אחרי הבציר של אותה שנה, ב“עונה המתה”, לאמור, בזמן של חוסר עבודה במושבה, נזדמנה לי עבודה על יד בנין. בעל הבית, נגר ובעל כרם שהיה מרבה לגדף את הציונים ואת ארץ-ישראל שלהם, השיח לי פעם את כעסו על ארץ-ישראל והציונים, בערך, בזו הלשון:
אני, כפי שאתה רואה, אינני מקבל יהודים לעבודה, לא בכרם שלי וגם לא בבנין. בך התנהגתי לפנים משורת הדין. איני מאמין ביכלתם של היהודים לעבוד עבודה שחורה – אין זו “עסק” בשבילם וגם אינה לפי כוחותיהם. אתם הציונים הכנסתם לארץ-ישראל את הדלות. הגיעו הדברים לידי כך שגם אברך כמוך מוכרח לעבוד עבודה שחורה בעד שני בישליקים ליום. בימי הברון היתה לנו ארץ-ישראל אחרת. אני באתי לארץ-ישראל לפני שש-עשרה שנים, באתי בעירום ובחוסר כל ונרשמתי בתור נגר אצל הפקידות. כעבור ימים מספר נודעו לי כמה וכמה סודות, ובתוכם גם זה, שלא כל הנרשמים בעבודה עובדים באמת. צריך שאדע כיצד להתהלך עם הפקידים והמשגיחים השונים, ואז אוכל גם אני להסתדר בעבודת נגרות ביפו, ומשכרתי בפקידות תרשם לזכות חשבוני. וככה הסתדרתי אמנם: כל ימות השבוע הייתי עובד ביפו, והשתכרתי כמה שהשתכרתי, וביום הששי, בלכתי הביתה לשבת, הייתי סר אל ה“קונטורה” ומקבל את משכרתי גם כאן בעד שבוע.
ופעם, בבואי לקבל את משכרתי, הודיעוני, שהפקיד הראשי צוה להביאני לפניו, רוצה הוא להזמין אצלי ארון. נכנסתי אל הפקיד, והוא הראה לי בתוך איזו מחברת שרטוט של ארון: כזה ראה ועשה, אל תחסוך בהוצאות ובזמן. העיקר שהעץ יהיה מן המובחר ושהארון יעשה כראוי. הבינותי תיכף שהפעם פתח לפני אלהים את אוצרו הטוב, ואין הדבר חסר אלא שאדע להשתמש בו. שאלתי את הפקיד: ועץ מן המובחר מאין אקח? הלא את זה צריך להזמין מחוץ-לארץ והזמנה כזאת הרי כרוכה בהוצאות מרובות של כסף וזמן? אין דבר – ענני הפקיד – כבר אמרתי לך: אַל תחסוך בהוצאות ובזמן. שמעתי את תשובתו ברצון. קבלתי את הדוגמה והלכתי. ומעתה מתחילות “שבע השנים הטובות” שלי, או – ביתר דיוק – תשעת החדשים הטובים: כי תשעה חדשים רצופים עבדתי על הארון הזה, לאמור – עבוד לא עבדתי עליו כלל: את הארון הזמנתי אצל נגר ערבי ביפו, וכעבור שני שבועות היה מוכן. אך אני, במשך תשעה חדשים, עבדתי ביפו במנוחה גמורה את עבודתי הפרטים, ורק פעם בשבוע הייתי סר אל הפקידות להודיע מה על דבר הארון ולהגיש חשבון של הוצאות.
לא אגולל לפניך עתה את כל החשבונות שהגשתי להם – הספור גם בלאו הכי ארוך כבר מדי. אגיד לך רק את זאת: הנכסים שיש לי עתה – חלק גדול מהם רכשתי לי בעזרת הארון הזה.
ועתה אמור בעצמך, האם לא ראויה היא ארץ-ישראל שלכם עם הציוניות ועם הכל בכל, שתשרף ותחרב ושלא ישאר ממנה אף שריד ופליט?
ספור נצחון זה עלו לו, לנגר, בשתי שעות בטלה שלי על חשבונו, אך שוה היה בעיניו הנזק הזה: ידעו פעם “החדשים” שאין הוא מגדף לשוא, יש טעם לדבר.
תרפ"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.