : Олимп, 1996)
Бег на короткие дистанции : Рассказы; Перевод с иврита / Шамай Голан (Москва : Олимп, 1999)<קובץ
סיפורים בתרגום לרוסית>
אבינור, גיטה.סופרים ישראליים וצל השואה.
מאזנים, כרך כ"ח, גל' 5־6 (ניסן-אייר תשכ"ט, אפריל-מאי 1969), עמ' 392־399
<חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה
: ג. אבינור, 1974), עמ' 18־32> <על השואה בספרות העברית אצל סופרים שונים בני דורות וזרמים שונים דרך התבוננות ביצירת אפלפלד, נעמי פרנקל, חנוך ברטוב, חיים גורי, שמאי גולן, אהוד בן עזר ואחרים>
בן-עזר, אהוד. לחיות ישראלי להרגיש ניצול : שיחה עם שמאי גולן (תל אביב : א' בן עזר, 1992)
<"השיחה התקיימה בתל-אביב ב-2.10.1990">
בן-עזר, אהוד. לחיות ישראלי, להרגיש ניצול: שיחה עם שמאי גולן.
אפיריון, גל' 24/25 (1993), עמ' 21־30.
בסר, יעקב. עם שמאי גולן: חלון ראווה לתרבות ישראל במוסקבה. על המשמר, ט' בשבט תשנ"ד, 21 בינואר 1994, עמ' 19 <ראיון>
גולן, ארנה. "החולה" מאת שמאי
גולן. בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות
ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004), עמ'
247־257.
גולן, ארנה. "השחרור" מאת שמאי
גולן. בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות
ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004), עמ'
258־268.
זיידמן, יעל. המימסד צריך לסייע יותר לסופרים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ד באייר תשמ"ט, 19 במאי 1989, עמ' 26 <ראיון עם הסופר שמאי גולן, היושב-ראש החדש של אגודת הסופרים>
חקק, הרצל.
אתוס מדמם של החלום ושברו.מקור ראשון, שבת, ב' באייר
תשע"א, 6 במאי 2011, עמ' <"קלסתרו של הדור שחווה אימי שואה, התגייס למאבק על הקמת מדינה ולניסיון לבנות זהות ישראלית חדשה וניצב מול שבר הריקנות וההתכחשות לעברו, ניבט בדמויות הגיבורים בסיפוריו של שמאי גולן. מחווה ליצירתו של סופר הקורא לחיבור בין זהות לזיכרון">
יעוז, חנה. נושא השואה ביצירתו של שמאי גולן.
מאזנים, כרך ע"ח, גל' 5 (אב תשס"ד, אוגוסט 2004), עמ' 25-27.
יעוז, חנה. ברוסיה של היום: תרבות ושירה. פסיפס, גל' 46 (2001), עמ' 25־30 <ראיון עם שמאי גולן>
ליבוביץ-דר, שרה. אין ספק שיימצא לו מחליף. על המשמר, חותם, ב' בתמוז תשנ"א, 14 ביוני 1991, עמ' 8־9 <ראיון עם שמאי גולן>
ליף, חיים. על שמאי גולן וסיפוריו. בצרון, כרך ג', גל' 9/10 (1981), עמ' 90.
ריבלין, ריקי. כוחו של הסופר - וחולשתו; שיחה עם שמאי גולן, היו"ר החדש של אגודת הסופרים העברים.
מעריב, ספרות, י"ד באייר תשמ"ט, 19 במאי 1989, עמ' 5.
ויס, הלל. "מותו של אורי פלד".
בספרו: דיוקן הלוחם : עיונים על גיבורים
וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן,
תשל"ה 1975), עמ' 91־122.
גולן, ארנה. חמש נפשות – ומחבר. גג,
חוב' 9 (2004), עמ' 87־101 <נדפס גם בספרה: גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות
ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004), עמ'
93־97>
הגורני, אברהם. המאהבת והאשה. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 6 (1991), עמ'
68־69 <כונס גם בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם
(אבן-יהודה : רכס, 1994), עמ' 90-92>