רקע
אהרן אמיר
טְיוּטָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

אֲנִי לֹא כָּזֶה־מִין שֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ שְׁאֵלוֹת.

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. אוּלַי בַּלֵּילוֹת.

אֲבָל הָרֶגַע מִשּׁוּם מָה

אֲנִי נִבָּט קְצָת נִתְמָהּ

עַל כִּי הִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב־לִי

וְחוֹשֵׁב לִי

וּבְעֶצֶם צָהֳרֵי־חַמָּה־וָמַעַשׂ

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי

שְׁאֵלָה

שֶׁאֵינָהּ מוֹרִידָה

וְאֵינָהּ מַעֲלָה.

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי (מִשּׁוּם מָה)

מַה יִּהְיֶה שִׁירִי הַבָּא

מָתַי וְאֵיךְ יָבוֹא

עַל מָה אֶכְתֹּב אוֹתוֹ

וְאִם בִּכְלָל יֵשׁ טַעַם בְּבוֹאוֹ.

אֲנִי שׁוֹאֵל וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אָשִׁיב

וְלִכְאוֹרָה אֵין דָּבָר שֶׁיַּמְרִיצֵנִי לְהָשִׁיב

כִּי עַל כֵּן

חָדוּר אֲנִי עַתָּה כֻּלִּי

מִן שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ שֶׁכָּזֶה

לֹא נִשְׂגָּב וְלֹא נִבְזֶה –

אוּלַי נִקְרָא לוֹ “הַבָּהִיר”? –

וְהוּא מִין יַחַס “שָׁוֶה” שֶׁכָּזֶה

אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

וּלְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה.

אוּלַי הוּא־הוּא שִׁוְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ הַבָּהִיר

אֲשֶׁר הָכֵן וּבְאֶפֶס־יָד

יְקַרְקֵר חוֹמָה וָקִיר

אֲשֶׁר כַּנַּחַל בַּמּוֹרָד

הוּא סוֹחֵף עֲפַר כָּל נִיר –

אוּלַי עָלָיו אָקוּם־אָשִׁיר

בַּפַּעַם הַבָּאָה, לְעֵת־בּוֹא־גַד.

אַךְ מַה זֶּה?

– אֵין זֹאת כִּי נִכְתַּב

נִכְתַּב וּכְבָר הֻגַּד –

פִּתְאֹם

וּבְהֶסַּח־יָד –

שִׁירִי הַבָּא

וְהָאֶחָד – – –

המלצות קוראים
תגיות