בן-ציון תומר (טייטלבוים) נולד בבילגוריי, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה, הוגלתה לסיביר וברחה לסמרקנד, שם שהה בבית יתומים. בגיל אחת-עשרה פירסם את שירו הראשון ברוסית. בן שתים-עשרה הועבר לטהראן ומשם הגיע ארצה (פברואר 1943), בעליית ״ילדי טהראן”, והתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. בגיל שש־עשרה פירסם את שירו הראשון בעברית בעידודו של אברהם שלונסקי, ומאז התפרסמו שיריו בבמות שונות. ב־1947 היה ממקימי קיבוץ רבדים, לחם בפלמ״ח בגוש עציון ובמאי 1948 נפל בשבי הלגיון הירדני. לאחר שחרורו למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1959 יצא לאור קובץ שיריו נהר חוזר (מחברות לספרות). כיהן כעורך הספרותי של ״משא״ בעיתון למרחב. שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בברזיל (1966־1968) והיה יועצו של השר יגאל אלון (1969־1977). קובץ שיריו השני, על קו המשווה, יצא ב־1969. בתחילת שנות השבעים היה ממייסדי התאחדות אגודת הסופרים בישראל וכיהן כיו״ר שלה בשנים הראשונות לקיומה. בשנותיו האחרונות היה חבר הנהלת ״הבימה״ ומתומכי הקמת תיאטרון ״גשר״.
    התשתית החווייתית לכל יצירתו הספרותית היא השואה. כך, רוב שירי נהר חוזר מתארים את חוויות ילדותו. השיר ״נוסח”, הנכלל בקובץ, מתאר את הפער שנוצר בין דור האבות לדור הבנים בעקבות השואה. הקובץ על קו המשווה הוא המשכו של נהר חוזר וכולל שירים ממנו. בשיריו השפעה בולטת של משוררי דור שלונסקי־אלתרמן, אך גם השפעות של משוררי ”לקראת”. שיריו המאוחרים, המעידים על ייחוד רב יותר, כלולים בספרו מלאך עיניים (1999) שיצא לאחר מותו, והוא כולל גם שיירים מהספרים הקודמים, שירים מן העיזבון ותרגומים מן השירה הרוסית. הוא אף כולל את השיר האחרון שפירסם לפני מותו, ״מכתב מארץ המתים״ (מאזניים, 6.3.1998), המסתיים בשורות: ״אבל יש מקומות ששבים מהם/ ומשם אף פעם לא יוצאים”.
    הוא זכה להכרה ציבורית בעיקר בשל מחזהו החשוב ילדי הצל. ב־1962 הועלה המחזה בהצלחה ב”הבימה״ ואחר כך עובד לסרט טלוויזיה. הוא נדפס ב־1965, זכה להצלחה רבה והוכנס לתוכנית הלימודים בבית הספר התיכון כמחזה בחירה לבחינת הבגרות. ״תיאטרון יידישפיל״ העלה אותו ביידיש לציון שישים שנות המדינה. כמו כן הוצג המחזה בארצות הברית ובקנדה ותורגם לצרפתית, לספרדית ולגרמנית. במרכז המחזה סיפורו של יוסלה, ניצול שואה, שהגיע ארצה בגיל ארבע־עשרה ומנסה להשתרש ולמחוק את זהותו הקודמת. הוא משנה את שמו ליורם ומתגאה בכך שכולם חושבים שהוא צבר. אך לאמיתו של דבר, הוא אינו מסוגל להתכחש לעברו. באמצעות יורם מתאר תומר את משבר הזהות של ניצולי השואה ואת עולמם הגדוש רגשי אשמה, והוא בא חשבון עם ספרות הפלמ״ח והערכים של ”הצבר” בן דור תש״ח. לילדי הצל היה חלק חשוב בשבירת קשר השתיקה סביב מורשת השואה בארץ, והוא מהווה ציון דרך בתיאטרון הישראלי.
    חלק ניכר מאונו הספרותי הקדיש תומר ליצירתו דרך מלח, שעליה שקד כשלושים וחמש שנים. ב־1978 היא פורסמה כפרקי רומן. ב־1991 נסע לאנגליה לצורך השלמתו של הספר, במימון מלגה שקיבל מהמרכז העברי ״ביארנטון” שליד אוקספורד. ב־2000, כשנתיים לאחר מותו, ראה הספר אור, הפעם כרומן שנערך על ידי רינה צדקה. נוספו לו פרקים שפורסמו בכתבי עת בשנים 1980-1993 ופרקים מן העיזבון. הרומן בנוי כלקט סיפורים, חלקם עומדים בפני עצמם, המובאים כרונולוגית בגוף ראשון על ידי ילד המתאר עצמו כ״איש זקן אני ורק פניי פני ילד״ (103). הוא מספר, בשפה פיוטית, תחילה על ילדות מאושרת בפולין ערב מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן על נדודים, רעב, געגועים ותחושת אשמה. כותרת הספר נסמכת על הניב ״דרך מלך״. חילוף האות מסמל את הדרך המסויטת שעבר הגיבור.
    בעיזבונו נותר המחזה ירושלים של גגות שהיה אמור לעלות ב״הבימה״ בעונת 1978־1979, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. תומר זכה בפרסים רבים. בהם: פרס ברץ למחזה מקורי על ילדי הצל (1965), פרס אקו״ם (1971,1968 ר1998, אחרי מותו, על פרקים מדרך מלח) ופרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1987).
    בן-ציון תומר נפטר בכ״ה בניסן תשנ״ח, 21 באפריל 1998.

[נכתב על-ידי אוֹרי קריץ עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
[צילום: דינה גונה]
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריו:

• שירים חדשים (תל-אביב : המשך, תשט״ו) <כולל שירים של מקסים גילן, משה דור ונתן זך>
• נהר חוזר : שירים (תל-אביב : מחברות לספרות, תשי״ט)
• ילדי הצל : מחזה בשתי מערכות (תל-אביב : עמיקם, 1963) <איורים, שלמה ויתקין> <תורגם לאנגלית, צרפתית ורוסית>
• Children of the shadows : a play in 2 parts / translated from Hebrew by Hillel Halkin )Jerusalem : World Zionist Organization, Dept. for Education and Culture, 1964?) and (Tel Aviv : Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1982)
• Les enfants de l'ombre / traduit de l'hebreu par Michel Eckhard ; introduction par Haim Shoham (Tel Aviv : Institut de traduction de la littérature hébraïque, 1985)
• Дети тени / Бен-Цион Томер ; Комментарии-Вступление, Примечания: Рина Цадка, Перевод Виктор Радуцкий, Главный Редактор И Перевод Комментариев-Вадим Климовский, Стихотворные Переводы-Светлана Аксенова, Илл., Шломо Виткин (Израиль : Ринат, 1994)
• על קו המשוה : שירים (תל-אביב : עקד, תשכ״ט)
• דרך מלח (תל-אביב : משרד הביטחון – ההוצאה לאור : ספריית תרמיל, תשל״ט 1978)   <כולל: במקום פרולוג – ענפי תות בחלון – במקום פרולוג – מותו של תרנגול הפח – גבול הוא אנשים – גם הלילה, כבכל הלילות – מעשה בכובע – אדם שחור, רחוב לבן – ארצות האפרסק, המישמש והלחם – בגיהינום של אור ושמש – צירי פרידה – המען: רחוב מתי הטיפוס – ומשם לארץ-ישראל>
• מלאך עיניים (תל אביב : קשב לשירה ולמסה, תשנ״ט 1999)

עריכה:

• אדום ולבן וריח תפוחי זהב : ״ילדי טהראן״ (ירושלים : הספריה הציונית על-יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשל״ב 1971)
• Пути ветра : современная новелла Израиля / под ред. Бен Циона Томера, Хайи Хофман и Елены Макаровой (Москва : Радуга, 1993)
• קסמי הלענה : סיפורת יוצרים עולים מרוסיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1997)

תרגום:

• פיקולי / מאת פיליפ הלסמן (תל אביב : מ' ניומן, תשי״ט) <איורים, שלמה כהן>
• שירי פלאים ואגדות לילדים ולילדות / ש' מרשק (תל אביב : מסדה, 1959) <איורים, יוסף בס>
• ארמון ארמונון / ש' מרשק (תל אביב : מסדה, תשי״ט) <איורים, יוסף בס>
• גבריאלה / קתרין גבריאלסון (תל אביב : מסדה, 1960)
• מבחר שירים / בוריס פסטרנק ; עברית - עזרא זוסמן, בן-ציון תומר, שמואל שתל (תל-אביב : עקד, תשכ״א)
• אלכסנדר מוקדון / יוסף מודז'ייבסקי (תל אביב : הדר, תשכ״א)

על המחבר ויצירתו: