שלמה זמיר (סאלים בלבול) נולד בכ״ז באדר א׳ תרפ״ט, 9 במארס
1929 בבגדאד, עיראק. בארץ הולדתו התחנך תחילה במסגרות יהודיות שכללו לימודי דת, ומאוחר יותר למד בבית הספר הצרפתי-יהודי החילוני
״אליאנס״. עלה ארצה ב-1950 לאחר שהיה עד לפרעות שנעשו ביהודי בגדאד. בילדותו למד עברית, אך לטענתו שכח את מרביתה עד הגיעו ארצה, ולכן חזר ללמוד עברית באולפן. עבד כפועל חקלאי בעין השופט, ולאחר מכן בעבודה פקידותית.
פירסם ארבעה ספרי שירה: הקול מבעד לענף (1960); כדורים וקוביות: שירים
(1991); הסכין בין השיניים: שירים (1993); כנפי השחר: שירים (2009), וכן קובץ סיפורים:
שועלים במעלית: סיפורים (1996). בתחילת 1959 פנה לאברהם שלונסקי, עורכה דאז של ספרית פועלים, עם טיוטות שירים שכתב. שלונסקי התלהב והמליץ על הוצאת הספר
(הקול מבעד לענף). הספר זכה לתגובה חיובית גורפת מצד המבקרים בני התקופה, ובהם
נתן זך וגבריאל מוקד. צוינו לשבח מקוריותו ורעננותו, כמו גם עובדת היותו של זמיר המשורר הישראלי הראשון בן עדות המזרח. הודגש השילוב שבשיריו בין מאפיינים הנתפשים כ״מזרחיים״ (למשל צבעוניות רבה) ליסודות מערביים, בעיקר מן השירה הצרפתית (שיר לירי המשוחרר מכבלים פרוזודיים של חריזה, בית ומשקל, לצד שימוש רב בסמלים). ב-1961 הוענק לו פרס שלונסקי על ספרו. שותפיו לפרס היו אמיר גלבע ואבא קובנר ובראש חבר השופטים ישבה
לאה גולדברג. הקול מבעד לענף יצא במהדורה ערוכה ומחודשת ב-1990.
בין הוצאת ספרו הראשון להוצאת ספרו השני חלפו שלושים ואחת שנים, שבהן לא פירסם דבר. לטענתו, כיוון שכל עתותיו הוקדשו למלחמת קיום קשה, שלא איפשרה לו להתפנות פיזית ורגשית לכתיבת שירה.
חנן חבר (2005) כתב על ספר שיריו הראשון כי ״החתרנות המעודנת של זמיר החדירה דיקציה
׳אחרת׳, מזרחית, אל המעבדה של יצירת הריתמוס של הקול הישראלי החדש, המקומי והאוניברסליסטי״. שיריו של זמיר ראו אור באנתולוגיות זרות: בתרגום אנגלי, בספר על שירה עברית בעריכתו של המשורר דניס סילק, ובצרפתית, בקובץ שערך משה לזר.
ספרו האחרון, ניצוצות ססגוניים (2017) יצא לאור לאחר מותו.
שלמה זמיר נפטר ביום ששי,
כ״ט בסיון תשע״ז, 23 ביוני 2017 והוא בן 88 שנים.
נכתב על-ידי תמר סתר עבור
לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה
הלאומית בירושלים, ויקיפדיה]
[צילום תחתון: דוד (ניאו) בוחבוט]
חייק, עדית.שלמה זמיר - האימאז׳יזם בשירתו (רמת-גן, תשמ״ז 1987)
<עבודת גמר (מ.א.) -- אוניברסיטת בר-אילן>
חקק, לב.דרכי ארגון בחרוזה חופשית בשירה
העברית המודרניסטית : עיונים בשירים של אברהם בן יצחק, אמיר גלבע, נתן זך,
ושלמה זמיר (לוס אנג׳לס : האוניברסיטה של קליפורניה, 1974) <דיסרטציה, האוניברסיטה
של קליפורניה, 1974>
חקק, לב.עם ארבעה משוררים : אברהם
בן יצחק, אמיר גלבע, נתן זך, שלמה זמיר (תל אביב : עקד, 1979)
בסר, יעקב. עם שלמה זמיר: השירה לא נועדה למפונקים.
על המשמר, י״ב באב תשנ״ג, 30 ביולי 1993, עצ׳ 23 <ראיון>
גורפיין, רבקה. ״הנגב״ / ש. זמיר.
בספרה: אבל הדברים היפים : מסות על ספרות עברית חדשה (תל-אביב : ספרית
פועלים, תש״ם 1980), עמ׳ 32–35.
גורפיין, רבקה. ״כושים״
/ ש. זמיר. בספרה: אבל הדברים היפים : מסות על ספרות עברית חדשה
(תל-אביב : ספרית פועלים, תש״ם 1980), עמ׳ 36–38.
הלוי, יוסף. ״בלדת התלויים בבגדד״ לש. זמיר. מאזנים, כרך
ס״ד, גל׳ 3–4 (1989), עמ׳ 60–61. <חזר ונדפס גם בספרו: בסוד יחיד ועדה :
מסורת התחדשות ובשורה בספרות העברית של בני המזרח / ערך אפרים חזן (רמת-גן: הוצאת
אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ג 2003), עמ׳ 208–212>
וולמן, הדסה. לאן נעלם ש. זמיר? הארץ, מוסף שבועי, ט״ו
באב תשמ״ח, 29 ביולי 1988, עמ׳ 19, 21 <על המשורר שלמה זמיר זוכה פרס שלונסקי לשירה
לשנת 1960>
וולמן, הדסה. קירקס בתוך ראשי. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, כ״ח בניסן תשנ״א, 12 באפריל 1991, עמ ׳25 <ראיון עם המשורר שלמה זמיר>
זך, נתן. פנטזיה מזרחית. הד החינוך,
יוני 1994, עמ׳ 35 <על שירתו של שלמה זמיר>
י. ע.
הקול מבעד לענף.קשת,
שנה שלישית, חוב׳ א׳ (ט׳) (סתיו 1960), עמ׳ 175–176.
בן, מנחם. זמיר אמיתי. כל העיר,
11 בינואר 1991. <חזר ונדפס בספרו: תיק שירה (תל-אביב : ירון גולן : הפקות
ארלית, תשנ״ד 1994), עמ׳ 309-313>
זך, נתן. הקול מבעד לענף. מולד,
חוב׳ י״ט (אפריל-מאי 1961) <חזר ונדפס (עם תוספת מאוחרת) בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973
(בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 358–362>
חבר, חנן. משורר שלישי. דבר,
י״ג באלול תשנ״א, 23 באוגוסט 1991, עמ׳ 24 <חזר ונדפס בספרו : קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית
(תל-אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 163–165>