בִּשְׁנַת 1907
א 🔗
הַכֹּל אָהֲבוּ. מַגֵּפָה
שֶׁל הִתְאַהֲבוּת, שֶׁל נְשִׁיקוֹת;
אַךְ הַצִּבּוּר כְּבָר נִשְׁתַּתֵּק,
הָאִמָּהוֹת כְּבָר מֵינִיקוֹת.
מֻנָּח כְּבָר בְּקֶרֶן זָוִית
תֹּף הַנֹּעַר, גַּם הַחֲצוֹצְרָה
שֶׁל הָאַהֲבָה כְּבָר נָדַמָּה –
לֹא לְכָךְ הָעֵדָה נוֹצְרָה.
אִישׁ וְאִישׁ לַהֲנָאתוֹ
מַכְנִיס יָד לַעֲרֵמַת זֶבֶל;
יָצָא כְרוּז בְּכָל הָאָרֶץ:
הַכֹּל הֶבֶל, הַכֹּל הֶבֶל.
אַךְ בֵּין כָּךְ וְכָךְ – שִׁמָּמוֹן,
פָּסְקָה רִנָּה מִן הַלְּבָבוֹת;
קֹר וּדְמָמָה. שְׁנָת מְתוּקָה,
הַנֶּאֱהָבִים, הַנֶּאֱהָבוֹת!
ב 🔗
שְׂדֵה הַקְּרָב מְכֻסֶּה פְגָּרִים,
עַד לְמַחֲנָק רֵיחַ צַחֲנָה;
רָץ וְנִמְלָט מִי שֶׁנָּשָׂא
אֶת הַתֹּף לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה.
אַךְ הַמַּחֲצִיר שָׂם בְּכִיסוֹ
אֶת הַחֲצוֹצְרָה שֶׁל הַזָּהָב:
בֵּית הַמַּלְוֶה נוֹתֵן כֶּסֶף,
וְלַקֵּבָה קָשֶׁה רָעָב.
קוּם אֱכֹל וֶאֱמֹר: אָהַבְתִּי
אֶת הַשּׁוֹט וְאֶת אֲדוֹנִי.
דְּמָמָה גְּדוֹלָה. בָּא וְהוֹלֵךְ
לֵיל שֶׁל קֹר, הַלֵּיל הַצְּפוֹנִי.
בָּאֲפֵלָה עוֹד לַגַּרְדּוֹם
עוֹלִים שְׂרִידִים מִן הַצָּבָא;
לִבְּךָ יוֹעֵץ לְהִתְאַהֵב,
גַּם לְהָקִים זֶרַע. הָבָה.
ג 🔗
מִן הַשֶּׁמֶשׁ נִבְרָא מֶלֶךְ,
מִן הַלְּבָנָה – בְּנֵי הַשָּׂרִים;
הָאֲסַפְסוּף – מִן הֶעָפָר,
אַךְ הַיְּהוּדִים הֵם נוֹצָרִים
מֵהִרְהוּרָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא…
עֵת הַיְצִירָה כְּבָר כָּלָתָה,
יָשַׁב אֱלֹהִים לָנוּחַ
מִן הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
אַךְ מַחֲשָׁבָה אַחַת יָסְפָה
וְהִטְרִידָה, כִּבְיָכוֹל,
אֶת הַבּוֹרֵא; רוֹצֶה הָיָה
לְגָרְשֶׁנָּה וְלֹא יָכֹל.
רָצָה אֱלֹהִים לָנוּחַ –
קָם וַיִּיצֶר בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה
מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ: הוּא הַיְּהוּדִי
הַמִּשְׂתָּרֵר וְהַמְעֻנֶּה.
ד 🔗
לֵךְ אֱהַב אֶת בְּנוֹת הַגּוֹיִם
עַל מְנָת לְקַבֵּל נְשִׁיקוֹת;
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָעֲנֻגּוֹת
כְּשֵׁם שֶׁאוֹהֲבוֹת – מְצִיקוֹת.
נוֹתְנוֹת מְעַט וְתוֹבְעוֹת הַרְבֵּה
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַיְפֵה-פִיּוֹת,
אַךְ הָשַׁתָּא פָּסְקָה גְבוּרָה
וְהִתְלַהֲבוּת מִן הַבְּרִיּוֹת.
בְּדוֹר יָתוֹם זֶה הִתְרַחֵק
מִן הָאַהֲבָה הַמְשֻׁבַּחַת;
נִתְעַיַּפְתָּ. בְּנוֹת הַגּוֹיִם
נוֹתְנוֹת הַכֹּל בְּבַת אַחַת.
אֶת פֵּרוּרֵי הָאַהֲבָה
אַל תְּלַקֵּט קִמְעָא קִמְעָא:
מַרְבֶּה אַהֲבָה – מַרְבֶּה זֵעָה,
מַרְבֶּה זֵעָה – מַרְבֶּה רִמָּה.
ה 🔗
נֵרוֹת כֶּסֶף בַּשָּׁמַיִם,
רוּחַ עֶרֶב קַל מְנַשֵּׁב;
גַּם הַחַיִּים גַּם הַמָּוֶת –
הַכֹּל, הַכֹּל יֵשׁ לְיַשֵּׁב.
כְּלָבִים נוֹבְחִים. גַּם לַכְּלָבִים
יֵשׁ בַּלֵּילוֹת שְׂפַת גַּעְגּוּעִים:
שְׁתֹק, לְבָבִי! כָּל הַסְּפֵקוֹת,
כָּל הַסּוֹדוֹת כְּבָר יְדוּעִים.
סוֹד רַק אֶחָד נִשְׁאַר כָּמוּס –
סוֹד הָאשֶׁר. הָאֲדָמָה
“לֹא יְדַעְתִּיו” לִי מַגִּידָה,
בַּשָּׁמַיִם – דְּמָמָה, דְּמָמָה.
בַּשָּׁמַיִם רַק כּוֹכָבִים,
הַכּוֹכָבִים הֵם עוֹלָמוֹת
בִּפְנֵי עַצְמָם. כֻּלָם בָּרָא
לְשַׁעֲשוּעִים אֵל נְקָמוֹת.
ו 🔗
טוֹבָה שִׂמְחָה מִן הַחָכְמָה,
וּמִשְּׁתֵיהֶן טוֹבָה מְנוּחָה;
אַךְ הָאשֶׁר אִם יְאַחֵר,
אֵינוֹ שֹׁוֶה דִמְעָה דְלוּחָה.
מִי זֶה דוֹבֵב בָּרִאשׁוֹנָה
אֶת הַמִּלָּה הַמְקָרֶבֶת
לֵב לְלֵּב, וּמִי זֶה חִבֵּר
בָּהּ גַּם גִּיל וְגַם עַצֶּבֶת?
מִּלָּה קְצָּרָה זוֹ שְׁמָהּ – אשֶׁר,
אִישׁ לֹא יֵדַע אֶת מוֹצָאָהּ;
בַּשָּׁמַיִם הִיא חֲרוּתָה
וּבְמֶבָּטֵי אִשָּׁה נָאָה.
אָנוּ חוֹקְרִים כָּל יָמֵינוּ
אֶת פֵּרוּשָׁהּ. הִתְחִיל נוֹשֵׁר
שְׂעַר רֹאשֶׁךָ; הוֹלֵךְ פּוֹחֵת
אוֹר עֵינֶיךָ. מָה הָאשֶׁר?
ז 🔗
אֶחָד אוֹהֵב אֶת הַזָּהָב,
אֶת הַנָּשִׁים אַחֵר חוֹמֵד;
אֶת הַהֶבֶל שֶׁבַּחַיִּים
גַּם מִשְּׁנֵיהֶם אַתָּה לוֹמֵד.
מָרָה שְׁחֹרָה יֵשׁ בַּחַיִּים:
גַּם לָעֶבֶד הִיא מְצִיקָה,
גַּם לָאָדוֹן; מַשֶּׁהוּ אֶחָד
יֵשׁ מִטַּעְמָהּ גַּם בִּנְשִׁיקָה.
גַּם בַּסְּתָו וְגַם בַּקַּיִץ
לִבְּךָ נָתוּן בְּסַכָּנָה:
נִתְעַצָּבְתָּ. רוּחַ יָגוֹן
בָּא וָנָס. מֵאָן וָאָנָה?
שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת שֶׁל עִצָּבוֹן
יֵשׁ בְּאֵין-סוֹף שֶׁל הַיְצִירָה,
אוּלָם שֶׁמֶשׁ אַחַת קְטַנָּה
בַּשָּׁמַיִם לָנוּ מְאִירָה.
ח 🔗
גַּם לְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם
כְּבָר הָרְגַּלְנוּ; כָּךְ בִּמְהֵרָה
מוֹאֵס אָדָם בְּאַהֲבָה,
קָץ בִּנְשִׁיקוֹת אִשָּׁה כְשֵׁרָה.
עַל הַדֶּשֶׁא לִפְנֵי בֵיתִי
אֲנִי שׁוֹכֵב. הַכּוֹכָבִים
זוֹרְחִים כֻּלָּם כְּמִנְהָגָם;
אֶל הַכְּפָר קַיָּצִים שָׁבִים.
צְחוֹק וּדְבָרִים. הַבַּחוּרוֹת
פּוֹרְשׂוֹת רֶשֶׁת צְחוֹר מִסְּבִיבָן;
אֵינִי רוֹאָן בָּאֲפֵלָה
וַאֲנִי נֶהֱנֶה מִזִּיוָן.
פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל. בַּפֶּתַח
עוֹמְדָה אִשָּׁה וּמוֹכִיחָה:
לָמָּה תִּשְׁכָּב? בּוֹא הַבַּיְתָה,
הוֹצֵא הֶגֶה קַל מִפִּיךָ.
ט 🔗
רוּחַ עֶרֶב חַם מְנַשֵׁב
וְהַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ:
אֲנִי הוֹזֶה עַל הָאַהֲבָה
וְעַל נַעֲרָה אַחַת צְנוּעָה.
זֶה כִשְׁלֹשִׁים יְמֵי קַיִץ
אֲנִי דָר בִּמְלוּנַת רוֹעִים;
בֹּקֶר קָם אֲנִי וְתוֹעֶה,
לַיְלָה מְזַמְּרוֹת בְּנוֹת הַגּוֹיִם.
בְּנוֹת הַגּוֹיִם יוֹדְעוֹת זֶמֶר,
יוֹדְעוֹת הֵן הַשְּׁבִיל לַמְּלוּנָה;
צוֹחֲקוֹת שׁוֹקְעוֹת הֵן בֶּחָצִיר,
חֶרֶשׁ פּוֹרְשׁוֹת הֵן בְּלִי תְּלוּנָה.
הִנֵּה נֶעְלַם צֵל בַּחוּרָה,
וַאֲנִי הוֹזֶה עַל הַגִּבְעָה
לִפְנֵי בֵיתִי: מָה הָאַהֲבָה
הַמְשֻׁבַּחַת וּמַה טִּיבָהּ?
י 🔗
בְּדוּמִּיַּת לֵיל הַקַּיִץ
אָנוּ נוֹסְעִים. הָאוֹפַנִּים
דּוֹפְקִים חֶרֶשׁ; בַּשָּׁמַיִם
דּוֹלְקִים נֵרוֹת כֶּסֶף קְטַנִּים,
שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים, מְלוּנוֹת תֶּבֶן –
אֶת אוּקְרַיְנָה אֲנִי עוֹזֵב;
רַעְיָה הָיְתָה לִי. נִשְׁבַּעְתִּי:
כָּל הָאָדָם דַּל וְכוֹזֵב.
אָנָה תוֹלִיךְ אוֹתִי, רַכָּב?
הוֹי, עֲמֹד! פֹּה מְלוּנָה רֵיקָה,
פֹּה בַת כְּפָר שַׁתְקָנִית אֶמְצָא,
מְנוּחָה אֶמְצָא פֹה בְּחֵיקָהּ.
אַךְ הַמְּלוּנָה נֶעֱלֶמֶת;
דְּמָמָה גְדוֹלָה. הָאוֹפַנִּים
דּוֹפְקִים חֶרֶשׁ; בַּשָּמַיִם
דּוֹלְקִים נֵרוֹת כֶּסֶף קְטַנִּים.
יא 🔗
הַרְבֵּה חִידוֹת יֵשׁ בַּחַיִּים,
יֵשׁ גַּם תְּשׁוּבוֹת תִּלֵּי-תִלִּים;
לַחֲכָמִים יֵשׁ פִּתְרוֹנִים,
חֵפֶץ חַיִּים יֵשׁ לַכְּסִילִים.
פַּעַם אַחַת שָׂח לִי חָכָם:
תֹּכֶן אֶחָד לַהֲוָיָה,
רַק הַצּוּרוֹת – – וְלֹא גָמָר:
לְפָנֵינוּ עָבְרָה לְוָיָה.
הָעֲגָלָה אַט הִתְנַהֲלָה
וַתֵּעָלֵם. אוֹרְחִי אָמָר:
תֹּכֶן אֶחָד גַּם לַחַיִּים,
גַּם לַמָּוֶת – – וְלֹא גָמָר.
לְפָנֵינוּ עָבְרָה נַעֲרָה
כְּלִילַת-חֵן, וַנָּקָם לִרְאוֹת;
אַךְ הַנַּעֲרָה בֵּרְכָה אוֹתִי
בְּעֵינֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות