מן הדמויות הנחשבות והמענינות של העם היהודי היה מאגנס. בעל השכלה יהודית וכללית גדולה ובעל מידות. איש רב-פעלים היה מנעוריו. סבלות העם היהודי חרתו בו את רישומיהם ואף העירוהו לפעולה, תחילה באמריקה, שבה עשה עבודה חינוכית נכבדה, ואחר כך בא"י, שבה היה נגיד האוניברסיטה ועוסק בצרכי ציבור. רב-גווני היה, אך הקו המיוחד שבו חיה אותה יכולת להתיצב כנגד הרבים ולטעון לצדקת דרכו, גם בשעה שהמקשיבים לו היו מעטים מאוד. לכאורה היו הליכותיו בשקט ובמתינות, אולם הן הטילו כמעט תמיד סערה בציבור. לא-אחת עורר את מורת-רוח הישוב בדבריו בכתב או בעל-פה, בנאומיו באוניברסיטה או בעדותו לפני ועדת חקירה; אבל תמיד היתה הבקורת עליו מתוך יחס אישי רציני. את מעשיו ביקרו, אך אותו עצמו כיבדו, שכן לא היה כל ספק בכך, שגם טעויותיו נובעות ממקור טהור.
כאדם בעל השקפות מתקדמות היה קרוב מאוד מבחינה חברתית לתנועת העבודה, ובתקופה מסויימת אף התקרב אליה, אולם דרכו המיוחדת, והמוזרה לפעמים, במדיניות הציונית, הקימה מחיצה ביניהן. ולפי שראה את כל עניני הציונות דרך השפופרת של התכנית הדו-לאומית, ולא שעה לתמורות הזמן הברורות, היה דן גם את תנועת הפועלים מנקודה זו בלבד.
הוא היה יריב מדיני, המכריח את המתווכח להכשיר את עצמו לויכוח. יריבים כאלה מפרים כל תנועה. עצם מציאותם של אישים כאלה מעידה על חירות הדעת וההבעה בחברה.
לא היתה הבנה הדדית בינו ובין הישוב, אלא היתה אכזבה הדדית. מצד אחד – הישוב העברי בארץ, המכה שרשים ודרוך כולו למפעלים של ממש, שואף לעצמאות אמת ונוקט מדיניות ריאליסטית, ואילו מצד שני מאגנס, שהיה חדור אידיאלים נאים, אך גם עקרונות מופשטים ולוחם לתפיסה מדינית בלתי ריאלית. אולם על אף הכל היה בן יקיר לישוב, אחד ממכובדיו, שרבות פעל בו ורצה להוליך אותו בדרך הטובה והישרה בעיניו.
-
נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, ל' בתשרי תש"ט (2.11.1948). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.