רקע
יחיאל מר
חֻפְשָׁה בֶּהָרִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1957

 

1. שָּׁמַיִם אֲחֵרִים

כָּאן בֶּהָרִים שָׁמַיִם אֲחֵרִים,

רַבֵּי בִּינָה וּמוּכָנִים לִסְלֹחַ.

דּוֹמִים לְאָח גָּדוֹל, רַב כֹּחַ

נוֹהֵג עֶדְנָה בְּכָל הַיְלָדִים,


וּמִתְרַפֵּק בְּרֹךְ עַל חֹד הָאֳרָנִים

וּמְמַלֵּא לִבָּם בְּכֹסֶף תְּכֶלֶת.

הַאִם יָשׁוּב הָאָב בְּזוֹ הַדֶּלֶת,

הַאִם יָשׁוּב בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים?


כִּי בּוֹא יָבוֹא, הַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן.

בְּתַלְתַּלֵּי הָאַשּׁוּחִים קָלוּעַ סֶרֶט,

וְאוֹר שֶׁל צִפִּיָּה בַּבַּזָּלוֹת – –


בִּשְׁמֵי-מָבוֹא, מֵחַלּוֹנֵי תְּכֶלְתָּן,

תִּגַּע יָדוֹ הָרְחָבָה, הַמְשׂעֶרֶת,

וּתְגַלֶּה עֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

 

2. יָרֹק

חָוְרוּ מִלִּים מְאֹד. יָעִיד אֶלְמִי.

תָּעֵדְנָה הַהֶמְיוֹת שֶׁתְּסֻבֶּינָה;

וְהַשְּׁתִיקָה שֶׁבִּדְבָרִים לֹא נְכַנֶּנָּה,

וְנִגּוּנַי שֶׁחֲבוּיִים עִמִּי – – –


הַבִּיטוּ בַּזִּקִּית. כִּי לָהּ נִתָּן

זְמוֹרָה לִהְיוֹת וְעֶצֶם מֵאַשּׁוּחַ,

עַד אֵין הַפְרֵד לָנוּעַ עִם הָרוּחַ,

עָנָף נִצְחִי בְּרֶטֶט וְגָוָן.


וְעַד תַּמְצִית הַנֶּפֶשׁ הַלַּחָה

בִּמְזִיגָה רַבַּת-צְלִילִים, מֻשְׁלֶמֶת,

הֱיוֹת לְלֵב הַצֶּבַע הֶעָנֹג – –


וְכָךְ – בְּכֹבֶד-בְּרוֹשׁ, כְּמִשְׁפָּחָה,

אָחוּז מְאֹד וּבְחֶדְוָה אִלֶּמֶת,

לִחְיוֹת, עַד אֵין שִׁעוּר, אֶת הַיָּרֹק!

 

3. חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ

אֲשֶׁר צָמֵא לְמִסְתּוֹרִין יָבוֹא בְּסוֹד

הַהֲוָיָה הַיַּעֲרִית הַמְסֻגֶּרֶת.

אַחְוַת שׁוֹתְקִים. גֵּאָה וּמְהֻרְהֶרֶת

וְלִחוּשִׁים – וַחֲלִיפַת סִיסְמוֹת.


מַה זַּרְנוּ לַדְּבָרִים פְּשׁוּטֵי הָאוֹן,

וּמִי יָעֵז לָבוֹא חַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ?

בְּעַיִן קַפְּדָנִית נִבְדָּק הַהֵלֶךְ

עַד יַעֲבֹר בַּשַּׁעַר הַחִיצוֹן.


וּבְנָפְלוֹ כְּמִתְעַלֵּף עַל סַף הֵיכָל,

עוֹמְדִים סָבִיב שְׁקֵטִים נוֹשְׂאֵי-הַחֶרֶב –

הָעֲלָמוֹת דַּקּוֹת-הַגֵּו מִצְטַחֲקוֹת – – –


תְּפִלָּה תֹּאבַד, וּלְבָבוֹ נִתְקָל

חוֹמוֹת הַיַּעַר הַבְּנוּיוֹת לָסֶרֶב,

וְיִפֶן בְּדַרְכֵי אֱנוֹשׁ לִנְדֹּד…

 

4. מוֹרָא

דַּבֵּר אֵלַי, אָח, כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל

לָשֵׂאת דְּבָרוֹ הַשּׁוֹתֵת מֵאַשּׁוּחַ –

סַפֵּר לִי סִפּוּר, כִּי לִבִּי הַפָּתוּחַ

שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת נוֹרָאִים מִלִּסְבֹּל.


קָטְפֵנִי עָנָף – כִּי צָמַחְתִּי פִּתְאוֹם,

הָשֵׁב לִי דְּמוּתִי אִם הָיִיתִי לְגֶוֶן.

לַמְּדֵנִי עוֹד פַּעַם: הָאֶבֶן הִיא אֶבֶן.

קְרָא לִי בְּטֶרֶם חָדַלְתִּי לִנְשֹׁם.


כִּי כְּבָר כְּאִילָן בְּלֵב חֹרֶשׁ אָפֵל

יָדַי מִשְׂתָּרְגוֹת וְנָחוֹת עִם הָרוּחַ –

הַלַּיְלָה בָּכִיתִי שְׂרָף…


דַּבֵּר אֵלַי, אָח, מְשֵׁה וְהַצֵּל –

הַכֵּה, וָאֵדַע שֶׁדָּמִי עוֹד קָלוּחַ –

יָרֵאתִי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו…

 

5. פְּגִישָׁה בֶּהָרִים

אֲנִי אוֹרֵב לָזֶה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם.

אֲנִי רוֹצֶה בִּירֵכָיו לִנְגֹּעַ –

בְּנִשְׁמָתוֹ לָגוּר, מִתּוֹךְ עֵינָיו לִנְגֹּהַ,

עַד אֵין מִפְלָט – עַד אֵין לְהִתְעַלֵּם.


וְאִם יָדִי גַּם עַל הַתַּחְתּוֹנָה –

עַד אַחֲרוֹן רִגְעִי עוֹד אֶרְדְּפֶנּוּ.

בְּיַעַר זֶה עָרַכְנוּ מַחֲנֵינוּ –

כָּאן אֶתְמוֹדַד. אוּלַי בָּרִאשׁוֹנָה.


מוּכָן לְהֵאָבֵק בְּדַעַת לְהַפְסִיד,

כִּי חָשׁ לִבִּי בְּרַחֲמָיו כִּי רַבּוּ

הַמְאַמְּצִים אֶת כָּל הַמִּתְאַבְּדִים…


וְהוּא חָמוּשׁ בְּיַעֲרוֹת חֲנִית,

וְעַל אֶלְמוֹ חֲלוֹמוֹתַי נָסַבּוּ,

וְאֶת סוֹדוֹ אוּלַי מוֹתִי יַגִּיד…

 

6. שֶׁבִי

שְׁלוֹשָׁה בְּרוֹשִׁים בְּיַעַר אֳרָנִים.

הוֹ נְזִירִים שֶׁלִּי שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לַשֶּׁקֶט.

בְּבֹהַק זֶה מַה חֶשְׁכַתְכֶם עוֹמֶקֶת,

הָעֲצוּבִים בְּכַת הַלֵּיצָנִים.


וְלַחַשׁ רְכִילוּת סָבִיב כַּעֲבוֹתוֹת

רוֹדֵף אֶת גְּלִימַתְכֶם הַמִּתְנַכֶּרֶת –

לֹא תִּסָּלַח הַנְּהִיָּה לְמֶרֶד

וְלֹא הָעֲנָוָה בַּגַּאֲווֹת.


עוֹלִים בִּשְׁחוֹר. דַּקֵּי הַכַּוָּנוֹת.

כַּת נְזִירִים דּוֹבֶרֶת עִם אֱלוֹהַּ

מֵאֲרֻבּוֹת הַיַּעַר הַנִּרְדָּם – – –


שְׁלוֹשָׁה בְּרוֹשִׁים טוֹוֵי הָעֶרְגוֹנוֹת

שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לַשֶּׁקֶט הַגָּבֹהַ,

וְאֵין מַתִּיר נִדְרָם.

 

7. יַד הָרַחֲמִים

לְלֹא תְּמוּרָה. מֵעֵבֶר לַמַּחְזוֹר

שֶׁל אֲהָבוֹת פּוֹרְחוֹת וְשֶׁל שַׁלֶּכֶת –

נִצָּב הַיַּעַר בְּשַׁלְוָה מוֹלֶכֶת,

נוֹשֶׁם אֶת בְּדִידוֹתוֹ רַבַּת הָאוֹר.


וְרַק הֶמְיָה הַמְיַשֶּׁנֶת אֶת עַצְמָהּ

וּמְשַׁנֶּנֶת לְעַצְמָהּ אֶת כָּל שִׁירֶיהָ –

לָמוּת הְּתוֹךְ זְרוֹעוֹת כָּל יַקִּירֶיהָ –

הָאֲמִירִים, נוֹשְׂאֵי הַחֵן וְהָעָצְמָה…


עֲדֵי דְּמָמָה עַזָּה וּפִתְאוֹמִית

בַּיַּעַר הַקַּשּׁוּב, זָרוּעַ פַּחַד,

לְאֵיזֶה צַו עֶלְיוֹן אֲשֶׁר יַרְעִים – – –


קִפְאוֹן וּדְמִי, לֹא נִיעַ וְלֹא נִיד.

רִבּוֹא עֵצִים עוֹצְרִים נִשְׁמָם בְּיַחַד,

וּמְצַפִּים לְיַד הָרַחֲמִים.

 

8. עֶרֶב

שָׁקוּף, בָּהִיר, לְלֹא עָנָן,

הָרִים יָבוֹאוּ לְבָרְכֵנִי.

עוֹד קָט הָעֶרֶב יְכַנֵּנִי

בִּשְׁמוֹת חִבָּה שֶׁלֹּא מִכָּאן.


זָהֹב-יָרֹק, לְמִי עָזִּי-

וְזִמְרַת-בְּרוֹשׁ, יִפְעָה דּוֹמֵעַ?

עַל צַוָּארִי תָּלוּי קָמֵעַ –

עוֹלָם צוֹנֵחַ עַל חָזִי…


הִנֵּה נִשֹּׁר מִן הֶעָנָף

כְּאִצְטְרֻבָּל בָּשֵׁל עַז רֵיחַ

לָשׁוּב אֶל הַמַּמָּש – – –


אָכֵן, צָנַחְנוּ לֹא לַשָּׁוְא.

הָאֲדָמָה צְמֵאָה לְלֵחַ

לָלֶדֶת יוֹם חָדָשׁ.

 

9. לַיְלָה

חַגִּים בִּשְׁחוֹר. עֵינֵינוּ הַלּוּטוֹת

תּוֹלוֹת תִּקְווֹת כּוֹכָב בְּפַעֲמוֹן רָקוּעַ.

פְּרוּעַ-רֹאשׁ בַּיַּעַר הַשָּׁקוּעַ

אֲבִי הַמַּחְשַׁכִּים זוֹרֵעַ עֲלָטוֹת.

לֹא עוֹד יִזְרַח הַזֹּהַב בַּכָּרִים.

גוּרֹלַ הַשַּׁחַר נֶחֱרַץ לְשֵׁבֶט.

יָרֵחַ שְׁפַל-קוֹמָה כּוֹרֵעַ – עֶבֶד,

צַחְצֵחַ אֶת רִיסֵי הָאֳרָנִים.


לְאָן נִפְנֶה בַּלַּיְלָה. בֶּהָרִים?

לְמִי נָשִׂיחַ פַּחַד אַפְסוּתֵנוּ

וְצִמְאוֹנֵי הַנֹּגַהּ בַּבָּבוֹת?


הוֹשִׁיטִי יָד, אוּלַי יַחְדָּו נָרִים

הַמָּסַכִּים אֲשֶׁר צוֹנְחִים לְכַסּוֹתֵנוּ,

וְנִשְׂרְפֵם בְּאוֹר הַלְּבָבוֹת.

 

10. שַׁחַר

אֵיזֶה אוֹר טֶרֶם אוֹר. זוֹעֲקָה הַדְּמָמָה.

הַחֻרְשָׁה הַלֵּילִית שֶׁבַּגַּיְא מִתְעַלֶּפֶת.

וְלַחַשׁ עוֹבֵר בַּטִירָה הַמֻּקֶּפֶת:

רוֹכְבִים כְּבָר, רוֹכְבִים פָּרָשֵׁי הַחַמָּה.


הַלֵּל לַמְּדוּרוֹת עַל שִׂיאֵי הֶהָרִים!

שְׁבָחִים לְמַמְצִיא הָאִתּוּת הַגָּבֹהַּ –

קָרוֹב לְנַחֵשׁ וְרָחוֹק מִלִּנְגֹעַ

הַשַּׁחַר מַבְרִיק מִגַּגּוֹת הַכְּפָרִים.


הַלַּיְלָה קוֹבֵר אֶת מֵתָיו בַּמּוֹרָד,

וְעַם לְכוֹבְשׁוֹ מְנַפְנֵף וּמֵרִיעַ –

דּוֹלְקִים הַשְּׁבִילִים לְפָנָיו…


הַבֹּקֶר, אֲדוֹן הַבָּתִּים וְהַבַּד,

עוֹלֶה אַחֲרוֹן הַמּוֹרְדִים לְהַכְנִיעַ,

לָשֶׁבֶת עַל כֵּס הַזָּהָב.


מעלה החמשה, ערב ראש השנה תשט"ז

המלצות קוראים
תגיות