יש לי הזכות לברך ביום החשוב הזה את הנמל “שער ציון” הנפתח בתל-אביב, ולאחל לו הצלחה בעתיד הגדול. אני מוסר את ברכתי בשם הקרן הקימת לישראל, אותו המוסד העולמי אשר לפני שלשים שנה נתן את הדחיפה הראשונה לבנין העיר היפה והגדולה הזאת. כאשר התאגד קומץ קטן מאחינו תושבי יפו ל“אחוזת בית” והחליטו ליסד שכונה מודרנית מחוץ לעיר יפו, לא יכלו להגשים את שאיפתם בלי סיוע ניכר. סיוע זה, בתורת הלוואה של רבע מיליון פרנק למספר שנים, ניתן ל“אחוזת בית” על-ידי הקרן הקימת לישראל.
זוכר אני את הישיבה בועד הפועל הציוני, שנתקיימה אז בחוץ-לארץ, בעת שהובאה לפניה ההצעה בדבר מתן ההלוואה. זוכר אני את כל הפקפוקים שהובעו בישיבה זו, אם מתפקידה של הקרן הקימת הוא לא רק לגאול קרקע כי אם גם לתת הלוואות לבנין שכונות. אולם אף אחד מן המסובים, אפילו מאלה שתמכו בהצעה זו, לא חזה את התפתחותה המהירה של “אחוזת בית”, עד כדי הקמת עיר עברית כולה, שמספר תושביה הגיע כבר ל-150.000 נפש – כן ירבו. ובודאי לא חלם איש מאתנו שאחרי שלשים שנה יכריז הנציב העליון של הממשלה המנדטורית על פתיחת הנמל “שער ציון” בעיר זו. אני קורא את הנמל בשם זה, שישמש דרך לעבור גאולים לציון ההיסטורית, לציון האמתית, לציון הנצחית. הנמל “שער ציון” לא יהיה רק נמל של העיר תל-אביב בלבד, כי אם ישמש נמל לכל הישוב העברי מדן ועד באר-שבע.
שלשה הם יסודות הטבע: אויר, קרקע, מים. היסוד הראשון – העם היהודי היה נתון בו די והותר, לאסוננו הגדול, במשך אלפיים שנה. אחד ממנהיגינו הגדולים, מכס נורדאו, היה קורא לעם היהודי בשם “אנשי האויר” (“לופט-מענשען”). באה התנועה הציונית ויסדה את הקרן הקימת, שתעמיד את עם ישראל על היסוד השני, הקרקע, יסוד מוצק, יסוד נצחי. כעת התפתח הישוב בארץ, ואדיר חפצו ליהנות גם מהיסוד השלישי, מן התחבורה בדרכי הים.
נמל זהו המפתח של הארץ, ואי-אפשר לו לאדם לגור אפילו בארמון, אם המפתח אינו בידו. בבית מסודר כראוי, כל מי שיושב בו יש לו מפתח משלו, למען יוכל להכנס ולצאת מבלי לשאול רשות מאת האחרים היושבים אתו ומבלי שיפריע להם. היה בארץ מפתח אחד ושמו יפו. אחרי-כן בא המפתח השני – חיפה. ועכשיו קבל הישוב מפתח משלו – הנמל בתל-אביב.
ומהי ברכתי לתל-אביב ביום חגה הגדול וברכתי לנמל החדש? – שיגדל משנה לשנה מספר העולים שיכנסו לארץ דרך שער הנמל ויקטן משנה לשנה מספר היוצאים את הארץ. שיקטן משנה לשנה האימפורט של סחורות הנכנסות לארץ ויגדל משנה לשנה האכספורט של סחורות מתוצרת הארץ. על-ידי כך תגדל ותתרחב ותתעשר הארץ, עד שתהיה ליצירה כלכלית בריאה ושלימה כל צרכה. אני מאחל לנמל שילך בדרכי תל-אביב, וכשם שהעיר תל-אביב התפתחה, באיכות ובכמות, בקצב מהיר – כן גם ילך ויגדל הנמל ויחיש את התפתחותו, באיכות ובכמות. ויבואו על הברכה יוזמי המפעל הזה, מנהליו והעובדים שהשתתפו בהקמתו, הן בכסף והן בארגון והן בעבודה ממש. יזכו כולם לראות את הנמל “שער ציון” אשר בתל-אביב שיהפך לאחד המרכזים הגדולים ביותר בים התיכון.
כ“ה סיון תרצ”ו
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.