רקע
אברהם שמואל שטיין
נפתולי הסוציאליזם באמריקה

“דבר” 29 במאי 1957


מאז ומתמיד לקתה המפלגה הסוציאליסטית באמריקה מניגוד פנימי.

מבחינה רעיונית סבירה היתה, שהדרך לסוציאליזם היא בתהליך הדמוקראטי, ואולם מן הבחינה המעשית, לא היה לה שום סיכוי לזכות ברוב. לפיכך נעמדו לפניה שלוש אפשרויות:

לוותר על הפעילות הפוליטית, כלומר, להתחסל כמפלגה ולהיות מעין אגודה לפילוסופיה סוציאלית מסויימת. או, לוותר על התפיסה הדמוקראטית ולדגול בשימוש בכוח ובמהפכה כדרך לסוציאליזם. ולבסוף – להקים חזית משותפת עם כוחות ליבראליים ופועליים אחרים, במגמה להגיע להשפעה בקונגרס האמריקאי, כדי לחוקק חוקים ולהגשים תיקונים שסופם לסלול את הדרך לסוציאליזם.

במפלגה הסוציאליסטית באמריקה פעלו שלוש המגמות כאחת. ב-1920, כאשר המפלגה זכתה בקולות רבים, נעשה הנסיון לכנס גורמים ליבראליים ופרולטאריים שונים כדי להקים – יחד עם המפלגה הסוציאליסטית – תנועה מתקדמת מאוחדת. ואמנם קם גוף שכינה עצמו: “הועידה לפעולה פוליטית מתקדמת”1, ובראשה עמד הסנאטור רוברט לאפולאט2. גם “אמריקן פאדאריישן לייבור”3, ששללה כל פעילות פוליטית, נצטרפה לגוף זה. כחמישה מיליון קולות זכה לאפולאט בבחירות, לעומת 24 מיליון של קולידג' ודייוויס. אכן, היתה זו החזית המתקדמת הרחבה ביותר שהיתה אי-פעם בארצות הברית. ואולם המפלגה הסוציאליסטית לא נהנתה מכך, והחזית כולה נתפוררה לאחר הבחירות.

ב-1932 העלתה האינטליגנציה האמריקאית את מועמדותו של הסוציאליסט נורמן תומאס4 בבחירות לנשיא. הוקם ועד נרחב ורבים רבים תמכו בו – ובכללם פרופסורים, סופרים, אנשי כנסיה ועוד. ואולם בבוא תקופת ה“ניו דיל” עברו רבים מהם למחנהו של הנשיא רוזבלט, לרבות מנהיגי האיגודים המקצועיים כסידני הילמן5, דייוויד דוּבינסקי6 ואחרים. במפלגה הסוציאליסטית עצמה נטוש היה ויכוח בין ה“זקנים” ל“צעירים”, בין סוציאליסטים - קונסרבטיביים לרדיקאליים. ב-1936 הגיעו חילוקי-הדעות כדי פילוג. הימין פרש וייסד פדראציה סוציאל-דמוקראטית ואת ה“אמריקן לייבור פארטי”, שנתגייסה שוב לימינו של רוזבלט בבחירות הבאות. נורמן תומאס נשאר עם החלק הדינאמי, אך הקטן, של המפלגה הסוציאליסטית (שנהנתה, בין היתר מתמיכת “פארווערטס”), ואשר רק לאחרונה התאחדה עם הפדראציה הסוציאל-דמוקראטית.

שאלת עתידם של הסוציאליזם ושל התנועה הסוציאליסטית באמריקה, בעלת תנועת הפועלים האדירה – בעינה עומדת.


  1. Conference for Progressive Political Action  ↩

  2. (1855–1925) Robert M. La Follette, מושל ויסקונסין וסנאטור ממדינה זו.  ↩

  3. (The American Federation of Labor (AFL  ↩

  4. Norman Thomas (1884–1968)  ↩

  5. Sidney Hillman (1887 – 1946), יהודי יליד לאטביה, מחשובי מנהיגי תנועת הפועלים באמריקה  ↩

  6. Dubinski (1892–1982), מנהיג לייבור אמריקאי ממייסדי מפלגת הלייבור האמריקאית והמפלגה הליבראלית של ניו–יורק.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1818 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!