ד

הָלַכְנוּ שְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ, וְאַתְּ בְּבַת-צְחוֹק טוֹבָה

הִפְנֵית אֵלַי לִרְגָעִים אֶת עֵינֵךְ הַנּוֹהָרֶת: —

כָּל רֹךְ אַהֲבָתֵנוּ, הַנּוֹהֲרָה וְגוֹוְעָה,

בִּצְחוֹקֵךְ זֶה הִתְעַלֵּם עַל-פְּנֵי מְרוֹמֵי-קָרֶת.

וְכֹה הָלַכְנוּ יַחַד, הֲלֹך וּצְחֹק בְּלִי-דַּעַת

לְחִבַּת-נֶפֶשׁ זֹאת, הַקְּצָרָה וְהַמְתוּקָה,

אֲשֶׁר כָּל-עֹנֶג אִתָּהּ וַחֲלִיפוֹת כָּל-מְצוּקָה,

וּכְצִיץ, מִיָּד יִשָּׁמֵט, בְּלִי-צְדִיָּה הִיא גוֹוָעַת.