רקע
חגי אשד
...ובכל זאת

סוף-סוף בא מישהו ו“תפס מנהיגות”. מישהו שזה תפקידו וזו סמכותו, לתפוס מנהיגות. לתפוס ולשאת בה ולא לברוח ממנה ומן האחריות שהיא מטילה עליו. לכושרו של צה“ל למלא את תפקידיו ולהגן על קיום המדינה הלכה למעשה אחראי הרמטכ”ל ולא הפרקליט הצבאי הראשי. הפצ“ר יכול וצריך ליעץ, להבהיר את ההיבטים המשפטיים של מותר ואסור מבחינה חוקית מוגדרת. אין זה תפקידו, בלי לגרוע מכבודו, להורות לרמטכ”ל מה לעשות ומה לא לעשות מעבר לכך.

תפקידו של הרמטכ“ל להבטיח שמקרים כמו אסון הפיגוע בצור לא ישנו. לטפח מחדש את רוח היוזמה, התושיה והתחבולה בצה”ל. לחדש את רוח ה“אחרי” שבה הצטיינו קציניו ומפקדיו כל השנים. זו אחריותו וזו סמכותו של הרמטכ“ל להחליט מה טוב ומה לא לקידומו של צה”ל בהווה ובעתיד. לא של הפצ"ר ולא של היועץ המשפטי לממשלה.

לא תמיד אפשר למתוח קו ברור בין השאלה של מותר ואסור לבין השאלות של מועיל ומזיק בתחומי המדיניות והביצוע. יותר ויותר אנחנו עדים לסחף ולכירסום בין אלה לאלה. הפרדת הרשויות בישראל מתכרסמת על-ידי הרשות המשפטית. הזרוע המשפטית בישראל – באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"ץ – נוטלת על עצמה יותר ויותר גם את תפקיד הרשות המבצעת וגם את תפקיד הרשות המחוקקת.

נתחיל מהרשות המבצעת. עם כל הכבוד לבג“ץ, הוא לא היה צריך לקבל החלטה בעניין טיסות-שכר שיפגעו בתירות לישראל, או יקדמו אותה. זה תפקידם של השרים והמשרדים המופקדים על כך. זה עניין כלכלי. שופטים אינם נושאים באחריות לגורל המשק. הם לא ישאו בתוצאות החלטותיהם הנכונות או המוטעות, הכושלות או המוצלחות. הם לא עומדים לבחירה ולהחלפה. הם מעל לרצון העם במשך כל תקופת חייהם. אין זה תפקידם לנהל את המשק ואת כלכלת המדינה, גם לא לקבוע את מדיניות החוץ והבטחון ואת גבולות ההתנחלות, לא לפקד על צה”ל. אלה תפקידיה של הרשות המבצעת.

הזרוע המשפטית נוטלת על עצמה יותר ויותר גם את תפקידי הרשות המחוקקת, מפני שאין לנו שני בתי-מחוקקים – בית נבחרים וסינאט, למשל – שהאחד היה יכול לאזן, לקזז ולסנן את החלטות רעהו. לכל בית כזה אינטרסים משורינים ו“פרות קדושות” וכללי משחק וגם דינמיקה קבוצתית סוחפת מפעם לפעם. בחקיקה השוטפת אין בלמים ואיזונים, נוסף על כך שחסרים הבלם וההגה של חוקה שאיננה.

לוועדות-הכנסת אין סמכות חקירה, שבלעדיה אין פיקוח ממשי על הזרוע המבצעת, ובעיקר לא על “האצבעות” שלה, שהן פקידי המשרדים השונים. לוועדות-הכנסת אין גם סמכות תיקצוב. בלי תיקצוב אין ריבונות ממשית. יש מלים ריקות ונירות מתעופפים ברוח או מעלים אבק בארכיונים.

כך מצטברים חללים ריקים בדמוקרטיה הישראלית. כך מתערער כל הזמן שיווי-המשקל של הפרדת הרשויות בישראל. בית-המשפט העליון נוטל על עצמו יותר ויותר תפקיד של רשות מבצעת ושל רשות מחוקקת, באמצעות פסקי-דין ומתן פירוש מחייב לחוקים, אף לאלו של ועדות הכנסת שאין להן שיניים של פיקוח וריסון – כלפי פקידי המשרדים השונים, המהווים רשות מוסמכת להוצאת צווים ולתיקון תקנות שרירותיות לעיתים.

את התפקידים הללו ממלא בית-המשפט העליון באורח חלקי ומקרי, שהרי אין לו סמכות ליזום חקירות וחקיקות או להחליט החלטות הנוגעות לביצוע מדיניות הממשלה. לדיינים אין אלא מה שלפניהם. הם מחליטים רק לפי מה שהובא לפניהם על-ידי אחרים, על פי יזמתם.

לעירבוב הרשויות בישראל מצטרפים גם היועץ המשפטי לממשלה וגם הפרקליט הצבאי הראשי, כמו במקרה של אסון הפיגוע בצור. הרמטכ“ל רב-אלוף משה לוי “שם רגל” ועצר לרגע את המירוץ הזה. הלוואי שיצליח לעצור אותו ליותר מרגע אחד ואולי אפילו לשנות את כיוונו. צריך לחדש את הפרדת הרשויות בישראל, כדי שכל אחת מהן תישא במלוא האחריות ותפעיל את מלוא הסמכויות המוענקות לה, מכוחה של דמוקרטיה יציבה ומאוזנת. במערכה הזאת ירה הרמטכ”ל את היריה הראשונה. וגם אם לא התכוון לכך, כדאי לצייר את ה“בול” שבו פגעה היריה.

צריך לקוות שהרמטכ"ל לא יחזור בו מהחלטתו. היא צריכה לשמש כקריאת “אחרי” לחידוש הפרדת הרשויות בישראל. “לתפיסת מנהיגות” על-ידי כל מי שתפקידו וסמכותו מחיבים אותו לכך. לשאת באחריות ולהפעיל סמכות.

10.7.84

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53087 יצירות מאת 3110 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22008 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!