רקע
שלמה שפאן
תפארת עליזים

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

 

א    🔗

מן השמים הראו לי בחלום ספר בשם “תפארת עליזים”. היה זה ספר נושן ובלה, שקצותיו נתרפטו ונתעגלו מרוב ימים. נדמה לי, אף חרוך היה בשתים מפינותיו. הדפים היו כהים-חומים והכתב היה כתב-רש"י. השם “תפארת עליזים” עצמו בשער הספר היה מודפס באותיות מרובעות, אבל סידורן וצורתן של האותיות לא היה שווה, ונדמה היה כאילו נתפקקו זו מזו. ועל השער היו הרבה חותמות, כרגיל בספר ישן, ומשום כך לא יכולתי להבחין מה שם המחבר, שהיה נתון בתוך שורות ארוכות של תארים ושבחים, וראשי-תיבות של תארים ושבחים, שקשה היה לפענחם ולעמוד על טיבם.

הרבה יגיעות גרם לי השער, והרבה תמיהות גרם לי שם הספר ומראהו, שהיו כל-כך בלתי תואמים זה לזה. לא העליתי כלום ביגיעתי ולא נתרצו לי תמיהותי, עד שהלכתי אל הפנים מתוך השתוקקות לקרוא בספר המופלא הזה.

כאמור, היה הספר מודפס בכתב רש"י זעיר ומטושטש, ועד שטרחתי וקראתי שתים-שלוש שורות, עמדתי על כך שאין אני מבין את פירושם של הדברים. הלשון לכאורה לשון-הקודש היא, ואף-על-פי-כן מובנם של דברים אינו מחוור לי כלל. ידעתי שיש חכמה נסתרה, שפירושן של מלים בתוכה אינו כפשוטו, ופעם אף עסקתי בחכמה נסתרה זו, וניסיתי איפוא לעשות שימוש בה, בקריאת הספר הזה. העליתי במוחי מילון שלם של ערכי-כינויים, של תארי-סמלים ועניניהם, והתאמצתי לתרגם את הספר על-פי המילון הזה. ולא יצא לי כלום. עד שחלשה דעתי עלי והתקשיתי על דרכי גבוה, שמראים לי ספר מעורר ענין רב כל-כך, ואין נותנים לי לקרוא בו ולהבין את תכנו. והיתה זאת לא חולשת דעת בלבד, אלא ההרגשה הלכה ועברה להרגשה וצער שאין לתאר אותם.

 

ב    🔗

לאחר שנתיאשתי מקריאה בספר זה ומהבנה בו, סגרתי אותו והנחתיו במקום שהנחתי. בלב כבד יצאתי משם, בצמאון שלא נשבר, ובראשי מצלצלות רק שתי המלים בלבד: “תפארת עליזים”, שתי המלים היחידות שהיו מובנות לי, ועם זה כל-כך מוזרות בצירופן המשונה. היתה זו שעה של לא יום ולא לילה, מין אור כהה העטה את העולם ונסך על כל ההוויה פחד וקסמים גם יחד, מוראות ומראות-פלאים המושכים את הלב. אפשר שהייתי שוקע בהרגשת שעה זו והייתי צולל בה, אלמלא אותו עוגן מופלא ששמו “תפארת עליזים”, שהחזיק בי ושימש לי מורה דרך בדרכי ובחיפושי, שלא ידעתי מה הן. הואיל ולא ידעתי היטב מה אני מבקש, את “התפארת” או את “העליזים”, או את פתרון הצרוף של שניהם. “תפארת” ידעתי אינה אלא מין אידיאל רחוק, שאין להיאחז בו. “עליזים” ידעתי, ישנם בצורות שונות ובזמנים שונים, אלא שאין להתיחס באמון יתר לעליזותם. ואפשר שאין זו אלא עליזות מדומה. והצירוף כולו מוקשה, הואיל ואינו בנמצא כלל, או שהוא מיותר מפאת הכרחיותו, שהרי מותר לומר שהתפארת לעולם שרויה במקום של עליזים.

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49258 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!