ישראל הר (הרשקוביץ), משורר
ועורך, נולד בעיר חלם שבפולין בי״ג באדר ב׳ תרצ״ב, 21 במארס 1932. כשנה לאחר
הולדתו עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בשכונת חליסה (תל עמל), חיפה. היה מצעירי תלמידיו
של ״החזון איש״ בבני ברק, אך בגיל ארבע־עשרה נטש את בית הוריו ואת אורח החיים הדתי
והצטרף לאצ״ל. עד גיוסו לצה״ל עבד במלאכות מזדמנות ולאחר שחרורו שימש, בין השאר, אלחוטן
על סיפונן של אוניות משא ישראליות וזרות.
ב־1963 מונה לעורך ספריית תרמיל הצה״לית ומילא תפקיד זה במשך כשלושים
שנה. במסגרת מפעל ייחודי זה ערך כמאתיים ספרים, בהם תרגומים ראשונים לעברית ממיטב ספרות
העולם דוגמת ״דפניס וחלואה״ ללונגוס, ספר שהיה גם מפעלו התרגומי הראשון של יורם ברונובסקי
(1969), ותרגומה של רנה לוטן ל״מוות בוונציה״ מאת תומס מאן (1965), כמו גם יצירות ראשונות
פרי עטם של סופרים ישראלים כגון ״חסדי הלילה של מרגריטה״ לרות אלמוג (1969) וסיפורי
״הינשוף״ לנסים אלוני (1975), שנכתבו במיוחד עבור ספריית תרמיל. ערך, בין השאר, שני
קבצים של סיפורי המעשיות לרבי נחמן מברסלב, שרוחם ולשונם השפיעו עליו עמוקות. ב־1991
הופסקה עבודתו בספריית תרמיל, שנסגרה סופית ב־1993. ב־1999 הוזמן הר להצטרף להוצאת
קשב לשירה ומאז שימש בה עורך.
יצירתו השירית הניבה עד כה שישה ספרים, שמועדי פרסומם נפרשׂים על
פני שישה עשורים: ״אביון לפני הניצה״ (תחיה, 1962; 2005); ״קְצֵה החשכה וְלֶחֶם״ (1994);
״גַן חֲבָלִים מלב האש״ (2002); ״סליחה״ (2008); ״צִפּוֹרְיַאן קורא לנחש הנחושת״ (2011);
״הספר השישי״ (2012) והשביעי (2016). שירה זו, שזכתה להתייחסויות ביקורתיות מעטות (עד
2007 לא נכתבה עליה ולו עבודה מחקרית אחת) ושמעולם לא ביקשה לפלס דרך אל הקונצנזוס
(הר לא הפיץ את ספריו לחנויות הספרים אלא מכר אותם בכוחות עצמו), מתאפיינת בלשון סמלים
חידתית, בהתכתבויות סתומות, בדיאלוגים פנים־שיריים ובשפה נשגבת ששורשיה יונקים מן המקרא,
מלשון חז״ל ומן החסידות. שירה מכונסת בתוך מדאוביה.
כבר מהספר הראשון ניכרת השְׁניוּת המלווה את עולמו השירי: פעמים
רבות מציג עולם זה את האביון בעליבותו, את העוני המחפיר, את ייסורי הקיום ואת משאלת
המוות המבצבצת בין השורות; ולעומת זאת, יש שירים הלוהטים בעוצמות שאינן יכולות לנבוע
אלא מתוך משאלת חיים, מן הרצון ״לִפְעֹל בְּכֹחַ בָּשָׂר וָדָם חַי וְלִשְׁמֹר שֶׁלֹּא
יִהְיֶה שׁוּם/ הֶפְסֵק, שׁוּם בְּלִיחָה, בֵּין הָאֵשׁ וְהָאוֹר״. דַּע נִקֻּדַהּ״.
(״רוח תֶּמֶס וַנָּעוּפָה״, ״גן חבלים מלב האש״). שניות זו, כמו גם לשון השירים ורקעם
האמוני, משלחים את שירתו לשוט במשעוליה של השירה העברית הרליגיוזית, לצד יצירתם של
יוסף צבי רִמוֹן, זלדה ואחרים. עם זאת, שירתו אינה נעדרת הומור והתייחסויות אוטו־אירוניות
מהסוג המאפיין גם את עולמם של המחזאי נסים אלוני והצייר יוסל ברגנר, חבריו הקרובים,
שאף מימנו את הוצאת ספרו הראשון. יוסל ואודרי ברגנר אף עיטרו בציוריהם את שש עטיפות
ספריו.
מקום מיוחד שמור בשיריו לתיאור הים. במרחב זה מתגלמת בדידות ה״אביון״
הכמה ל״ניצה״ (ישות שהיא מזיגה של האהובה הלא־מושגת במעין אלוהות נקבית). ברוח אחדוּת
הניגודים שביסוד שירתו, הים הוא סמל למלאוּת, לכוח חיים כביר, ובה בעת קצהו נוגע בריק
המוחלט.
ישראל הר נפטר בי׳ באייר תשע״ט, 15 במאי 2019.
אביון לפני הניצה : שירים (תל אביב : תחיה, תשכ״ב) <הרישומים
מעשה יוסל ברגנר>
כרישי אדם בלב־ים : ספור מתח, רגול והרפתקאות בים (תל אביב : אלף, תשכ״ג 1963)
<בחתימת י. אדמון ; הרישומים – זיוה שישא> <מהדורה חדשה יצאה לאור
בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתשל״ג 1972>
קצה החשכה ולחם (תל אביב : שחל אהבים, תשנ״ד 1994)
גן חבלים מלב האש : שירים (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ג 2002)
אביון לפני הניצה : שירים (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ו 2005)
<רישומים, יוסל ברגנר>
סליחה : שירים (תל־אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ח 2008) <איורים
– אודרי ברגנר>
צפוריאן קורא לנחש הנחשת (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״א 2011)
הספר השישי (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״ג 2013)
השביעי (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״ז 2016)
עריכה:
סיפורי מעשיות / רבי נחמן מברסלב (תל אביב : משרד הביטחון – ההוצאה לאור :
ספרית תרמיל, תש״ל 1969)
סיפורי מעשיות / מאת רבי נחמן מברסלב (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981)
ברקוביץ׳, אילן. לידה של משהו חדש :
על שירת אמיר אור, ישראל הר, ועל הגלידריה אייסברג.
הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באדר א תשס״ח, 8 בפברואר 2008, עמ׳ 4.
הולנדר, אורי. חושך נודד ואש מלהטת: על שירת
ישראל הר. מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, י״ד בניסן תשס״ד, 5 באפריל 2004,
עמ׳ 26.
הולנדר, אורי. מעשה בשפם, פומפייה ומלך.
הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשס״ו, 24 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 2, ה 5 <על
ההשפעות ההדדיות של יוסל ברגנר, נסים אלוני וישראל הר,
זה על זה> <חזר ונדפס בספרו: דיוקן בקצה החשכה
: על שירת ישראל הר (תל אביב : קשב לשירה, תשס״ז 2007), עמ׳ 55–69>
הולנדר, אורי. הר הקסמים. מעריב,
ז׳ורנל, ז׳ בתשרי תשע״ב, 5 באוקטובר 2011, עמ׳ 10–11 <״ישראל הר ראוי
לפרס ישראל״>
וייכרט, רפי. כור־המצרף של האובדן. מעריב,
מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א באייר תש״ס, 26 במאי 2000, עמ׳ 28 <דברי פרשנות והסבר
לשיר ״אם זהב באש יבחן״ בצירוף מילות השיר>
זילבורג, ויטה. שני פנים לאינפלציה. מאזנים, כרך ע״ז, גל׳ 1
(2003), עמ׳ 57–59 <על המחסור בשירתם של עזרא זוסמן (״חרישי
יותר״), בן־ציון תומר (״לי משלי״) וישראל
הר (״נזר״)>
זך, נתן. זיכרון מר.
הד החינוך, כרך 74, גל׳ 1 (1999), עמ׳ 31 (על שירו של ישראל הר ״ככה מה
שהיה״>
שפרה, ש.״למצוא חן בעיני עצמי״.משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 25 (183) (ד׳ בתמוז תשל״ה, 13 ביוני 1975), עמ׳
1, 3 <ראיון עם ישראל הר>
על ״אביון לפני הניצה״
אלמוג, אהרן. ״אביון לפני הניצה״.
משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 11, גל׳ 30 (י״ח בתמוז תשכ״ב, 20 ביולי 1962),
עמ׳ א, ב.
וייכרט, רפי. איש אהבה מעפר אחר.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ד, גל׳ 4 (2000), עמ׳ 20–26.
לבטוב, יצחק. דברים שאי אפשר לעשות להם מלבוש. על המשמר,
ב׳ באייר תשנ״ד, 13 באפריל 1994, עמ׳ 24 <שיחה עם ישראל הר בצאת ספרו ״קצה החשכה
ולחם״>
נגיד, חיים. כמו חקוק באבן.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח׳ בתמוז תשנ״ד, 17 ביוני 1994, עמ׳ 31.
סרנה, יגאל. טרגדיה צפויה מראש.
ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״א בניסן תשנ״ד, 22 באפריל 1994, עמ׳ 42–43, 46
<ריאיון עם הסופר ישראל הר בצאת ספרו ״קצה החשכה ולחם: ספר שירים״>
