¹

המטבע הוא ערך חליפין, עובר לסוחר ועקב השימוש הרב בו נוצל ע"י הממלכות כשופר תעמולה. הגלופות שבו בישרו לאוכלוסין את תהילת הקיסרים ומפעליהם האדירים. לנו, לבני הדורות המאוחרים, נותר הוא כמקור ידיעות רב־משמעי. בתור תשלום אמצעי פרסום, המגיע לכל שכבות העם, בא המטבע ומילא את תפקידו ביעילות. דיוקן הקיסר נודע ברבים ואף אל הפינה הנדחת ביותר של הממלכה באה בשורת השלטון וגדולתו. ארע אמנם, כי המטבע החדש עשה את דרכו אל הפרובינציה הרחוקה רק עם מות הקיסר. לאותו המטבע היו גם הוצאות משנה בפרובינציות השונות. זכות הטביעה זכות חשובה מאד היתה ומטעם חסדו הגדול של הקיסר.

ברשותו של המוזיאון הימי בחיפה מטבע מתקופתו של אנטונינוס פיוס (138–161 לספה"נ) המתאר את אחד משבעת פלאי העולם, המגדלור בפרוס.

בראשית דרכו של האדם על פני הים, כאשר הפליג לא הרחק מן החוף, ידע כבר על חשיבות האיתות באש. כך הדריכו את הספן מן החוף, והאורות שבקעו בעד האפלה הראו את הנתיב אל מתקני הנמל. בצפותם לבוא הצי הועלתה אש יום או ימים קודם לכן, הרי לוח זמנים מדויק טרם ידעו הדורות הקדומים. סימני האיתות לא שרדו לנו וקרוב לודאי, כי לידי קונוונציונליות לא הגיעו. על משואות החוף כתב כבר הומרוס. קשרו זרדים, אשר הובערו. אשי איתות אלה שרתו ראשית כל את הדייגים ולפני בניית המגדלורים הועלו משואות על גבעות, שכן תראינה ממרחקים. את האש הדליקו כוהנים והיא ללא ספק היתה בעלת משמעות פולחנית. משואות כאלה הועלו לאחר מכן על עמודי תאורה. בתוך שרידי פיראוס, הנמל של אתונה, נתגלה עמוד כזה, הוא נבנה לשם המטרה הנדונה והותקן בו מנגנון תאורה מיוחד. המראה המדויק של עמוד תאורה נחשף במוזאיקה מפרינסטה (איטליה). הוא מוקף למרגלותיו במעקה אליפטי והעמוד בעל ראש קורינתי. האש הומחשה בצבע אדום־בוער. העמוד עצמו עומד על מבנה שבים; מאחוריו מזדקרים משוט וצלצל בעל שלוש שיניים ולפניו מזבח, אשר עליו אש תמיד, משמע כי העמוד היה בחסותו של האל. על תפקידם של עמודי התאורה בכלל חלוקות הדעות היום, ושאלה היא כלום יכלו הם לשרת את הספנים ולהדריכם?

סבורים, כי המגדלור שימש בראשיתו harbour entrance light – אור כניסה לנמל (?). הראשון הוקם בסיגיאום, על כף ליד טרויה, סמוך למצב אכילס, אבל המגדלור המפורסם ביותר של התקופה הקדומה היה בפרוס. בגלל פרסומו הרב גם שמו היוני של המגדלור בכלל צוין בשמו של האי פרוס.

אלכסנדריה היתה ליד רומא העיר השניה בגודלה בעולם העתיק והבירה של ארצות האגן המזרחי של הים התיכון. אוכלוסייתה התקרבה למיליון נפש ומאז שקיעת אתונה יורשתה ומרכזה של רוח הלאס. משמעותה המסחרית התחרתה עם פרסומה המדעי וחופה סאן אניות סוחר מכל קצווי התבל.

האי פרוס הוא גדל השרטונים הסוגרים על אלכסנדריה מצפון, ומזח באורך של כ־1200 מ' קישרו עם אלכסנדריה. שם המזח הפטאסטאדיון, שהוא מציין את אורכו (7 ריס). לפי עדותה של אגרת אריסטיאס עברו מתרגמי השבעים בדרכם לפרוס „שבעת האיסטדיונות לאורך סכר־הים אל החלק הנשקף צפונה“. מתוך הנתונים הטבעיים של האי שימש הוא מעין שובר גלים וע"י ההפטאסטאדיון חולק נמל אלכסנדריה לשניים: הדרומי מזרחי, שהוא „הנמל הגדול“, והדרומי מערבי ה־„אונוסטוס“, „נמל החזרה בשלום“. על הנמל הגדול סגרו שני מזחים בהשאירם פתח רחב ידיים לכניסת האניות. על המזח הצפוני עמד המגדלור הגדול.

תכנית העיר אלכסנדריה והנמל מעשה ידי האדריכל דינוקרטס, שעבד בשירותו של אלכסנדר הגדול, אבל העיר והנמל נבנו רק בזמן שלטון התלמיים הראשונים.

ראוי לציין, שהבונים אפילו לא חלמו על כך כי הם אינם מחדשים דבר, ושיסודות המבנים שלהם יעמדו על חורבות נמל קדום יותר. הנמל העתיק נחשף מתחת לשרידי הנמל ההליניסטי וההפתעה העצומה הזאת נתפרסמה בעולם ערב מלחמת העולם הראשונה. הנמל העתיק הוא קדם־הלני, אורך שובר הגלים שלו כ־2000 מ' ושטחו 150 אקר. הוא קלט מאות אניות (בהתאם לממדים של האניות דאז) ואורכו של הרציף כ־700 מ'. כנראה המצרים בנוהו, אבל לא לאניות שלהם, שכן הם לא הזדקקו לנמל רחב וגדול כזה. מתוך שרידי המבנים הנוספים למדו, כי הכרתים הכשירו כאן את הקרקע לצרכי המסחר הימי שלהם עם מצרים. על מסחר זה באלף השני לפנה"ס ואף קודם לכן ידוע לנו לא מעט.

המגדלור נבנה בזמן שלטונו של תלמי פילדלפוס, בראשית המאה השלישית לפנה"ס. תאורים רבים מתארים אותו, אבל התאורים והשחזורים סותרים לא פעם איש את רעהו. סופרים והיסטוריונים יונים ורומאים גמרו עליו את ההלל, ביניהם המפורסמים כגון סטרבון, פליניוס, גם קיסר הזכירו, יוסף למגדל פאזאל השווהו וכן סיפר עליו הגאוגרף הערבי אידריסי, שחי בסיציליה (מאה 12 לספה"נ).

התאורים תמימי דעה בכך, כי המגדלור עמד על יסוד מרובע. קרוב לודאי, שהיסוד הונח על הסלעים שמסביב למזח לשם חיזוק הבנין הגבוה. יסוד מרובע זה התרומם בשיפוע עד לעשרות מטרים. מספר הקומות אינו ידוע כבר היום, אבל הנוספות (2 או 3 קומות) בעלות צורה מתומנת (אוקטגונאל) היו. המרפסות של הקומות אפשרו מראה מרהיב עין למעפילים לגובה הרב. עד לקומה השניה עלתה דרך פתלתול (לא מדרגות) בפנים המגדל. הקומה העליונה בעלת צורת גליל היתה ושם הותקן מנגנון התאורה.

השחזורים של הקומה העליונה מתארים בקצוות דמויות בעלות ראש אדם וגוף דג המחזיקות בידיהן שופר או צדף (?). הצדף הוא סמל עתיק יומין של הימאים, בעוד השופר מזכיר לנו את המצוף השורק whistle buoy המזהיר את הספנים מפני הסכנות שמתחת פני הים. הדברים נאמרים כמובן מתוך הסתיגות רבה ביותר, אבל החקירות החדשות על העולם העתיק הפתיעו אותנו כבר הפתעות נועזות (לדוגמא: בבית רומאי מתקופת נירון נתגלתה מעלית הידרולית וכו'). הכניסה למגדלור בגובה של 15 מ' מעל פני המים. גובה הכניסה מסתבר מתוך הצורך ליצור משקל מספיק לשם הבטחת יציבות העמידה כפי דרישתו של המגדלור רב הקומות; ומשום כך החלק התחתון הוקם מבנה מגושם ומסיבי. בבדיקת שובר הגלים של פרוס מצאו החוקרים, כי חוזק הוא בעופרת במקום מלט וקרוב לודאי שכך רצו להתגבר על כוח הארוסיה של הים.

למעלה מכל ספק הוא, שהשאלה המענינת ביותר תהי צורתו, הרכבו ואופן פעולתו של מנגנון התאורה, אבל גם בכך הידיעות אינן בטוחות ושאלות רבות עודן ללא פתרון. לפי יוספוס, צוות עובדים מיוחד טיפל באש הפתוחה. כן היה המגדלור באוסטיה, אבל הוא שימש כנראה רק כאור לכניסת הנמל.

המטבעות הרבים, וגם זה אשר ברשות המוזיאון הימי בחיפה, מתארים את מקום מנגנון התאורה מכוסה גגון וכך הוגן הוא בפני הגשם וכו‘. חומר הבערה היה עץ וזפת. מראה קעורה או מנגנון של מראות קעורות העביר את קרני האור לעבר הים. יוספוס מעריך את טווח קרני האור של המגדלור ל־300 ריס, אבל אש פתוחה תוך תנאי האויר של האזור לא נראית יותר מ־ 7–6 מיל ימי, ואם נוסף מנגנון המראות הקעורות, הרי הוארך טווח קרני האור לכ־20 מיל ימי לכל היותר. המנגנון המודרני של המגדלור בחיפה מאיר ל־32 מיל ימי ובמרחק זה רק מגובה של 5 מ’ לפחות אפשר להבחין בו.

הפירו־טכניקה (טכניקת התאורה) של התקופה הקלסית העתיקה היתה מפותחת מאד. הקיסר קליגולה ערך הצגות תיאטרליות לאור מנורות; דומיטינוס ביכר את הציד הלילי בתאורה מלאה וגם הקירקסים הוארו, וכו'.

המטבע של המוזיאון הימי בחיפה מתאר את החלק העליון של המגדלור בפרוס. איסיס, האלה של נמל אלכסנדריה, הפטרונית של הספנים המצריים, מחזיקה בשתי זרועותיה את המפרש בהיות קצהו השלישי קשור לחרטום הספינה. המפרש מנופח, משמע, כי הספינה בדרך; המגדלור מציין, כי איסיס קרובה מאד לנמל. המפרש לפי צורתו משולש, מעין velum triangulare. מפרשים כאלה היו לאניות המשא, שהובילו את התבואה ממצרים לאיטליה (classis Alexandrina). לפי דעה אחרת המפרש הוא ארטמון (artemon) מקופל. הארטמון מפרש קדמי היה, ובעזרתו תמרנו בשעת הקרב לאחר הורדת המפרש הגדול, אבל נוצל גם להובלת הספינה לתוך הנמל או לעבור בנתיב הצר שליד המגדלור ואף להפליג מנמל לנמל, כגון שני הנמלים שבאלכסנדריה ובאוסטיה. דעה זאת נשתנתה לאור גילוי ארון מתים בקופנהגן מהתקופה הרומאית. ציור הסרקופאג מספר על „דרמה שבים“, על מאבק הספנים טרם טביעת ספינתם. המפרש של הספינה, sprit sail, מפרש מוט רומאי. כך הגיעו לידי המחשבה, כי גם המפרש שבידי איסיס מפרש מוט רומאי, כאשר זרועה האחת משמש תורן ראשי והשניה היא המוט; אם כן לפנינו רישומו של מפרש מוט רומאי. מפרש המוט ידוע בדרך כלל בימי הביניים, אבל ארון המתים בקופנהגן הוכיח, שגם הרומאים הכירוהו.

פולחנה של איסיס הגיע אל כל העולם הרומאי וידועה היא בכל חופי הים התיכון. בפרוס כונתה בשם מקומי, איסיס פריה. לפי תאור המטבע, איסיס חוזרת אל נמל הבית, שהוא נמל אוגוסטוס, נמל החזרה בשלום. כפי האמור לעיל, זה היה החלק המערבי של נמל אלכסנדריה. הספינה מתקרבת מכיוון מערב ופרוס, המגדלור, נראה אם כן מצדו הדרומי־מערבי.

לא לחנם נחשב המגדלור לאחד מפלאי העולם, אבל הואיל והרבה הזכירוהו, נסתלפה דמותו וקשה כבר היום להכירו בדיוק ולהעמיד אותו במלוא קומתו תוך העטפות במסתורי האגדתיות.

ההגזמה הערבית ייחסה למגדלור טווח ראיה עצום, וסיפרו שעמדה שם מראת מתכת ובה ראו את קושטא. לפי בדותה נוספת, אספו במראה קרני אור ולמרחק 100 מיל ימי הבעירו בהן אניה. זהו כנראה הזכר לרמת המדעים האסטרונומיים והמתימטיים של אלכסנדריה.

אשר החקירה הצילה לדורנו, גם כן מפליא ביותר. את הקונסטרוקציות התת־מימיות למדו מארכימדס; בזמן בנית יתר המגדלורים בתקופת רומא התפתחה הטכניקה התפתחות נוספת. לאחר המצאת המלט ההידראולי, המורכב מסיד וטופה וולקאנית, חיזקו עוד יותר את היסוד; על כן הוא כבר רחב פחות. בראשית ימי הביניים בנו מגדלור ישר לתוך המים ולא על לשון יבשתית (בורדו 805 לספה"נ).

מהתקופה הקדומה ידועים לנו כ־20 מגדלורים. את המגדלור ב־La Coruna (ספרד) בנה הקיסר טריינוס (?); המגדלור של בולון עוד עמד לרשותו של קרל הגדול בהילחמו בפירטים.

המגדלור של פרוס נהרס ב־1300 בעקבות רעש ארץ. שמעו בעולם העתיק היה רב והוא שימש דוגמא למבנים רבים. סגנון בנייתו גלוי לעין אף היום במגדלי הכנסיות הנוצריות בכל רחבי אירופה, מבלי שהבונים ידעו, כי מעתיקים הם את פרוס. ברוב הכנסיות הנוצריות עומד מגדל מרובע ועליו חדר פעמונים מתומן (אוקטגונאל).

בזמן הכיבוש הערבי נבנה חדר תפילה בקומה העליונה וחזקה עלי, כי גם צריחי המסגדים מתיחסים למגלדור של פרוס.

גם בנין עצום זה הפך אגדה, עדות למאבקו של האדם עם איתני הטבע. הוא ציין שלב חשוב בהשתדלויותיהם של באי העולם להדביר תחתם את הים.