רקע
יוסף אהרונוביץ
אספת האגרונומים

באלה הימים נתכנסה בחיפה על-פי האיניציאטיבה של פקיד יק"א, מר קרויזה, אספה של אגרונומים.

השאלות, שבהן דנה האספה, היו: א) אופן הערכת הקרקע בשעת הקניה. ב) אפני עבוד האדמה במקומות שהגשמים ממעטים לרדת. ג) מחלות הצמחים ועוד. הרבה מאד טפלה האספה באפני העבודה הנהוגים בארצות הקולטוריות, שלזה נתן מר אהרנסון חומר מענין מאד.

מהו ערכה הריאלי של אספה כזאת? – את התשובה לשאלה זו אנו משאירים למומחים לכך, שיבואו ויחוו את דעתם. אותנו מענין רק הצד המוסרי-צבורי שבהופעה הזאת, ומנקודת-השקפה זו יש לה, לדעתנו, ערך גדול מאד.

בספרות הציונית ובקוגרסים מוצאים אנו תמיד מלחמה בלתי פוסקת בין “ראלסיטים” ובין “אידיאליסטים”, החוצים את המחנה לשנים, וכל אחד מהצדדים תולה את הקולר של אי-הצלחתנו בחברו. ואולם – אם נתבונן אל “הצדדים” האלה בתשומת לב, נמצא, כי השמות: ראליסטים ואידיאליסטים מוטעים הנם, ונכון היה להחליפם בשמות: סוחרים ובטלנים אשר, למרות המלחמה הגדולה שביניהם, יש בהם צד אחד שוה – שבנוגע לענין המדובר, כלומר, בנוגע לישוב, רחוקים הם שניהם מלהבינו. מכאן יוצאת המלחמה הגדולה ומכאן – הריקניות שהספרות הציונית מצטינת בה. כי אלמלי היו באמת ראליסטים ואידיאליסטים במחננו, לא היתה מלחמתם יכולה להיות כל כך בלתי פוריה, מאחר ששני המושגים האלה אינם כלל סותרים זה את זה בעולם העשיה, כי אם משלימים האחד את השני.

אנו מוצאים, למשל, בספרות הציונית של תקופת חובבי-ציון שני טפוסים: ר' משה לייב לילנבלום ואחד-העם. אין לך ראליסט יותר גדול במחננו ממל"ל, אף-על-פי שאידיאליותו אינה מוטלת כלל בספק, ואין לך אידיאליסט יותר גדול מאחד-העם, אם כי ראליותו גם כן אינה מוטלת בספק, ושני אלה נלחמו ביניהם תמיד בשדה העבודה והספרות והעשירו במלחמתם גם את העבודה וגם את הספרות.

ורק בשנים האחרונות, כשהציוניות עלתה פתאום לשמי מרומים ותיכף ירדה לשאול תחתיות, החלה אצלנו אותה המלחמה הריקה, שפירותיה הנרקבים נראים בכל פנה שאתה פונה: גם בספרות הציונית וגם בעבודה הציונית.

השאלה על הצורך לעבוד בארץ ולרכוש בעוד מועד פוזיציות – כל זה הולך ונפתר על-ידי סוחרים, קטנים, או גדולים, המעריכים את הרוחים של כל פרוטה המושקעת בארץ-ישראל, ועל פי ההערכה הזו הם שוקלים את כל הפרובלימה הציונית.

השאלה על דבר תנאי הארץ ועל האפשרות לעבוד בה – זו הולכת ונפתרת על-ידי אגיטטורים בטלנים מכל המינים, שכל דונם אדמה, שרק חולמים לקנותו, מתחלף בפיהם למאות דונמים קנויים, ושאי-הידיעה שלהם יחד עם ההגזמה הנעשית לשם “אגיטציה” עוברות כל גבול. הרי לכם ההבנה על הצורך לעבוד והרי לכם האינפורמציה על האפשרות.

ואם בתוך התהו ובהו הזה זכינו בכל זאת למנות כבר בארץ-ישראל גופה מספר ידוע של אנשים בעלי מקצוע, שרבים מהם גם מסורים לרעיוננו בכל לבם, והם מתחילים להתאסף ולהתיעץ בשאלות הישוב, הרי זה בודאי אחד החזיונות היותר משמחים, שאת תוצאותיו אי-אפשר אמנם להעריך תיכף, ושהן יכולות להיות גדולות מאד. אולי קרוב היום שתורת הישוב תצא דוקא מאספות כאלה ולא מקלן ומברלין.

ועוד על פרט אחד קטן כדאי כאן להעיר. כידוע, רוצה עתה חברת יק“א לגמור את חשבונותיה עם ארץ-ישראל. “זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי” – ויק”א, בעלת שיטת הפזור, אינה יכולה להביט במנוחה על הריכוז, ועוד – בארץ האבות. ואנחנו המאמינים, בעיקר, ברצונו של העם, איננו רואים כל אסון בהחלטתה של יק"א. ילכו להם ראשיה לבית-מדרשו של קלויד מונטיפיורי, או של שלמה רינך, והעם אם ירצה – ימצא לו את הדרכים להתנחל בארץ אבותיו. ואולם, לא בזה אנו דנים כאן. העיקר, שדוקא אחד מפקידי אותה החברה הוא האיניציאטור של אספת האגרונומים. הפקיד הזה מחבב את הישוב ומתענין בו, אף על פי שאדוניו בפריז אינם מרוצים מארץ-ישראל.

ומהפרט הקטן הזה יכולים גם הקולוניזטורים שלנו בקלן ללמוד הרבה.

תרע"א.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!