רקע
דוד שמעוני
נְשָׁמוֹת

(קטע)

 

I

עוֹד רוֹטֵן הֵד תְּשׁוּאוֹת רְחוֹקוֹת,

אַךְ גֻּדְּעוּ כְּבָר בְּרִיחֵי חוֹמָתִי,

כְּבָר טוֹפֵף הָאַשָּׁף הַחִוֵּר

עַל מֶרְחֲבֵי תְכֵלֶת לְבָנָה.

מִתַּחַת חֲלִיצַת הַכֶּסֶף

מִתְעַלֵּם הַכִּנּוֹר הַפֶּלְאִי

וְנִשְׁמוֹת עוֹלָמוֹת חֲבוּיִים

מִנִּמָיו נִתָּזוֹת וְרָנוֹת.


עוֹד רוֹטֵן הֵד תְּשׁוּאוֹת רְחוֹקוֹת,

אַךְ סְבִיבִי כְּבָר שׁוֹקְקִים צלָלִים,

מְתַפְּשִׂים מִתְּהוֹמוֹת עֲבָרִים

וְגוֹלְשִׁים מֵרֻכְסֵי עֲתִידוֹת.

הֵם צוֹרְרִים אוֹתִי בִצְרוֹרָם

וְיַחְדָּו אֲנַחְנוּ מַחֲלִיקִים

בְּעִקְּבוֹת הָאַשָּׁף הַחִוֵּר

לְנַהֲרוֹת יְשִׁימוֹן רְחוֹקִים…


אֲנִי נִשְׁמַת אֳנוֹשׁ חֲרִישִׁי,

שֶׁיּוֹמָם הוּא אִלֵּם וְיָשֵׁן,

בָּעֶרֶב הוּא שׁוֹתֶה אֶת יֵינוֹ,

לִתְרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים;

אַךְ חֵרֵשׁ לְצִלְצְלֵי תְרוּעָה

הוּא בוֹחֵן רַק רֶטֶט מְעוּפִי,

וְעִוֵּר לְאוֹרִים וְאִשִּׁים

יִתְחַקֶּה עַל צִלְלֵי אֶבְרוֹתַי.

 

II

עַל נַהֲרוֹת יְשִׁימוֹן רְחוֹקִים

שׁוֹזֶרֶת הַלְּבָנָה מַעְבָּרוֹת;

עַל מַעְבְּרוֹת הַכֶּסֶף מִתְקַבְּצוֹת

נְשָׁמוֹת מַקְהֵלוֹת מַקְהֵלוֹת.

הִשְׁתּוֹקְקוּ אַחַת לִרְעוּתָהּ

בְּעוֹדָן בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים –

הִפְרִידוּן הָאֵדִים הַכְּבֵדִים

וְאַחַת לֹא מָצְאָה רְעוּתָהּ.


עַל מַעְבְּרוֹת הַכֶּסֶף תִּדְאֶינָה

וּנְשָׁמָה תְחַפֵּשׂ אֲחוֹתָהּ,

אַךְ אִשָּׁה אֲחוֹתָהּ לֹא תַכִּיר

וְאָנוּ וְאָבְלוּ גַלְמוּדוֹת.

אָז יִגַּע הָאַשָּׁף בּכִּנּוֹר

וְנִמְלְטָה שִׁירָה חֲתוּמָה,

וְמָדָה נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה

בַּשִּׁירָה הַלֵּזוּ אֶת הֵדָהּ.


וְעָנְתָה נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה

בִּנְגִינָה שֶׁנָּטַע בָּהּ אֵלַהּ:

אֲבִיבִים יְרַחֲפוּ עַל שְׁדֵמוֹת

וְקֵיצִים בַּצִּיּוֹת יִלְהָטוּ;

יָרֹנּוּ אֲפִיקֵי גֵאָיוֹת

וְסוּפוֹת הַסְּתָו תְּהִימֶינָה;

שׁוֹשַׁנִּים עֲזוּבוֹת וְקוֹדְחוֹת

בְּנַחֲלֵי עֲרוּצִים תִּבְכֶּינָה…


וּנְשָׁמוֹת, שֶׁנִּיב לָהֶן אֵחָד

וְאֶחָד הַצְּלִיל לִנְגִּינָתָן,

בְּגִילָה אִלֶּמֶת תִּרְעַדְנָה

הָאַחַת לִקְרַאת יְעוּדָתָהּ.

אָז יַחְבִּיא הָאַשָּׁף כִּנּוֹרוֹ,

וּצְלִילֵי נְשִׁיקוֹת הַפְּגִישָׁה,

יָפוּצוּ בְמֶרְחַקֵּי לַיְלָה

לְהַפְרוֹת לֵב חוֹזִים וְשָׁרִים…

תר"ע

המלצות קוראים
תגיות