קדים

מאת

אהרן אמיר

---

> **לבטין האשה שסביבי**

לבטין האשה שסביבי

---

קדים: א

מאת

אהרן אמיר

קדים: א

מאת

אהרן אמיר

---

הָגָר

מאת

אהרן אמיר

מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר?

מִנֵּבֶל מָה הַצְּלִיל יִתָּר?

– הָגָר! ­– –

הַלַּיְלָה זָר. הָרֵבֶץ קָר.

נוֹבְקָה שָׂרַי. וְאֵין לָהּ בָּר.

רַק אַתְּ – יָפִית כַּשִּׁיר יוּשָׁר

בְּעֵת־חֲנוֹת עֲלֵי־אֲפָר.

הָגָר!

אָשׁוּר עָלִית מֵחֵיק־מִסְתָּר –

הַדְרַת־שַׂלְמוֹת־מִשְׁזָר

עִם חֹם־גֵּו בַּת־קֵדָר: –

בְּמֵי־נוּחוֹת הַגָּל נִכְמָר,

בְּגַת־שֵׂיבוֹת אַוָּה תִחְמַר,

בִּשְׁמֵי־חָרְפִּי נִצָּת מַּזָּר.

צָיוֹן יָגַח. קָדִים יִסְעָר!

דּוֹדַיִךְ אַרְוְ. סוֹדֵךְ אֶשְׁכָּר.

כֹּרְתָה הַבְּרִית. יִיקַד בָּשַׂר.

נִדְרִי בֵין יְרִיעוֹת אֻסָּר.

וּמֹר עִם־אֹפֶל יְקֻטָּר.

---

גֶּבֶר

מאת

אהרן אמיר

תְּהִי לִי הַלְמוּת הַדָּמִים בְּעוֹרְקֶיךָ כְּרֹעַ־שׁוֹפָר

וּכְתֶקַע־שׁוֹפָר הַמַּרְעִישׁ חוֹמָתַיִם, מַפִּיל מָעֻזֵּי יְרֵיחוֹ –

וַאֲנִי אֶהְיֶה לָךְ הַלַּיְלָה אֵלָה רְוַת־לֶשֶׁד,

כָּוֶרֶת מָלְאָה־עַל־גָּדוֹת לְךָ אֱהִי הַלַּיְלָה הַזֶּה.

הֵן הָיִיתִי כְּבִקְעַת־נִיחוֹחוֹת בְּכִּכָּר הַיַּרְדֵן:

מֹצָּה־מֹצָּה, כִּי שֵׂאת לֹא אוּכָלָה.

רְדֵה אֶת הַדְּבָשׁ, כִּי נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל.

אֱרֵה אֶת הַנֵּרְדְּ, כִּי צְמָתַנִי הַבֹּשֶׂם.

מָסְקָה הַבְּתוּלִים, כִּי כָבְדוּ עַד־מְאֹד.

קַרְדֹּם לִי הֱיֵה, בֶּן־אֱיָל. בַּקְּעֵנִי בַּקֵּעַ בְּרַעַם,

כִּי נִמְשַׁלְתִּי לְלֹעַ־הַמַּעַר אָפֵל וְעַב־רָז וּפְרוּשׂ־קוּר:

פַּתַּח חֲגוֹר. רַפֵּה מְזִיחַ. שַׁל סַנְדָּל.

תְּשָּׁר שַׂלְמָה מִנִּי־שְׁאֵר. עֵרוֹם וְסַנְוֵרִים.

גֵּו אֶל גֵּו. עֵרוֹם וָעֶרִי.

בְּעָלִים וְהַנִּקְדֶּשֶׁת.

אֲדֹנִי וְאֵם־הֶחָי:

---

נֶסֶךְ

מאת

אהרן אמיר

עִיר־הַשֵּׁן, מַה־יִּיף בָּךְ עֶלֶם –

בַּחוּצוֹת עֻלְפָּה אֶצְעֶה.

קֳדָשִׁים עָשְׁנוּ מִשֶּׁלֶם –

לְזִבְחִי הֲיֵשׁ שׁוֹעֶה?

קִשְּׁחִים תִּירוֹשׁ וָשֶׁפַע.

אֲרוּרָה שֹׁמְרוֹן, עִיר־גִּיל.

כִּי לוֹחֵשׁ תּוֹכִי הַצֶּפַע.

כִּי נִלְאֵיתִי מֵהָכִיל.

מַחְלָפוֹת צִמֵּחוּ פֶּרַע.

נֵפְקְחוּ פִּקְעֵי תוּגָה.

בְּגַנִּי בָּשַׁל הַפֶּרִי

וּמַכְאוֹב חָנַט פַּגָּה.

בּוֹא מֻשֵּׁנִי, אִיש־הַגֶּרֶם,

הַשִּׁיאֵנִי, הַנָּחָשׁ!

טֶרֶם רַד בּוֹצֵר לַכֶּרֶם

וְשָׂדֶה עוֹד לֹא נֻכָּשׁ.

תְּאֹהַב אֲדֹן כִּי תַעַל –

שְׁעָרִים אֶפְתָּחָה חִישׁ.

זֶה דָמִי יְהִי לַבַּעַל

נֶסֶךְ־בְּתוּלִים־וָרִישׁ.

---

קדים: ב

מאת

אהרן אמיר

קדים: ב

מאת

אהרן אמיר

---

מִזְמוֹר

מאת

אהרן אמיר

אִם שָׂם קִנּוֹ בַצּוּר

הֵן הִיא בַסֶּלַע תַּךְ.

אִם חֲוָחִים יָתוּר

עֲדֶן פַּלְגּוֹ יְפַךְ.

וְאִם עָבִים יָדוּר

הֵן כַּמָּטָר יִתַּךְ.

וְאִם עֲצְמוֹ תִּחַר

וְאִם צִיצוֹ נוֹבֵל

וְאִם עַרְבּוֹ יֵמַר

וְאִם בָּקְרוֹ אָבֵל –

הֲלֹא נִירָהּ עָדַר

וְחִטָּתָהּ שִׁבֵּל.

---

אַהֲבָה

מאת

אהרן אמיר

אֶל גַּנֵּך יָרַד הָאִישׁ

עָלָה בַּחַלּוֹנַיִךְ

נִגַּשׁ בַּחֹשֶׁךְ וְהִנֵּה אוֹר

צֵל נִלְפַּת וַיִתְעַלָּף:

בַּחַלּוֹנִים שֹׂרְגוּ דָלִיּוֹת אֶצְבָּעָיו

יוֹנְקוֹתָיו עַל עַמּוּדַיִךְ זָרָחוּ:

זֶה אָדָם

זֶה עֵץ הַשָּׂדֶה

זֶה הַגֶּבֶר זֶה דוֹדֵךְ:

אֲשֶׁר בְּאַהֲבָתוֹ יָסֵךְ עָלַיִךְ

אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ תַעַבְרֵךְ לַיְלָה

אֲשֶׁר עֶרְגָּתוֹ עָלַיִךְ יוֹמָם:

הָיִיתִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה

הָיִיתִי כְּחַיַּת הַשָּׂדֶה

אֲנִי צֶמַח הַשָּׂדֶה

אֲנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה:

אֲנִי הוֹרָתוֹ וְהוּא יַלְדִּי

הוּא יֶלֶד טִפּוּחַי

עַל שָׁדַי יִבְטַח:

עוֹלָלִי

אֲשֶׁר רָחַמְתִּי

אֲשֶׁר שִׁעֲשַׁעְתִּי

אֲשֶׁר נוֹשַע בְּאַהֲבָתִי:

---

נַעַר

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם נַעֲרֵי הַצֹּאן.

בַּגַּיְא יִרְעֶה־יַרְבִּיץ בַּלֵּיל. וַחֲלִילוֹ דוֹבֵר.

עַל טֶרֶשׁ לַח יֵשֵׁב בַּלֵּיל. וַחֲלִילוֹ הוֹמֶה.

חוֹלֵם הוּא וְהִנֵּה צַלְמֵךְ בָּעָב.

חוֹלֵם הוּא נְרָדַיִךְ בַּהֲדָס.

יֵשׁ נַעַר אַדְמוֹנִי עִם נַעֲרֵי הַצֹאן.

לֹא שֹׁרֶשׁ. לֹא פאֹרָה. וְהוּא צוֹדֶה קַחְתֵּךְ.

אֶת הוֹן־בֵּיתוֹ בָךְ לֹא יִתֵּן. כִּי אֵין לוֹ בֵית.

בַּמֹּהַר לֹא יַרְבֶּה. כִּי חַת הַסּוּת לָעוֹר.

בָּרֶכֶב לֹא יָבוֹא קַחְתֵּךְ אַחַר כָּבוֹד.

לֹא כִי אוּלַי בְּהֵחָבֵא יָבוֹא עַל חַלּוֹנֵךְ לִדְפּוֹק.

בְּלֵיל־שָׁרָב צִחֶה אוּלַי יָבוֹא עַל חַלּוֹנֵךְ לִדְפּוֹק.

הִנֵּה יָבוֹא בְּלֵיל־שָׁרָב. וּכְשָׂדֶה בֹּרַךְ – רֵיחוֹ.

וּכְלָבִים עָלָיו יַגְדִּילוּ. וְלִבֵּךְ לִבֵּך יִתַּר.

לוּ אַךְ בָּא בְּלֵיל־שָׁרָב; וְאִם רֵיקָם.

לוּ אַךְ בָּא – וְאֵין עִמּוֹ בִלְתִּי אִם זֶה חֲלוֹם־הַצֶּלֶם־שֶׁבָּעָב.

לוּ אַךְ בָּא ­– וְאֵין עִמּוֹ בִלְתִּי חֲלוֹם־הַנֵּרְדְּ־בָּהֲדַסִּים.

לוּ אַךְ בָּא וּלְקָחָנִי רְעוֹת עִמּוֹ אֶת שֵׂיוֹתָיו.

---

קדים: ג

מאת

אהרן אמיר

קדים: ג

מאת

אהרן אמיר

---

אַמְנוֹן

מאת

אהרן אמיר

גַּעֲשׁוֹת תֻּפִּים. וְאֶשֶׁד יַיִן.

וּשְׁעָלִים צֹנְפוּ בַמְּחוֹלָה.

לַהַב־מַדּוּחִים יִזְהַר מֵעַיִן –

וּשְׁאֵרִים צָמְאוּ לַאֲפֵלָה.

זְרוֹעוֹת־אַוָּה עִוֵּת הַיַּיִן.

חִנּוּן־הַרְפֵּה עַל אֹזֶן עֲרֵלָה.

מְאוֹר בָּשָׂר סֻנְוַר יַבְלַח בָּעַיִן –

אֶנְקַת־עוֹגֵב כַּגַּל נִתְנַחְשְׁלָה.

רַתּוּקוֹת־חוּשִׁים גָּדַע הַיַּיִן

עֵת יְצוּעֵי־אָחוֹת הַבֵּן עָלָה.

בּוּשַׁת מַחֲשׂוֹף עֹרָה תִגַּר מֵעַיִן –

יֵמַר בְּכִי הַבַּת הָאֲבֵלָה.

חַתּוּ הַנּוֹגְנִים. שֻׁפַּךְ הַיַּיִן.

וְדַם תָּמֹץ רִצְפָּה גַם תְּעַלַּע.

רֹאשׁ־פְּתָנִים אַכְזָר תַּטִּיף הָעַיִן –

פַּרְסָה תִּבְטֹשׁ הַדֶּרֶךְ רְעוּלָה.

---

מַרְצֵעַ

מאת

אהרן אמיר

חֲבוּיָה בֵּין נִבְלוֹת־מִזְמוֹרַי,

לוֹהֵטָה כִּכְמוּס־מֵיתָרַי –

יְשׁוּרֵךְ עוֹד שׁוֹסֵה־בְּתָרַי.

יְשׁוּרֵךְ – וְנָשָׂא כְשָׁלָל.

וּבָצַע. וְהָיִית לוֹ שַׁגָל.

וְגָמַע מֵאִשֵּׁךְ עַד בָּחַל.

אָז תָּמִישִׁי הַסּוּת – וְעָטִית.

וְשֵׂעָר הֲטִיבוֹת וְעָשִׂית.

וְשִׂקַּרְתְּ. וְעָכַסְתְּ. וְעָלִית.

וַחֲמָת לֹא תִבְעַר לְהָמִית.

כִּי אֲנִי לוּ אָאֹר – הֵן אַלְחִית.

הֵן אֲנִי לֹא אֶזְכֹּר כִּי נָשִׁית.

הֵן הָאֹרַח יִשַּׁק לְרַגְלֵךְ –

וְאָבָק יִתָּמֵר לְלַטְּפֵךְ –

וְהַבַּיִר תִּצְמָא רַוּוֹתֵךְ.

---

אוּר

מאת

אהרן אמיר

א

אַתְּ הָיִית לוֹ אַחַת. אַתְּ הָיִית לוֹ מַתָּת.

אַתְּ הָיִית לוֹ מָטָר. אַתְּ הָיִית לוֹ מֵיתָר –

מִזְמוֹר לוֹ הָיִית וְתוֹחֶלֶת.

הוּא הָיָה לָךְ רִאשׁוֹן. הוּא הָיָה לָךְ אָדוֹן.

הוּא הָיָה לָךְ צָמָא. הוּא הָיָה לָךְ חוֹמָה –

מָגֵן הוּא הָיָה לָךְ וָשֶׁלֶט.

אַךְ בָּגְדוּ הַיָּמִים. גַּם עָמְדוּ כְמוֹ נֵד.

וַתִּהְיִי לוֹ קָדִים. וַתִּהְיִי לוֹ מוֹקֵד.

וַתִּהְיִי לוֹ כָאֵשׁ הָאוֹכֶלֶת.

זֶה עַצְמוֹ שֶׁשּׂרַף. זֶה שִׁירוֹ בַכִּבְשָׁן.

זֶה נָגְהֵךְ שֶׁאֻסַּף. זֶה חַסְדֵּךְ בֶּעָשָׁן.

זוֹ שִׁמְשֵׁךְ בְּעִיֵּי־הַמַּפֶּלֶת. –

ב

יֶאֶרְכוּ עוֹד יָמִים. וְדִמְעוֹ יְלַהֵט.

יֶאֶבְלוּ יְרָחִים. כִּי מָחוֹל הוּא יַשְׁבֵּת.

כִּי שִׁלְדּוֹ לֹא יָמוּת. כִּי אָהֵב.

הֵן שִׁלְדּוֹ לְפִתְחֵךְ. הוּא יָקוּשׁ לְרַגְלֵךְ.

הוּא יוֹבִיש אֲבִיבֵךְ. וְיִקֹּב כַּרְמִלֵּךְ.

וְיָאֹר אֶת רִגְבֵּךְ הַכּוֹאֵב.

הוּא הָיָה לָךְ רִאשׁוֹן. הוּא יְהִי לָךְ אַחֲרוֹן.

הוּא יְהִי לָךְ חָתָן, כִּי חַיָּיו בָּךְ נָתַן –

וְיַצְרַע אֶת חֵיקֵךְ שֶׁאָהֵב.

אַתּ¹ הָיִית לוֹ גִתִּית עַד הָיִית לוֹ חֲנִית.

אַתְּ תְּהִי לוֹ אַחַת, וּפִידוֹ בָך יֵחַת –

וּפִגְרֵךְ בְּשִׁלְדּוֹ יִלָּהֵב.

---

קדים: ד

מאת

אהרן אמיר

קדים: ד

מאת

אהרן אמיר

---

בַּצָּר

מאת

אהרן אמיר

הִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצֶּבֶת:

רִצְפַּת־אִשֵּׁי־חַמָּה, מוּפֶזֶת וְלוֹהֶבֶת,

מִקְוַת־טִפֵּי־הַטַּל וּמֶגֶד־הַמָּטָר.

הִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצֶּבֶת.

צוֹפָה הִיא כַּמִּגְדָּל, וְהִיא תַמָּה כַּנֵּבֶט.

חִידָה הִיא כַּתֻּמִּים. גֵּאָה הִיא כָּעַצֶּבֶת.

סוּגָה הִיא בַּתּוּגוֹת. וְלוּ תוּרַם מִבָּר.

יֵשׁ מִי יֵילִיל בַּצָּר, וְדִמְעָתוֹ לַהֶבֶל.

יֵשׁ מִי עָמִית יִבְחַר מִכָּל שַׁרְבִיט וָשֵׁבֶט –

וְהוּא תוֹעֶה בָּדָד מִלֶּדֶת עַד עָפָר.

---

בָּתָה

מאת

אהרן אמיר

יַתְמוּת־עַרְעָר נִצַּחַת

בְּמוֹבְשׁוֹת־בָּתָה.

אִבְחַת־רוּחוֹת צוֹלַחַת

בִּצְחִיחַ־שְׁעָטָה.

נַעַר הָיִיתִי וְטַל בְּרֹאשִׁי.

נַעַר הָיִיתִי מָשׁוּחַ רֹאשִׁי.

נַעַר הָיִיתִי וּמֹר לְרִישִׁי.

נַעַר הָיִיתִי נָחוּשׁ בְּעִקְשִׁי.

מַלְכוּת־קִמּוֹש עֻלֶּפֶת.

שׂוֹגֶה נִתָּשׁ אֶל בּוֹר.

נָטוּי לְמַעֲרֶפֶת.

רוֹהֵב אֶל גֵּיא־עָכוֹר.

נַעַר הָיִיתִי. אֶגֹּף בְּמִרְדִּי.

נַעַר הָיִיתִי. מַפָּח לְסָגְדִּי.

נַעַר הָיִיתִי. וְשַׂק עַל גִּלְדִּי.

נַעַר הָיִיתִי. הָיִיתִי בִּכְדִי.

---

קדים: ה

מאת

אהרן אמיר

קדים: ה

מאת

אהרן אמיר

---

שִׁלֵּם

מאת

אהרן אמיר

אָחִינוּ הֻכָּה הֻכָּה אִישׁ־הַחַיִל

בֶּן־אִמֵּנוּ בְּמַאֲרַב חֲצֵרִים

בִּנְךָ בְּמִפְלְשֵׁי לַיִל

טֹרַף בִּנְךָ בְּמַעֲוֵה דָרֶךְ

לֻקַּח וְאֵין מֵשִׁיב

צְבִי תִפְאַרְתְּךָ אֲשֶׁר בּוֹ תִתְבָּרַךְ:

תִּדְרְכִי נַפְשִׁי נָקָם:

אִמֵּנוּ בוֹכִיָּה אֵין לָהּ מְנַחֵם

אַף עֵינָהּ יוֹרְדָה מַיִם

עַל בְּנָהּ אֲשֶׁר נִתַּשׁ

אֲשֶׁר שִׁקּוּ דָמָיו הָאָרֶץ

אֲשֶׁר הֻגְּרוּ דָמָיו חִנָּם:

כִּלְיוֹת אֶרֶץ יֵרֵד דָּם

וְשַׁוְעָתוֹ מִתְּהוֹם עָלָתָה

דָּמִים מִן־אֲדָמוֹת יִצְעָקוּ

מִן־אֲדָמָה כִּי תְכַסֵּם:

תִּדְרְכִי נְקָמוֹת נַפְשִׁי:

הֲלֹא נְשַׁנֵּס

הֲלֹא נַחְגּוֹרָה

הֲלֹא תַעֲלֶה בְאַפֵּנוּ חֲמָת

הֲלֹא נְכוֹנֵן חִצִּים עַל־יָתֶר:

לְהָשֵׁם מוֹשַׁב עַוָּל

וְשַׁכֵּל יוֹלַדְתּוֹ

לִהְיוֹת דֳּמִי לְדַם־אָח

לִהְיוֹת לְנִצְחוֹ דֳמִי

לְחַיָּתוֹ אֲשֶׁר נִזָּתָה:

נַפְשִׁי נָקָם תִּדְרוֹכִי:

הִנָּשְׂאוּ בְנֵי־אִמִּי

קוּם אָבִי לִגְאוֹל שָׁפוּךְ

אַב־נְקָמוֹת הוֹפִיעָה

אַב־הַבָּנִים הֵרוֹם

אַב־נְקָמוֹת הוֹשִׁיעָה

תִּלְהַט חֶרֶב אַב־שִׁלֵּם:

---

אִישׁ

מאת

אהרן אמיר

הִנֵּה זֶה אִישׁ אֲשֶׁר כָּלָה וְנוֹתָר:

אִם יוֹחִיל – וְנִסְכַּל

יַעַשׂ צִיץ – וְנָבַל

וְדַרְכּוֹ – חַתְחַתִּים וָדֶחִי

הוּא יֵלֵד – וְשָׁכַל

הוּא יִשְׂרֶה – וְנָפַל

אַךְ לִגְוֹעַ כִּי תַם – הוּא יֶחִי

הִנֵּה זֶה אִישׁ אֲשֶׁר אֻכַּל וְשָׁאַר:

אִם צֹרֵב – לֹא נִצְמַת

אִם נָבוֹס – לֹא הֻכַּת

אִם כֹּרַת – מַצַּבְתּוֹ בְאַדִּיר

הֵן מֶרְיוֹ לֹא יִשַׁת

לִמְנוּחוֹת לֹא יִפַּת

וְשַׂקּוֹ בְשָׁנִי לֹא הֵמִיר

הִנֵּה זֶה אִישׁ אֲשֶׁר עָרוּהוּ וָחָי:

כִּי אִם קֶטֶל יִכְבַּד

וְאָחִיו אִם בָּגַד

הוּא מֵאֹרַח לֹא יֵט וְלֹא סָר

נְתִיבוֹ לוֹ אֶחָד

וְעַד־קֵץ בּוֹ יִצְעַד

וְעַד־קֵץ בּוֹ יֵלֵךְ כִּי נָדַר

הִנֵּה־זֶה־אִישׁ אֲשֶׁר כָּלָה וְנוֹתָר:

הִנֵּה־זֶה־אִישׁ אֲשֶׁר אֻכַּל וְשָׁאַר:

הִנֵּה־זֶה־אִישׁ אֲשֶׁר עָרוּהוּ וָחָי:

---

אָחִי הַנָּד בָּעֲרָבָה

מאת

אהרן אמיר

אָחִי הַנָּד בָּעֲרָבָה

אַתָּה הַנָּד בָּעֲרָבָה

עַתִּיק מִנִּי־עָרֶשׂ

גָּמוּל מִצֵּל־קוֹרָה

חִידָה לְאַחִים

מְחִתַּת בְּנֵי־אֵם:

אַתָּה הַנָּד בָּעֲרָבָה

מֶשֶׁךְ־שְׁנֵי־אִישׁ וּמִבְחַר־יְמוֹת־אָדָם

עָרִיר וְגָבֹהַּ תַּחַת שְׁמֵי־אֵלִים

נָזִיר וְגִבּוֹר תַּחַת שְׁמֵי־כִּפָּת:

אָחִי הַנָּד בָּעֲרָבָה אָחִי הַנָּד בָּעֲרָבָה

שׁוֹתֵת וְכָלֶה עַל־פְּנֵי־אֶרֶץ־רַבָּה

שׁוֹאֵל וְאָבֵד בְּאַפְסֵי־אֶרֶץ־רַבָּה

אֲשֶׁר לֵיחוֹ יְדַשֵּׁן עָפָר

מִדָּמוֹ תְנוּבַת שָׂדַי

נִבְלָתוֹ מְכוֹן בַּיִת

אֲשֶׁר בִּסְפוֹתוֹ לְאֶחָיו שָׁלוֹם

תְּשׁוּעָה לִבְנֵי אִמּוֹ:

אַתָּה הַנָּד בָּעֲרָבָה

אָחִי הַנָּד בָּעֲרָבָה

מִי־יִתֵּן נוּדִי עִמָּךְ

מִי־יִתֵּן נוּדִי תַחְתֶּיךָ:

---

קדים: ו

מאת

אהרן אמיר

קדים: ו

מאת

אהרן אמיר

---

שׁוּעָל

מאת

אהרן אמיר

מַחֲרִישׁ וְהוֹזֶה וְזוֹמֵם

יַחֲלִיק אֶל כַּרְמֵךְ שׁוּעָל

רוֹתֵת וְרָזֶה וְזוֹמֵם

שׁוּעַל כְּרָמִים חַבָּל

חוֹפֵשׂ

וְכוֹמֵס

וְיָגֵעַ לִמְצוֹא

אוֹרֵב עַד־מְצוֹא

וְנוֹגֵס עֵת־מְצוֹא

שׁוּעָל

שׁוּעַל כְּרָמִים חַבָּל

שׁוּעָל

אֶחָד וְעָרוּם וְיָהִיר

כֶּחָשׁ וְסָמוּר וְזָהִיר

חָמוֹק וְרָעוּב וְלוֹטֵף

חָשׁוֹק

וְאָהוּב

וְנוֹטֵף:

נְחִיר יְכָּמֵר מוּל נִיחוֹחַ לֵילֵךְ

וְלַהַב־אִישׁוֹן יְחַלֶּה אַפְלוּלֵךְ

לַהַב־אִישׁוֹן – צִמְאוֹנִים וָאוֹר

לַהַב־אִישׁוֹן – פִּגְיוֹנִים וָקֹר:

דָּחִיל וְרוֹחֵף הוּא נִבָּט לְמוּלֵךְ

רַכּוֹת כַּפּוֹתָיו בְּתִיחוֹחַ חוֹלֵךְ

רֹךְ־כַּפָּתַיִם – עֶרְגָּה וָמֹר

רֹךְ־כַּפָּתַיִם – עָרְמַת מָצוֹר:

בְּשֹׁבֶל צִלֵךְ

פָּצַר

וְרַחַשׁ עַלְוָה

יִשְׂחַק

עַל חֹשֶׂף תִּלֵּךְ

גָּהַר

וְרַעַד אַוָּה

יִזְעַק –

שׁוּעַל כְּרָמִים צֶהָל

אֶל חֶמְדַת אֶשְׁכּוֹלַיִךְ

נִרְצָע

עַל בַּשְׁלוּת הִלּוּלַיִךְ

מוּקָע:

בְּכַרְמֵךְ יָסוּף שׁוּעָל

וְדָמוֹ בִּרְהָטַיִךְ אָדֵם

שׁוּעַל כְּרָמִים חַבָּל

נִשְׁכָּח וְשָׁחוּט וְאִטֵּם

בִּתְחִיחַ־חוֹלֵךְ מוּבָס

בִּצְחִיַח־בָּקְרֵךְ נִרְמָס

שׁוּעָל

שׁוּעַל כְּרָמִים סָכָל:

כֵּן יֹאבַד הָאוֹמֵר מְצוֹא

כִּי אִם בָּאָה עִתּוֹ לִמְצוֹא

וְהִנֵּה גַם בָּאָהוּ קִצּוֹ:

שרף

מאת

אהרן אמיר

---

קטר

מאת

אהרן אמיר

קטר

מאת

אהרן אמיר

---

הַנָּחָשׁ

מאת

אהרן אמיר

הָאֲדָמָה תַּדְשֵׁא

וְהַנָּחַשׁ יַשֵּׁא

בְּלַחֲשֵׁי עָקְבָּה

וּבִנְשִׁיפוֹת עָגְבָּה

בְּהַחֲלֵק לָשׁוֹן

וּבְזִקּוּקֵי אִישׁוֹן:

מָצוֹר עָלַיִךְ שָׂם

וְרוּחַ בָּךְ לֹא קָם

וְאַךְ אֵלַיִךְ בָּא

וּכְבָר לִבֵּךְ נִשְׁבָּה:

דּוֹדֵךְ הִנֵּה־זֶה־בָּא

וּכְבָר לִבֵּךְ נִשְׁבָּה:

מִן הֶעָפָר הוּא בָּא

וּמֵעָפָר יִגְבַּהּ

וְכֶעָפָר יִדַּל

וְלֶעָפָר יִשְׁפָּל:

נִפְלֶה מִכָּל הַחַי

נֵאַר מִכָּל הַחַי

וְהוּא עַתִּיק מֵחַי

וְהוּא עָרוּם מֵחַי

וּכְמוֹ עָפָר הוּא חַי:

הַנָּחָשׁ

הַנָּחָשׁ הַזּוֹחֵל

הַזּוֹחֵל עַל גָּחוֹן

וְעָפָר לוֹ מָכוֹן

וְעָפָר לוֹ מָעוֹן

אֲהוּבֵךְ הַיָקָר

הָאַכְזָב, הָאַכְזָר

הַנָּחָשׁ

הַנִּפְלָא בַּדּוֹדִים

הַנָּחָשׁ

הַנּוֹרָא בַּבּוֹגְדִים

הַנָּחָשׁ

שֶׁרֹאשׁוֹ מַחֲמַדִּים

וְרוֹשׁוֹ מְגָדִים

הַנָּחָשׁ

הַנָּחָשׁ הַנּוֹכֵל

הַנָּחָשׁ

הַנָּחָשׁ הַזּוֹלֵל

הַנָּחָשׁ:

הִנֵּה אֵלַיִךְ גָּח

וּכְמוֹ חִצִּים שֻׁלַּח

וּכְמוֹ שָׁבִיט זָרַח

וְכָרִשְׁעָה יִצְלַח

וּכְמוֹ מֵיתָר דֹּרַךְ

וְעַל בִּטְנֵךְ כֹּרַךְ

וּכְמוֹ עָבוֹת עֻבַּת

וְעַל צַוָּאר נִכְפַּת

וַעֲצָמִים פִּצַּח

וַעֲצָמִים פֶּרַךְ

וְעֶרְיָתֵךְ בֵּרַךְ:

בְּחֵיק נָחָשׁ נָוִית

וַחֲמָתוֹ רָוִית

לִישׁוּעָתוֹ קִוִּית –

וּמַעַל יְסֻבֵּךְ

הַמַּעַל יְסֻבֵּךְ

וְרַעַל בְּחֻבֵּךְ

וּמָוֶת בְּאִבֵּךְ –

וַאֲהוּבֵךְ יִשֶּׁה:

הַאֲדָמָה תַּדְשֵׁא

וַאֲהוּבֵךְ יִשֶּׁה

וְקַשְׂקַשָּׂיו יַשִּׁיר

וְאֶת עוֹרוֹ הֵמִיר

וּכְמוֹ עָפָר יִיבַשׁ

וּכְמוֹ עָפָר חִדַּשׁ

וְאֶל עָפָר הוּא שָׁב

כִּי חַיָּתֵךְ בִּלַּע

כִּי חַיָּתֵךְ הֵן שָׁף

וְאֶת דָּמֵךְ עִלַּע:

וְנִשְׁמָתֵךְ תִּפַּח

וְאֵין זוֹכֵר אוֹתָךְ:

---

פָּר

מאת

אהרן אמיר

הַשּׁוֹעֵט וְרָגְזָה אֶרֶץ שַׁעֲטוֹ מַרְגִּיז הָאָרֶץ

בֶּהָדָר וּבַכֹּחַ קוֹלוֹ

מִפָּנָיו נָפוֹג הַיַּעַר

לְפָנָיו יִנָּשֶׂא־שַׁעַר

יִתְבָּרָךְ

שֶׁחָזֵהוּ כַּצּוּק

הַגִּבּוֹר

וּבְשָׂרוֹ כַּיָּצוּק

הָאֵיתָן

שֶׁמִּצְחוֹ כַּחוֹמָה

בֶּן פָּרִים

וְגַבָּיו כַּבָּמָה

בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ

בֶּן אוֹנִים

גָּח הָעֵגֶל הָאַדִּיר שָׁאַג הָעֵגֶל הָאַדִּיר

דָּרַךְ הַפָּר הַמַּקְרִין

דָרַךְ גְּאוֹן הָאֲפָרִים

גְּאוֹן הַקַּרְנַיִם בָּא

הָרְאֵם הַנּוֹהֵם הִנֵּה זֶה בָּא

שֶׁעָרְפּוֹ גַּאֲוָה

הַגִּבּוֹר

יְרֵכָיו אַהֲבָה

הֶחָתָן

נְחִירָיו תַּאֲוָה

בֶּן פָּרִים

וְעֵינָיו שַׁלְהָבָה

בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ

בֶּן אוֹנִים

צַוָּארוֹ בְּמוֹ־עֹל לֹא נָתַן

וּבִקְהַל עֲדָרִים בַּל יֵחַד

הָאֶחָד

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמָּאוֹר

הַמּוֹשֵׁל בַּבְּהֵמָה הַמּוֹשֵׁל

שֶׁרֹאשׁוֹ נֶעֱטָר

הַגִּבּוֹר

יַעֲלֶה מְקֻטָּר

הֶחָתָן

יַעֲלֶה וְכִפַּר

בֶּן פָּרִים

הַנּוֹרָא מִבָּקָר

הַקָּדוֹשׁ מִבָּקָר

הַמּוֹלֵךְ

בֶּן הַשֶּׁמֶשׁ

בֶּן אֵלִים

---

שִׁיר לְחַג הָאוּרִים

מאת

אהרן אמיר

מַחְשָׁךְ יְסֻבֵּהוּ

קָרָה תְּבַעֲתֹה

קָמָה עָלָיו עֵיפָה

לִילִית חוֹרְשָׁה קִצּוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה הַגָּדוֹל פּוֹרֵשׂ עָלָיו כָּנָף

לְכַסּוֹתוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה הַזּוֹמֵם פּוֹרֵשׂ עָלָיו כָּנָף

לַהֲלִיטוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה הָאָפֵל פּוֹרִשׂ עָלָיו כָּנָף

לְהַכְהוֹתוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה הָרָשָׁע פּוֹרֵשׂ עָלָיו כָּנָף

לְהַכּוֹתוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר פּוֹרֵשׂ עָלָיו כָּנָף

לְהַצְמִיתוֹ

עוֹף הַלַּיְלָה

צוֹדֶה

לַהֲמִיתוֹ

עַל גָּחוֹן תִּזְחַל

זִקְנַת הַשֶּׁמֶשׁ

רוֹעֵדָה בַּצָּהֳרַיִם

חִוְרָתוֹ

מִיּוֹם לְיוֹם נִגְרַע

אֵין כֹּחוֹ בּוֹ לְהָחֵם

רִכְבּוֹ נָתוּץ –

יֵט דָּרוֹמָה

וְיִמַּךְ

יֵט דָּרוֹמָה

וְיִדַּל

יֵט דָּרוֹמָה

כִּי זָקֵן

אֵין סוֹמֵךְ

אוֹיָה לָנוּ

הַבּוֹכִים

כִּי הֻכָּה מָגֵן בָּאֹהֶל

אוֹיָה לָנוּ

הַבּוֹכִים

כִּי עָרַב מָאוֹר יוֹמָם

כִּי תִּכְהֶה עֵינוֹ הַנִּכְנָפָה

שׁוּבָה הַשֶּׁמֶשׁ

תִּכֹּן מַלְכוּתְךָ

שׁוּרָה הַשֶּׁמֶשׁ

כִּי בָא מוֹעֵד

עוּרָה הַשֶּׁמֶשׁ

לַמּוֹלָד

אֱסוֹר מֶרְכָּבָה

וָצֵא

גִּבּוֹר

כֶּחָתָן

שׁוּבָה הַשֶּׁמֶשׁ הָחֵמָה וָחֹן

שׁוּבָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּלַהַב אָדֹם

שׁוּבָה הַשֶּׁמֶשׁ עֲלֵה צָפוֹן

שׁוּבָה הַשֶּׁמֶשׁ

הַיּוֹם

חַי הַשֶּׁמֶשׁ חַי

גַּם יָצָא

אָפֵל לֹא יִבְלָעֵהוּ

קָרָה לֹא תְּחִתֹּה

יִשְׂחַק לִזְדוֹן עֵיפָתָה

לִילִית מִרְמַס רִכְבּוֹ

יַאֲבֵר אֶבְרָתוֹ

הַצִּפּוֹר

הַכָּנוֹף

שָׁב הָחֵם שָׁב יָחֹן

וְזָרַח בְּאָדֹם

וְדָרַךְ בְּאָיֹם

בָּמֳתֵי עֶלְיוֹן

בָּמֳתֵי צָפוֹן

שָׁב הָחֵם שָׁב יָחֹן

הַמּוֹשִׁיעַ

הַמֵּיטִיב

לְעוֹלָם יְחִי הַמֶּלֶךְ

לְעוֹלָם יִכּוֹן שִׁלְטוֹ

בִּצְדָקָה

הַצָּעִיר

הַלוֹהֵב

נַעֲנֶה לוֹ

בַּמּוֹלָד מִזְמוֹר –

נַעֲנֶה לוֹ

בַּתֻּפִּים –

נַעֲנֶה לוֹ

בָּאוּרִים

וּבָאֵשׁ

מַשּׂוּאוֹת.

---

טַלַּי

מאת

אהרן אמיר

טַלַּי

הַקְּטַנָּה בִּבְנוֹת אֵל

הַדַּקָּה בְּאַמוֹת זְבוּל בַּעַל

הַנָּאוָה בִּקְהַל קְדוֹשִׁים

בְּמִפְחֶרֶת יַרְכְּתֵי צָפוֹן:

טַלַּי

הַבּוֹכִיָּה בָּכֹה בַּלַּיְלָה

הַבּוֹכִיָּה עַל בַּעַל כִּי שֻׁדַּד

עַל אֲדוֹנָהּ כִּי שֻׁדַּד וְאֵינֶנּוּ

כִּי שֻׁדַּד בְּיַד מוֹת וְאֵינוֹ:

בְּעַד אֶשְׁנַבֵּי רָקִיעַ תִּשָּׁקֵף

בְּעַד אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם טַלַּי

הַכַּלָּה הָעוֹטְיָה תִּשָּׁקֵף גַּם יַּבֵּב

בְּבִכְיָּהּ תָּרִיד לַיְלָה:

טַלַּי

הָרוֹחֶצֶת בַּטַּל הֲלִיכַי:

טוּב אֲבֶל־בָּכוּת

חֶסֶד טֶרֶם־אוֹר

צוּף אֱשׁוּן־לֵיל־קַיִץ

מֶגֶד שְׁמֵי־עֶלְיוֹן:

אַל מִבֶּכִי טַלַּי עֵינֵךְ

אַל מִבֶּכִי עֵינֵךְ תִּמְנָעִי

עַפְעַפַּיִךְ אַל מִדִּמְעָה:

כִּי הִנֵּה דִּמְעֵךְ יָגִיל אֶרֶץ

יְשַׂמַּח כִּלְיוֹת חִטָּה

עֲרָבָה רְעִיפֵךְ חִיָּה:

שֶׁמֶן הַטּוֹב בִּכְיָתֵךְ בְּרַהֲטֵי אַדְמָת

שְׁנִי תִּקְוָה לְעַפְרוֹת־בְּרוֹא:

עַד שׁוּב בַּעַל מִמּוֹתוֹ וְחָיָה

עַד שׁוּב בַּעַל וְעוֹרֵר אַלָּתוֹ

עַד שׁוּב בַּעַל בְּרַעַם וַחֲזִיז

עַד שׁוּב בַּעַל וְשׁוֹבֵב אֲמָתוֹ

יְכַפֵּר אַדְמָתוֹ בְּנַחֲלֵי מָטָר:

---

עֲרָפֶל

מאת

אהרן אמיר

בּוֹשֵׁשׁ וָצַח

בַּעֲלוּמָיו

הוֹמֶה וָרַךְ

בַּחֲלוֹמָיו

יָרַד יָחֵל

מַשַּׁב־מָרוֹם

הָעֲרָפֶל.

טָמִיר יִצְלַח

וּרְכוּב־עָבִים

עוֹרֶג יִשַּׁח

אֶל חֲגָוִים

לוֹפֵף, חוֹתֵל

גְּנוּבִי־יוֹם

הָעֲרָפֶל:

חוֹמֵד יָרַח

עֲצוּם־עֵינוֹ

נוֹשֵׁף וָלַח

בְּעֵרוּמוֹ

חוֹתֵר, זוֹחֵל

קוֹרֵא לִתְהוֹם

הָעֲרָפֶל:

שוֹקֵק יָגַח

וּכְבָר נוֹפֵל

הָלוּם יִצְנַח

וּבְלִי גוֹאֵל

חִידָה אֵין־אָח

וְאֵין־שׁוֹאֵל

כִּצְבִי מֻדָּח

הֻטַּל יָתוֹם

רָוֶה, אָפֵל

הֲבֵל־פִּי־אֵל

הָעֲרָפֶל:

---

זַיִת

מאת

אהרן אמיר

כַּף יוֹגֵב חִסְפֶּסֶת

יַד־חָרָשׁ עַל־כּוּר

עֵץ חָכְמָה סִקֶּסֶת

עֵץ־הָרִים נָצוּר:

צֵל חֶמְלָה נִפְרֶשֶׂת

עַל מְתִים

וָצוּר.

זֶה נוֹפוֹ עַצֶּבֶת

וְסֻכּוֹ שֵׂיבָה

גִּזְעוֹ־לִי מַצֶּבֶת

וַחֲלוֹם – עַלְוָה:

שֹׁרֶשׁ רָד מַחְצֶבֶת

וּפִשְׁרוֹ

שַׁלְוָה.

וּפִשְׁרוֹ:

כַּזַּיִת –

סוֹד־עָפָר־וָנֶצַח

קֶרֶב חֲרֵרִים –

סוּךְ־שָׁלוֹם וָבֶטַח

אִישׁ בְּאַדְמָתוֹ

אִישׁ כְּאַדְמָתוֹ

אִישׁ כְּמוֹ זֵיתוֹ –

עֵץ נוֹטֶה גַּת־שָׁמֶן

לֹא יָנוּס לֵחוֹ –

עַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם

עַד בִּלְתִּי אָדָם.

אֲנִי לְזֵיתִי

וְזֵיתִי לִי –

עַל אֵם־דַּרְכֵי־עוֹלָם.

---

נֶצַח

מאת

אהרן אמיר

הִיא דּוֹמְמָה אֵין־קוֹל

אֲבָל קוֹלָהּ הוֹלֵךְ

קוֹלָהּ הוֹלֵךְ

מִתֹּהוּ עַד אֵין־כֹּל

קוֹלָהּ יִסֹּר

מִקֶּדֶם כָּל שְׁנוֹת־אוֹר

הוֹלֵךְ אֵיתָן

כַּנֵּצַח

הִיא חֲזָקָה מִכֹּל

וּבְרֶגֶל תֵּרָמֵס

הִיא רְחָבָה כִּשְׁאוֹל

וּבְחֹפֶן תִּקָּבֵץ

וַעֲפָרָהּ כַּחוֹל

הוּא יְבַלֶּה אֶת כֹּל

הוּא יְבַלַּע

לָנֶצַח

---

דודאים

מאת

אהרן אמיר

דודאים

מאת

אהרן אמיר

---

כַּלַּה

מאת

אהרן אמיר

אָחוֹת

הֲיִי לִי אַתְּ הַיּוֹם

הֲיִי לִי רֶגֶב־מַעֲנִית

נִסַּע, הָפוּךְ,

מֻטָּל עַל־צַד

קִטֵּר

נִיחוֹחַ –

בּוֹצֵץ נִימֵי יַנְבּוּט

מֵרִים תּוֹלַעַת

חַי

רְוֵה־לֵחַת־חָרְפּוֹ־וּתְהוֹם

בֶּן־נֶצַח וְאָפֵל

אָפֵל וְאוֹר־עֵינַיִם

חִידָה וּגְלוּי־עֵינַיִם –

אָטוּם וְנַקְבּוּבִי

דָּשֵׁן וְעַצְבּוּבִי

קַדְמוֹן

וּשְׁגַר־יוֹמוֹ

צָעִיר וְרַקְבּוּבִי

רוֹחֵשׁ, נוֹשֵׁם, צִמֵּחַ

אֶחָד וְאֵין־מִסְפָּר

אֶחָד כְּאֵין מִסְפָּר

אֶחָד

כַּעֲזוּבִי

וּבִן־הַפְקַר:

*

אָחוֹת

הֲיִי לִי אַתְּ הַיּוֹם

הַיּוֹם הֲיִי לִי גוּשׁ עָפָר שָׁחוּם

שָׂדוּד, שָׂדוּד,

שִׁכּוֹר מִשֶּׁמֶש־פֶּתַע

נוֹהֶה אֶל חֹם

וּכְאֵב –

אֶדֶן

אֶדֶן מֵאַדְנֵי שָׂדֶה

בּוּל תֹהוּ, גּוּשׁ עָפָר,

בְּאֵר־שִׁפְעַת־עוֹלָם וְרֹאשׁ אַוּוֹת־יוֹגֵב –

אֶדֶן הַשָּׂדֶה

עֻלְפֵּה יַחֲמָתוֹ

צוֹפֶה אֶל מֶשֶׁךְ־זֶרַע־וּפִרְיוֹן

שׁוֹקֵק

שׁוֹתֵת

שׁוֹתֵק:

*

אָחוֹת

הַיּוֹם הֲיִי־נָא לִי אָחוֹת כַּלָּה

הַיּוֹם דִּבְקִי בִּי

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה הַבַּעַל

זֶה הַיּוֹם נֶהְפַּך יַחְדָּו

בִּשְׂדֵה תְּרוּמוֹת

זֶה הַיּוֹם הָלוֹךְ נֵלְכָה

אֲסוּפִים וַעֲרִירִים יַחְדָּו

לִקְרָאת דָּגָן

לִקְרַאת נָחָשׁ

לִקְרַאת חָגָב:

---

תַּפּוּחַ

מאת

אהרן אמיר

יָרַדְתִּי בֵּית אָבִיךְ

אֲבַקְּשֵׁךְ לִי.

הָהּ לָמָּה קִוִּיתִיךְ.

מֵאֵן תִּתֵּךְ לִי.

זֵדִים בְּנֵי אִמֵּךְ

אָצִים הָרֵעַ.

וְלִי אֵין כֹּל בִּלְתֵּךְ.

לֹא אָח לֹא רֵעַ.

אָבִי מֵאֵן תִּתִּי.

אַחִים נִחָרוּ.

הוֹחִילָה אֲהוּבִי.

אָרְחוֹתַי זָרוּ.

חִכִּיתִי לָךְ עַד־אוֹר

עַל עֵין־הַמַּיִם.

לֹא בָּאת סוּכָה־בַּמֹּר

וִיפַת־עֵינַיִם.

הוֹחַלְתִּי וְלֹא בָּאת.

עָצַם עָצְבִּי־בִּי.

עַתָּה הָחִישִׁי בַּת.

חָלָל לִבִּי־בִּי.

קִרְבִּי עוֹנֶה מִזְמוֹר

עַל עֵין־הַמַּיִם.

אָבוֹא סוּכָה־בַּמֹּר

וּמְשׂוֹשׂ־עֵינַיִם.

סוּסִי נִמְהָר בּוֹעֵט

בְּקֹצֶר־רוּחַ.

אַף גַּם נַפְשִׁי יוֹצֵאת.

הֵן יוֹם יָפוּחַ.

עֲלִי וְאֶשָּׂאֵךְ

הַחֲשׁוּקָה־לִי.

כִּנְטוֹת אֵלַי חַסְדֵּך

מִי־לִי וּמַה־לִּי.

שָׂאֵנִי דּוֹד־מִדּוֹד

עַל כַּנְפֵי־רוּחַ

וּרְפוֹד עַרְשֵׂנוּ־הוֹד

צֵל הַתַּפּוּחַ.

---

מְאֹד

מאת

אהרן אמיר

רַק אַתְּ זִכְרִיהוּ פֹּה, אָחוֹת

זִכְרִיהוּ כְּלֶכְתּוֹ

כִּי לֹא יִקַּח עִמּוֹ בִּלְתִּי

זִכְרֵךְ בְּצִקְלוֹנוֹ.

בְּסוֹד.

אַל תִּזְכְּרִי לוֹ אַף וָמֶרִי

בְּיוֹם מַצָּה וְיוֹם עֶלְבּוֹן

וְהִתְהַלְּכוֹ עִם־כֹּל בַּקֶּרִי

בִּמְלֹךְ תַּזְנוּת וְקִיקָלוֹן

אַל תִּצְחֲקִי לֵאמֹר: הָיָה

וְאֵינוֹ עוֹד.

זִכְרִיהוּ רַק עַל כָּל אֲשֶׁר אָהַב

זִכְרִי לוֹ רַק אֶת כָּל אֲשֶׁר אָהַב

אֶת כָּל אֲשֶׁר עֲדֵי־רִדְתּוֹ יֹאהַב.

טַל הַבֹּקֶר הַיּוֹרֵד עַל אֶשְׁכּוֹלוֹת

וְהַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

וְחֶלְקַת כַּד הַחֶרֶס בְּוָרֹד

וְִזִקְנַת הָאֶבֶן בַּחוֹמָה

וְהַנַּעַר מְנֻמַּשׁ הַלְּחָיַיִם

וְהָאֵד הָעוֹלֶה מִן הַגַּיְא

וְהָרוּחַ הַצּוֹרֶרֶת נִיחוֹחֵי תַּבּוּן

וְהָרֵיחַ הַפּוֹרֵחַ בַּפַּרְדֵּס

וְיָרֵחַ תּוֹעֶה בֵּין עָבִים

וּשְׂפָתַיִם לוֹחֲשׁוֹת:

גֵּשׁ, דּוֹד.

עַל כֵּן לְעֵת לֶכְתּוֹ

זִכְרִי לוֹ זֹאת:

בְּכָל אֲשֶׁר יִטֶּה אֶת אָהֳלוֹ

וּבְכָל אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת צִקְלוֹנוֹ

לֹא יִמָּצֵא עִמּוֹ בִּלְתִּי זִכְרֵךְ, אָחוֹת

כִּי הוּא בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵךְ, אָחוֹת

וְהוּא עָפָר מֵעֲפָרֵךְ, אָחוֹת

וְהוּא אָהַב אוֹתָךְ, אָחוֹת.

מְאֹד.

---

שָׁלוֹם

מאת

אהרן אמיר

עִמְדִי עַל עָמְדֵךְ הַדוּקַת־שְׂפָתַיִם

עִמְדִי עוֹד רֶגַע קָט

נוֹפְפִי לִי שָׁלוֹם בִּכְפָפָה לְבָנָה

אַט־אַט –

אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ כָּזֹאת

וְלֹא אַחֶרֶת

כִּהְיוֹתֵךְ בְּרֶגַע זֶה –

כְּמוֹ בְּסֶרֶט –

מְקֻטֶּרֶת לְבוֹנָה וָמֹר

מִכָּל אַבְקַת־נוֹכֵל

הַמְאֹרֶשֶׂת לִי בְּכַחַשׁ וְהַפְקֵר

בְּקֶרֶן־צֵל –

נוֹצֶצֶת בִּדְמָעוֹת

מִשְּׁלוּלִית שֶׁל אוֹר

בְּתוֹךְ הַהֲמֻלָּה וְשַׁקְשַׁקוֹת־הָאוֹפַנִּים

מִתּוֹךְ עֲתַר־קִיטוֹר –

חַיַּי

לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי

אִם אֶצְחַק לָךְ אוֹ אֵבְך

לְנַפְשִׁי –

נוֹפְפִי לִי בִּכְפָפָה לְבָנָה

שָׁלוֹם.

---

אִבֵּי הַנַּחַל

מאת

אהרן אמיר

עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַנַּחַל

שׁוֹקֵק בֵּין הָאִבִּים –

וְאֵי־בָּזֶה קִרְקֵר לוֹ עוֹף יָתוֹם

וְאֵי־בָּזֶה זִמְזֵם יַתּוּשׁ עָצֵל

וְלֹא טָפַף כָּל רוּחַ עַל הַמַּיִם

בַּת־רוּחַ לֹא פָּרְטָה פֹּה עַל הַמַּיִם

בְּשַׁפְרִירֵי עֶלְפוֹן הַצָּהֳרַיִם.

עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַנַּחַל

וּבַטִּין הָרַךְ עָמְקוּ כַּפּוֹת רַגְלַי –

וּבַנַּחַל רְאִיתִיךְ חוֹצָה שָׁם, אֲחוֹתִי

וּמִיָּמַיִךְ לֹא יָפִית כָּל כָּךְ, אָחוֹת

כִּהְיוֹתֵךְ בְּעֵרוּמֵך בְּתוֹךְ הַמַּיִם

בְּהִמּוֹגֵךְ כְּמוֹ חֲלוֹם בְּתוֹךְ הַמַּיִם

שַׁפְרִירִית בְּעֶלְפוֹנֵי הַצָּהֳרַיִם

וְאַתְּ חָצִית הָכֵן בְּמֵי הַנַּחַל

וַתִּבָּלְעִי בָּהֶם מְלֹא קוֹמָה –

וַאֲנִי בְּחֹב־קָנִים הָחְבֵּאתִי

וּבָאִבִּים שַׁחוֹתִי וָאֶכְמַהּ –

וְלֹא יָדַעְתִּי אִם זֶה לִקְרָאתִי תָּבוֹאִי

וְאִם מִמֶּנִּי אַתְּ מַרְחֶקֶת לִבְלִי שׁוּב

וְרָצִיתִי אָז לִשְׁאֹל וְגַם לָדַעַת

וְרָצִיתִי אָז לָמוּשׁ וְגַם לָגַעַת

וּבָאִבִּים שַׁחוֹתִי וָאִירָא –

וְהַיַּתּוּשׁ שָׁבַת מִזִּמְזוּמוֹ לְרֶגַע

וְאַךְ הָעוֹף הַפֶּתִי גָּח, הִרְעִישׁ כָּנָף

וְשִׁכְשׁוּךְ גֵּוֵךְ שֶׁלָּךְ הִכָּה רָצֵי־הֵדִים בַּמַּיִם

וְרוּחַ לוֹהֵטָה יָרְדָה לִטְרֹף בַּמַּיִם

וָאֶתְעַלֵּף בְּשַׁפְרִירֵי הַצָּהֳרַיִם.

---

מָחוֹל

מאת

אהרן אמיר

קוּמִי צְאִי לָךְ

יָפָתִי

כִּי הָעֶרֶב רַד

עַל רֹאשִׁי

כִּי הָעֶרֶב רַד וְאֵין רוֹאֶה

כִּי הָעֶרֶב רַד

לַשִּׁיר

וְלַמִּשְׂחָק

בּוֹאִי יָפָתִי וְנֵצֵא

בְּמָחוֹל

בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים

לַיְלָה רַד עָלֵינוּ

יָפָתִי

עֲטַלֵּף חִשְׁקֵנוּ רַד

עַל רֹאשִׁי

עֲטַלֵּף חִשְׁקֵנוּ חָג בְּאֵין רוֹאֶה

עֲטַלֵף נָעַץ

צִפֹּרֶן

חֲשֵׁקָה

בּוֹאִי יָפָתִי וְנָגֵל

בְּמָחוֹל

בִּמְחוֹל מַחֲשַׁקִּים

רַד מוֹרָא עָלֵינוּ

חַוָּתִי

חֹשֶׁךְ בְּהִלּוֹ

עֲלֵי רֹאשִׁי

חֹשֶׁךְ יְסֻבֵּנוּ בַּל נִרְאֶה

חֹשֶׁךְ הִסְבִּיאָנוּ

סֹבֶא

וּנְשִׁיָּה

בּוֹאִי חַוָּתִי וְנִפֹּל

בְּמָחוֹל

בִּמְחוֹל מַחֲשַׁכִּים

---

חוֹתָם

מאת

אהרן אמיר

– שִׂימֵנִי כְּחוֹתָם עַל לְבָבְךָ

עַל לִבְּךָ שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם:

חוֹתָם־עַקְרָב שׁוֹפֵד אֶל קִרְבְּךָ

עֵרוֹת־אֶת־כֹּל עַד לֵיל חִשְׁקִי יִתָּם

– שִׂימִינִי כַּחוֹתָם עַל לְבָבֵךְ

שִׂימִינִי כְּחוֹתָם בְּבֵין שָׁדַיִךְ:

גָּזָם כָּנוֹף שׁוֹדֵף אֶת אֲבִיבֵךְ

מִכְוָה אוֹכֶלֶת דֶּשֶׁא נְעוּרַיִךְ

– אֲנִי עוֹלָה בְּסַעַר הַשָּׁמַיְמָה

וְחוֹתָמְךָ עָלַי יִגַּהּ כָּחֹל

– אֲנִי צוֹלֵל כְּמוֹ עוֹפֶרֶת מַיְמָה

חָתוּם בְּדָם אֲנִי יוֹרֵד שְׁאוֹל

---

עָבוֹט

מאת

אהרן אמיר

תְּנִי־נָא עִמָּדִי בֶּעָבוֹט

אֶת שְׂחוֹק שְׂפָתֵךְ הָאַמִּיצָה

וְהֶמְיַת נַפְשֵׁךְ הַחֲפֵצָה

וְכִלְיוֹן נַפְשֵׁךְ הָרְצוּצָה

וְכִלְיוֹן עֵינֵךְ הַנּוֹצְצָה

וְנָתוֹן

אֶת יָדֵךְ

בְּכַפִּי

וְנִקְשַׁרְתִּי אֵלַיִךְ בֶּעָבוֹת

וּבָאתִי אַחֲרַיִךְ בִּמְרוּצָה

וְשִׁוִּיתִי רַגְלַי כַּנּוֹצָה

וְאָזְנִי אֶל דַּלְתֵּךְ תֵּרָצַע

וְנָתַתִּי חַיַּי לְשִׁמְצָה

וְטָרוֹף

אֶת נַפְשִׁי

בְּכַפֵּךְ

---

בַּמּוֹת בִּשְׁנַיִם

מאת

אהרן אמיר

עַל הַחֶבֶל

לוּלְיָנִים

עַל הַחֶבֶל בַּמַּחְשָׁךְ

אֵין רוֹאֶה

וְאֵין שׁוֹמֵעַ

אִם נִפֹּל וְאִם נִצְלַח –

וְרַק מַה־טּוֹב

צָעֹד בְּתוֹךְ חָלָל

בְּהֵחָבֵא

וּבִגְנֵבָה

וּבְעֹצֶר־נְשִׁימָה

בְּדִמְמַת־הַשְׁקֵט

הַשְׁקֵט

בַּדְּמָמָה

שֶׁהִיא עַזָּה כִּפְלֵי־כִּפְלַיִם

מִכָּל אֲשֶׁר הָיָה

עַד כָּאן –

עַל חֶבֶל דַּק

בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

עַל חֶבֶל דַּק

בֵּין אֶפֶס וּבֵין אָיִן

עַל חֶבֶל פָּק

עִמָּךְ בִּשְׁנַיִם

– וּבַמּוֹת

---

מַטָּה

מאת

אהרן אמיר

מַטָּה

נִכְחֵנוּ מַטָּה

פִּיד קוֹרֵא אֶל חֵשֶׁק

גֵּו שִׁוַּע לִתְהוֹם –

בִּצְנֵפָה נִצְנַפְנוּ

בִּצְנֵפָה נֻטַּל

בִּבְלִי חַת וָדַעַת

וּבִבְלִי מֵשִׂים

וּשְׂמֵחִים נָצֹלָּה

בִּתְשׁוּקַת אָבְדָן –

שְׁאוֹל הֻצַּע תַּחְתֵּינוּ

אֶל מִשְׁכָּב נֻטַּח

רַעֲנָן הָעֶרֶשׂ

עֶרֶשׂ־לֶהָבָה

וַאֲנַחְנוּ יַחַד

רְסוּקִים בִּשְׁנַיִם

גַּל־עַצְמוֹת־דּוֹדִים

עַל עֶרֶשׂ־מַשְׂרֵפָה –

---

רְדִיד

מאת

אהרן אמיר

עֲטִי אֶת רְדִידֵךְ, דּוֹדָה

עֲטִי אֶת הָרְדִיד

וּסְמוּרַת־שַׂהֲרוֹן־וּצְעָדָה

בְּעֵרֶב־גִּילָה־וּרְעָדָה

תֵּרְדִי אֶל הַיָּרִיד

הַקָּר.

עֲטִי אֶת הָרְדִיד, דּוֹדָה

אֶת הַשָּׁחוֹר עֲטִי

וּבִבְדַל בַּת־צְחוֹק מְרוּטָה

וּבִכְנַף שְׁאֵרִית־חֶמְדָּהּ

בַּחוּצוֹת תִּשְׁעֲטִי

תָּגָר.

אֶל פֶּתַח־עֵינַיִם צְאִי

וּבְכַחַל־עַפְעַף צוֹדְדִי

וּבְטִפּוּף־עֲקֵבַיִם צְעִי

וּבְלַחַשׁ צָרוּד סוֹדְדִי

וְהַהֵלֶךְ יֵלֵךְ אַחֲרַיִךְ

וּבָא כְּגַנָּב חֲדָרַיִךְ

וּבָא וּפָנָיו הֵאִיר

וּרְדִידֵךְ מֵעָלַיִךְ יָסִיר

וְשָׁקַל עַל יָדַיִךְ, דּוֹדָה

וְשָׁתָה לַעֲנַת דּוֹדַיִךְ

וְהֵקִיא. וְאָמָר: תּוֹדָה

הִנְנִי וְאָשׁוּבָה אֵלַיִךְ

מָחָר.

עוֹד אָשׁוּבָה אֵלַיִךְ מָחָר

כִּי מָה עוֹד לִי בַּכְּרָךְ הַזָּר

בִּלְתִּי רוֹשׁ־יַחֲמֵךְ אַכְזָר

וּצְחוֹק־הַלִּילִית הַמָּר

הָעוֹטֶה חֲשֵׁכָה

כִּרְדִיד.

---

נְחִיר

מאת

אהרן אמיר

בָּאתִי אֶל בֵּיתֵךְ

אֶל בֵּיתֵךְ הֶחָם

וָאֵשֶׁב לְרַגְלַיִךְ

הָדוֹם

וָאֹמַר אֵלַיִךְ:

לַבְּבִינִי

אֲחוֹתִי כַּלָּה

אֳהִי הֲדוֹם

רַגְלַיִךְ.

צָחַקְתְּ.

שָׁתַקְתְּ.

רַק נְחִירֵךְ הַצַּח נִלְהַט

נִכְנַף.

אָז נָפַלְתִּי לְרַגְלַיִךְ

עָפָר

וָאֹמַר אֵלַיִךְ:

לִבַּבְתִּינִי

אֲחוֹתִי כַּלָה

הִנֵּה אֲנִי עָפָר

תַּחַת רַגְלַיִךְ.

צָחַקְתְּ.

מָתַקְתְּ.

וָאֹמַר:

הִנֵּה אֲנִי כֻּלִּי

בִּמְחִיר

נְחִיר

אֶחָד מִנְּחִירַיִךְ

בִּנְחִיר רוֹטֵט אֶחָד

מִנְּחִירַיִךְ

בִּנְחִיר אֶחָד פּוֹעֵם וָצַח

נִבְדָּר

נִכְנָף כַּמֶּשִׁי.

וְאָז זוֹרַרְתְּ.

וַתִּמְחֲטִי חָטְמֵךְ.

צָחַקְתְּ.

רָחַקְתְּ.

---

צִפֹּרֶן

מאת

אהרן אמיר

חֲתוּלָתִי שֶׁלִּי הַפִּנּוּקִית

פִּנּוּקִיתִי שֶׁלִּי

יְרֻקְתִּי־עֵינַיִם

קוֹמֶרֶת גַּב־פַּרְוָה

דוֹרֶכֶת אַט וָשֶׁפִי

וּקְטִיפָה קוֹלָהּ –

הֱמִי הֱמִי

כִּי מֵעַי הָמוּ

אֶל קְטִיפַת קוֹלֵךְ

וּמְשִׁי הַשִּׂפְתּוֹתַיִם

אֶל דִּגְדֵּג

סֻמְרַת־הַשִּׂפְמָתַיִם –

פִּנּוּקִית

הַכּוֹמַסְתִּי־צִפֹּרֶן

וְרַכָּה

שִׂרְטִי בִּי פִּנּוּקִית

הַשּׁוֹלַפְתִּי־צִפֹּרֶן

וְרַכָּה –

רַכָּתִי בְּחֻמְקַת־מַעַל

הַמְשַׁנָּה לַבֹּקֶר טַעֲמָהּ

שֶׁלֶּכְתֵּךְ עִמִּי תָּמִיד בַּקֶּרִי

וְשׁוּבֵךְ

הַשּׁוֹבָבָה

אֵלַי תָּמִיד –

חֲתוּלָתִי הֲתוּלָתִי

חֲתַלְתּוּלָה בַּנַּכְלוּלִים

בְּצִפָּרְנֵךְ

הַבּוֹגֵדָה

שִׂרְטִי –

---

כֶּרֶם

מאת

אהרן אמיר

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּבַעַל־הָמוֹן.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי עִם שִׂבְמָה וְרִמּוֹן.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, וּבְצִירוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן:

נָטַע, וְחִלֵּל

וּמָאתַיִם קִבֵּל –

וְהָאֶלֶף יִטְרֹף

הַשּׁוּעָל הַנּוֹכֵל!

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי עַל אֵם הָרְחוֹב.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי וְשׁוּעָל בּוֹ צָהֹב.

כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, וְגַנָּב בּוֹ יָסֹב:

שׁוּעָל, שׁוּעָלִי,

עַד מָתַי, מַחְמָלִי,

תְּבַלֵּעַ אֶת כֶּרֶם

רֵעִי־כְּאָח־לִי!

---

מִכְתָּב

מאת

אהרן אמיר

מִכְתָּב

נִכְתַּב

לְעֵת אָבִיב

שֶׁל זִיו

בִּתְכֹל הַיּוֹם

כְּמוֹ פִּתְאֹם

בְּבֵית קָפֶה

מְאֹד יָפֶה.

וּבַמִּכְתָּב

נִכְתָּב לֵאמֹר

נִכְתַּב בְּחֹם

כְּחֹם הַיּוֹם:

אֲהוּבָתִי

לְשֶׁעָבַר

הָיִית מָאוֹר

הֲיִי חֲלוֹם

הָיִית מִזְמוֹר

הֲיִי שָׁלוֹם –

כִּי צַר לִי וּמֵעִיק

עַתָּה

וְדַי לִי וּמַסְפִּיק

עַתָּה.

וּבַמִּכְתָּב

נִכְתַּב לֵאמֹר

וּבַמִּכְתָּב

הוּסַף בִכְפוֹר:

אִם אֲהַבְתִּיךְ

הֵן שְׂנֵאתִיךְ

עַתָּה.

---

עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה

מאת

אהרן אמיר

כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה נְמוּכוֹתִי –

מִרְמַס רַגְלֵי בָּקָר

כִּלְחֹךְ לְשׁוֹן הַפָּר

– וּפֶתַע כָּאִבִּים רֻטַּבְתִּי וָאֶשְׂגֶּה

כָּעֵשֵׂב הַשָּׁרוּב נְפוּגוֹתִי –

בְּיוֹם חָרָב נִמְהַר

מוּל שֶׁמֶשׁ בְּאַכְזָר

– וּכְעֵשֶׂב יִרְוְ־מִטַּל הָחְיֵיתִי בַּשָּׂדֶה

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ

כְּאַהֲבַת גִּבְעוֹל –

אֶל טַל־שָׁמַיִם זַךְ

כְּאַהֲבַת גִּבְעוֹל

אֶל טַל־חַיִּים נִמְשָׁךְ

– כְּאַהֲבַת

הָעֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה.

---

כְּמוֹ מֵאָז

מאת

אהרן אמיר

חִן־נְעוּרַי הֵן סָר

וַאֲבִיבִי עָבַר

אֲבָל כְּמוֹ מֵאָז

עוֹדִי שׂוֹחֵק אֵלַיִךְ

אֲהוּבָה

מַשַּׁב־עַרְבַּיִם קָר

וְנִיחוֹחִי נָמַר

אֲבָל כְּמוֹ מֵאָז

אַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינַיִךְ

אֲהוּבָה

כּוֹס יְגוֹנַי תֶּחְמַר

וּמַר־הַמָּוֶת סָר

אֲבָל כְּמוֹ מֵאָז

הַשֶּׁקֶט בִּמְעוֹנַיִךְ

אֲהוּבָה.

---

מלח

מאת

אהרן אמיר

מלח

מאת

אהרן אמיר

---

רְאִי

מאת

אהרן אמיר

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה נִשֵּׂאת סִירָתִי עַל הַמַּיִם

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה שׁוֹבֵת מְשׁוֹטִי מֵחֲתֹר

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה רוֹחֵף אֱלֹהִים עַל הַמַּיִם

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה שׁוֹמַעַת אָזְנִי קוֹל צִפּוֹר

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה נִרְאוּ לִי פָּנַי מִן הַמַּיִם

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה יָרֵאתִי מְאֹד אֶת אָחִי

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה אֵימַת אֱלֹהִים עַל הַמַּיִם

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה נָתַנּוּ קוֹלֵנוּ בִּבְכִי

---

תַּנִּים

מאת

אהרן אמיר

קוֹל לַחַשׁ בַּלַּיְלָה: גֵּשׁ

קוֹל דִּבֵּר בָּאֹפֶל: בּוֹאָה

אַךְ אֲנִי הַקָּטָן

אֱלֵי עֶרֶשׂ סָמוּר

וָאֶתְכַּס בִּמְעִילִי הַקָּט

וְעֵינַי בִּתְנוּמָה דֻּבָּקוּ

וּלְשׁוֹנִי אֶל חִכִּי דָּבְקָה

וְהַקּוֹל מְלַחֵשׁ חִנָּם

וְרֵיקָם יְנַסֵּר

הַקּוֹל

יָרֵא וְיָחִיל אִישָׁנָה

וְהַקּוֹל יָשׁוּב גּוֹבֵר

וְהִנֵּה כְּמַלְאָךְ נִצָּב הוּא

וּבָרוּר כְּיוֹצֵא מִפִּי

וּבְמוֹ־לַיִל קָרָא לִי: קוּם

וּבְמוֹ־חֹשֶׁךְ יֵאוֹר לִי: צֵא

אַךְ אֲנִי הַקָּטָן

אֶל כָּרִי אֶלָפֵת

וְאֶתְכַּס בִּמְעִילִי

הַקָּט

הַס הָשְׁלַךְ בַּהֵיכָל וָחֹשֶׁךְ

וְהַקּוֹל נֶאֱלַם אֵין עוֹד

וַאֲנִי צוֹפֶה עַד שַׁחַר

וְלַבֹּקֶר אֶשְׁמֹר לַשָּׁוְא

וְנַעַר־שָׁרֵת אֶחָד

יָחִיד לְכֹהֵן וָאֵם

בָּדָד עַל עַרְשׂוֹ מֻטָּל

בְּדִמְעוֹ יְפַרְפֵּר מָרָה

וּבִכְיוֹ בַּהֵיכָל

תַּנִּים.

---

נְהִי

מאת

אהרן אמיר

נוּדִי לָאִישׁ

נוּדִי לְשִׁבְרוֹ

וְהַגִּידִי שָׁלוֹם

לַעֲפָרוֹ.

שְׂאִי קוֹלֵךְ

הָמֵרִי עַל קִבְרוֹ

וְזָרִית לָרוּחַ

אֶת אֶפְרוֹ.

כִּי יָחִיד הָיָה

וְאֵין בִּלְתּוֹ –

וְכָמוֹהוּ אֶלֶף

לְאִשְׁתּוֹ.

---

נֶפֶשׁ

מאת

אהרן אמיר

בְּכוּ בָּכֹה לַהוֹלֵךְ

וְלֹא יָשׁוּב עוֹד

יָנַח עַל מִשְׁכָּבוֹ

עוֹלָם:

מַרְגִּיז עַצְמוֹתָיו אָרוּר

וּפוֹתֵחַ קִבְרוֹ נוֹקָש

כִּי פּוֹתֵחַ קִבְרוֹ

אַךְ לָרִיק עֲמָלוֹ

כִּי אֵין כֶּסֶף בָּזֶה

וְאֵין זָהָב:

בְּכוּ בָּכֹה לַהוֹלֵךְ

לִבְלִי שׁוּב עוֹד

יָנַח עַל מִשְׁכָּבוֹ

דּוּמָם:

מַרְגִּיז עֲצָמָיו יִמַּק

וּפוֹתֵחַ קִבְרוֹ יֻכַּשׁ

כִּי אֵין כֶּסֶף בָּזֶה

וְאֵין זָהָב

רַק לַחֲשַׁת שָׂרָף נֶגְדּוֹ

וּמִכְוַת עַקְרָב:

בְּכוּ בָּכֹה לַהוֹלֵךְ

כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד

וְסִפְדוּ לוֹ כְּמִסְפֵּד

עַל הַיָּחִיד

וְסִפְדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן

וְהוֹי הוֹדוֹ –

וְיָנַח עַל מִשְׁכָּבוֹ

בָּדָד:

---

הָבוּ

מאת

אהרן אמיר

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְנִשְׁתֶּה

הָבוּ לָנוּ יַיִן לַמִּשְׁתֶּה

הָבוּ יַיִן לְנִכְמָר

הָבוּ יַיִן לְנִשְׁבָּר

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְשֵׁכָר

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְשֵׁכָר

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְנִשְׁכַּר

הָבוּ יַיִן לְנִרְדָּף

הָבוּ יַיִן לְנִגָּף

הָבוּ לָנוּ יַיִן יֵין־שָׂרָף

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְשָׂרָף

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְנִרְחַף

הָבוּ יַיִן לָאֻמְלָל

הָבוּ יַיִן לֶחָלָל

הָבוּ לָנוּ יַיִן וְנִגְעַל

---

קֻבַּעַת

מאת

אהרן אמיר

לֹא שׁוֹמֵר אָנֹכִי לְאָחִי

וְאִם גַּם צִוִּיתָנִי לִשְׁמֹר

כִּי שׁוֹמֵר לְנַפְשִׁי אָנֹכִי

כִּי רְאֵה: עֲכַרְתַּנִי עָכֹר

כִּי שַׁכֵּל שִׁכַּלְתַּנִי מֵאָח

וַתָּסַר לֵב רֵעִים מֵעִמִּי

וּמְצוֹדִים לִי טָמַנְתָּ וָפָח

וַיְבוֹאוּנִי חִצֵּי מְרִיבִי

לֹא אֱהִי עוֹד שׁוֹמֵר לְאָחִי

כִּי גַלְמוּד אֲעָרֶה קֻבַּעַת

וּמְדֻקָּר וּמְלֹעָן בְּכַרְמִי

אֶתְפַּלֵּשׁ עַד אָבְדִי לָדַעַת

---

אָח

מאת

אהרן אמיר

כּוּשִׁי קָטָן מֵאֶרֶץ כּוּשׁ.

בִּרְכַּת שָׁלוֹם מֵחוֹף הַיְאוֹר.

בְּתוֹךְ

הַשֹּבַע הַלָּבָן הַזֶּה

אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּגִהוּקָיו

אֲנִי וָהוּא

אַחִים

לְרֶגַע

אֲנִי וָהוּא –

יַחְדָּו.

---

אַלְרֹאִי

מאת

אהרן אמיר

הוּא אֶת עֵינָיו

(הַבְּהִירוֹת)

כִּסָּה לְבַל תִּרְאֶינָה

וְאֶת פָּנָיו

(הַמְּאִירוֹת)

הֵלִיט מֵהֵרָאוֹת.

אָכֵן עוֹדוֹ בָּחוּר בַּבַּחוּרִים

אֲבָל הַגִּידוּ־נָא

(בְּסוֹד)

מִי בְּלִבּוֹ

יִתֵּן אֶת הַשִּׂמְחָה.

---

אָסִיף

מאת

אהרן אמיר

שֵׁב, זְקֵנִי, אֶל הָאָח

שֵׁב, זָקֵן, וְיָחָם־לָךְ

שֵׁב וּצְפֵה אֶל יוֹם־הַמָּוֶת

כִּי הוּא טוֹב מִיּוֹם־הִוָּלֶד

כִּי הוּא טוֹב

וְגַם קָרוֹב –

לוּ אַךְ בָּא כְּשִׁבְתְּךָ כָּךְ

עַל רָאשֵׁי בְּהוֹנוֹתָיו

אַט וּבְהֵחָבֵא

כְּמוֹ גַּנָּב –

לוּ אַךְ בָּא

בְּחֶסֶד וְחֶמְלָה

הָסֵךְ עַל הָעֵינַיִם

כְּהַרְדֵּם אֵם עוֹלָלָהּ

לוּ אַךְ בָּא

עִם לֶטֶף בֵּין־עַרְבַּיִם

חַם –

לוּ אַךְ בָּא וַאֲסָפֶךָ

אֶל עַמֶּיךָ

בְּעַמְעַמָּיו – – –

---

שִׁירַי כַּלְבּוּת

מאת

אהרן אמיר

א: הַכֶּלֶב הַזָּקֵן בּוֹכֶה לַאֲדוֹנָיו

הַיּוֹם הָיָה לִי אֹכֶל בַּקְּעָרָה

אֲבָל בָּאֹכֶל לֹא הָיָה טַעַם

אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לִי תֵּאָבוֹן לֶאֱכוֹל

מַה־שָּׁוֶה לִי הָאֹכֶל בִּלְעָדֶיךָ

בִּלְעָדֶיךָ מַה־שָּׁוֶה לִי הַחַיִּים

מָחָר לֹא יִהְיֶה לִי אֹכֶל בַּקְּעָרָה

מָחָר בֶּטַח לֹא אֶמְצָא עוֹד כְּלוּם בַּקְּעָרָה

אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה לֹא תִּתֵּן לִי עוֹד

כִּי עַכְשָׁו לָקְחוּ אוֹתְךָ מִפֹּה

וְאַתָּה לֹא קָרָאתָ לִי לִפְנֵי שֶׁיִּקְחוּ אוֹתְךָ

וְלִטּוּף לֹא נָתַתָּ לִי לִפְנֵי שֶׁיִּקְחוּ אוֹתְךָ

אַתָּה הָלַכְתָּ וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר עוֹד

אַף פַּעַם אַף פַּעַם

אֵינֶנִּי־יוֹדֵעַ־מַדּוּעַ

אֲבָל כָּכָה אֲנִי מַרְגִּישׁ

וּכְשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ אֲנִי יוֹדֵעַ

הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי בַּחוּץ כְּאִלּוּ שָׁרָב הַיּוֹם

אֲבָל הַיּוֹם קַר

אֲנִי נוֹשֵׁם אַהְאַהּ כְּאִלּוּ חָזַרְתִּי מֵרְדִיפָה אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה

אֵיפֹה רָדַפְתִּי מָה רָדַפְתִּי

אֲנִי מְיַלֵּל כְּאִלּוּ חֲמִשָּׁה שְׁמֵנִים עַזֵּי־שִׁנַּיִם נָעֲצוּ בִּי

מַלְתָּעוֹת בְּכָל פִּנּוֹת גּוּפִי

אֲנִי מְיַלֵּל עַל אֲדוֹנִי

אֲנִי מְיַלֵּל לַאֲדוֹנִי

אֲנִי אֶשְׁתַּגֵּעַ

וַי

אֲנִי מְיַלֵּל לְזִקְנָתִי

עַל זִקְנָתִי אֲנִי מֵילִיל

אֲנִי הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי זָקֵן וְלֹא שָׁוֶה כְּלוּם

הַכְּלָבִים הַצְּעִירִים מְרִיחִים אוֹתִי וְהוֹלְכִים

הַכַּלְבּוֹת כְּבָר לֹא מְחַכּוֹת לִי שֶׁאֶגַּשׁ לְהָרִיחַ

גַּם הַאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים כְּבָר לֹא מְשַׂחֲקִים אִתִּי כְּשֶׁאֲנִי

יוֹצֵא מִן הֶחָצֵר

וְהַחֲתוּלִים הַחֲתוּלִים תִּפַּח רוּחָם עוֹבְרִים בְּלִי לָשִׂים לֵב

אוּלַי אֵלֵךְ לִי וְאֶהְיֶה כְּמוֹ אֶחָד מִן הָהֵם

אֶחָד מִן הַכְּלָבִים הָהֵם הַפְּרָאִים שֶׁאֵין לָהֶם בַּיִת בִּכְלָל

שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים עַל שׁוּם דָּבָר

אֵלֵךְ לֶהָרִים וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הַתַּנִּים

כְּמוֹ תַּן

אֲחַפֵּשׂ כָּל מִינֵי נְבֵלוֹת

פֶּגֶר שֶׁל צִפּוֹר שֶׁנָּפְלָה מִלְּמַעְלָה וּמֵתָה בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ

אוֹ פֶּגֶר שֶׁרֶץ וְעַכְבָּר

בַּשָּׂדֶה הָפָּתוּחַ אֶשְׁכַּב וְאֶנְבַּח לְזִקְנָתִי

וְאֶנְבַּח לַאֲדוֹנִי

עַד שֶׁאָמוּת –

וּכְשֶׁאָמוּת

אֵלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ אֲדוֹנִי

וְהוּא יְלַטֵּף אוֹתִי שָׁם

ב: הַזָּקֵן מְבַכֶּה אֶת כַּלְבּוֹ

צֵא וַחֲשׁוֹב:

כֶּלֶב.

מַה יֵּשׁ

מַה בְּכָךְ

אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.

בְּכָל זֹאת

אֵינֶנִּי־יוֹדֵעַ־מַדּוּעַ

אֲנִי עָצוּב מְעַט הַיּוֹם.

צֵא וַחֲשׁוֹב:

בְּמוֹת רֵעַי אֶחָד־אֶחָד

לֹא דָאַבְתִּי כִּמְעַט.

בְּלִבִּי הִתְבָּרַכְתִּי:

הִנֵּה אֲנִי מְבַלֶּה אוֹתָם

אֶת כֻּלָּם

אֶחָד־אֶחָד.

אֲבָל דַּוְקָה הַבֹּקֶר –

לְמַרְאֵה פִּגְרְךָ הַשָּׁחוֹר

וּזְגוּגִית עֵינְךָ הַקּוֹפֵאת

וְהַפֶּה הַפָּצוּי כְּהוּא־זֶה

בִּתְמִיהָה אַחֲרוֹנָה וּקְלָסִית

עַל הַמָּוֶת הַבָּא לוֹ פִּתְאֹם

לֹא־קָרוּא

לֹא־מֻכָּר

לֹא־מִכָּאן –

אָז דַּוְקָה נִצְבַּט לִבִּי.

נִרְעַדְתִּי.

בָּדַדְתִּי.

זֶה מוּחָשִׁי הַרְבֵּה יוֹתֵר.

הָיִיתִי בְּעֵינַי כְּכֶלֶב מֵת.

צֵא וַחֲשׁוֹב:

בְּעֶצֶם הֵן רָצִיתִי

שֶׁתְּבַלֶּה אַתָּה אוֹתִי

שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מֵילִיל

בְּתָם־לֵבָב

בְּצַעַר

בְּאַהֲבַת־אֱמֶת־וֶאֱמוּנָה

עַל גַּל־קִבְרִי שֶׁלִּי

שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד נוֹבֵחַ מַר

מוֹאֵס בִּמְנַת־יוֹמוֹ

לוּ יוֹם אֶחָד בִּלְבָד

עַל כִּי

אֲנִי

אֵינֶנִּי עוֹד.

אֲנִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ

עָצוּב אֲנִי מְעַט

מַדּוּעַ בְּעֵינִי נִקְוֵית דִּמְעָה

דַּוְקָה הַיּוֹם.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מֵעָלַי

סָמוּךְ אֵלַי

מַשַּׁק כְּנָפַיִם

מַשַּׁק אֲבָרוֹת

שְׁחוֹרוֹת.

הַיָּרֵחַ

הַמִּתְחַרְמֵשׁ גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם

אוּלַי הוּא כְּמוֹ חֲרִיץ־גְּבִינָה

אֲבָל כְּמוֹ מָה הוּא

הַמָּוֶת

הַבָּא לוֹ פִּתְאֹם

לֹא־קָרוּא

לֹא־מֻכָּר

לֹא מִכָּאן?

כֵּן.

צָרִיךְ לַחְשׁוֹב עַל כֶּלֶב חָדָשׁ.

---

מכוה

מאת

אהרן אמיר

מכוה

מאת

אהרן אמיר

---

בְּכוֹר

מאת

אהרן אמיר

גְּרוֹנוֹ הַשָּׁחוּט עוֹדוֹ חַם

וְרֹאשׁוֹ הַשָּׁמוּט עוֹד נִדְהָם

וַעֲפַר־מַדְמֵנָה לֹא־רֻחַם

יְעַלַּע, יְעַלַּע אֶת הַדָּם –

וּכְבָר טִיט עַל גֵּווֹ נִבְצָק

וּמְכוֹן־בַּיִת הִנֵּה נוֹצָק –

בִּבְכוֹרִי אָנֹכִי יְסַדְתִּיו

בִּבְכוֹרִי, בִּבְכוֹרִי הַפּוֹתֶה

רָקִיעַ רָקוּעַ כְּעֶשֶׁת

עַל יְוֵן הַסּוּחָה הַנִּגְרֶשֶׁת

וַאֲנָךְ לִי בְּיָד נוֹאֶשֶׁת

וּשְׂפָתַי לוֹחֲשׁוֹת אֲרֶשֶׁת –

כִּי אֲנִי בִּבְכוֹרִי יְסַדְתִּיו

בִּבְכוֹרִי הַבָּהִיר, הַגֵּאֶה

אַךְ עֵת גַּג יְקֹרֶה לְהַלֵּל

וְהֵרִיעוּ אֶבְיוֹן וּמוֹעֵל

אָז אַצִּית לַפִּידִי בְּמוֹ־לֵיל

וְהָאֵשׁ עַד־עָרוֹת תְּאַכֵּל –

וַחֲמַת מַסָּדִי־בַּבִּנְיָן

תְּבָרְכֵנִי מֵעַב־הֶעָשָׁן –

כִּי עַל כֵּן בִּבְכוֹרִי יְסַדְתִּיו

בִּבְכוֹרִי הַכָּרוּת, הַיָּפֶה.

---

רָפָא

מאת

אהרן אמיר

לוּ שְׁמָטוּהוּ כְּמוֹ דֹּמֶן אַשְׁפַּתּוֹת

כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ הִשְׁלִיכוּהוּ

אֶת נִבְלָתוֹ כְּנֵצֶר־תּוֹעֵבָה –

יָלֹק הַכֶּלֶב אֶת דָּמוֹ

יֹאכַל הָעַיִט בְּשָׂרוֹ

תָּמֹץ רִמָּה לֵחוֹ וּלְשַׁד מֹחוֹ

וְשֶׁמֶשׁ וּמָטָר יָחֹנּוּ גְּרָמָיו –

אָמֵן

לוּ כֵן הָיָה

לוּ יְהִי־כֵן:

אַךְ הֵם סַבּוּהוּ חִישׁ לָסוּךְ גֵּווֹ בְּשֶׁמֶן־רְמִיָּה

וַעֲטוֹתוֹ בְּתַכְרִיכֵי הַכַּחַשׁ –

הָנֵף פִּגְרוֹ הָעוּל גָּאוֹן וָגֹבַהּ

רַפֵּד שִׁכְבּוֹ בְּתַפּוּחֵי צוּפִים

הַטֵּף עָלָיו זוֹב־לְשׁוֹנָם עִם רִיר־דִּמְעֵי־תַּנִּין

הָרֵק עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל שְׁבָחִים

מִגֶּרֶף לֵב מוּקְיוֹן־הוּקַם־חוֹזֶה־וָמֶלֶךְ –

עַלּוֹת נִשְׁמַת הַמֵּת בְּרִיק־הָגוּת־כַּרְסָה

עַלּוֹת שִׂמְחַת הַחַי בְּקוֹל־עֲנוֹת וּבְקוֹל־קֻפְסָה

דָּרֹשׁ אֶל הֶחָלָל

אָכֹל עַל דָּם

וָתֹהוּ:

עַל כֵּן הַמֵּת לֹא יַעַן לַדּוֹרְשִׁים אֵלָיו

הוּא מַחֲרִישׁ כַּמֵּת שׁוֹחֵר שִׁלּוּם חַיָּיו

גַּל עֲצָמָיו תָּעֵב אֲבַק־הֲמוֹן־רוֹכֵל

גַּל עֲצָמָיו קִפּוֹד בְּשִׁית עָלָיו נוֹכֵל

הוּא מַחֲרִישׁ סָמוּר חוֹרֵשׁ נָקָם יָהֵל:

וְהוּא יֵדַע יָבוֹא מוֹעֵד

וְהוּא יֵדַע בְּבוֹא הָעֵת

בּוֹא יוֹם עֶבְרָה בּוֹא לֵיל מוֹקֵד

מֵחֹב אֶפְרוֹ יֵעוֹר הַמֵּת

מֵעֹב קִבְרוֹ יִגַּח אוֹבֵד

יָרוּם שׁוֹאֵט יָקוּם בּוֹעֵט

וְהוּא נִחָר כְּאֵשׁ וָאֵיד

כְּאֵשׁ אוֹכָלֶת –

וְהוּא גִבּוֹר

שׁוֹאֵג

לָבִיא

אֲזוּר־חֵמוֹת

רָפָא

וָחַי –

טָהוֹר כְּשַׁחַר יוֹם מָחָר

אָיֹם כְּחֶרֶב הַמִּשְׁפָּט

קַנּוֹא כִּשְׁאוֹל

וָדֶגֶל:

---

כּוּשׁ

מאת

אהרן אמיר

רַד הָאֵד עַל אֶרֶץ כּוּשׁ

עַל אֶרֶץ כּוּשׁ

אֵד

בָּא אֵיד

קַל־רַגְלַיִם חוּשׁ

חוּשׁ לָנוּס

מֵאֶרֶץ כּוּשׁ

כִּי בָא אֵיד

קוֹל־בּוֹכִים וְקוֹל־מִסְפֵּד

בְּאֶרֶץ כּוּשׁ

אֵין חוֹנֵן וְאֵין חוֹמֵל

יָמֵש נֵד הָעֲרָפֶל

אֶרֶץ כּוּשׁ כְּגֹב אָפֵל

יָמֶשׁ־צֵל

וּבַחֹשֶׁךְ

מַלְתָּעוֹת סָגְרוּ עַל כּוּשׁ

כַּף אֲרִי תָּלוּשׁ אֶת כּוּשׁ –

חוּשׁ

רוּץ

מֵאֵימַת אֲדֹם־הָעַיִן

אוּץ

אוּץ אָדָם בֶּן־קַיִן

מֵאֵימַת הַשֵּׁד־מִסֹּבֶךְ

נוּס

יְחִתֵּנוּ עַד־אוֹבֵד –

שֵׁד

לַיְלָה כַּבָּרֶקֶת

עֵין הַשֵּׁד בּוֹהֶקֶת

עֵין שֵׁדִים צוֹחֶקֶת

לֹעַ־אֵשׁ פָּעוּר

לֹעַ אֵשׁ אוֹכֶלֶת

לֶהָבָה צוֹהֶלֶת

יַעַר כְּגַחֶלֶת

אֵשׁ

וּמִסֵּתֶר־יַעַר

יֶאֱנַף הַסַּעַר –

אַף

חֳרִי־אַף

אֵין מָנוֹחַ לַנִּרְדָּף

אֵין מוֹשִׁיעַ אֶת־נִדָּף

אֶרֶץ כּוּשׁ כְּפַח יָקוּשׁ

אֶרֶץ כּוּש פִּגְיוֹן לָטוּשׁ –

הַךְ

גְּרָמֵינוּ כְּמוֹ קַשׁ

עֲצָמֵינוּ כַּחֲשָׁשׁ

וְגוּפֵנוּ אוּד יִלְחַשׁ

אוּד לוֹחֵשׁ –

אֵשׁ

זִיק אֶל זִיק יָנֵץ

גֵּץ יַבִּיעַ גֵּץ

עֵץ נוֹטֵט אֶל עֵץ

אֶרֶץ חֲרוּכָה

תֹּפֶת עֲרוּכָה

שַׁחַת מְעוּכָה

אֶרֶץ שְׁחוֹרָה

אֶרֶץ־מְכוֹרָה

אֶרֶץ מְכוּרָה

אוּר נִצָּת בְּאוּר

אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ

מַר הַמָּוֶת סוּר –

מַר הַמָּוֶת גֵּשׁ

אֶרֶץ חֲרוּכָה

גֵּץ יַבִּיעַ גֵּץ

קֶשֶׁת דְּרוּכָה

חֵץ פָּגַע בְּחֵץ –

קֵץ

אֶרֶץ אֲהוּבָה

אֶרֶץ נְגוּבָה

תֹּפֶת עֲרוּכָה

שַׁחַת מְעוּכָה

רֶשֶׁת מְזֹרָה

אֶרֶץ מְשִׁסָּה

אֶרֶץ מְבוּסָה

שֵׁד שׁוֹסֶה אֶת כּוּשׁ

שֵׁד יָבוּס אֶת כּוּשׁ –

אֵיד

שֵׁד יָרִיד בְּאֶרֶץ כּוּשׁ

רַד הַשֵּׁד עַל אֶרֶץ כּוּשׁ

עַל אֶרֶץ כּוּשׁ

קוֹל־בָּאִים עֲדֵי־אוֹבֵד

בְּאֶרֶץ כּוּשׁ –

---

דָּג

מאת

אהרן אמיר

וְהַדָּג

הַדָּג הַקַּדְמוֹנִי

יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ הַמַּיִם

יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ צוּלָה

וְנִבָּט

זְגוּג עֵינַיִם

קֶרֶב מַיִם וְצוּלָה

וְנִבָּט

עֲרַל־עֵינַיִם

אֶל הָרֶשֶׁת –

אֶל הָרֶשֶׁת הַחוֹפֶשֶׂת

מְפֻלֶּשֶׁת

וְרָוָה –

וְנִבָּט

אֶל רֶשֶׁת מְזֹרָה

וְזִימָיו זָעִים

זָעִים זָרָה

וּסְנַפִּיר סָמַר

סָמַר מָרָה

וּבְלִבּוֹ

הַלֵּב הַקַּדְמוֹנִי

הוּא שׁוֹאֵל

יָחִיד וְאַלְמוֹנִי

וּבוֹהֶה

טִפֵּשׁ וְגַלְמוֹנִי –

מוּל צְנֵפָה אַחַת

שֶׁל פַּחַד

פַּחַד

הֲלַפַּחַת אִם לַשַּׁחַת

הֲלַפַּח

אִם לַחַיָּה –

מַה מִּמֶּנִּי יַהֲלוֹךְ עוֹד

הֲמִמֶּנִּי יַהֲלוֹךְ? –

---

צָהֳרֵי הַשּׁוּק

מאת

אהרן אמיר

הִנֵּה זֶה בָּא הַיּוֹם

נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם

– אֶבְיוֹן:

בְּלִי זָרַח

דָּרַךְ

וּבְלִי כּוֹכָב

יִדְעַךְ

וְלֹא יִצַּת כּוֹכָב

בְּשֹֹבֶל מוֹצָאָיו

כִּי הוּא רַק יוֹם

יָתוֹם

הֻטַּל פִּתְאֹם

בְּעֶצֶם צָהֳרָיו

בַּצָּהֳרַיִם

– רַק יוֹם שֶׁל חֹל

וּשְׁכוֹל

וּשְׁמֵי־אַפְסַיִם –

רַק יוֹם חָרָב

וַחֲרוּלִים

רַק יוֹם גָּרָב

וַעֲפוֹלִים

רַק יוֹם עֻלְפֶּה

נִרְפֶּה

נִכְפֶּה:

הִנֵּה זֶה בָּא הַיּוֹם

נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם

אָיֹם –

וְהַשּׂוֹטֵם בַּיּוֹם הַזֶּה יִדֹּם

וְהָאוֹהֵב בַּיּוֹם הַזֶּה יִשֹּׁם

וְרַק הַשּׁוּק אֶת זִמּוֹתָיו יָזֹם

וְרַק הַשּׁוּק בְּחֶשְׁבּוֹנָיו יֵהֹם

– בֵּין גֵּיא צַלְמָוֶת

וְגֵיא

בֶּן־הִנֹּם:

---

הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם חֵפֶץ

מאת

אהרן אמיר

אַחֲרֵי יְמֵי הָרַעַם וְהַנֵּפֶץ

אַחֲרֵי יְמֵי עֲנוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר

בָּאוּ הַיָּמִים שֶׁאֵין בָּם חֵפֶץ

הַמְּשׁוּלִים כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר

אַחֲרֵי יְמֵי הָאִישׁ וּגְבוּרָתוֹ

אַחֲרֵי יְמֵי הַדֶּגֶל הָרָקוּם

בָּא יוֹם הוּא יוֹם חָלָל בִּקְבוּרָתוֹ

יוֹם מִיָּמִים שֶׁאֵין בָּהֶם מְאוּם

אֲנִי הַמֵּת

וְלֹא סָפָנִי מָוֶת

אֲנִי הַחַי

וְאֵין בִּי עוֹד חַיִּים

וֶאלֹהַי

אֲשֶׁר חַנּוּנִי גַּם עָשׂוּנִי בְּצַלְמָם

יָשׁוּבוּ כִּכְסִילִים

עַל עֲקֵבָם

יָסֹבּוּ כִּסְלִילִים

בְּגַלְגִּלָּם

כְּהוֹלְלִים

יָשׁוּבוּ עַל קִיאָם

---

כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ

מאת

אהרן אמיר

כָּל הָאוֹרוֹת כָּבוּ, וְיַחַד נִשְׁכְּחוּ.

כָּל עֲיָנוֹת חָרְבוּ, וְיַחַד נִסְרְחוּ.

כָּל הָאֵלִים עָווּ, וְיַחַד נֶאֱלְחוּ.

כָּל הָעוֹמֵד יִפֹּר, וְכָל הַיֵּשׁ יִמֹּר.

וְלִילִיָּה תָּחֹג, וּפְלִילִיָּה תֵּאוֹר.

וְרוּחַ מַר יֵהֹם, וּסְבִיבוֹתֵינוּ קֹר.

כָּל הַנְּשָׁמָה תְּקַלֶּל־יָה.

כָּל הַנְּשָׁמָה תֵּחָלֶל־בָּהּ.

קוֹל הַנְּקָמָה יְמַלֶּל –

מָה?

---

אֶלֶף אִישׁ

מאת

אהרן אמיר

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ הַכֵּר הִכַּרְתִּי

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ יוֹדְעֵי־דָּבָר

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ חַכְמֵי־לָשׁוֹן

אֶלֶף חֲכָמִים מְחֻכָּמִים –

אֲבָל אָדָם בְּכָל אֵלֶּה לֹא נִמְצָא

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ הִכַּרְתִּי דַּעַת

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ נוֹשְׂאֵי־בָּעֹל

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ זוֹרְעֵי־לָרוּחַ

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ קוֹצְרֵי־סוּפָת –

אֲבָל אֶחָד בְּכָל אֵלֶּה לֹא נִמְצָא

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ הָיוּ רֵעִים לִי

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ בַּמֵּרֵעִים

אֶלֶף אִיׁשׁ וָאִישׁ אַמִּיצֵי־כֹּחַ

אֶלֶף אִישׁ וָאִישׁ בִּזְרוֹעַ־אוֹן –

וְאָדָם אֶחָד בָּאֶלֶף לֹא נִמְצָא

לוּ אֶחָד מֵאֶלֶף אַךְ נִמְצָא בָּם

וְהִכָּה אַלְפּוֹ בִּלְחִי־חֲמוֹר

בְּלֶחְיוֹ יַכֶּה בָּרִבּוֹאתַיִם

וּבָקְעוּ מִצּוּר מַעְיָנוֹת –

לוּ אֶחָד מֵאֶלֶף אַךְ נִמְצָא

---

עַרְעָר

מאת

אהרן אמיר

לֹא תֹּאַר לֹא הָדָר

נָטוּשׁ בִּצְחִיחַ מַר

וּמֶלַח מֵעָפָר

וּמֶלַח עַד־צַוָּאר

קוֹצִים לְאַהֲבָה

קָלָס לְרַאֲוָה

כֻּלּוֹ בּוֹטֶה תָּגָר

עַרְעָר

עַרְעָר יָחִיד מוּזָר

עַרְעָר בָּעֲרָבָה:

מוּל שֶׁמֶשׁ בְּאַכְזָר

וְלַיְלָה לֹא־נִכְמָר

מוּל דֹּק־כִּפָּה נִחָר

וְחֹרֶב אַל־מָטָר

נָעוּץ לְמַדְאֵבָה

בּוֹצֵץ לְמַחְצֵפָה

נָטוּי אֶל יוֹם מָחָר

עַרְעָר

עַרְעָר גַּלְמוּד נֵאָר

עַרְעָר מִן־עֲרָבָה:

עַרְעָר בָּעֲרִירִים

עַרְעָר בַּחֲרֵרִים

עַרְעָר מוּנָד מִגֵּו

עַרְעָר הָעֲרָבָה –

עוֹד אֶתֶּנְךָ כְּאֶלֶף רְבָבָה

עוֹד אֶתֶּנְךָ כְּאֶלֶף לֶהָבָה

וַאֲשִׁיתְךָ

תַּנּוּר לְזַעֲפָה

וַאֲשִׁיתְךָ

רִצְפַּת־אֵשׁ־אַהֲבָה

וַאֲשִׁיתְךָ

מָשׂוֹשׂ לְרַאֲוָה

וַאֲשִׂימְךָ

סְמָדַר לָעֲרָבָה:

---

עשן

מאת

אהרן אמיר

עשן

מאת

אהרן אמיר

---

אֵלִים נְעִימִים וְיָפִים

מאת

אהרן אמיר

אֵלִים נְעִימִים וְיָפִים

אַל נָא תַּבִּיטוּ בָּנוּ עוֹד

כִּי לָמָּה־זֶה תִּרְאוּ בְּרָעָתֵנוּ:

הֵן כְּמוֹכֶם אֵלִים נִמְשֹׁל נִמְשַׁלְנוּ

וּנְעִימִים הָיִינוּ גַּם יָפִים

מוּרָמִים־מֵאֶרֶץ וּרְצוּיֵי־נַפְשֵׁנוּ

וּשְׂמֵחִים אֶל גִּיל וְאֶל דִּמְעָה

וְעַתָּה שֻׁנֵּינוּ עַד מְאֹד

וּמֵעֵינוּ בָּנוּ חֳמַרְמַרוּ

וְלִבֵּנוּ בָּנוּ מַר־חָלָל

וְלֹא נוֹתַר עודֹ לָנוּ

מוֹתָר

מִן הָאָדָם

וְיוֹמֵנוּ

כְּיוֹמוֹ יִקְצַר

וְיוֹמֵנוּ כְּיוֹמוֹ

עָקָר

וְיוֹמֵנוּ כְּיוֹמוֹ

עֻכַּר:

כִּי כָּאָדָם הִנֵּנוּ

וּכְמוֹתוֹ נִדְמֵינוּ

וּכְמוּתוֹ

מוּתֵנוּ לֹא יֻכַּר:

אַל נָא תַּבִּיטוּ בָּנוּ עוֹד

עֵינֵיכֶם הָסַבּוּ מֵאִתָּנוּ

כִּי כְּלִמָּה פָּנֵינוּ תְּכַסֶּה

וּמוּלְכֶם הֵן לֹא נוּכַל עֲמֹד

כִּי הִנֵּה שֻׁנֵּינוּ עַד מְאֹד

וְהָרָעָה הִנֵּה תִּגַּע עָדֵינוּ

כִּי הִנֵּה

הָיִינוּ

וְאֵינֶנּוּ עוֹד:

אַל נָא אֵלִים תִּרְאוּ בְּרָעָתֵנוּ:

---

תֹּהוּ

מאת

אהרן אמיר

אִם זָרַעְתִּי לֹא אֶקְצֹר

אִם יָרַשְׁתִּי לֹא אֶצֹּר

אִם קָנִיתִי לֹא אֶשְׁמֹר

אִם זַמֹּתִי לֹא אֶגְמֹר

כִּי אִם כֹּה הוּא

וְאִם כֹּה

יָמֶשׁ־חֹשֶׁךְ

וְלֹא אוֹר

אִם דַּלֹּתִי לֹא אֶפְצֹר

אִם נוֹרַשְׁתִּי לֹא אָצֹר

אִם הֻדַּחְתִּי לֹא אֶטֹּר

אִם קֻלַּלְתִּי לֹא אָאֹר

כִּי אִם כֹּה הוּא

וְאִם כֹּה

צַעֲדִי יוֹרֵט

אֶל בּוֹר

אִם אָהַבְתִּי לֹא אֶדֹּר

אִם כִּחַשְׁתִּי לֹא אַחֲזֹר

אִם נִבֵּאתִי לֹא אֶכְפֹּר

אִם שָׂנֵאתִי לֹא אֶזְכֹּר

כִּי אִם כֹּה הוּא

וְאִם כֹּה

אַךְ אֶל תֹּהוּ

אֵט לָבוֹא

---

עוֹד

מאת

אהרן אמיר

עַד פֹּה יָבוֹא וְלֹא יָקוּם

עַד פֹּה יִגַּשׁ וְאֵין מְאוּם

כְּלוּם

פֹּה אֵין זוּלַת

הָרֶגַע

פֹּה אֵין מָחָר וְאֵין אֶתְמוֹל

וְאֵין תּוֹחֶלֶת וְאֵין עֹל

אֵין כֹּל

בִּלְתִּי אִם אַךְ

הָרֶגַע

הִנֵּה זֶה בָּא אֶל סוֹף הַתַּאֲווֹת

הִנֵּה הִרְחִיק וּבָא עַד־בְּלִי־עוֹד

אַךְ עוֹד

נוֹתַר לוֹ זֶה

הָרֶגַע

---

אַיִן

מאת

אהרן אמיר

בְּמוֹרָא גָּדוֹל הִתְעוֹרַרְתִּי לַיְלָה וּשְׂפָתִי בַּל עִמִּי

שְׂפָתִי בַּל עִמִּי וְסִימָן שֶׁל כְּתָב לֹא אֶזְכֹּר

שׁוּם אוֹת שֶׁל אָלֶפְבֵּית וְשׁוּם מִלָּה בְּשׁוּם לָשׁוֹן

וִהִיּוּלִי מְאֹד הָיָה אָז הַמּוֹרָא

אוּלַי כְפַחַד אִישׁ הֻפַּל מֵרוּם צַמֶּרֶת וְאֵינוֹ רוֹאֶה קַרְקַע

וּכְפַחַד אִישׁ הֻטַּל שִׂרְטוֹן וְהָאֳנִיָּה כְּבָר נִתְעַלְּמָה וְהַגֵּאוּת

שׁוֹצֶפֶת הֲצִיפוֹ

כְּפַחַד הַצַּנְחָן שֶׁמַּצְנֵחוֹ מָאֵן לְהִפָּתַח

וּכְפַחַד אֶבֶן בַּחֲלַל הַבּוֹר

וְלֹא־הָגוּי הָיָה הַפַּחַד, לֹא־הָבוּר, לֹא־אֻיָּת, לֹא־נִמְלָל

לֹא־נִמְלָץ. לֹא, לֹא נִמְלָץ

וְאָנֹכִי עָרִיר בַּחֲשֵׁכָה

וּכְלֹא־אֲנִי בָּאַפְלֵילִית

וְאֵין מִשְׁעָן וְסֶמֶךְ אָיִן

וְהַכֹּל מְעֻרְטָל מִן הַכֹּל

וְהַקּוֹל אֵין־דִּבֵּר וְאֵין־קוֹל

וְאָנֹכִי אֵין־מְאוּם וְאֵין־מוּם

וְאֵין אַף חֶבֶל־תְּלִיָּה לַאֲחִיזָה

וְאֵין אַף בְּלִימָה לְהִתָּלוֹת בָּהּ

וְלֹא יָדַעְתִּי מִי וָמָה אֲנִי –

וְלֹא הָיִיתִי עוֹד

---

הַשְׂכֵּל

מאת

אהרן אמיר

רְאוּ

כִּי אֵין יָשָׁר

מִן הַבָּשָׂר

וְאֵין כּוֹאֵב

כַּגֵּו

וְאֵין כַּחֵטְא

אֱמֶת

וְאֵין לָנוּ אָדוֹן

בִּלְתִּי אִם הֶעָוֹן.

עַל כֵּן יִרְחַק יָשָׁר

מִדֶּרֶך הַיָּשָׁר

וְכָל שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ

יַטֶּה שָׁרְשׁוֹ

אֶל מֵי נוּחוֹת

וָשֶׁקֶר.

---

צֶלְצְלֵי הַכֶּסֶף

מאת

אהרן אמיר

לֹא הַכֹּל יַעֲנֶה הַכֶּסֶף

אַךְ הַכֹּל יַעֲנֶה אֶת כֶּסֶף

וְאֶת הַכֹּל הַכֶּסֶף יְעַנֶּה.

לֹא הַכֹּל יִבָּנֶה בַּכֶּסֶף

אַךְ הַכֹּל יִקָּנֶה בַּכֶּסֶף

וְהַכֹּל בִּפְרוּטָה יִמָּנֶה.

לֹא הַכֹּל יֵהָנֶה מִכֶּסֶף

אַךְ הַכֹּל יְקַנֵּא עַל־כֶּסֶף

וְהַכֹּל בְּמָמוֹן יֻזְנֶה.

אָכֵן, הֶבֶל הַהוֹן וְהָעֹשֶׁר

וְהַכֶּסֶף הוּא הֶבֶל וָרִיק

חַי אֲנִי הָאוֹמֵר זֹאת. בְּיֹשֶׁר.

חַי אֲנִי, הַנִּשְׁבָּע בִּצְרוֹרִי.

---

פִּרְחֵי הָרַע

מאת

אהרן אמיר

בְּזֶה לֵילִי הָרַע

אֲנִי צָלוּל כִּבְדֹלַח

וּכְיָם אֵין־קַרְקָעִית

בְּאֶפֶס רוּחַ –

וְכָל כֻּלִּי

אַךְ לוּז שֶׁל חֲשֵׁכָה.

בְּזֶה לֵילִי הָרַע

אֵינִי אוֹהֵב לְרֵעַ

כִּי כָּל רֵעַי אֵינָם

כִּי אִם כְּמַתְכֻּנְתִּי.

בְּזֶה לֵילִי הָרַע

גַּם רַעְיָה לִי אַיִן

כִּי אִם אֹהַב אוֹתָהּ

שָׂנֵאתִי לְנַפְשִׁי.

וְלֹא אֹהַב

בְּזֶה לֵילִי הָרַע

כִּי אִם אֶת כֹּל

שֶׁלֹּא מִמֶּנִי וְלֹא בִּי הוּא

אֶת כֹּל

שֶׁלֹּא שֶׁלִּי הוּא

אֶת כֹּל שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יְהִי

לִי רֵעַ:

חַי לֹא־לֻמַּד

עוֹף לֹא־שֻׁדַּד

כּוֹכָב רָחוֹק

וְאֶבֶן בַּשָּׂדֶה.

בְּזֶה הָלֵּיל הָרַע

אֲנִי עָרֹם כְּהִוָּלְדִי

וְחַד כְּחֶרֶב מוֹת

וְעַל הַכֹּל אֲנִי תָּעֵב –

אֶת נִשְׁמָתִי.

---

טְיוּטָה

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי לֹא כָּזֶה־מִין שֶׁשּׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ שְׁאֵלוֹת.

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. אוּלַי בַּלֵּילוֹת.

אֲבָל הָרֶגַע מִשּׁוּם מָה

אֲנִי נִבָּט קְצָת נִתְמָהּ

עַל כִּי הִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב־לִי

וְחוֹשֵׁב לִי

וּבְעֶצֶם צָהֳרֵי־חַמָּה־וָמַעַשׂ

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי

שְׁאֵלָה

שֶׁאֵינָהּ מוֹרִידָה

וְאֵינָהּ מַעֲלָה.

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי (מִשּׁוּם מָה)

מַה יִּהְיֶה שִׁירִי הַבָּא

מָתַי וְאֵיךְ יָבוֹא

עַל מָה אֶכְתֹּב אוֹתוֹ

וְאִם בִּכְלָל יֵשׁ טַעַם בְּבוֹאוֹ.

אֲנִי שׁוֹאֵל וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אָשִׁיב

וְלִכְאוֹרָה אֵין דָּבָר שֶׁיַּמְרִיצֵנִי לְהָשִׁיב

כִּי עַל כֵּן

חָדוּר אֲנִי עַתָּה כֻּלִּי

מִן שִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ שֶׁכָּזֶה

לֹא נִשְׂגָּב וְלֹא נִבְזֶה –

אוּלַי נִקְרָא לוֹ “הַבָּהִיר”? –

וְהוּא מִין יַחַס “שָׁוֶה” שֶׁכָּזֶה

אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

וּלְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה.

אוּלַי הוּא־הוּא שִׁוְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ הַבָּהִיר

אֲשֶׁר הָכֵן וּבְאֶפֶס־יָד

יְקַרְקֵר חוֹמָה וָקִיר

אֲשֶׁר כַּנַּחַל בַּמּוֹרָד

הוּא סוֹחֵף עֲפַר כָּל נִיר –

אוּלַי עָלָיו אָקוּם־אָשִׁיר

בַּפַּעַם הַבָּאָה, לְעֵת־בּוֹא־גַד.

אַךְ מַה זֶּה?

– אֵין זֹאת כִּי נִכְתַּב

נִכְתַּב וּכְבָר הֻגַּד –

פִּתְאֹם

וּבְהֶסַּח־יָד –

שִׁירִי הַבָּא

וְהָאֶחָד – – –

---

חֹסֶר הוֹכָחוֹת

מאת

אהרן אמיר

מַה שֶּׁעָשִׂיתִי

מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה וְכָל שֶׁאֶעֱשֶׂה

יֵשׁ בּוֹ צַד שֶׁל נְחִיצוּת

אוֹ מַה־שֶּׁקּוֹרְאִים מַשְׁמָעוּת

וְהוּא מוֹעִיל

אוֹ אַף מַזִּיק

בְּשִׁעוּר זֶה אוֹ אַחֵר

גַּם לִי גַּם לַחֶבְרָה וְגַם לַטֶּבַע,

וּלְאָבִי וּלְאִמִּי,

לְאִשְׁתִּי וְרֵעַי,

לַצָּבָא, לְמִשְׂרַד הָאוֹצָר, לַבּוֹלֶשֶׁת,

וְלַתַּהֲלִיכִים הַקּוֹסְמִיִּים

שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בָּהֶם אַף כְּזַיִת.

אֲבָל

לְמַעֲשֶׂה

אֵינֶנּוּ חָשׁוּב כָּל־עִקָּר

לֹא לִי וְלֹא לְזוּלָתִי…

חָשׁוּב מְעַט יוֹתֵר –

לְפָחוֹת בִּשְׁבִילִי –

מַה שֶּׁאֲנִי מַרְגִּישׁ, חוֹשֵׁב, הוֹגֶה:

הַתְּגוּבוֹת, הַתְּשׁוּקוֹת, הָרַחְשׁוּשִׁים

גּוּפָנִיִּים וְשִׂכְלִיִּים וְנַפְשִׁיִּים וּתְהוֹמִיִּים

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלַּיְלָה

וּבְלֶכְתִּי בְּחוּצוֹת עִיר

וּלְמַרְאֵה אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ חַיָּה

וּבְעֵת כָּתְבִי אֶת אֵלּוּ הַשּׁוּרוֹת

וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר…

אֲבָל חָשׁוּב מִכֹּל

הוּא מַה שֶּׁהִנְנִי

זֶה עֶצֶם הֱיוֹתִי

כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁהִנְנִי,

כָּזֶה וְלֹא אַחֵר,

אֶחָד,

חַדְפְּעָמִי,

כְּכָל הַיֶּתֶר.

נִדְמֶה לִי מִשּׁוּם־מָה

כִּי זֶה חָשׁוּב יוֹתֵר

וְגַם מְאֹד, כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ.

אַךְ כָּמּוּבָן זֶה דָּבָר הַטָּעוּן הוֹכָחָה

וּלְהוֹכִיחַ תִּקְצַר יָדִי

הוֹכָחָה אֵין בְּיָדִי.

לָכֵן אֶפְשָׁר

שֶׁאַף גַּם זֶה

אֵינוֹ חָשׁוּב, בְּעֶצֶם…

---

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

מאת

אהרן אמיר

יָחִיד וְשָׁלֵם לְעַצְמוֹ.

וְאֵין לוֹ חֵפֶץ בֶּאֱמֶת

לֹא בְּעַצְמוֹ

וְלֹא בְּכָל אִישׁ זוּלָתוֹ

וְאֵין לוֹ חֵפֶץ בֶּאֱמֶת

וּבְתָמִים

כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא אֱמֶת

וְהוּא תָּמִים

– בְּאֶבֶן הַשָּׂדֶה

בְּאֶדֶן הַשָּׂדֶה

בְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה

וְכֵן גַּם בַּחַיָּה וָעוֹף וְעֵץ וּשְׁמֵי־שָׁמַיִם

וְשֶׁמֶש וּמַזָּר

הַקְּבוּעִים בָּהֶם הָכֵן

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים

וּבִבְלִי־דַּעַת

*

יָחִיד וְשָׁלֵם לְעַצְמוֹ.

וְאֵין חֵפֶץ לוֹ בְּעַצְמוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים

וְאֵין לוֹ חֵפֶץ אַף בְּמוֹ־עַצְמוֹ.

לֹא לְהָבִין דָּבָר –

כִּי מֵהָבִין תִּקְצַר הַדַּעַת –

וְלֹא לָחוּשׁ דָּבָר –

כִּי כָּל הֶחָשׁ, אַךְ לְמַכְאוֹב־לוֹ –

וְרַק לִצְמֹח

וְלִנְשֹׁם

וְלִהְיוֹת פְּרוּדָה אַחַת בְּסֵדֶר־עוֹלָמוֹת

וּלְמַלֵּא צְבָאוֹ

וּלְהָשִׁיב אֶת “נִשְׁמָתוֹ” שֶׁבְּאַפָּיו

בְּבוֹא עִתּוֹ

אֶל הֶחָלָל הָרֵיק וְהַפָּעוּר סָבִיב־סָבִיב

לִהְיוֹת כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה

עַד יִיבַשׁ וָמֵת

לָשׁוּב אֶל נֶצַח הָרָקָב

וְנֶצַח מַעְגְּלֵי הַתְּחִיָּה

כְּאֵגֶל־מַיִם שָׁב אֶל אֵד

וְשָׁב נִרְעָף מִשְּׁמֵי־עָנָן

בְּבוֹא עִתּוֹ דַּשֵּׁן עַפְרוֹת־עוֹלָם –

---

הַדְּבָרִים כֹּה גְּדוֹלִים

מאת

אהרן אמיר

הַדְּבָרִים כֹּה גְּדוֹלִים הֵם מֵאִתָּנוּ –

כִּי אֲנַחְנוּ מָה

מֵעַיִם וְקֵבָה

סוּחָה וְאַשְׁפַּתּוֹת

רִמָּה וְתוֹלֵעָה

– אֲבָל הַדְּבָרִים מִמֶּנּוּ רָמוּ

הַדְּבָרִים כֹּה גְּדוֹלִים הֵם מֵאִתָּנוּ –

וְאֵין יוֹדֵעַ בָּנוּ מַה שֵׂאתָם

וְאֵין עִמָּנוּ בָּן לְתַכְלִיתָם

אֲבָל אַחַת אָמְנָם נֵדַע יָדוֹעַ

כִּי אָנוּ פֶּה וּזְרוֹעַ לִדְבָרִים

– וְכִי הַדְּבָרִים מִמֶּנּוּ רָמוּ

הַדְּבָרִים כֹּה גְּדוֹלִים הֵם מֵאִתָּנוּ –

בִּלְעֲדֵיהֶם אֲנַחְנוּ מֹץ יָעוּף בָּרוּחַ

וְכָאֱגוֹז הַמִּדַּרְדֵּר נֻמְשַׁל

רַק מִכֹּחָם יֵשׁ טַעַם בְּחַיֵּינוּ

וּמִכֹּחָם אֲנַחְנוּ עֲצוּמִים

– כִּי רַק הַדְּבָרִים יְרוֹמְמוּנוּ

---

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

מאת

אהרן אמיר

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

צָרִיךְ יִהְיֶה שׁוּב לְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית

וּכְהִמּוֹג עֲתַר־עֲנַן־הַפִּטְרִיָּה

וּכְהִנָּקוֹת הָאָרֶץ וְכָל מֵתֵי־בָּהּ מֵחֶלְאַת הַהַקְרָנָה

לְמוֹעֵד־מוֹעֲדִים־וָחֵצִי

שׁוּב יוּחַל מִבְּרֵאשִׁית –

אוּלַי בְּאִי טַסְמַנְיָה

אוּלַי בְּאֶרֶץ קוֹנְגּוֹ אוֹ בִּמְרוֹם הָאֲרָרַט

וְאוּלַי דַּוְקָה אֶצְלֵנוּ בֵּין פִּישׁוֹן וּבֵין גִּיחוֹן

יֻטֶּה בָּרוּר הַקַּו בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

בֵּין מַיִם עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים –

רַק שֶׁהַפַּעַם לֹא אָבוֹא בְּיוֹם שִׁשִּׁי

כִּי אֶחֱזֶה בַּכֹּל מִתְּחִלָּה הַפַּעַם

וְהַבּוֹרֵא יִהְיֶה הַפַּעַם בְּצַלְמִי וּבִדְמוּתִי

וַאֲנִי אֹמַר לוֹ מַה יַעֲשֶׂה

וַאֲנִי אֶקְבַּע לוֹ סֵדֶר יְצִירָה

וּבְמוֹ יָדַי אֶקַּח לִי אֶת חַוָּה

אֶת חַוָּה הַחֲדָשָׁה

מִתּוֹךְ צַלְעִי –

וְנִתְכַּסֶּה מִיָּד עָלִים שֶׁל תְּאֵנָה

מֵרֹאשׁ וְעַד קַרְסֹל

וּבְלִי כָּל פִּיקְנִיק שֶׁל גַּן־עֵדֶן

וּבְלִי שַׂחֵק עִם אֱלֹהִים וְעִם נָחָשׁ

נִגַּשׁ יָשָר לַמְּלָאכָה הָעֲצֵבָה –

וְאוּלַי זֹאת הַפַּעַם תִּצְלַח.

---

הָאֵלִים

מאת

אהרן אמיר

הָאֵלִים

אֵינָם אֶחָד גַּם לֹא שְׁנַיִם

הָאֵלִים

רַבִּים הֵם מִסְּפֹר

לֹא יִמָּנוּ מֵרֹב –

כִּי כָּל אֶחָד וְכָל דָּבָר

כִּמְעַט אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵל הוּא.

וְכָכָה טוֹב

וְכָךְ מוּטָב.

כִּי אֵלֶּה הָרַבִּים אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ

בְּתֹקֶף עֶצֶם רִבּוּיָם

הֵם חֲכָמִים יוֹתֵר וְסַבְלָנִים יוֹתֵר

מִן הָ“אֶחָד”

מִכָּל “אֶחָד”

כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם רַבִּים

וְאֵין הֵם מִתְיַמְּרִים פֹּה בִּיחִידוּת מְיֻחְדָּנִית

וְאֵין הֵם מְנִיפִים שִׁבְטֵי מִשְׁפָּט וְתוֹכֵחָה.

כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם

יֵשׁ חֹק וָחֵקֶר לוֹ וְחוּג סָגוּר סְבִיבוֹ:

כִּי כָּל נוֹשֵׁם יִפַּח הַנֶּפֶשׁ בְּגַפּוֹ

וְכָל הָאִישׁ יִשְׁכַּב אֶת־אֵשֶׁת לְעַצְמוֹ

וְכָל עָלֶה יוֹרִיק בָּדָד עֲדֵי כָּמְשׁוֹ

וְכָל מִשְׁבָּר יֵּרוֹם עַד־שֶׁבֶר לְבַדּוֹ.

עַל כֵּן אִם יֵשׁ בָּהֶם עָצוּב, עָצוּב הוּא לְבָדָד

לֹא יְבַקֵּש לִכְפּוֹת מָרַת־שְׁחוֹר עַל הָעוֹלָם.

וְאִם עָלֵז יְהִי בָּהֶם בְּמוֹעֲדוֹ

הֲלֹא יֵדַע כִּי הוּא יָחִיד בְּמוֹעֲדוֹ

וְלֹא מוֹעֵד הוּא מוֹעֲדוֹ לְכָל בָּאֵי־עוֹלָם

לְכָל אֵלֵי־עוֹלָם.

וְזֶה רִבּוּי הַבּוֹדְדִים

בִּיחִידוּתָם

הוּא הוּא מִפְחֶרֶת הָאֵלִים

וְכָל צְבָאָם

שֶׁאֵין בָּהֶם צַדִּיק וְאֵין בָּהֶם נוֹקֵם

וְאֵין בָּהֶם קַיָּם וְאֵין בָּהֶם קוֹסֵם

וְנִצְחִיּוּת יֵשׁ רַק בְּהִמּוֹרָם וּבְהִמּוֹגָם וּבְחִלּוּפָם –

שֶׁרַק הַתְּמִידוּת שֶׁל מַחֲזוֹרָם וְרִבּוּיָם

רַק הִיא הַנֶּצַח.

כַּיָּדוּעַ

לָהֶם

וְלִי.

---

כִּפּוּרִים

מאת

אהרן אמיר

הָבָה נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירִים הַשְּׂמֵחִים

וְיִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ

הָבָה נָשִׁיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא שַׁרְנוּ

מִקֹּצֶר־רוּחַ וְרֹב־גַּאֲוָה

הָבָה נָשִׁיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא שַׁרְנוּ

מֵעֹצֶר־כַּעַס וְאִוּוּי לֹא־בָא

הָבָה נָשִׁיר אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא שַׁרְנוּ

הָבָה נִתְקֹן אֶת כָּל אֲשֶׁר הֶחְסַרְנוּ

הָבָה נַצִּיל אֶת כָּל אֲשֶׁר הוֹתַרְנוּ

הָבָה נִלְקֹט אֶת כָּל אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ

הָבָה נִגְאַל אֶת כָּל אֲשֶׁר הִפְקַרְנוּ

הָבָה נַחְמֹל אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁבַרְנוּ

עַד־עַוָּה

הָבָה נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירִים הַשְּׂמֵחִים

וּתְהִי לְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה

הָבָה נִפְתַּח אֶת כָּל אֲשֶׁר סָגַרְנוּ

בְּפַחַד־לֵב וּבְחֶשְׁבּוֹנוֹת־מִצְוָה

הָבָה נִזְרֶה אֶת כָּל אֲשֶׁר אָגַרְנוּ

בְּדַאֲגַת־מָחָר חִדְלַת־תִּקְוָה

הָבָה נַתִּיר אֶת כָּל אֲשֶׁר אָסַרְנוּ

הָבָה נִצְחַק לְכָל אֲשֶׁר בִּשַּׂרְנוּ

הָבָה נִתֹּץ אֶת כָּל אֲשֶׁר גָּדַרְנוּ

הָבָה נָפֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר נָדַרְנוּ

הָבָה נַקְרִיב אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַרְנוּ

הָבָה נָשׁוּב מִכָּל אֲשֶׁר אָמַרְנוּ

לְחוֹבָה

הָבָה נָשִׁיר אֶת הַשִּׁירִים הַשְּׂמֵחִים

בְּפֶה שׂוֹחֵק וּבִלְשׁוֹן־רְנָנִים

סוּכִים־בַּטַּל נָשִׁיר בַּגֹּרֶן הָרָוָה

אַהֲבָה

יתד

מאת

אהרן אמיר

---

שירי עוגן

מאת

אהרן אמיר

שירי עוגן

מאת

אהרן אמיר

---

נֹכַח

מאת

אהרן אמיר

עֹגֶן. עֹגֶן־שֹׁפִי־וּשְׁפִיּוּת, וּבִטָּחוֹן גָּרוּם וּבַרְזִלִּי,

אֲשֶׁר הוּטַל לְמַעֲזֵבָה, אֵיתָן כִּימוֹת־עוֹלָם, אֶל מַאְפֵּלְיַת־סוּמִים

נִצַּחַת. רוֹבֵץ – כְּהִתְגַּלְּמוּת שֶׁל כֹּחַ מְעֻרְטָל, חָק־כֹּבֶד

הַמַּחְלִיד בְּקִפְאוֹנוֹ – עַל הַמַּצָּע הָרַכְרוּכִי, הָרַפְשׁוּשִׁי, הָרַחְשׁוּשִׁי,

בְּתוֹךְ הֶוְיַת־הַמַּיִם הַנּוֹזְלִית. נִבָּט – חָמוּר בַּמּוּצָקוּת –

אֶל נֹכַח כָּל הַשֶּׁפַע הַכֶּחָשׁ וְהַקַּלִּיל וְהַהוֹלֵל

שֶׁל הַחַיִּים עַל קַרְקַע־תְּהוֹם.

יוֹדֵעַ רַק כִּי הוּא אֲחִיזָתָם וְקִבּוּעָם שֶׁל הַשָּׁטִים.

---

לוּתֵר

מאת

אהרן אמיר

קַח אֶת אֲמִתְּךָ הַצָּרָה, הַכְּחוּשָׁה

וַעֲרַכְתָּהּ מוּל שִׁקְרָם הַשּׁוֹפֵעַ

הַנָּחוּשׁ וְהַצָּלֵחַ

וְעָמַדְתָּ עַל רַגְלֶיךָ הַשְּׁתַּיִם

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ

קֳבָל עוֹלָם־וּמְתִים

קֳבָל כֻּלָּם:

"הִנֵּה זֶה הַעִידוֹתִי־בִּי

אֶת הָאָדוֹן וְאֶת הָאֵל וְאֶת הַשֵּׁד –

כָּאן אֲנִי עוֹמֵד,

אֵינִי יָכוֹל אַחֶרֶת".

הֵיטֵב הַקְשֵׁה אֶת עָרְפְּךָ

וּבַהֲדוֹק שִׁנַּיִם

שַׁנֵּן לָהֶם לֵאמֹר:

"עַד הֵנָּה הִתְהַלַּכְתִּי עִמָּכֶם –

וּמֵעַתָּה אֲנִי קוֹרֵא תָּגָר

עַל כָּל שֶׁכְּמוֹכֶם!

וְאִם אָמְנָם זֶה הָעוֹלָם

עוֹמֵד עַל נִיעֲכֶם –

רָאֹה תִּרְאוּ כִּי הוּא

בִּזְכוּת עֲמִידָתִי שֶׁלִּי

יָנוּעַ!"

---

אֶבֶן

מאת

אהרן אמיר

הַדְּבָרים נִהְיוּ פְּשׁוּטִים מְאֹד,

סְתוּמִים מְאֹד,

קַלִּים מְאֹד,

נוֹחִים מִנְּשׂוֹא…

הָעֲרָפֶל, הַשָּׁת לָנוּ בַּחֲלָקוֹת

וְאוֹר־הַדִּמְדּוּמִים הָרַךְ, הַמְּתַקְתַּק, הַמְלַחֵךְ בְּאֶצְבָּעָיו אֶת לְחָיֵינוּ

וְרוּחַ־הַשָּׁלוֹם הַחֲרִישִׁי, הַמְעַרְסֵל אוֹתָנוּ שֶׁפִי, בַּטּוּחוֹת…

אֵין לְבַקֵּשׁ אֶת הֹלֶם־אוֹר־הַצָּהֳרַיִם־מִשֶּׁכְּבָר.

יֵשׁ לְנַקֵּר,

מִתּוֹךְ עוּגַת־הַנֹּפֶת שֶׁל עַכְשָׁו,

אֶת זֵרְעוֹנֵי חַרְדַּל־הַחֲרָדוֹת,

אֶת הַגַּרְעִין הַמְהָרֵס, הַמְפוֹצֵץ,

אֶת חַלּוּק־הָאֶבֶן הַמּוּזָר, הַסָּפוּן־בַּצּוּפִים,

אֶת זוֹ הַבַּלִּיסְטְרָה שֶׁל צָהֳרֵי־מָחָר!

---

כֵּיצַד מַדְלִיקִים

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ גּוֹרֵס: לְהַדְלִיק פַּעֲמַיִם

יֵשׁ גּוֹרֵס: לְחַכּוֹת עוֹד מְעַט…

עַד אִם תֹּאמַר הַפְּתִילָה: הִנֵּנִי

וְשַׁלְהָבָה תֹּאמַר: נָכוֹנְתִּי לְבָעֵר…

אַךְ צָרִיךְ לְהַדְלִיק שִׁבְעִים פַּעַם

וּלְשַׁפּוֹת קֵיסָם אַחַר קֵיסָם…

וְלַחֲתוֹת גַּחֶלֶת מִגַּל רֶמֶץ

וּבְאֹרֶךְ־רוּחַ לְחַכּוֹת עַד בּוֹשׁ…

עַד אִם תֹּאחֵז הָאֵשׁ בַּעֲרוּכֶיהָ

עַד אִם תִּלְהַט הָאֵשׁ לְמוֹעֲדָה

וּבְרֹאשׁ־הָרִים תִּבְעַר לְעֵין כָּל חַי –

עַד אִם תֹּאחֵז הָאֵשׁ בְּכָל הָאָרֶץ

עַד אִם תִּטְהַר בָּאֵשׁ מְלֹא הָאָרֶץ

עַד אִם צֹרָפוּ אֶרֶץ וְיוֹשְׁבָהּ!

---

תֹּף

מאת

אהרן אמיר

כְּרַעַם תֹּף כָּבוּשׁ־גּוֹבֵר

הוֹלֵךְ קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן

הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל מִקְצֵה־אָרֶץ עַד קָצֶה –

וְאֶת כֻּלָּנוּ הוּא מֵעִיד וְגַם מוֹעִיד.

לְקוֹל־הַלְמוּת יַשִּׁיר הַזְּמַן קְלִפּוֹתָיו אַחַת, אַחַת

עַד הִגָּלוֹת קְשִׁי־גַּלְעִין בְּחִסּוּמוֹ

וְכָךְ נִגַּשׁ־נִקְרַב אֶל שְׁעָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה

בָּהּ נִתְיַצֵּב אִישׁ־אִישׁ לְמוּל הַזְּמַן

אִישׁ־אִישׁ לְמוּל עַצְמוֹ –

וְנִתְוַדַּעַ אָח אֶל אָח.

אָז אִישׁ אֶל אָחִיו יֹאמַר חֲזַק

וְנֵעָרֵךְ אֶל מוּל סוּפָה מַרְעֶשֶׁת־עַם

וְכָל אֲשֶׁר גָּאָה תּוֹכֵנוּ קֶרֶב –

יוּטַל עַל כַּף, לְהַכְרִיעָהּ לְדוֹר־דּוֹרִים.

---

שַׁחֲרִית מוּזִיקָלִית

מאת

אהרן אמיר

אוֹת־הַזְּמַן מִזְדַּמֵּר מִן הַמַּקְלֵט.

פֶּרְגּוֹלֶזִי, אוֹמֵר הַקַּרְיָן.

אַחֲרָיו יָבוֹא צִ’ימָרוֹזָה.

אַחֲרֵי־כֵן, יְצִירַת נְעוּרִים שֶׁל הַיְדְּן.

אֲבָל מֵעֲבָרִים, יַא־שֵׁיךְ, בָּאִים קוֹלוֹת

מִסּוּג אַחֵר. חֲזָקִים יוֹתֵר, כִּמְדֻמֶּה. עֲמֻקִּים יוֹתֵר.

אִבְחַת הַסִּילוֹנִים. נִבְחַת הַמַּקְלְעִים.

קוֹל חֲרוּצוֹת־הַבַּרְזֶל בְּדוּשָׁן אֶת הַגִּלְעָד.

קוֹל הָרַעַם עַל בִּתְרֵי הַגְּבָעוֹת בְּכִכַּר־הַיַּרְדֵּן.

קוֹל הָסֵר מְשֻׂכָּה וְנָתוֹן לְבָעֵר.

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

עוֹד מְעַט לַעֲמֹד. עוֹד מְעַט

עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ עַל הַר־נְבוֹ,

שֶׁרַק מִנֶּגֶד רְאִינוּהוּ וְאֵלָיו לֹא תָּבוֹא.

אוֹת הַזְּמַן מְסַמֵּר אֶת הַמַּקְלֵט.

אָנוּ עוֹבְרִים בַּמִּנְהָרָה הָאֲפֵלָה

הַמּוֹלִיכָה אוֹתָנוּ אֶל רַחֲבֵי עָתִיד

שְׁקוּי דָּמִים וָשֶׁמֶשׁ, שְׁטוּף רוּחוֹת

מֵאֹפֶק מְסַחְרֵר עַד אֹפֶק.

אֶרֶץ וְאָדָם נְלוֹשִׁים בְּיָד עִוֶּרֶת, חֲכָמָה…

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בּוֹא!

---

גֵּאוּת לָבֵשׁ

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי נוֹטֶה אֲנָךְ עַל הַיַּבֶּשֶׁת

אֲנִי רוֹדֶה בְּכָל דְּגַת הַיָּם

אֲנִי הַשָּׂם מִדְבָּר לְאַגְמֵי־מַיִם

אֲנִי עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָם

אֲנִי נוֹטֶה כַּדֹּק שְׁמֵי־רָקִיעַ

אֲנִי תַּכְלִית שָׁמַיִם וּצְבָאָם

אֲנִי מֵאִיר לָאָרֶץ וּלְדָרֶיהָ

וּמַחֲשִׁיךְ עָלֵימוֹ אֶת יוֹמָם

אֲנִי הָאֶדֶן וְהַיְסוֹד

אֲנִי הָרֹאשׁ וְהַקָּדְקֹד

אֲנִי הַפַּח וְהַמָּצוֹד

אֲנִי הָאֵשׁ וְהַיְּקוֹד

אֲנִי הַנֶּפֶשׁ וְהַמְּאֹד

אֲנִי הַפֵּשֶׁר וְהַסּוֹד

אֲנִי הַמּוֹרָא וַאֲנִי הַהוֹד

אֲנִי הַשֶּׁבֶר וְהַשֹּׁד

---

שירי עור

מאת

אהרן אמיר

שירי עור

מאת

אהרן אמיר

---

עוֹר

מאת

אהרן אמיר

אֶת מַחְלַפְתָּהּ הִגְבִּיהָה

עַל קָדְקֹד

וְתִּצְרְרֶהָ שָׁם צָרֹר

אַחַר־כָּבוֹד –

וְכָךְ נִגְלָה עוֹרָהּ הַצַּח

תָּרֹג וָצַח

מֵעֹרֶף עַד רַקּוֹת.

וּכְשֶׁנִּגְלָה הָעוֹר הַצַּח

וְהַנּוֹהֵר

הָלַךְ לִבִּי אַחַר עוֹרָהּ

הָלַךְ עִוֵּר –

וּבְעִקְּבוֹת לִבִּי

יָצְאוּ אָז גַּם רַגְלַי

מַהֵר.

לְאֹרֶךְ כָּל הַמִּנְהָרָה

מִפֹּה עַד שָׁם

חָפַזְתִּי לֶכֶת אַחֲרֶיהָ

נֶאֱלָם –

כִּי לֹא אָזַרְתִּי חַיִל

לַעֲצֹר בָּהּ וְלִזְעֹק:

“שִׁמְעִי, מָדָם!”

כִּי לֹא אָזַרְתִּי עֹז

לִתְפֹּס בָּהּ וְלֵאמֹר:

"רְאִי נִמְכַּרְתִּי לָךְ, מָדָם,

מִסַּף וְעַד כַּפְתּוֹר.

אֶת כָּל חֶלְקִי, מָדָם

אֶתֵּן בְּעַד הָעוֹר –

בְּעַד חֶלְקַת הָעוֹר הַזֶּה,

בְּעַד פִּסָּה שֶׁל עוֹר תָּרֹג,

בְּעַד פִּסָּה שֶׁל עוֹר!"

…וְכָךְ שָׂטִיתִי מֵעָלֶיהָ

לְבַסּוֹף.

אִישׁ יֵלֵךְ אָז לְדַרְכּוֹ

וְלֹא יִסֹּב.

וְכָכָה שַׁבְתִּי עַד הֲלֹם

בְּעוֹר־שִׁנַּי

הַטּוֹב.

---

אוֹדֵיאוֹן

מאת

אהרן אמיר

וְאַחַר־כָּךְ

בְּפֶתַח הַמִּנְהֶרֶת

נִצַּבְתְּ נֶגְדִּי

רַכָּה וְאַוְרִירִית

וּלְנֹגַהּ הַפָּנָס

הַקַּר וְהַמַּכְאִיב

חָרְדָה לֶחְיֵךְ

וְאֶת עֵינֵךְ הִשְׁפַּלְתְּ –

(הַשְּׁלָטִים הוֹרוֹ לְכָאן וּלְכָאן

וְרַכָּבוֹת אַחֲרוֹנוֹת קָרְבוּ לָגֶשֶׁת

וְהַדַּקּוֹת חָפְזוּ לָרוּץ

חָפְזוּ לָרוּץ

אֶל קַו־הָאֶפֶס – )

נְשִׁיקָתִי טָבְעָה

פַּקָּה, נִכְלֶמֶת

בִּצְחוֹר לֶחְיֵךְ

הַמַּסְמִיקָה פִּתְאֹם

וְאוֹר־עֵינַיִךְ שֶׁבָּקַע

מִבַּעַד לָרִיסִים

הִכְהָה בְּבַת־אַחַת

אֶת כָּל הַפָּנָסִים –

וְאַחַר־כָּךְ

נָשְׁרוּ מִלִּים

אַחַת־אַחַת

כַּחֲנוּקוֹת:

“שָׁלוֹם”

“תּוֹדָה”

“לְהִתְרָאוֹת”:

וּמֵעוֹלָם, בְּכָל יְמֵי חַיַּי,

עֲדַיִן לֹא הָיָה

כַּצְּלִיל הַזֶּה הַזַּךְ וְהַנִּפְעָם

לְאֵלוּ הַמִּלִּים

הַחֲבוּטוֹת –

(אַחֲרוֹנַת הָרַכָּבוֹת עָתְקָה לִבְרֹחַ

הַשְּׁלָטִים לֹא עוֹד הוֹרוּ דָּבָר בִּכְלָל

וְהַדַּקּוֹת נָפְלוּ מֵתוֹת

נָפְלוּ מֵתוֹת

נָפְלוּ מֵתוֹת

עַל קַו הַגְּמָר –)

---

הַיְצִיאָה מִגַּן־הַשַּׁעֲשׁוּעִים

מאת

אהרן אמיר

הַמַּעְגָּל שָׁלֵם.

הַגַּן שָׁבַת, שָׁקַט.

רַגְלֶיךָ דּוֹרְכוֹת בְּשַׁלֶּכֶת

וְשׁוּב אַתָּה עוֹמֵד

לְבַדְּךָ

בְּמָקוֹם שֶׁהָיִיתָ.

לְפָחוֹת יָכוֹל אַתָּה לְדַמּוֹת כָּךְ בְּנַפְשְׁךָ

וְלוֹמַר לְנַפְשְׁךָ

בְּתוֹךְ כָּךְ:

"שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי.

מַה שֶּׁהָיָה, הָיָה

וְאֵינוֹ עוֹד –

מַה שֶּׁהָיָה, עָבַר

וְאֵינוֹ עוֹד –

דַּהֲרַת סוּסֵי־הָעֵץ

טַלְטֵלַת הַנַּדְנֵדוֹת

תְּנוּפַת־הַגַּלְגַּל בָּרָמָה

הַמִּלְחָמָה בְּטַחֲנוֹת־הָרוּחַ

הַתִּגְרָה עִם שֵׁדִים בָּאֲפֵלָה

הֶרֶג הַגְּלָמִים וְהַבֻּבּוֹת

הַגִּיחָה, הַזִּנּוּק, הַמָּעוֹף

הַרְגָּשַׁת הָעֲשִׂיָּה

תְּחוּשַׁת הַהִתְרַחֲשׁוּת

הַחֲשִׁיבוּת הַשְּׁאוּלָה –

כָּל זֶה נִגְמָר עַכְשָׁו.

חֲסָל".

*

הַמַּעְגָּל שָׁלֵם

וְהַמִּשְׂחָק נִשְׁלַם.

אוֹרוֹת הַבִּימָה דּוֹעֲכִים.

וְהָרַגְלַיִם עוֹמְדוֹת בְּמָקוֹם שֶׁעָמְדוּ תְּחִלָּה –

בְּתוֹךְ שַׁלֶּכֶת.

וְאֵין סוּפָה

אַף אֵין רוּחַ

וּדְמָמָה מוּזָרָה מְלַטֶּפֶת

אֶת הָאָזְנַיִם שֶׁעוֹדָן צוֹלְלוֹת

מִן הַשָּׁאוֹן שֶׁהָיָה וְאֵינֶנּוּ.

עַל הַכִּכָּר הָרְחָבָה וְהַשּׁוֹקֶטֶת

הָעֶרֶב מִתְפַּרְקֵד מְלֹא־קוֹמָה.

אֵי־בָּזֶה מְחַכֶּה לְךָ בַּיִת.

אֵי־בָּזֶה מְבַשְּׁלִים לְךָ אֲרֻחָה.

אֲבָל בֵּינְתַיִם

אוּלַי כְּדַאי לַחֲטֹף מַשֶּׁהוּ.

זוּג נַקְנִיקִיּוֹת, לְמָשָׁל.

זוּג נַקְנִיקִיּוֹת מְשׁוּחוֹת

בְּחַרְדָּל.

---

כְּבוֹא הָעֵת

מאת

אהרן אמיר

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הֵרִיעוּ סַקְסוֹפוֹנִים מִתֵּבוֹת־הַנְּגִינָה

וְיוֹשְׁבֵי הַמְּאוּרוֹת הֵנִיעוּ גּוּפֵיהֶם

מוּכָנִית לְקֶצֶב אֶלֶף גָ’זִים

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הֻשְּׁקוּ רִבּוֹא כּוֹסוֹת בְּכָל בָּתֵּי־הַיַּיִן

וּפָנָסֵי הַגְּשָׁרִים נִבְּטוּ מָרוֹם מִן הַנָּהָר

הַזּוֹנוֹת טוֹפְפוּ טָפוֹף וָשִׁיר לְאֹרֶךְ הַחוּצוֹת

בַּכְּבִישִׁים רָדְפוּ מְכוֹנִיּוֹת אִשָּׁה אֶת חֲבֶרְתָּהּ

וְעַל בֶּטוֹן הַמִּדְרָכוֹת הִנִּיחוּ אֶבְיוֹנִים עַצְמוֹתֵיהֶם

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

עָמַדְנוּ זֶה מוּל זוֹ בָּאֲפֵלָה

אָמַרְנוּ זֶה לָזוֹ מִלִּים חַסְרוֹת כָּל עֵרֶךְ

וְהִתְלוֹצַצְנוּ בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת

כְּבוֹא הָעֵת לוֹמַר שָׁלוֹם

הִרְגַּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בּוֹדְדִים מְאֹד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה

הִרְגַּשְׁנוּ אֶת עַצְמֵנוּ תְּמִימִים מְאֹד בָּעִיר הַחֲכָמָה

נִדְמֶה הָיָה לָנוּ פִּתְאֹם שֶׁאֲנַחְנוּ יְלָדִים

שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ עֲדַיִן הוּא מִין יֶלֶד

שֶׁאֵין לוֹ דֵּי מִלִּים לָתֵת בְּפִינוּ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַבִּיעַ אֶת כָּל הַנּוֹבֵעַ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְכַסּוֹת אֶת כָּל הַבּוֹקֵעַ

כְּדֵי שֶׁנּוּכַל בֶּאֱמֶת לְהַגִּיד זֶה לָזוֹ:

שָׁלוֹם

---

פִּינְג־פּוֹנְג

מאת

אהרן אמיר

– אַל תָּשׁוּב לוֹמַר כִּי תֹּאהָבֵנִי

כִּי נַפְשִׁי מָרָה עָלַי עַד־מָוֶת –

כִּי עוֹדִי דָּוָה וְגַם כּוֹאָבֶת

וְרֵיחֲךָ לֹא סָר עֲדַיִן מֵעוֹרִי

וּבִשְׁנָתִי שָׁבוֹת יָדַי מִגִּשּׁוּשָׁן, רֵיקָם.

– אַל תַּגִּידִי לִי כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי נַפְשִׁי שָׁחָה בִּי וְנִבְהֶלֶת –

כִּי אַכְזָר הָיִיתִי כְּמוֹ יֶלֶד

וְדִמְעָתֵךְ עַתָּה מִכְוָה הִיא בִּבְשָׂרִי

וְעֶלְבּוֹנֵךְ עוֹדוֹ נוֹטֵף מֵאֶצְבָּעַי, כַּדָּם.

– אַל תָּשׁוּב לוֹמַר כִּי תֹּאהָבֵנִי

כִּי אָהוֹב לֹא אֲהַבְתַּנִי מֵעוֹלָם

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁחָלַמְתִּי בְּסִבְרִי

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁחָלַמְתִּי לְשִׁבְרִי –

רַק חֲלוֹם הוּא שֶׁאִוִּיתָ לְמַפָּח.

– אַל תַּגִּידִי לִי כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי קָטֹנְתִּי מֵהָשִׁיב לָךְ אַהֲבָה

כִּי כָּבֵד הוּא הַמַּשָּׂא מִשֵּׂאת

כִּי נוֹרָא הוּא הַמְּחִיר מִתֵּת –

כִּי נוֹרָא הוּא הַמַּתָּן מֵהִלָּקַח.

– אַל תַּגִּיד לִי עוֹד כִּי תֹּאהָבֵנִי

וְאַהֲבָתִי מֻצֶּגֶת כִּכְלִי רֵיק

כִּי אֶת גּוּפְךָ הַחַי בִּקַּשְׁתִּי בִּמְרוּדַי

וְאֶת קוֹלְךָ הַחַם וְהַנִּכְמָר –

וְלֹא אֶת הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר.

– אַל תָּשׁוּבִי עוֹד לוֹמַר כִּי תֹּאהָבִינִי

כִּי אַהֲבָתֵךְ תּוֹכִי כְּמַקְדְּחִים

כִּי יוֹם־אֶתְמוֹל הַחַי בּוֹעֵר בְּכַפּוֹתַי

אַךְ לֹא אוּכַל לִטֹּל מִמֵּךְ דָּבָר –

בִּלְתִּי אֶת הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר.

---

הֶרֶף־עַיִן אֶחָד בְּחַיָּיו שֶׁל אַרְקָדִי בּוֹרִיסוֹבִיץ'

מאת

אהרן אמיר

כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ אוֹתוֹ בֹּקֶר וְהֵצִיץ בִּשְׁעוֹנוֹ הוּא רָאָה אֶת פָּנַיִךְ בַּלּוּחַ

כְּקַרְקַע שֶׁל מִפְרַץ־אַלְמֻגִּים מִסִּירָה שְׁקוּפַת־הַתַּחְתִית וְרוֹגַעַת.

זֶה הִצְחִיק אוֹתוֹ. הוּא הִסְתּוֹבֵב לְצַד שֵׁנִי וְחִכֵּךְ אֶת לֶחְיוֹ בַּכַּר הַמָּלוּחַ

וְעָצַם אֶת עֵינָיו בְּחָזְקָה כְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אַתְּ יוֹדַעַת.

וְהַדָּבָר הָאַחֵר שֶׁרָאָה הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, רַק מוּחָשׁ וּבָהִיר כּפְלַיִם:

חֶלְקַת־מַיִם צְלוּלָה סְכוּכַת־אַלְמֻגִּים בְּעַד גַּוּוֹ הַזְּגוּגִי שֶׁל בָּטִיסְקוֹפּ.

מָשָׁל כְּאִלּוּ הָיִית אַתְּ נְטוּעָה־לָךְ בְּתוֹךְ הַבָּבָה, בְּתוֹךְ גַּלְגַּלֵּי־הָעֵינַיִם.

וְזֶה הִדְאִיג אוֹתוֹ, כְּחִזּוּי שֶׁל שָׁבוּעַ קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בַּהוֹרוֹסְקוֹפּ.

הוּא בִּקֵּשׁ לְהָטִיל אֵיזֶה עֹגֶן בַּזְּמָן, לְמִבְטָח מֵעִרְבּוּל הֲזָיוֹת,

וּלְפִיכָךְ עַל צִדּוֹ הִתְהַפֵּךְ עוֹד הַפַּעַם וְחָזַר לְהָצִיץ בַּשָּׁעוֹן.

אֲבָל שָׁם, בַּמִּפְרָץ שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְחוֹגִים, בְּפַרְכֵּס־לוֹ מוֹרֵה־הַשְּׁנִיּוֹת,

הוּא רָאָה אֶת פָּנַיִךְ זָעִים־רוֹטְטִים כְּאַדְוָה הַחוֹרֶצֶת לָשׁוֹן.

---

אַלְכִּימְיָה

מאת

אהרן אמיר

סָגוּר וְכָלוּל בִּשְׁלֵמוּת כַּדּוּרִית הוּא הִשִּׁיק לְקַוֵּךְ הַיָּשָׁר,

הַנִּמְתָּח עַד אֵינְסוֹף

מְהֻפְּנָט וְלוֹהֵב רְאִינוּהוּ טוֹבֵל־לֹא־טוֹבֵל בִּכְחֹל־הָעַרְבַּיִם שֶׁלָּךְ –

אַחַר־כָּךְ, חַכְלִילִי וְנָשׁוּךְ וְקָטוּם, קָפַא כְּבַת־רֶגַע בְּטֶרֶם

יָחֵל לְהַגִּיר זְהָבוֹ הַמּוּמָס אֶל תּוֹךְ הַמַּסָּה הַנּוֹזְלִית –

וְאַחַר

עוֹד רָאִינוּ מְטִיל מְהַבְהֵב, מְפַרְפֵּר וְסוֹרֵר

הַנִּרְקָע וְנָמוֹץ וְנִשְׁאָב וְנִסְפָּג וְנִבְלָע וְשׁוֹקֵעַ בְּלִי שְׁיָר

מְאֻשָּׁר עַד־אָבְדָן –

עַד אֲשֶׁר

לֹא רָאִינוּ בִּלְתִּי אֶת קַוֵּךְ הַיָּשָׁר, הַנִּמְתָּח עַד אֵינְסוֹף

בָּאַפְלוּלִית הַנִּזְרַעַת עֵינֵי־כּוֹכָבִים –

---

תַּרְנְגוֹל

מאת

אהרן אמיר

עִם בֹּקֶר קָרָא הַתַּרְנְגוֹל

וּבְסָמוּךְ צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן

בִּבְשָׂרַיִךְ נִיד עוֹבֵר

– וָשָׁב

עִם בֹּקֶר תַּרְנְגוֹל קָרָא

תַּרְנְגוֹל

וּבְסָמוּךְ פַּעֲמוֹן צִלְצֵל

פַּעֲמוֹן

וְגוּפֵךְ יַעֲנֶה בְּקוֹל

יֶהֱמֶה בְּקוֹל

– רְתֵת

עֵת־דּוֹדִים תַּרְנְגוֹל בִּשֵּׂר

תַּרְנְגוֹל

אֶצְבָּעוֹת גּוֹשְׁשׁוֹת עַל כַּר

גּוֹשְׁשׁוֹת

וּזְרוֹעוֹת נִמְתָּחוֹת חֲבוֹק

נִשְׁלָחוֹת חֲשׁוֹק

– דּוּמָם

רוּחַ בַּקָּמָה הוֹלֶכֶת

בַּקָּמָה

עֲנָנִים בְּגָבְהֵי שָׁמַיִם

עֲנָנִים

נְחָלִים אֲפִיקָם יָלֹקּוּ

בֵּין הָרִים יָשֹׁקּוּ

– בַּעֲיָם

בַּחַלּוֹן כְּבָר עוֹמֵד הַבֹּקֶר

גַּם נִצָּב

וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב עַל יְצוּעֵךְ

פָּרוּשׂ

בְּלִי נִשְׁמָע עוֹד קוֹל

– הַתַּרְנְגוֹל

---

הַשּׁוּנָמִית

מאת

אהרן אמיר

זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בָּא בַּיָּמִים, אַתֶּם אוֹמְרִים? בָּא בַּלֵּילוֹת!

כָּזֶה מַצְחִיק. וּמְצַחֵק כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן…

בְּהַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שָׂרִים אֵצֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם,

לְהוֹצִיא וּלְהָבִיא. עִנְיְנֵי מַמְלָכָה, הֵם אוֹמְרִים,

אֲדוֹנִי. אִמְרִי לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהָבִיא, הוּא אוֹמֵר,

וּבַל יָבוֹא אִישׁ חֲדָרַי, הוּא אוֹמֵר. וְצוֹחֵק: נְאוּם הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ לֵאמֹר, אֲדוֹנִי.

תִּנָּזֵף אִמּוֹ, הוּא צוֹהֵל. יֹאכַל אֶת הַדַּיְסָה אֲשֶׁר בִּשֵּׁל, חִי־חִי.

שְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶׁבַע אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מְחַכֶּה בֶּחָדֶר¹.

מַה זֶּה בָּא לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי, הוּא מְגַעְגֵּעַ בְּפֶה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם.

עֲנִי בִּשְׁמִי לֵאמֹר: הַחֲסַר יַחְמָנִים אֲנִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

קְחוּ אוֹתִי, הוּא מְדַמְדֵּם, קְחוּ אוֹתִי בַּסֵּתֶר

אֶל אֵשֶׁת נָבַל. לִמְעָרוֹת זִיף שָׂאוּנִי.

קְחוּ וְהוֹלִיכוּנִי אֶל עֵמֶק־הָאֵלָה. חֲרִיץ־גְּבִינָה אֶחָד

לְאַחַי הַגְּדוֹלִים מִמֶּנִּי. וְאֶבֶן־הַקֶּלַע לַפְּלִשְׁתִּי.

קְחוּ אוֹתִי וְאָשׁוּב לְנַגֵּן לִפְנֵי מַלְכִּי כְּקֶדֶם…

מַלְכִּי, אֲנִי פּוֹצֶרֶת. דָּוִד מַלְכִּי…

קִרְאִי לִי דּוּדוּ, הוּא צוֹחֵק. וְדַגְדְּגִי אוֹתִי

בְּבֵית־הַשֶּׁחִי. בַּצְּלָעוֹת הַזְּקֵנוֹת שֶׁלִּי.

שִׁכְבִי עִמִּי וְיֵחַם־לִי. וְרִירוֹ עַל זְקָנוֹ,

כְּבִימֵי הִשְׁתַּגְּעוֹ לִפְנֵי אָכִישׁ. דַּגְדְּגִי אוֹתִי

בְּצַלְעוֹתַי. חָזָק. יוֹתֵר חָזָק.

חִי־חִי־חִי, הוּא צוֹחֵק. צָ’ה־צָ’ה־צָ’ה…

זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בְּחַיַּי, אֲנִי אֶשְׁתַּגֵּעַ מִמֶּנּוּ.

---

שירי בינה

מאת

אהרן אמיר

שירי בינה

מאת

אהרן אמיר

---

הֶחָכָם

מאת

אהרן אמיר

עָמַד אֵצֶל הַנָּהָר, וּבְשׂוֹם־לֵב הָיָה סוֹקֵר אֶת שִׁטְפּוֹ

וְחוֹקֵר חֲלִיפוֹת גְּאוֹנוֹ וְשִׁפְלוֹ. עוֹמֵד הָיָה נָטוּעַ כְּמַסְמֵר

וְרַק כּוֹבֵשׁ עֵינָיו אוֹ מְרִימָן, כְּפִי צָרְכֵי הַתַּצְפִּיּוֹת,

אוֹ מְעַפְעֵף בָּהֶן – כְּחָק־טִבְעוֹ, הָאֱנוֹשִׁי כִּכְלוֹת הַכֹּל –

וְרִשּׁוּמוֹ שֶׁל הָאֵיתָן וְהַחוֹלֵף הָיָה נִטְבָּע אָז כְּאֶחָד

בְּטִיט עִסַּת־שִׂכְלוֹ, זֶה הַפּוֹקֵד וְהַזּוֹכֵר…

עָמַד וְצָפָה אֶל קִמְטֵי הָאַדְווֹת, אֶל רָצֵי הַזְּרָמִים וְתוֹכָם,

אֶל הַגַּלִּים הַמִּתְחַבְּצִים לִפְרָקִים, אֶל רִצְרוּצֵי זִיוָם

שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים, אֶל בָּבוּאוֹת־עָנָן,

אֶל סִילוֹנֵי־מָטָר הַמִּתְדַּפְּקִים עַל רְקִיעַ־הַמַּיִם… גַּם לֹא

גָּרַע עֵינוֹ מִן הָאַסְדּוֹת, הַדּוּגִיּוֹת, סִירוֹת הַשַּׁיִט וּשְׁאָר

הַהַמְצָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָאָדָם מֵאָז לִרְדּוֹת בְּמֵי נָהָר וּבִדְגָתוֹ.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אַף אֶת אָזְנָיו הָיָה זוֹקֵף, פּוֹקְחָן

לִקְלֹט כָּל נִיד־אֶבְרָה וְרַחַשׁ רוּחַ קַל וְרֶטֶט־הֵד בַּאֲוִירָהּ

הַלַּח וּמְרַעֲנֵן שֶׁל הַגָּדָה הַנִּשָּׂאָה, מְקוֹם עֲמִידָתוֹ הַמּוּצָקָה…

כָּךְ כָּל יָמָיו – מֵעֵת עָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ – נִצַּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ מֵעַצְמוֹ. הַצִּפִּיָּה הַזֹּאת הַמַּתְמִידָה

פִּתְּחָה בּוֹ חַיֵּי־נֶפֶשׁ עֵרָנִים, אַךְ הוּא הִדִּיר עַצְמוֹ מֵהֶם

בְּכַוָּנָה: הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם לִהְיוֹת סוֹקֵר עֶלְיוֹן,

חֲסַר־פְּנִיָּה, בּוֹחֵן־זִרְמָה־וָעַב, יוֹדֵעַ מַה לְמַטָּה וּמֵעָל.

לוּ נִזְקְקוּ הָאֱלֹהִים לְשֶׁכָּמוֹהוּ, הָיוּ שָׂמִים אוֹתוֹ נְצִיב מִטַּעֲמָם

עַל הַנָּהָר וְכָל שֶׁסְּבִיבוֹ, קְנֵה־מִדָּה לָמֹד עַל פִּיו

אֶת רִשּׁוּמֵי הַמְאֹרָעוֹת הַקּוֹסְמִיִּים בְּקֶרֶן־זָוִיתוֹ הַנִּכְבָּדָה…

בֵּין כֹּה וָכֹה, הוּא חָשׁ עַצְמוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר הוֹאִיל לָחוּשׁ עַצְמוֹ –

נֵחַן בְּדַעַת וְהַשְׂכֵּל וּבִסְגֻלַּת שִׁוְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ הַסַּלָּח

שֶׁהִיא מְנַת־חֶלְקָם הַמְאֻשָּׁרָה שֶׁל הַמְבִינִים אֶת הַחַיִּים לַאֲשׁוּרָם…

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יָמָיו לָמוּת, הוּא צָנַח־נֶאֱסַף אֶל מֵימָיו

כִּסְחִיף־עֵץ בְּבוֹא עִתּוֹ: עָנִי מִמַּעַשׂ, אַךְ שְׂבַע־רָצוֹן־עִם־רְשָׁמִים –

וְכָל חָכְמַת הַיְקוּם בִּבְנֵי־מֵעָיו.

---

קָוִים לִדְמוּתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן כְּאִישׁ אָנִין

מאת

אהרן אמיר

בְּשֶׁבֶת־קְרָנוֹת יַטֶּה אָזְנוֹ – הַפְּקוּקָה

מוֹכִים מֵחֲשַׁשׁ הִצְטַנְּנוּת –

לְלִהוּגָן שֶׁל עֲלָמוֹת עַל בִּלּוּיִים וְהַפָּלוֹת.

וּבְלֶכְתּוֹ בִּרְחוֹב בֵּין־חוֹמָתַיִם –

אוֹטֵם אֲפַרְכַּסְתּוֹ לְקוֹל־הֲמוֹן־הָעִיר –

הוּא מְצוֹתֵת, דָּאוּג, לְשִׁעוּלוֹ הָרַךְ.

כָּפוּף עַל שֻׁלְחָנוֹ הַמְּמֹרָט. עוֹבֵר הוּא

בְּשׂוֹם־לֵב עַל הַגָּהוֹת אֲסֻפָּתוֹ הָעֲתִידָה

לָצֵאת לָאוֹר בְּעוֹד חֲצִי שָׁנָה, שָׁנָה;

זוֹכֵר – בְּסֹמֶק קַל שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת־אֱמֶת –

אֶת קוֹדַמְתָּה: אֶת צְלִילֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת

מִפִּי רֵעָיו הַמְבָרְכִים בַּמְּסִבָּה־לִכְבוֹד,

וְאֶת רִחוּשׁ הַכַּפִּיּוֹת בְּבָחֳשָׁן סֻכָּר בָּתֵּה,

וְכֵן אֶת וִדּוּיוֹ שֶׁלּוֹ, הַמְסַכֵּם וְהֶעָנָו, עִם־נְעִילָה.

מִבַּעַד לַשִּׁמְשָׁה – כְּמוֹ מִתּוֹךְ פִּזּוּר־הַנֶּפֶשׁ –

הוּא מֵעִיף מַבָּט בַּכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בַּחוּץ,

בַּלַּיְלָה הַמְקַמֵּר אֶת חֶשְׁכָּתוֹ הַזּוֹמְמָה, הַיְּחוּמָה.

אַחַר הוּא מִתְמַכֵּר לְהִרְהוּרִים הַקְּשׁוּרִים

בַּמַּרְגֵּעוֹת שֶׁל דַּעַת־הַקָּהָל הַסִּפְרוּתִית.

---

סִדְרֵי עוֹלָם

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ סֵדֶר בָּעוֹלָם

וְיֵשׁ שִׁוּוּי־מִשְׁקָל

וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת הַמַּגִיעַ

לוֹ

אוֹ לְזוּלָתוֹ –

יֵשׁ דִּין בָּעוֹלָם

וְיֵשׁ דַּיָּן

וּמִי שֶׁמְּדַקְדְּקִים עִמּוֹ בְּקַלּוֹת

אֵין מְדַקְדְּקִים עִמּוֹ בַּחֲמוּרוֹת

וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לָדוּן

עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ

אֶלָּא לִכְשֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

וּמִי שֶׁרוֹצְצוּ אֶת לִסְתוֹתָיו

מְשַׁיְּרִים לוֹ שֵׁן אַחַת לְשֵׁם מַכְאוֹב –

יֵשׁ מִי שֶׁמְּנַהֵג אֶת הָעוֹלָם

וְעַיִן יֵשׁ שׁוֹמֶרֶת וּפְקוּחָה

וְגַם אִם אֵין אֶחָד נִפְטָר מִן הָעוֹלָם

וּבְיָדוֹ מְלֹא תַּאֲוָתוֹ

הִנֵּה גַּם אֵין אֶחָד יוֹצֵא מִלְּפָנָיו

בְּאֶפֶס־כֹּל

כִּי מִיָּמֶיךָ לֹא תִּרְאֶה אִישׁ נֶעֱזָב

בְּלֹא שֶׁיֵּרְדוּ עִמּוֹ לְחַיָּיו

וְאֵין חָכָם מָשְׁלָךְ לְעֵת זְקוּנָיו

בְּלֹא שֶׁתִּכְרַע הַזִּקְנָה עִמּוֹ לְרַחֲמוֹ

וְאֵין אָדָם נִדָּח לְאַנְחוֹתָיו

בְּלֹא שֶׁיִפֹּל מִי עַל־יָדוֹ לְנַחֲמוֹ –

יֵשׁ סֵדֶר בָּעוֹלָם

וְחֵן וְחֶסֶד יֵשׁ

וְיֵשׁ תִּקְוָה לַחַי

כָּל עוֹד הוּא חַי

וּמִי שֶׁיַּאֲרִיךְ רוּחוֹ

עַד הֵחָצוֹת רוּחוֹ

אָמֵן כִּי עוֹד יִשְׁמַע

רִנַּת פַּעֲמוֹנֵי חֲצוֹת

לֹא יְאֻחַר

מִשְּׁתֵּי דַקּוֹת

אַחַר

חֲצוֹת –

---

מַצַּב הָכֵן

מאת

אהרן אמיר

מִן הַדִּין הָיָה בְּעֶצֶם

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע

לַעֲקֹר מִן הַמָּלוֹן הַזֶּה –

מִן הַדִּין הָיָה

שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל אָרוּז עִמָּנוּ בְּמִזְוָדוֹת

כְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר –

שֶׁיִּהְיֶה הַשֻּׁלְחָן פָּנוּי וְנָקִי

כְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר

וְלֹא נַשְׁאִיר עָלָיו כָּל מִינֵי נְיָרוֹת

פְּזוּרִים בְּאִי־סֵדֶר

וּבְיִחוּד שֶׁלֹּא נְשַׁיֵּר חֲפָצִים בְּחַדְרֵי אֲחֵרִים

וְלֹא נִגְרֹם טִרְדָּה וְטֹרַח־יֶתֶר

לִשְׁכֵנֵינוּ וְלַבָּאִים לְרִשְׁתֵּנוּ בִּבְלִי־דַּעַת –

שֶׁנִּהְיֶה מוּכָנִים

בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה

וּכְשֶׁיָּבוֹא פְּקִיד הַהוֹצָאָה־לַפֹּעַל

לֹא נִהְיֶה מֻפְתָּעִים כָּל־עִקָּר

וְנוּכַל לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו כַּדָּת

עֲנוּבֵי־עֲנִיבָה, שְׂרוּכֵי־שְׂרוֹךְ

בִּמְנוּחַת־סֵבֶר וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד־עַצְמִי –

שֶׁהֲרֵי בְּבוֹא צַו־הַפִּנּוּי

מִמֵּילָא לֹא תָּהְרֶה הַשָּׁהוּת נְתוּנָה

כִּי בִּבְעִיטָה אַחַת נֶאֱמָנָה

יָעִיפוּ אוֹתָנוּ מִכָּאן

לְחַיֵּי־עוֹלָם –

---

שִׁיר לְמֹשֶׁה

מאת

אהרן אמיר

מְעַט־מְעַט אַתָּה לָמֵד יוֹתֵר וְעוֹד

יוֹתֵר

עַל עַצְמְךָ וּמִתּוֹךְ כָּך עַל הַזּוּלָת

וְהָעוֹלָם

(אוֹ שֶׁכָּכָה לְפָחוֹת נִדְמֶה לְךָ בְּחִשּׁוּבֵי־

קִצִּים)

וְיֵשׁ אֵפוֹא סִכּוּי סָבִיר שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּטֶּה

לִגְוֹעַ

עוֹד תֶּחֱזֶה מֵרוּם־נִזְרוֹ שֶׁל הַר־הָעֲבָרִים

כִּמְלֹא הָעַיִן

הַקָּמָה –

בְּאוֹר־הַסַּנְוֵרִים שֶׁבּוֹ תִּתְגַּל־תִּמֹּג בְּבַת־

אַחַת

הָאָרֶץ הָאוֹבְדָה

מִדַּעַת

---

בְּקֻפְסָה

מאת

אהרן אמיר

כֵּן, עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר, גַּם זֶה.

כָּל הַזְּמַן זֶה הָיָה. כָּאן, בִּפְנִים, בָּעֹמֶק,

כָּמוּס, כּוֹמֵס אֶת צָפְנַת־הֱיוֹתוֹ,

לוֹעֵג – בְּשֶׁקֶט – לַפִּקְפּוּקִים וְלַיֵּאוּשׁ,

לְפַחַד־הָאַכְזָב וּלְאָזְלַת־הַיָּד.

כְּמוֹ עוֹרֵק שֶׁל מֵי־תְּהוֹם

מְפַכֶּה חַיִּים־וָכֹחַ בְּלֶב־הָאֶבֶן שֶׁל הַיְקוּם

תַּחַת נֵד הַסֶּלַע־בְּאָטְמוֹ

תַּחַת הֹר־הָהָר שֶׁל שְׁתִיקוֹתֵינוּ,

מַכְחִישׁ בְּעִלּוּמוֹ אֶת עֶצֶם קִיּוּמוֹ

וְנָכוֹן

כְּעֶצֶם קִיּוּמֵנוּ.

עַכְשָׁו שֶׁהַסִּילוֹן בּוֹקֵעַ רוֹמָה

עַכְשָׁו שֶׁקּוֹל הַמַּיִם־בְּפָרְצָם כְּקוֹל הָרַעַם־בַּגַּלְגַּל

וְרַהֲטֵי־עוֹלָם מִתְרָעֲשִׁים בְּשַׁאֲגַת־נוֹצֵחַ,

עַכְשָׁו שֶׁהַקִּלּוּחַ מְחַשֵּׁב לַהֲצִיפֵנוּ,

עַכְשָׁו בָּרוּר גַּם זֶה, לְכָל אֶחָד:

כָּל הַזְּמַן זֶה הָיָה כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָה.

עָמֹק, עָמֹק בַּקֻּפְסָה.

---

לִהְיוֹת אָדָם

מאת

אהרן אמיר

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַחֵר, לֹא־אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַתָּה, הוּא?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בְּעוֹרְךָ, בְּעוֹרֵךְ

בְּעוֹרוֹ, בְּעוֹרָהּ,

בְּעוֹרְכֶם (–ן), בְּעוֹרָם (–ן)?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת, לְמָשָׁל, בֶּן אָבוֹת אֲחֵרִים,

אַב בָּנִים אֲחֵרִים,

בַּעַל אִשָּׁה אַחֶרֶת?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בַּת, אִשָּׁה, אֵם?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אֲהוּבָה, מְאַהֶבֶת?

לְהִתְיַחֵם? לַהֲרוֹת? לְפַרְפֵּר בְּצִירִים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בֶּן אֶרֶץ אַחֶרֶת,

לִגְדֹּל תַּחַת שָׁמַיִם אֲחֵרִים, בְּאַקְלִים אַחֵר,

לִהְיוֹת בֶּן עַם אַחֵר,

לְדַבֵּר, לַחְשֹׁב, לַחֲלֹם, לִכְתֹּב בְּשָׂפָה אַחֶרֶת?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אִישׁ כּוּשִׁי בְּג’וֹרְגְ’יָה,

זָקֵן בְּיוֹקוֹהָמָה,

יֶלֶד מִשֵּׁבֶט קִיקוּיוּ,

אִכָּר בְּהוּנְגַרְיָה,

פָּלִיט בְּדִיר־אֶל־בָּלַח,

שַׁלִּיט בְּקוֹסְטָה־רִיקָה,

צַיַּד־דֻּבִּים בְּסִיבִּירְיָה,

אֵם בְּהַאנוֹי,

טַיַּס־חָלָל,

לוֹטֵשׁ־יַהֲלוֹמִים,

שׁוֹלֵה־אַלְמֻגִּים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת זוֹנָה בְּבוֹגוֹטָה,

רוֹעֶה בְּסִינְקְיַאן,

פִּיקָדוֹר בְּסָרָגוֹסָה,

מַרְצֶה בְּגָ’קַרְטָה,

לַבּוֹרַנְטִית בְּנוֹבוֹסִיבִּירְסְק,

שַׁיָּט עַל נְהַר־פָּרָנָה,

דַּיָּג בְּטָהִיטִי,

בַּלָּנִית בְּהֶלְסִינְקִי,

שׁוֹטֵר־תְּנוּעָה בִּבְרִיסְבֵּיְן,

סַוָּר בְּבַנְקוֹק,

עוֹרֵךְ־דִּין בְּנֶבְּרַסְקָה,

דֻּגְמָנִית בְּצֶ’לְסִי,

מוֹרֵד בְּכֻרְדִּיסְתַּן,

יַרְקָן בְּבֶנְגָּזִי,

רוֹכֶלֶת בְּלָגוֹס,

מַדְרִיךְ־צוֹפִים בְּוִינִיפֶּג,

פֻּנְדָּקִית בְּקַרְקַסּוֹן?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת מַאֲמִין,

בֶּן אַחַת הַדָּתוֹת,

יְהוּדִי אוֹ בּוּדִיסְט, מֻסְלְמִי אוֹ נוֹצְרִי?

אֵיךְ זֶה לִגְדֹּל קוֹמוּנִיסְט?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בֶּן זְמַן אַחֵר,

לִהְיוֹת בִּזְמַן אַחֵר –

רוֹאֵה־פְּנֵי־פַּרְעֹה,

טַפְסָר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ דַּרְיָוֶשׁ,

גַּלָּב רוֹמָאִי בִּימֵי מַרְקוּס אַוּרֶלְיוּס,

עוֹשֵׂה־פְּסֵיפָסִים בְּבִיזַנְץ שֶׁל תֵּיאוֹדוֹרָה,

אַפְסְנַאי בִּקְרַב־לֶקְסִינְגְטוֹן,

סַתָּת בִּימֵי אַחְאָב,

רוֹאֶה־בַּכָּבֵד בְּשׁוּמֵר הַקַּדְמוֹנָה,

כֹּהֵן־שֶׁמֶשׁ אַצְטֵקִי,

פָּרָשׁ בְּחֵילוֹת גֶ’נְגִּיס־חַ’אן,

שׁוֹפֵט בְּקֶרֶת־חֲדַשְׁתְּ, תַּחַת עַזְרֻבַּעַל,

טְרוּבָּדוּר פְּרוֹבַנְסָלִי,

פּוֹשֵׁט־עוֹרוֹת פָּלֵיאוֹלִיתִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים־וְשֶׁבַע?

אֵיךְ זֶה הָיָה לִהְיוֹת יֵשׁוּעַ,

אַחְנָתוֹן, סוֹלוֹן, קוֹן־פוּ־צֶה,

מֻחֲמָד, יְשַׁעְיָהוּ, אוֹגוּסְטוּס, בּוּדָא?

אֵיךְ זֶה הָיָה לִהְיוֹת דָּוִד,

בְּנַגְּנוֹ בַּכִּנּוֹר לִפְנֵי שָׁאוּל,

אוֹ בְּשָׁכְבוֹ אֶת בַּת־שֶׁבַע?

אֵיךְ זֶה הָיָה לְהִתְהַלֵּךְ עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת,

בִּימֵי נָחוֹר, יְהוֹשָׁפָט, אָמוֹן אוֹ פֶּקַח?

בִּימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא אוֹ אָלֶקְסַנְדֶּר,

בִּימֵי בֵּית־סַסָּן אוֹ בֵּית אֻמַּיָּה,

בִּימֵי רֶנֶה דֶּה־שָׁטִיּוֹן אוֹ הַשֻּׁלְטָן¹ בַּיְבַּרְס,

בִּימֵי דַאהֶר אֶל־עַאמֶר אוֹ אָלֶנְבִּי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נִבְעָר וְרָעֵב?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת חָכָם וְשָׂבֵעַ?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נָדוֹן־לְמִיתָה?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת נוֹכֵל, קָדוֹשׁ, עָרִיץ, חוֹלֵה־נוֹפְלִים?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת מַה־שֶׁקּוֹרְאִים אָדָם פָּשׁוּט?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאִישׁ הַמְדַבֵּר אִתִּי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּמִטָּתִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת הָאָדוֹן הַהוּא מִמּוּל?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אַחֵר, לֹא אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אֲנִי?

אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת

אָדָם?

---

מִכָּאן וָהָלְאָה

מאת

אהרן אמיר

– אַחֲרֵי שֶׁרִחַפְתִּי, עִמָּם,

מֶרְחַק כָּך־וְכָךְ אַפְסֵי־קִילוֹמֶטְרִים בְּתוֹךְ הָאֵינְסוֹף

וְשָׁלַחְתִּי נְשִׁיקוֹת־אֲוִיר לְכָל הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ

בְּגֹבַהּ כָּזֶה־וְכָזֶה מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת הָאַפְסוֹפִית:

הַאִם אוּכַל לָשׁוּב עוֹד וּלְדַשְׁדֵּשׁ,

כִּתְמוֹל וּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

בְּרַגְלַי הַמַּזִּיעוֹת בֶּעָפָר:

לִטְחֹן אֶת הַטָּחוּן

לִשְׁגֹּר אֶת הַשָּׁגוּר

וּלְגָרֵס תִּירָס עַל חוֹף־הַיָּם בְּעַרְבֵי־קַיִץ?

– אָמְנָם רַגְלַי הֵן שׁוּב בָּאֲדָמָה

אֲבָל עֵינַי, שֶׁכְּבָר הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לַיָּרֵחַ,

וּכְבָר רָאוּ יַבֶּשֶׁת מֻנָּחָה כְּעַל כַּף־יָד,

וְגַם חִפְּשׂוּ, לַשָּׁוְא, צֵל חֲמַקְמַק שֶׁל אֱלֹהִים בְּלֹא־מָקוֹם,

הַאִם תִּרְאֶינָה עוֹד טַבּוּר שָׁכֵן וְרַעְיָה?

וּבְדִידוּתִי, שֶׁכְּבָר הָיְתָה צָפָה בַּחֲלָלִית,

הַאִם תַּסְכִּין לְהִתְחַכֵּךְ בִּבְדִידֻיּוֹת שֶׁל עִיר־וּמְתִים?

– אָמְנָם רֹאשִׁי נָטוּי בִּשְׁמֵי־שָׁמַיִם

וָאֳפָקִים בֵּין־פְּלָנֵטָרִיִּים

אֲנִי חוֹבֵק

בִּזְרוֹעוֹתַי:

אֲבָל רַגְלַי עוֹדָן בָּאֲדָמָה

וּבֵין בְּהוֹנוֹתַי, הַמְיֻזָּעוֹת,

שָׁף אָנֹכִי, בְּתַאֲוָה לַחָה,

גַּרְגְּרִים מֵעֲפָרָהּ

הַחַם:

בְּעוֹד עֵינַי, רָמוֹת

צוֹפוֹת מִכָּאן

וָהָלְאָה:

טִיּוּל

אֲנִי צוֹעֵד מָתוּן בְּאַפְלוּלִית הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

רוֹמֵס עָלִים כָּמְשׁוּ. שׁוֹאֵף אֶל נְחִירַי,

אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם, סַלְסַל־עָשָׁן נִסְרָח מֵרֶמֶץ חַם.

רוֹכֵן אֶל מְדוּרוֹת שֶׁלֹּא תִּבְעַרְנָה עוֹד.

שׁוֹחֶה־מֵרִים אִצְטְרֻבָּל פָּקוּעַ וְנִחָר.

תּוֹעֶה בָּעֲזוּבָה הַשְּׁרוּבָה, נִסְמָךְ בַּלָּאט

אֶל גֶּזַע מְסֻקָּס וְגַבְנוּנִי. חוֹבֵק עָנָף

רָצוּץ, גּוֹשֵׁשׁ בְּאֶצְבָּעִי עַל חוּט שָׂרָף נִקְרָשׁ.

פּוֹרֵם בִּבְלִי־מֵשִׂים מַטְוֵה־קוּרִים עָבֵש. נִגָּף

בְּאֶבֶן מוֹשָׁבִי־מִכְּבָר. שׁוֹמֵעַ בְּפִתְאֹם

אֶת קְרִיאַת הַקּוּקִיָּה הַיְתוֹמָה. נִרְעָשׁ.

קוֹרֵא בְּקוֹל: “אוּהוּ”. אַחַת וְעוֹד אַחַת. קוֹלֵט

הַהֵד הַשָּׁב. קוֹלִי כְּלֹא קוֹלִי. יוֹדֵעַ כִּי אֵין עוֹד.

צוֹעֵד בְּמֹרֶך־לֵב… חַרְדּוֹן עוֹבֵר גַּלְמוּד. וְרַעַד

יַעַבְרֵנִי… אֲנִי גּוֹהֵר, שׁוֹכֵב, נוֹשֵׁם עָלִים, שָׂרָף,

קוּרִים, עָפָר. שְׂחוֹק נוֹאָל נִקְשָׁר עַל שִׂפְתוֹתַי.

נְמָלִים מִתְרוֹצְצוֹת עַל זְרוֹעִי. אֲנִי אוֹמֵר נוֹאָשׁ.

אוֹמֵר “בָּלָשׁ”. זוֹחֵל בְּהִתְאַמֵּץ. שׁוֹאֵל נַפְשִׁי

לָמוּת. נִכְנָס לְתוֹךְ הָעֵץ. יוֹרֵד לִשְׁכֹּן עָפָר.

נִשְׁחָל אֶל שָׁרָשִׁים. נִכְרָךְ עַל הַיּוֹנְקוֹת. מוֹצֵץ עִמָּן

אֶת שִׁיּוּרֵי לֵחַת הַחֹרֶשׁ שֶׁל חַיַּי.

---

עַל גַּלְגָלִים

מאת

אהרן אמיר

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, אֵינִי רוֹאֶה כָּל טַעַם

אִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, הַכֹּל אָבוּד מֵרֹאשׁ –

מֵרֶגַע הוֹצִיאֵנוּ צִוְחַת־צִיּוּץ נוֹקֶבֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַיִם, קוֹלֵט חַמְצָן רִאשׁוֹן

שֶׁל אֶרֶץ־הָאָדָם

הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֶגַע שֶׁהִתְחַלְנוּ

לִנְשֹׁם, לִינוֹק, לִזְחֹל, לִצְחֹק, לִלְטֹשׁ עֵינַיִם

לִרְצוֹת, לִפְחֹד, לִנְטֹר, לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב –

הַכֹּל הָיָה קָנוּי, הַכֹּל הָיָה מָכוּר, וְהַכַּרְטִיס

הָיָה “הָלוֹךְ” בִּלְבַד

אִם אוֹתִי תִּשְׁאַל, אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה

שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ כָּךְ לְהִשְׁתַּקְשֵׁק קָדִימָה,

וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים פֹּה וְלָמָּה נִתְמַהְמֵהַּ –

אִישׁ־אִישׁ וּצְרוֹר תַּחְתָּיו, וְחֶרֶס בְּיָדוֹ, וְתִמְהוֹנוֹ

קוֹפֵא בְּאִישׁוֹנָיו

אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל, אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁאַל,

תֵּיטִיב עֲשׂוֹת כִּפְלַיִם, וְגַם אֲנִי אֶשְׂמַח,

וּבְלִי לִשְׁעוֹת עוֹד שׁוּב לְתַחֲנוֹת־בַּדֶּרֶךְ

וּבְלִי לִמְשֹׁךְ בַּמְּצִלָּה, אוֹסִיף, אוֹסִיף לִנְסֹעַ –

פַּצֵּחַ הַבָּטְנִים, הַקֵשׁ כּוֹסוֹת־הַיַּיִן

וְרִיב וְהִתְבַּדַּח עִם עֵרֶב־רַב־רֵעִים

בַּחֹם הַמְּלֹהָט שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת חַד־סִטְרִית

עַד רֶגַע הַשְׁמִיעֵנוּ קוֹל צָהֳלָה נִחֶרֶת

מִפֶּה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם, פּוֹלֵט חַמְצָן אַחֲרוֹן

שֶׁל עֵדֶן־הָאָדָם

---

הֹר הָהָר

מאת

אהרן אמיר

רֶגַע־רֶגַע וּשְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה

מֵימָיו גּוֹאִים. בִּמְאֻפָּק, בְּסָמוּי.

אֲבָל הָעַיִן הַבּוֹחֶנֶת הִיא תַּבְחִין.

בַּתְּחִלָּה עֵינֶיךָ הֶעְלַמְתָּ. מָשָׁל

אֵין כָּאן אֶלָּא כְּמִין אַשְׁלָיָה אוֹפְּטִית

שֶׁכָּזֹאת. דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל, וְהֶחָכָם יַרְחִיק מִלֵּב.

מְעַט־מְעַט אַתָּה מַתְחִיל לַחְשֹׁב הַשֵׁד־יוֹדֵעַ־מָה:

אוּלַי, לַמְרוֹת הַכֹּל, כְּדַאי לִנְקֹט פֹּה צְעָדִים.

סוֹלְלוֹת־עָפָר, דֶּרֶךְ־מָשָׁל. תְּעָלוֹת־הַטָּיָה. סֶכֶר קָטָן

פֹּה־וָשָׁם. אוּלַי, בְּעֶצֶם, מַשֶּׁהוּ אַדִּיר־תְּנוּפָה וְרַב־מָעוֹף

הַרְבֵּה יוֹתֵר. הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הַחֲדִישִׁים אֲשֶׁר

בִּרְשׁוּתֵנוּ. הָאֶתְגָּר. לַהֲפֹךְ אֶת הַסַּכָּנָה הַמִּתְגַּלַּעַת

לְמָקוֹר שֶׁל כֹּחַ וְהֶשֵּׂג. כֹּח־חַשְׁמַל, כֹּחַ־יִצּוּר,

כֹּחַ־עֲמִידָה־בַּשַּׁעַר. כֹּחַ פְּשׁוּטוֹ־כְּמַשְׁמָעוֹ. לִסְתֹּם

הַפֶּרֶץ. לְהָשִׁיב הָעֲמָדוֹת הָאֲבוּדוֹת. לִנְקֹט יָזְמָה

מִתְקַפְתִּית. קָדִימָה! אַתָּה מַזְמִין אֶל הַזִּירָה

מְהַנְדְּסִים, מֻמְחֵי־תִּכְנוּן, תַּמְחִירָנִים, תַּחְשִׁיבָנִים,

טַכְסְסָנִים, אַפְסְנָאִים. שֶׁבֶת־טְחוֹרָנִי שֶׁל כָּל הַדִּסְצִיפְּלִינוֹת.

בַּזֶּלֶת קְרוּשָׁה שֶׁל יֶדַע, שִׁפְכֵי חֹמֶר אָפֹר,

לַהֲדֹף אֶת הַגֵּאוּת הָאִטִּית, הַמַּתְמֶדֶת. לְהַחֲרִיב

אֶת הַמַּיִם הַמַּגְבִּיהִים וְעוֹלִים –

מָתוּן מָתוּן אַךְ בְּנֶחְרָץ –

רֶגַע־רֶגַע וּשְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה.

מָה הֵם רוֹצִים מִמְּךָ בִּכְלָל? וְאַתָּה מָה רְצוֹנְךָ

בְּסַךְ הַכֹּל? מְעַט עָמָל, מְעַט תְּנוּבוֹת, מְעַט

חִבּוּק־מָתְנַיִם־לִשְׁכַּב. לָשֶׁבֶת תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה¹.

מַה־יֵּשׁ. כֵּן, וְגַם לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה נִצְחִי. לְהַאֲמִין.

לָדַעַת שֶׁזֶּה כָּךְ. לֹא לַחְשֹׁב גַּם רֶגַע

שֶׁיִּתָּכֵן בִּכְלָל שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָהָר הַזֶּה שֶׁלְּךָ

נָכוֹן־בְּרֹאשׁ־כָּל־הֶהָרִים, עוֹמֵד־לָעַד־וּבַל־יִמּוֹט.

הַאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים הַחֲדִישִׁים אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתֵנוּ

יְאַפְשְׁרוּ אוּלַי. מָה? יְאַפְשְׁרוּ אוּלַי מָה? וּבֵינְתַיִם,

בְּעוֹד הַחֲכָמִים קְרוּאֵי־מוֹעֵד יוֹשְׁבִים עַל

הַמְדוֹכָה, אַתָּה מֵעִיף מַבָּט אֶל מַדְרְגוֹת־יַלְדוּת,

מַעֲלוֹת־עַלְמוּת, שִׁפּוּלֵי־בְּגוּרִים־וְגַבְרוּת, וְהִנֵּה

כְּבָר כֻּסּוּ בַּמַּיִם. מַשָּׁאוֹן. בְּמִשְׁקֶפֶת מַתְאִימָה

תַּבְחִין הָעַיִן הַבּוֹחֶנֶת בְּקַוֵּי הַמִּתְאָר־שֶׁהָיָה,

בְּתוֹךְ הָעַכְרוּרִית, בְּתוֹךְ מִדְלַח־הַטִּין. פַּחַד. פַּחַד.

שׁוֹמֵר־נַפְשׁוֹ יָקֵל רֹאשׁוֹ. שָׂא מַבָּטְךָ אֶל עָל.

הָרֶכֶס, הַמַּחֲשִׂיף וְהוֹלֵך. הַטֵּרָסוֹת, הַמַּצְחִיחוֹת וְהוֹלְכוֹת

בָּאוֹר הַמַּאֲפִיר. אַתָּה קָרֵב אֶל הֹר־הָהָר, אֶל

פִּסְגָּתוֹ בְּהוֹד־מוֹרָא־קַרְחוֹתֶיהָ, מְפֻסְפְּסוֹת פַּסֵּי

הַשֶּׁלֶג הַמְרֻפָּשׁ. הַחֲכָמִים מַעְתִּיקִים אֶת מְדוֹכוֹת

חָכְמָתָם אֲשֶׁר נִסְרָחָה. עוֹד מְעַט וְנָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ.

הָאֶמְצָעִים הַטֶּכְנִיִּים נִתְקָעִים בַּבֹּץ הַמִּתְמַסְמֵס,

נִכְפָּשִׁים בֶּעָפָר הַמַּצְמִיג וְהוֹלֵךְ, נִתָּקִים וְנָעִים כֹּה־וָכֹה,

הֲלוּמֵי־מַיִם. עוֹד מְעַט וְשָׁקְעוּ־רָבְצוּ עַל מַדְרְגוֹת־יַלְדוּתְךָ,

מַעֲלוֹת עֲלוּמֶיךָ, שִׁפּוּלֵי־בְּגוּרִים־וְגַבְרוּת, בְּתוֹךְ הָעַכְרוּרִית

הָעַתִּיקָה. אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַמַּיִם. הַכֹּל

נוֹשָן תַּחַת הַמַּיִם בִּנְהַר־אֱלֹהִים. נְהַר־אֱלֹהִים

נָהָר יָשָׁן. אֵי גַּפְנְךָ עַתָּה וְאֵי תְּאֵנָתֶךָ.

מַה תַּעֲשֶׂה בְּיוֹם שֶׁלֹּא יְדֻבַּר בָּךְ עוֹד. מַה תַּעֲשֶׂה

בְּקָרַת הַחֹד הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לַפִּסְגָּה הַטְּרוּשָׁה, הַחֵרְשָׁה,

הַמַּשְׁמִימָה בְּהוֹד־מוֹרָא הַשֶּׁלֶג הַנִּרְפָּשׁ. מַה תַּעֲשֶׂה

בְּהַשִּׂיג אוֹתְךָ הַגֵּאוּת הַמַּגְבִּיהָה־וְלוֹחֶכֶת בְּצַלְעוֹת

רְכָסֵיךָ, הַמַּגְבִּיהָה־וְלוֹחֲכָה, אַט־אַט וּבְעָרְמָה,

עַד־חָרְמָה. מַה תַּעֲשֶׂה בְּהֹר־הָהָר, הַר־הַחַיִּים, הַר־חַיֶיךָ.

---

חֶרֶס

מאת

אהרן אמיר

יוֹמוֹ עָרַב. וְהוּא יָשַׁב לְיַד

הַשֹּׁקֶת הַשְּׁבוּרָה שֶׁלְּחַיָּיו. רָאָה

אֶת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר אֶת אֲבוֹתָם

מָאַס לָשִׁית עִם כְּלָבִים־בָּעֵדֶר

וְהֵם שָׁתִים סְבִיבוֹ, מוֹרִים

בְּאֶצְבָּעָם וְשׂוֹחֲקִים לְמִשְׁבַּתּוֹ. שַׁלְוָה

הָיְתָה חוֹפָה עָלָיו וְהַשְּׁחִין הָרָע

פּוֹרֵחַ בִּבְשָׂרוֹ. לֹא עוֹד בִּקֵּשׁ לִשְׂרוֹת

עִם אֵלֶּה, לְהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלִיפַז, בִּלְדַּד & קוֹמְפָּנִי.

עוֹלָם שׁוֹקֵט הָיָה סְבִיבוֹ, קוֹפֵא עַל הַסְּדָרִים.

מְתֻקָּן לֹא יוּכַל עַוּוֹת. אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ

וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ. אִיש תַּחַת גַּפְנוֹ, אִישׁ

בְּצֵל קוֹרָתוֹ, אִישׁ עַל סִיר בְּשָׂרוֹ.

חֶרֶשׁ הִתְגָּרֵד אִיּוֹב בַּחֶרֶס. חֶרֶשׁ.

---

מִסְפֵּד לְיַעֲקֹב

מאת

אהרן אמיר

הַרְבֵּה וְרָעִים הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

הַרְבֵּה

וְרָעִים

וְכָל כְּלֵי־יוֹצְרִים עָלֵימוֹ לֹא צָלְחוּ

הוֹ לֹא –

עַל כֵּן כָּלוּ אַט־אַט

אַט־אַט

בְּלִי חֵפֶץ בָּם –

נָהָר רָחָב הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

נָהָר רָחָב גָּדוֹל הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים

יְלוּד אַשְׁדּוֹת־מָגוֹר נֶחֶמְרֵי־קָצֶף

בִּטְמִירֵי־אַפְסֵי־קַדְמָת

בְּתוֹעֲפוֹת־רָמִים –

נָהָר רָחָב גָּדוֹל, דָּלוּחַ וְעָיֵף

טָעוּן עַפְרוֹת־סְחִי, צוּפִית־סְחוּפִית וּרְקָק

כְּבַד פִּגְרֵי־דָּגָה וּבָאֳשַׁת־מָסוֹס

טָח גְּדוֹתָיו בְּרִיר־הַזִּכְרוֹנוֹת

מוֹשֵׁךְ מֵימָיו אֵין־קוֹל וּבַעֲצַלְתַּיִם

כִּגְסִיסָה זוֹחֶלֶת

לִמְחוֹז־שִׁפְכּוֹ

בְּלִי נוֹדַע בּוֹ עוֹד זַךְ־מְקוֹרוֹ

תָּם מוֹצְאוֹתָיו

עֱזוּז־חָרְפּוֹ –

לוּ סֶכֶר לוֹ הוּשַׂם בִּמְלֹא אוֹנוֹ

לוּ אַךְ גָּזְרוּ עָלָיו כָּרֵת

אוֹ לִנְפוּצוֹת־יוּבַל הֻטָּה־הֻכַּת פִּרְצוֹ

וְהָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־חַיָּיו

מְעַט

וְיָפִים –

לֹא כִי

הַרְבֵּה וְרָעִים

הָיוּ יְמֵי־שְׁנֵי־מוֹתוֹ.

---

נְהִי לַסוֹפֵר הַחַי

מאת

אהרן אמיר

חָלִילָה לִי מֵהַסְפִּידוֹ

בְּעוֹד הוּא חַי

רַק אֶת שִׁבְרוֹ־וְהוּא־עוֹד־חַי

אָבוֹא לְתַנּוֹת

עוֹד בְּטֶרֶם יָבוֹא לִשְׁטוֹקְהוֹלְם הַדּוֹלֶפֶת

לְקַבֵּל אֶת פְּרַס־נוֹבֶּל מִיַּד הַמֶּלֶךְ הַיָּשִׁישׁ

מֻבְטָח הָיָה לוֹ בְּתַכְלִית מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַבָּא

הַשְׁאָרַת־הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יוֹצֵר־אָמָּן

שֶׁפֵּרוּשָׁהּ יְדִיעָה קְרוֹבָה־לְוַדַּאי

שֶׁעֲתִידִים אֲנָשִׁים לִמְצֹא חֵפֶץ בִּירֻשָּׁתוֹ

גַּם חֲמִשִּׁים, מֵאָה אוֹ שְׁלֹש־מֶאוֹת שָׁנָה

לְאַחַר שֶׁתַּעֲזֹב הַנֶּפֶש אֶת בֵּית־הַבָּשָׂר הָאֲרָעִי

אֲשֶׁר מֻנָּה לָהּ לְמִשְׁכָּן עַל הָאֲדָמָה

כָּל יְמֵי שָׁכְנָהּ עַל הָאֲדָמָה

הָיָה לוֹ גַּם מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַזֶּה

כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ לוֹ אָדָם כָּמוֹהוֹ וְיֻתַּן לוֹ

הָיָה לוֹ בְּשַׁעְתּוֹ הַפַּטְרוֹן הַזָּקֵן וְהַתַּקִּיף

שֶׁכְּמֵבִין בְּעִסְקֵי חֹמֶר וְגַם רוּחַ

עָמַס עַל שִׁכְמוֹ בְּשֶׁכְּבָר־הַיָּמִים

אֶת טָרְחוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר וְאֶת גְּדֻלָּתוֹ

וְכָךְ הָיָה לַחְמוֹ נָתוּן לוֹ וּמֵימָיו נֶאֱמָנִים

אַף שְׁכוּנָה הָיְתָה לוֹ לְהִתְבַּדֵּל מִמֶּנָּה

וּשְׁכִינָה לְהִתְיַחֵד עִמָּה

בְּנָוֶה שֶׁעַל־דֶּרֶךְ־אֶפְרָתָה בְּפַאֲתֵי יְרוּשָׁלַיִם

נִשְׁקָף אֶל הַמִּדְבָּר וְאֶל הַר־הָעֲבָרִים

רָוֶה שֶׁקֶט וָצֵל וּמָלֵא סְפָרִים אֲשֶׁר אָהַב

שֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל חֹל

וְגַן שֶׁבְּרוֹשָׁיו נָעִים בְּרוּחַ הַיּוֹם בְּרוּחַ הַקָּדִים בְּרוּחַ הַסּוֹעָה

כָּל אֵלֶּה וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה שֶׁבְּגֶדֶר

מַה־שֶּׁקָּרוּי עוֹלָם־הַזֶּה

כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

חַכְמֵי־אוּנִיבֶרְסִיטָה שׁוֹקְלִים מִלּוֹתָיו בְּמֹאזְנַיִם־זָהָב

מְעַיְּלִים פִּילִים בְּקוֹפוֹ שֶׁל סֵמֶל מִסְּמָלָיו

מְדַלְּגִים מַעֲשֵׂה־קֶנְגּוּרוּ אַחַר גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל מוֹטִיב

בַּעֲשֶׂרֶת כְּרָכָיו הַמְקֻבָּצִים

וְדַרְדַּקִּים עוֹמְדִים לְמִבְחָן עַל בְּקִיאוּת בִּכְתָבָיו בְּעוֹד הוּא חַי

וְחַכְמֵי־דָּת מְגֻדְּלֵי־זָקָן שׁוֹתִים אֶת לִקְחוֹ בְּצָמָא

וְטַפְסְרֵי־אֶרֶץ, בְּעָלִים־בְּעַמֵּיהֶם, מִתְאַבְּקִים בַּעֲפַר רַגְלָיו וּמְקַבְּלִים מוּסָרוֹ

בְּאַהֲבָה

וּבַחוּרֵי־בּוֹהֶמָה שְׂעִירִים מִתְחַמְּמִים בְּאוּרוֹ

שֶׁל גֵּיתֶה זֶה שֶׁל מְאָתֵנוּ

בְּוַיְמַר אֲשֶׁר בִּיהוּדָה

וְתַרְגּוּמֵי יְצִירוֹתָיו אֵלּוּ מֵהֶן הַנִּתָּנוֹת לַהֲרָקָה מִכְּלִי אֶל כֶּלִי

נִדְפָּסִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן מִיַפָּאן וְעַד רִיּוֹ־דֶּה־לָה־פְּלָטָה

הַסּוֹפֵר הַגָּדוֹל וְהַזָּקֵן

הִגִּיעַ לְשִׂיא גְּדֻלָּתוֹ

כְּסוֹפֵר עִבְרִי מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

הוּא זָכָה לְמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לוֹ כּוֹתֵב־עִבְרִית מֵעוֹלָם

מֵאָז נֶחְתַּם סֵפֶר־הַסְּפָרִים בִּימֵי כְּנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה

עַכְשָׁו הוּא מוּטָל פִּתְאֹם בְּלִי נִיעַ בְּבִיתָן לַחֲסוּכֵי־מַרְפֵּא

בִּינָתוֹ נֶעְכָּרָה וּלְשׁוֹנוֹ דְּבוּקָה וְעֵינָיו כָּלוֹת וְאֵינָן רוֹאוֹת

רַק אוּלַי בִּמְעֻמְעָם מַבְלִיחַ לִרְגָעִים בַּחֲשֵׁכָה הָאֲטוּמָה

זֵכֶר־מָה שֶׁל יַלְדוּת בְּבִיצ’וּץ' שְׁחוּחָה־נִרְפָּשָׁה וְאִינְטִימִית

זֵכֶר־מָה שֶׁל יָפוֹ חוֹלִית בִּבְתוּלֶיהָ תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה

זֵכֶר־מָה שֶׁל שׁוֹעִים וְרוֹזְנִים בִּכְרַכֵּי אַשְׁכְּנָז

זֵכֶר־מָה שֶׁל בְּרֶנֶר וּבְיַאלִיק כַּצְנֶלְסוֹן רוּפִּין וְקַבָּק

זֵכֶר־מָה שֶׁל מֶלֶךְ שְׁבֶדְיָה תָּמִיר וְיָשִׁישׁ בְּאוֹר שִׁבְעִים הַנִּבְרָשׁוֹת

זֵכֶר־מָה שֶׁל שְׁבוּעוֹת־אֱמוּנִים עַתִּיקוֹת

זֵכֶר־מָה שֶׁל דְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ לַהִתְאַבְּנוּת הַחֲטוּפָה

אוּלַי גַּם זֵכֶר־מָה שֶׁל מַה־שֶּׁקָרוּי חֲבֵרָה־בַּחַיִּים

הַמּוּטֶלֶת אַף הִיא בְּבִיתָן אַחֵר שֶּׁבְּסָמוּךְ

חֲבֵרָה בְּחַיִּים־שֶׁשּׁוּב־אֵינָם־חַיִּים

אֵי הַשֵּׂכֶל הָעֵר וְהַמַּבְרִיק אֵי הַלָּשׁוֹן הַמְּמֹרָטָה אֵי הַדִּמְיוֹן הַיּוֹצֵר

אֵי הַגְּדֻלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת אֵי הַהוּמוֹר הַטּוֹב וְהַזְּדוֹנִי

אֵי כָּל סְגֻלּוֹת־הַיְקָר תַּמְצִיתָהּ שֶׁל תַּרְבּוּת־שִׁמּוּרִים עַתִּיקָה

שֶׁעָשׂוּהוּ מַה שֶּׁהָיָה וְעִלּוּהוּ כַּאֲשֶׁר עִלּוּהוּ

אֵין לְךָ דָּבָר יָשָׁר מִסֻּלָּם עָקֹם

כָּךְ שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִפִּיו לִפְנֵי שָׁנִים

מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֶחָד אַדְמוֹר גָּדוֹל שֶׁל חֲסִידִים בְּגָלִיצְיָה

וְעוֹד אָמַר מִשְּׁמוֹ שֶׁל זֶה

אֵין לְךָ דָּבָר

שָׁלֵם יוֹתֵר

מִלֵּב שָׁבוּר

מִי קָרוֹב לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב

דַּכְּאֵי־רוּחַ מִי יוֹשִיעַ

שלום נפרד

מאת

אהרן אמיר

---

גלבוע

מאת

אהרן אמיר

גלבוע

מאת

אהרן אמיר

---

גִּלְבֹּע

מאת

אהרן אמיר

דברי שאול אשר אמר אל נושא־כליו כאשר קראו אליו בגלבע לדקרו ולא אבה נושא־כליו כי ירא מאד

כָּלְתָה הָרָעָה כָּלָתָה

וְשׁוֹפַר־מִלְחָמָה יֶחְדַּל

כִּי חֲרוֹן אֵלִים הִשִּׂיגַנִי

וְזַעַם נָבִיא נָבָל

כִּי חִידָה עֲלִילוֹת אֱנוֹשׁ

וְגוֹרַל מְלָכִים – אֵין חֵקֶר

נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹיֵב

וְשַׁמְנֵי אוֹהֵב אַךְ שֶׁקֶר

כָּלְתָה הָרָעָה כָּלָתָה

וְיַהֲוֶה חָשַׁךְ בַּעֲדִי

כִּי רִאשׁוֹן לְעַמִּי הָיִיתִי

וָאִוָּתֵר אָנֹכִי לְבַדִּי

כִּי חֵץ עֲרֵלִים נִחַת בִּי

וְשִׁבְרִי יְשַׂמַּח מַגִּיד

מֵישָׁרִים תְּדַבֵּר הַחֶרֶב

אִם אַכְזָב חִן־שִׂפְתֵי־יְדִיד

לִבִּי לִבִּי

מֵעַי מֵעַי

בַָּנַי בָּנַי

יְהוֹנָתָן בְּנִי בְּנִי יְהוֹנָתָן

גֶּבַע בִּנְיָמִין

אֲתוֹנוֹתַי –

שְׁלוֹף חַרְבְּךָ

הַנַּעַר – –

1965

---

מוּסַר אָב

מאת

אהרן אמיר

זֶה קִיר בְּמַפַּלְתּוֹ

וְדֹב שַׁכּוּל בַּדֶּרֶךְ

וּכְסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ

וְנַהֲמַת אֲרִי –

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי

הִשָּׁמֵר מִן הַחֶמְלָה

זֶה רַעַם מִתְגַּלְגֵּל

וְרוֹשׁ נָחָשׁ־עַל־דָּרֶךְ

וְרוּחַ מִסְתּוֹלֵל

וְחֶרֶב לְטוּשָׁה –

אֲבָל יוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי

אֶת הַחֶמְלָה יְרָא

חֶמְלַת־חֲלַקְלַקּוֹת

חֶמְלָה מַמְעֶדֶת־שַׁעַל

חֶמְלָה סוּכַת־צוּפִים

חֶמְלָה מַדְלֶפֶת־עַיִן

חֶמְלָה מַרְפַּת־חֲגוֹר

חֶמְלָה מַחְלֶדֶת־תַּעַר

חֶמְלָה מַכְמִירַת־לֵב

חֶמְלָה מָמֶסֶת־גֶּרֶם

חֶמְלָה אוֹכְלָה כְּעָשׁ

חֶמְלָה־בְּהִתְקַדָּשׁ

רַק אַל בְּחֶמְלָתְךָ בְּנִי

רַק אַל בְּחֶמְלָתְךָ

וְשִׁבְעָתַיִם חָס לְךָ

מֵחוּס אֶת עַצְמְךָ

1966

---

אַחֲרֵי הָרַעַשׁ

מאת

אהרן אמיר

אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

תֵּבֵל רַבָּה מוּבֶסֶת כִּמְשִׁסָּה

וּשְׁמֵי־כִּפָּה שֻׁפּוּ לְמַעְצֵבָה –

כִּמְלוֹא הָעַיִן בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה

פִּלְחֵי־מָצוֹק זְרוּעִים בְּכֹה־וּבְכֹה

תֹּהוּ־וָבֹהוּ וְלֹא־סְדָרִים

כִּבְטֶרֶם בְּרוֹא עוֹלָם –

וְדוּמִיַּת־אַחֲרִית כְּדוּמִיַּת־רֵאשִׁית

אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

דּוּמִיַּת־בָּדָד נִדְהֶמֶת וְעֻלְפָּה

וְאֵד־גָּפְרִית עוֹלֶה מִן אֲדָמָה –

לֹא אֵל וְלֹא שָׂרָף לֹא עִיר וְלֹא קִרְיָה

לֹא עוֹף וְלֹא חַיָּה לֹא עֵץ וְלֹא אָדָם

וְרַק אַתָּה יָחִיד לְנַפְשְׁךָ

כִּבְטֶרֶם עֵת וּזְמָן –

וְעֵת־הָאַחֲרִית כְּעֵת־רֵאשִׁית

אַחֲרֵי הָרַעַשׁ בָּאָה דּוּמִיָּה

דּוּמִיַּת־בָּדָד קָשָׁה וָאַמִּיצָה

וְעַיִן עֵרֻמָּה נִבֶּטֶת נְכוֹחָה

אֶל מֵעֵבֶר לָרַעַשׁ וּמֵעֵבֶר לַדּוּמִיָּה –

צוֹפָה לְמֵרָחוֹק, שׁוֹזֶפֶת בַּטּוּחוֹת

חוֹזָה אֶת קַו הַסֵּדֶר הַנִּטֶּה לְמֵחָדָשׁ

מֵאֹפֶק הָאָסוֹן אֶל אֹפֶק הַתִּקְוָה –

מֵאֹפֶק־אַחֲרִית עַד אֹפֶק־בְּרֵאשִׁית

1966

---

אַחֶרֶת

מאת

אהרן אמיר

הַמַּעֲשֶׂה

הוּא רַק הַמַּעֲשֶׂה –

אָפֹר,

אוֹ גַם עָקֹב

מִדָּם וָמַעַל –

אַךְ הוּא בּוֹרֵא

הַיֵּשׁ מֵאַיִן

וְהוּא מוֹצִיא

מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל

וְהוּא חוֹרֵץ אֶת חֲרִיצוֹ

גַם בַּיּוֹצֵר

וְגַם בַּחֹמֶר –

וְהוּא מַתְוֶה עָרוּץ וָקַו

וְהוּא פּוֹרֵץ גָּדֵר וָכֶלֶא

וְהוּא נִחָת כְּמוֹ גַּרְזֶן

וּכְמוֹ פַּטִּישׁ

יְפוֹצֶץ־סֶלַע

הַמַּעֲשֶׂה

הוּא רַק הַמַּעֲשֶׂה –

מִצְעָר,

אוֹ גַם נָבוֹךְ

וּשְׁפַל־יָדַיִם –

אַךְ הוּא לָעֵת

כִּשְׁתִי־וָעֵרֶב

וְהוּא תָּגָר

מַחְצִיף לְמוּל שָׁמַיִם

וְהוּא מֵעִיד אֶת עֵדוּתוֹ

גַם בַּקּוֹרוֹת

וְגַם בַּנֶּפֶשׁ –

וְהוּא גּוֹשֵׁשׁ, כּוֹשֵׁל וָקָם

וְצִפָּרְנוֹ שׂוֹרְטָה, פּוֹצֶרֶת

וְאִם דַּרְכּוֹ בַּמִּסְתָּרִים

הֵן אַחֲרִיתוֹ

רֵאשִׁית אַחֶרֶת.

1967

---

וַרְיָאצְיוֹת עַל אֱלֹהִים

מאת

אהרן אמיר

1. להם ולא לנו (קנטטה)

תֵּן לָהֶם

אֱלֹהִים

מַה תִּתֵּן לָהֶם –

– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

בְּצַלְמָם וְכִדְמוּתָם

לְשִׁבְטֵיהֶם וּלְדוֹרוֹתָם

תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

כְּמוֹתָם

– אֱלֹהִים יְלִיד־בַּיִת

סָמוּךְ אֶל שֻׁלְחָנָם

לָשֵׂאת אֶת טָרְחָם

וְלִמְאֹס אֶת אָרְחָם

לָדִין דִּינָם

וְלִשְׁמֹעַ בִּכְיָם

לָתֵת לָהֶם גְּשָׁמִים בְּעִתָּם

לְהַעֲלוֹת לָהֶם אֶת גֵּרָתָם

תַּחְתָּם

– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים

עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתָם

מְזֻמָּן בְּאַמְתַּחְתָּם

סִיכָה לְצִירֵיהֶם

טַבָּק לִנְחִירֵיהֶם

צָלוּב לִגְאֻלָּתָם –

תֵּן לָהֶם

אֱלֹהִים

מַה תִּתֵּן לָהֶם –

– תֵּן לָהֶם אֱלֹהִים מַשְׂכִּיל

וְגֵו־לְמַכִּים.

2. ברטוק: אלגרו ברברו

…וְלָנוּ

הֱיֵה אַתָּה עַצְמְךָ

כְּמוֹ שֶׁהִנְּךָ:

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה:

אֵל־נַעֲוַת־הַמַּרְדוּת

אֵל שׂוֹרֵר וּמוֹרֶה

אֵל נָגִיד וּמְצַוֶּה

אֱלֹהִים חֲדָשִׁים

אֱלֹהִים רָזִים וְקָשִׁים

אֱלֹהִים אַבִּירִים

אֱלֹהִים אַדִּירִים

אֱלֹהֵי־רָזִים

אֱלֹהִים עַזִּים

עֶבְרָה וָזַעַם

רֻגְזַת־עוֹלָם

מָגוֹר מִסָּבִיב

תֹּהוּ לֹא־דֶּרֶךְ

דֶּרֶךְ לֹא־אָדָם:

יַהֲוֶה שְׁמוֹ:

1968

---

בְּאֵר

מאת

אהרן אמיר

הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

הַבֵּט אֶל תּוֹכְךָ

כִּי מִי יְחֻנֶּךָּ, אָחִי,

וּמִי יִשְׁפָּטְךָ –

אֵין יֵשׁ מֵעָלֶיךָ, אָחִי,

וּמִי בִּלְתְּךָ:

הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

וְאַל תָּחָס עֵינְךָ

כִּי שֹׁד לְנֶגְדֶּךָ, אָחִי,

וְהַס סְבִיבְךָ –

אָבְדוּ מְנִיסֶיךָ, אָחִי

אַךְ אֵי מְנוֹסְךָ:

הַבֵּט אֶל הַבְּאֵר, אָחִי,

וְאַמֵץ־נָא מְאֹד לִבְּךָ

כִּי הַמַּר בְּקָמֶיךָ, אָחִי,

נִבָּט מִקִּרְבְּךָ ­–

וּלְעֵת נָפְלְךָ, אָחִי,

יָדְךָ הִיא בְּעָרְפְּךָ:

1968

---

אִמִּי

מאת

אהרן אמיר

אִמִּי

אִמִּי

בְּכִי

אֶת הַמֵּת לָךְ בָּעִיר

הַמֵּת לָךְ בַּשָּׂדֶה

וּקְחִי

אֶת הַמֵּת לָךְ בָּעִיר

הַמֵּת לָךְ בַּשָּׂדֶה

אֶת הַמֵּת לָךְ

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר

אִסְפִים

בְּרַחֲמַיִךְ

אִסְפִים

אֶל רַחְמֵךְ

אִסְפִים

אֶל עַמֵּךְ

אִסְפִי

אֶת כֻּלָּם

אַחֲרֵי סְפוֹתָם

בַּשָּׂדֶה וּבָעִיר

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר

אִמִּי

אִמִּי

כַּאֲשֶׁר מָתְקוּ לָךְ

בִּחְיוֹתָם

כֵּן מִתְקִי לָהֶם אַתְּ

לְכֻלָּם

ְּמוֹתָם

אִישׁ וָאִישׁ

בַּשָּׂדֶה וּבָעִיר

בַּמִּדְבָּר

בַּבִּקְעָה

וּבָהָר

1970

---

בָּנַי

מאת

אהרן אמיר

בָּנַי

אֲשֶׁר חִבַּלְתִּי וְהָרִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי וְקִוִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר דָּמָם הִנֵּה שָׁתִיתִי

לִרְוָיָה

בָּנַי

אֲשֶׁר רוֹמַמְתִּי וּבָזִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר בְּרָעָתָם רָאִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר קָרְבְּנוֹתָם רָצִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר עַתָּה הִנֵּה כִּסִּיתִי

בַּסָּדִין

בָּנַי

אֲשֶׁר מְרִיבָתָם הָיִיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר עֲשַׁן־אַפָּם אִוִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְכִלִּיתִי

בָּנַי

אֲשֶׁר נֶגְדִּי אוֹתָם שִׁוִּיתִי

אֶת כֻּלָּם

1970

---

תָּוִים

מאת

אהרן אמיר

א. נבל

הַמַּיִם הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיָּם הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיּוֹם הוֹלֵך הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הַיּוֹם אֵלֵךְ הָלוֹךְ וְחָסוֹר

הוֹי לַהוֹלֵךְ

הוֹי לְהוֹדוֹ

הוֹי לַהוֹלֵךְ

הָלוֹךְ

וְחָזוֹר

סֶלָה

ב. חליל

שַלְוָה תֵּרֵד

כַּהֲמוֹת יָם

וְהַס יֻשְׁלַךְ

בַּהֲמוֹן עַם

בַּהֲמוֹת יוֹם

נָמֵר רָבַץ

וּגְדִי רֻצַּץ

פּוֹרְצִי פָּרַץ

חֶבְלִי קֻצַּץ

כִּכְלוֹת קִצִּים

סֶלָה

1974

---

צמרמורת

מאת

אהרן אמיר

צמרמורת

מאת

אהרן אמיר

---

מַחֲשָׁבוֹת חֲרוּצוֹת

מאת

אהרן אמיר

הַנִּיחוּ אוֹתִי לְנַפְשִׁי

וְיֻנַּח לִי מִנַּפְשִׁי

וְלֹא יֵמַר לִבִּי בְּשִׂמְחַתְכֶם

וְלֹא אֶשְׂמַח לִקְרֹא לְאֵידֵיכֶם

הֵידָד:

הַנִּיחוּנִי וּתְנוּ לִי לַעֲבֹד

עַד בִּלְתִּי הֱיוֹת לִי עוֹד

הַנִּיחוּנִי וְאֶשְׁקֹד שָׁקֹד

הֵיטֵב:

בְּזֵיעַת אַפַּיִם

עַד לִרְפוֹת יָדַיִם

עַד לִכְשׁוֹל בִּרְכַּיִם

עַד כְּהוֹת עֵינַיִם

בַּחוֹרִים:

עַד אֲשֶׁר תְּהִי הָעֲבוֹדָה חַיַּי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי תַּמְצִית־תַּכְלִית־חַיַּי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי לִי בְּעוֹכְרַי

עַד אֲשֶׁר תְּהִי מֵאַחֲרַי

מַצֶּבֶת:

כִּי עוֹבֵד אֲנִי לְתִמְהוֹנִי

לְתִמְהוֹן־לִבִּי וּלְטִמְיוֹנִי

כִּי עוֹבֵד אֲנִי לְאָבְדָנִי

כִּי עוֹבֵד

עֲדֵי־אוֹבֵד:

1954

---

שָׁלֹש נְקֻדּוֹת

מאת

אהרן אמיר

כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן

קָטָן יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מוּצָר מֻגְמָר: ­–

מַה שֶּׁהִנְּנִי הִנֵּנִי

זֶהוּ־זֶה וְלֹא אַחֵר

וּלְעוֹלָם אֵינִי עָתִיד לְהִשְׁתַּנּוֹת: ­–

מוּצָר מֻגְמָר

כְּמוֹ, לְמָשָׁל, קָלִיעַ בֵּין־כּוֹכָבִי

שֶׁאֵין צֹרֶךְ אֶלָּא לְשַׁלְּחוֹ אֶל הֶחָלָל

וְהוּא כְּבָר יַעֲשֶׂה שָׁם אֶת שֶׁלּוֹ

מִן הַסְּתָם.

כְּשֶׁהָיִיתִי חָכָם

חָכָם יוֹתֵר מֵעַכְשָׁו

בָּחַרְתִּי לָשִׂים לִי נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק: ­–

עַד כָּאן אָבוֹא וְלֹא אֶגְרַע

עַד שָׁם אֵלֵךְ וְלֹא אוֹסִיף

זֶהוּ־זֶה וְלֹא יוֹתֵר: ­–

לֹא צִוְחַת סִימַן־קְרִיאָה

לֹא פִּקְפּוּק אוֹת־שְׁאֵלָה

לֹא נְקֻדָּה־וּפְסִיק

שֶׁל פִּסּוּק־לַחֲצָאִים

אֶלָּא ­– פָּשׁוּט, שָׁקֵט וָחַד ­–

נְקֻדָּה וְסוֹף־פָּסוּק.

אוּלָם עַכְשָׁו

כְּשֶׁאֲנִי גָּדוֹל וְגַם סָכָל

יוֹתֵר מִשֶּׁהָיִיתִי

אֶנּוֹעַ לִי בַּעֲצַלְתַּיִם

בְּעַרְסַל־גַּלִּים אָדִישׁ

בֵּין צוּלָה וְכוֹכָבִים

וְלֹא אֵדַע אִם יוֹם הוּא וְאִם לַיְלָה

וְלֹא אֵדַע אִם שֶׁקֶר אוֹ אֱמֶת

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בִּכְלָל

אִם אֶהְיֶה לְבָרוֹת לַדָּגִים שֶׁמִּתַּחַת

אוֹ לָעוֹפוֹת שֶׁמֵּעָל: ­–

עַל כֵּן אֲנִי חוֹתֵם

אֶת זֶה הַשִּׁיר

בְּשָׁלֹש נְקֻדּוֹת

בִּלְבַד…

1957

---

רוּחַ

מאת

אהרן אמיר

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּשְׁחִי לָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לְחֻמְלָן

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּקְחִי הָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לְשֵׂאתַן

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּפְחִי בָּעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

לִזְרוֹתָן

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בּוֹאִי הָרוּחַ

וּמְחִי הָעֲצָמוֹת הָאֵלּוּ

עַד בִּלְתָּן

אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת צְאִי הָרוּחַ

וּבְכִי לָעֲצָמוֹת הַלָּלוּ

כִּי אֵינָן

1959

---

אָטָד

מאת

אהרן אמיר

צְאוּ וּרְאוּ אֶת הָאָטָד

אֵיךְ עָמַד וְעָמַד

בָּדָד

בַּטְּרֵשָׁה

עַד אֲשֶׁר נִצְתָה בּוֹ אֵשׁ

בַּיָּבֵשׁ

וְיָצְאָה הָאֵשׁ מִמֶּנּוּ

בְּלוֹחֵשׁ

לְלַהֵט וְלִבְעֹר

בִּגְאוֹן הַמִּישׁוֹר

עַד בָּעֲרָם יַחְדָּו

וְאֵין מִי יְכַבֶּה

צְאוּ וּרְאוּ אֶת הָאָטָד

אֵיכָה הָיָה אֶבְלוֹ

לְאֵפֶר־בַּת־רַבִּים

1964

---

שָׁעוֹן

מאת

אהרן אמיר

הוּא טִפֵּס עַל הַקִּיר, מַעְפִּיל וְגוֹשֵׁשׁ,

בְּדַרְכּוֹ אֶל מוֹרֵה־הַשָּׁעוֹת.

כֻּלּוֹ רָצוֹן דָּרוּךְ וְהַחְלָטָה נִמְרֶצֶת

שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַמָּחוֹג הַקָּט,

וּבְחֻדּוֹ הַפָּעוּט נִתְלָה ­–

כְּדֵי לְעָצְרוֹ מִלֶּכֶת.

הַמָּחוֹג הַקָּטָן הִשְׁלִיכוֹ לַגָּדוֹל,

וְהַגָּדוֹל בָּעַט בּוֹ בְּזַעַף־יוּהֲרָה.

וְכַעֲנָק אֲשֶׁר שָׂרָה עִם נְפִילִים

נָפַל מְגֻמָּד, בְּפִשּׁוּט־אֲבָרִים,

לְפֶתַח רִבְצוֹ הַטָּחוּב וְנֶעֱגָם ­–

לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַיָּפָה בִּשְׁעוֹת־חַיָּיו.

1966

---

צִיּוּן

מאת

אהרן אמיר

אֶסְתֵּר, נוּחָה עֵדֶן,

הָיְתָה אִשָּׁה קְשַׁת־יוֹם בִּמְאֹד־מְאֹד:

חַיֶּיהָ הָיוּ פֶּצַע אֶחָד שׁוֹתֵת בְּלִי מְתוֹם;

זִכְרוֹנוֹתֶיהָ הָיוּ צָרֶבֶת אַחַת גְּדוֹלָה;

חֲלוֹמוֹתֶיהָ הָיוּ, מִן הַסְּתָם, צִוְחַת־מְעֻנִּים תְּדִירָה ­–

כְּצִפּוֹר מְרוּטָה וּמֻכָּה הָיְתָה מַצְלִיעָה־מְנַתֶּרֶת,

בְּלִי קֵן וּבְלִי כֹּחַ לָעוּף, בֵּין־הַמְּצָרִים ­–

צְרוֹר־עִצְבוֹנוֹת צִחֵה־צָמָא

צַלֶּקֶת צְחוֹק צָרוּד, צָהֹב:

אֶסְתֵּר, שָׁלוֹם לַעֲפָרָהּ,

לֹא מָצְאָה שָׁלוֹם עֲלֵי־אָרֶץ;

לוּ תִּמְצָא לָהּ, בְּצִמְצוּם,

בְּצֵל מָוֶת צוֹנֵן־אֲבָרוֹת,

מְנוּחָה לָעֲצָמֶיהָ,

שַׁבָּת מִצּוֹמוֹתֶיהָ,

מָזוֹר לְמַצּוּתָהּ:

1966

---

צְמַרְמֹרֶת

מאת

אהרן אמיר

בְּבֹקֶר שָׁרוּב אֲנִי רוֹאֶה אִשָּׁה אֲפֹרָה וּקְשִׁישָׁה הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב.

אִשָּׁה, כָּכָה, מְבֻגֶּרֶת. בִּרְחוֹב בְּלוֹךְ בְּתֵל־אָבִיב.

אִשָּׁה אֲפֹרָה וּשְׁקֵטָה. הוֹלֶכֶת לְאַט. מִתְנַשֶּׁמֶת. נִשְׁעֶנֶת

עַל מַקֵּל. נֶעְצֶרֶת לְיַד גְּדֵר־בֶּטוֹן שֶׁל חָצֵר מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, אֵיזֶה בֶּרֶז־הַשְׁקָאָה בַּדֶּשֶׁא. טִפּוֹת

שֶׁנָּטְפוּ מִן הַבֶּרֶז נִקְווּ לִשְׁלוּלִית, וְחָתוּל אֶחָד,

אֲפֹר־חֲבַרְבָּר וְשָׁקֵט, מְלַקְלֵק בִּצְמָאוֹ מִן הַמַּיִם.

הָאִשָּׁה הַקְּשִׁישָׁה, נִשְׁעֶנֶת עַל מַקְלָהּ, מִתְעַכֶּבֶת

לְיַד הַגָּדֵר לְהַבִּיט בֶּחָתוּל, מָרוּט וְאָפֹר וְלוֹקֵק.

מַאֲרִיכָה לְהַבִּיט בּוֹ. רֶגַע נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִיא שָׁבָה

לִהְיוֹת יַלְדָּה, הָאִשָּׁה הָאֲפֹרָה הַקְּשִׁישָׁה. יַלְדָּה קְטַנָּה

בְּשֶׁכְּבָר־הַזְּמַנִּים, בְּשֶׁכְּבָר־הַמְּקוֹמוֹת.

דְּבָרִים רַבִּים כָּל־כָּךְ יֶשְׁנָם בַּהַבָּטָה הַזֹּאת.

שִׁכְחַת עוֹלָם־וּמְלוֹאוֹ.

זִכְרֵי עוֹלָם מָלֵא.

צִמָּאוֹן

וּרְוָיָה.

חַיִּים שְׁלֵמִים.

וְהַיֵּאוּשׁ.

1972

---

מה זה חשוב

מאת

אהרן אמיר

מה זה חשוב

מאת

אהרן אמיר

---

קַטָּר אֶקְסְפְּרֶס בַּלַּיְלָה

מאת

אהרן אמיר

מַשְׂטֵמָה נוֹהֶמֶת

וְרִשְׁעָה תִּרְעַם:

בִּבְלָיָה נִרְדֶּמֶת

זִיק־תָּגָר נִפְעָם.

זִיק־תָּגָר־וָסַעַר

חֵץ־עָשׁוֹת נִמְהַר:

יְפַלֵּחַ יַעַר

יְבַתֵּק נָהָר.

מַשְׂטֵמָה אוֹכֶלֶת

וְרִשְׁעָה תִּצְלַח:

בְּנַקְבוּת נִבְהֶלֶת

בּוּל־חָרוֹן הָשְׁלַח.

בּוּל־חָרוֹן קוֹדֵחַ

פָּר מַקְרִין אַכְזָר:

יְנַגַּח יָרֵחַ

יְסַמֵּר מַזָּר.

שׁוֹט־סוּפָה נוֹצֵחַ

עַל מֶרְחָב עָקוּד:

מוּל עֶבְרַת־רוֹצֵחַ

אֹפֶק מָט שָׁדוּד.

1957

---

מַעֲלוֹת הַגֵּאוּת

מאת

אהרן אמיר

1

בָּרִאשׁוֹנָה אָקוּם

לַהֲצִיפֵךְ

אָשׁוּב

אָחוֹר

וְאֶעֶזְבֵךְ

כִּ

כְ

ל

וֹ

ת

כֹּחִי

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ

בִּלְתִּי קֻרְטוֹב מִלְחִי

בְּגַרְגְּרַיִךְ

זִכְרוֹן רָגְזִי הַמָּס

בַּעֲצַבַּיִךְ

עִם קְרוּמִית־זַהֲרוּרִים טוּחָה מֵעָל ­–

דַּקָּה כְּשַׁלְפּוּחִית

רוֹטֶטֶת כְּכָבֵד

נוֹצֶצֶת כְּזֵעָה

חַיָּה כְּמוֹ

חֲלוֹם־לֹא־בָּא

2

אַחַר

אַחֲלִיף אוֹנִי

אַחַר

אָשׁוּב אָצִיף

וְאֶלְפְּתֵךְ סָבִיב

אֶרְשֹׁת גִּידַי

בִּמְשִׁי עֶנְגַּת לֶחְיֵךְ הַסַּרְבָּנִית

וְנִשַּׁקְתִּיךְ עָרוּם

רוֹהֵט כִּלְשׁוֹנָחָשׁ

וְלִחַכְתִּיךְ חִסְפֵּס

כִּ

לְ

שׁ

וֹ

ן

פָּ

רִ

י

ם ­–

בְּלֵחוֹתַיִךְ אֶמָּסֵךְ אָז כְּצוּקָה

וּבְצִנּוֹרַיִךְ כַּמָּטָר אָשֹׁק

וְאֶקָּוֶה בִּתְהוֹמוֹתַיִךְ כְּאוֹרֵב

וּכְמוֹ אוֹיֵב

מִבַּיִת

3

אַךְ בְּגִיחִי

לַסּוֹף –

סוֹעֶה־שׁוֹצֵף־נֶחְמָר –

אָהֹם אוֹתָךְ כְּמוֹ עָנָן נִשְׁבָּר

קִרְבֵּךְ אָבוֹא כְּמוֹ בָּרָק שָׁלוּחַ

וַעֲבַרְתִּיךְ כַּיַּיִן –

צַמְרֵר נִימַיִךְ עַד־אֶחָד

תָּחֵחַ וּמוֹסֵס כָּל רִקְמוֹתַיִךְ

וְהִצָּנֵף תּוֹכֵךְ כְּמוֹ קָדִים –

אָז תִּמְלְאִי אוֹתִי כְּמוֹ בַּקְבּוּק

עַד־הֶחָתַם

אָז תִּמְלְאִינִי מֵהָכִיל –

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ זֵכֶר עוֹד

לְזִכָּרוֹן

לִבְלִי הוֹתִיר בָּךְ זֵכֶר עוֹד

לִ

מְ

א

וּ

ם

1960

---

מוּסָף לְהַלֵּל

מאת

אהרן אמיר

לַמְנַצַּחַת עַל הַדּוֹדִים

לִלְשׁוֹנָהּ מִזְמוֹר:

לַבּוֹלְשָׁנִית, לַפּוֹלְשָׁנִית

לַבַּשְׂרָנִית, לַבָּסְרָנִית

לַחִסְפּוּסִית, לַמִּסְמוּסִית

לַנַּקְבּוּבִית, לַשַּׁרְבּוּבִית

לַשִּׁבּוּטִית, לַשִּׁרְבּוּטִית

לַלַּחְלוּחִית, לַצַּחְצוּחִית

לָרִקּוּקִית, לַזִּקּוּקִית

לָרַכְרוּכִית, לַנַּשְׁכּוּכִית

לַנַּבְזוּזִית, לַפַּחְזוּזִית

לָאַדְמוּמִית, לָעַרְמוּמִית

לָרַחְמוּמִית, לַגַּחְמוּמִית

לַגַּמְשׁוּשִׁית, לַכַּחְשׁוּשִׁית

לַצַּחְקוּקִית, לַחַמְקוּקִית

לַלִּקְלוּקִית, לַנַּשְׁקוּקִית

מִזְמוֹר:

לְעִנְבַּל־הַמְּשׁוּבָה

לִשְׁלוּחַת־הָאַהֲבָה

לְכִבְרַת־הַתַּאֲוָה

לְבַת־נַעֲוַת־הַיַּחְמוּת

לִלְשׁוֹן־הַחֲרוּצִים:

בִּנְפֹל לָשׁוֹן עַל לָשׁוֹן

בִּדְבֹק לָשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן

מִזְמוֹר־מִזְמוֹרָתַיִם

סֶלָה:

כִּי לְדוֹדָהּ הוֹדָהּ

כִּי לְאָדָם חַסְדָּה

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת מְאֹדָהּ

סֶלָה:

1964

---

רַק עוֹד מְעַט

מאת

אהרן אמיר

רַק עַד אוֹר

עַד יַעַל אוֹר

עַד שֶׁיֶּחֱרַץ הַבֹּקֶר לְשׁוֹנוֹ

עַד שֶׁיִפְזֹל בְּצַר־עֵינוֹ

אֲחַבֵּק אוֹתָךְ

רַק עוֹד מְעַט

עוֹד רֶגַע קָט

דּוּמָם –

עַד שֶׁיַּלְבִּין הָאוֹר

בַּחֲרַכֵּי הַתְּרִיס

יִשְׁטַח אֲלֻמּוֹתָיו

עַל בִּגְדוֹתֵינוּ־גַּל

הַמֻּטָּלוֹת בִּבְלִי הַסֵּדֶר

עַל רִצְפָּה –

עַד יַעַל יוֹם

כְּמוֹ גַּנָּב בַּחַלּוֹנִים

יָמוּשׁ בְּאֶצְבָעָיו

אֶת עַצְמוֹתֵינוּ־גַּל

הַקְּלוּעוֹת בְּקֶרֶן־חֶדֶר

וּבִפְאַת סַפָּה –

עַד בֹּקֶר־אוֹר

עַד בֹּקֶר־עוּר

עַד יוֹם עוֹרֵר

שִׁבְטוֹ וְצִדְקָתוֹ

עַד אוֹר שׁוֹטֶה

יִנְעַץ מַלְתְּעוֹתָיו

וּכְמוֹ אֶחָד יַחְדָּו

יַשְׁלִיחוּ בָּנוּ קִנְאָתָם

צָרַת־הָעַיִן

לְהַשִּׁילֵנִי מֵעָלַיִךְ

וּלְהַתִּיקֵךְ, עוֹדֵךְ חַיָּה,

מִגּוֹאֲלֵךְ הַחַי –

עַד אוֹר יַפְרֵד

דִּבְקִי בִּי, כְּלוּלָה

עַד אוֹר יִקְרַע

עֲטִינִי כַּשִּׂמְלָה

עַד אוֹר יְכַל

הֲיִי לִי כְּכַלָּה –

רַק עוֹד מְעַט

עוֹד רֶגַע קָט

מִנְעִי עֵינַי

מִבְּכִי.

1957

---

אֲבָק

מאת

אהרן אמיר

זֶה הַהֹוֶה

הַמְמַלְּאֵנוּ עַד לִבְלִי־הָכִיל

עַד לַחֲרוֹק כָּל חִשּׁוּקֵינוּ יַחַד

הַאָמְנָם לֹא יִהְיֶה כִּי אִם

עָבַר

סָפוּן בִּשְׁתֵּי תְּמוּנוֹת שֶׁל צַלָּמֵי־רְחוֹב –

עָבָר הַשָּׁב וְצָף אֶל סַף־הַזִּכָּרוֹן

לְעֵת מִשְׁתֵּה־הַתֵּה

בְּיוֹם שַׁבָּת אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

אוֹ שָׂם רֶגַע מַחֲנָק לִגְרוֹנֵנוּ

עֲלֵי מִשְׁכַּב־דּוֹדִים

עֵת הַשָּׁעוֹן יִסֹּר בַּחֲשֵׁכָה

מָתוּן־מָתוּן

אֶת אַלּוֹנֵי הַזְּמָן?

הַאָמְנָם

לֹא יִהְיֶה כָּל זֶה

כִּי אִם מִקְסָם חוֹלֵף –

בָּצֵק

לָלוּשׁ מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה־שִׁשָּׁה שִׁירִים

לְתִתָּם בַּסֵּפֶר וְלַחְתֹּם?

הֲיִטָּחֵן כָּל זֶה עַד־דַּק

לִהְיוֹתוֹ מְרַחֵף

כָּאֲבַק־כּוֹכָבִים

לֹא־נִרְאֶה

בֶּחָלָל?

1957

---

כָּאן

מאת

אהרן אמיר

יָצָאת כִּמְעַט בְּהֵחָבֵא

וְלָקַחְתָּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה לְךָ

כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ

כָּאן:

הַבְּגָדִים, הַלְּבָנִים, הָעֲנִיבוֹת,

עִם כְּלֵי־הַגִּלּוּחַ

וּכְלֵי־הַצִּחְצוּחַ

וְעִם הַטַּבָּק־לְמִקְטֶרֶת –

כָּל מַה שֶּׁקַּל וְנֹחַ לְטִלְטוּל

כָּל שֶׁנִּתָּן לְהֵאָרֵז

בְּמִזְוָדָה אוֹ שְׁתַּיִם.

אֲבָל אֶת הַדְּבָרִים הַכְּבֵדִים יוֹתֵר

לֹא יָכֹלְתָּ לָקַחַת אִתְּךָ:

אֶת רֵיחַ אַהֲבָתֵנוּ וְחֻמָּהּ,

שֶׁלֹּא יָפוּגוּ מִבֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה

כָּל עוֹד אֲנִי כָּאן,

וְאֶת עַרְשֵׂנוּ הַנִּצֶּבֶת

הָכֵן כְּמוֹ מֵאָז,

עֵדוּת שֶׁל רֹךְ וּצְחוֹר

לֶאֱמֶת־מְצִיאוּתְךָ

הַכְּבֵדָה וּמַמָּשִׁית מִשֶּׁקֶר־הַפְּרֵדָה.

וְעוֹד דָּבָר הִשְׁאַרְתָּ כָּאן

וְלֹא יָכֹלְתָּ קַחַת

(אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ שֶׁלְּךָ):

אֶת עַצְמְךָ,

אֲהוּבִי,

אֶת לִבְּךָ הַפּוֹעֵם

בְּחָזִי.

…לָכֵן אֲנִי שְׁקֵטָה.

וּבְעֶצֶם לֹא אִכְפַּת לִי כָּל כָּךְ

שֶׁהוֹצֵאתָ מִכָּאן, כִּמְעַט בְּהֵחָבֵא,

אֶת מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ –

כִּי כָּל שֶׁהוּא שֶׁ לִּ י

וְכָל הַשַּׁיָּךְ לִ י

הֲלֹא הוּא כָּאן כְּמוֹ מֵאָז,

בְּתוֹךְ חֶדְרִי,

בְּתוֹךְ חָזִי –

וְאַף אַתָּה הֲלֹא תָּשׁוּב, אֲהוּבִי,

גָּלוּי לְעֵין כֹּל,

לִמְצוֹא מַה שֶּׁהִשְׁאַרְתָּ

כָּאן.

1958

---

שֶׁקֶט

מאת

אהרן אמיר

…הַכֹּל שָׁתְקוּ.

אֲטוּמָה וּזְגוּגִית הָיְתָה הַדְּמָמָה

שֶׁבָּלְעָה אֶת הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהַבּוּשָׁה.

בְּאֶגְרוֹפָה קָלְטָה כָּל זְעָקָה

לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַגָּרוֹן.

…הָרְצָפוֹת, הַמִּדְרָכוֹת וְהַכְּבִיש הָיוּ אַךְ צֶמֶר־גֶּפֶן

וּצְעָדֵינוּ נִסְפְּגוּ בִּרְפִידָה רַכָּה שֶׁל מֹךְ.

רוֹאֵי־פָּנֵינוּ אַךְ הִשְׁפִּילוּ עֵינֵיהֶם לְבַל יִרְאוּ

וּשְׁאֵלוּנוּ בְּלֹא קוֹל

אִם לֹא מוּטָב שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ.

…כְּשֶׁנָּעַצְתִּי צִפָּרְנַי בְּעִסַּת צַוָּארֵךְ

הָיָה לוֹעֵךְ דָּמוּם כְּמוֹ לוּ מִלְּאוּהוּ קֶמַח

וְרַק חִצֵּי עֵינַיִךְ הַקָּמוֹת, מְשׁוּחִים אַהֲבָה וָצַעַר,

נֶחְבְּטוּ אָז אֶל לוּחַ־חָזִי.

נֶחְבְּטוּ אֵין־אוֹנִים וְנָפְלוּ.

…בְּשֶׁקֶט עָנְבוּ אֶת הַחֶבֶל לְגַרְגְּרוֹתַי

וַאֲנִי אַף עָזַרְתִּי לָהֶם, מְנֻמָּס וְנָבוֹן,

וּשְׂפָתַיִם הִדַּקְתִּי לַחֲנֹק אֶת חִרְחוּר־חֶדְלוֹנִי.

וְאֶת נִשְׁמָתִי הֲשִׁיבוֹתִי דּוּמָם

לִמְקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מְקוֹמָהּ.

1958

---

מַחֲשָׁבוֹת רֶצַח

מאת

אהרן אמיר

אִם מֵחֶמְדַּת־בִּצְעוֹ יָקוּם כִּילַי לִרְצֹחַ

אוֹ אִם גֵּאֶה יִשְׁלֹף פִּגְיוֹן לָרֶשֶׁת כֶּתֶר –

אוֹ אִם עָנִי יָקוּם עַל שְׂנוּא־נַפְשׁוֹ

עוֹשְׁקוֹ הַמְעַנֵּהוּ

מַסִּיג אַבְנֵי־שָׂדֵהוּ

לַהֲמִיתוֹ בְּמַר־יֵאוּשׁ וַחֲמַת־רוּחַ –

הֵן בּוּז נָבוּז לָהֶם

בְּשַׁעַר־הַמִּשְׁפָּט נִדְרֹשׁ אֶת אָבְדָנָם

וְנִסְקְלֵם סָקֹל בְּשַׁעַר־הָאַשְׁפּוֹת

כִּי תּוֹעֵבַת־נַפְשֵׁנוּ יֵחָשְׁבוּ:

אַךְ אִם קִנְאָה הֵעִירָה אִישׁ אוֹהֵב לִרְצֹחַ

אִם בַּיָּתֵד יִמְחַץ רַקַּת אִשָּׁה

אוֹ אִם בַּסַּיִף בִּתְּקָהּ בַּתֵּק –

אֶת שְׁכוּבַת עַרְשׂוֹ, מַשְׁבֶּרֶת רַעֲבוֹ,

מַזְכֶּרֶת אֲבִיבוֹ,

עַצֶּבֶת לְבָבוֹ –

אִם כַּלָּתוֹ הִכְרִית מֵאֶרֶץ־הַחַיִּים

אִם חֲלוֹמוֹ עָרַף וְאֶת אָשְׁרוֹ רוֹצֵץ

וּבְמַלְאָכוֹ יֹאחַז אֶל סֶלַע לְנַפֵּץ –

בַּל יִמָּצֵא אֶחָד בָּכֶם אֲשֶׁר יִבְזֵהוּ

אֲשֶׁר יֵצֵא בּוֹ אֶבֶן לְיַדּוֹת

כִּי אֶת עֲצַת רַבִּים הוּא הִתְחַזֵּק וַיַּעַשׂ

וְאֶת עֲוֹן כֻּלָּנוּ הוּא יִשָּׂא:

1954

---

צְחוֹק

מאת

אהרן אמיר

לִצְחֹק, לִצְחֹק

לֹא לָשִׂים לֵב

לַעֲמֹד כָּכָה לְבַד

נִשְׁעָן אֶל מַשְׁקוֹף הַחַלּוֹן

לַעֲמֹד לְבַד וּלְהַבִּיט וְלִצְחֹק

מוּל הָרְחוֹב הַהוֹמֶה

מוּל קוֹלֵי הָעַרְמוֹנִים

מוּל רוֹכְלֵי הַפֵּרוֹת וְרוֹכְלֵי הַסִּדְקִית

מוּל הָעֵצִים הַמְלַבְלְבִים

מוּל הָרַכָּבוֹת הָעוֹבְרוֹת מַהֵר־מַהֵר

מוּל הָאֲרֻבּוֹת הַמַּהְבִּילוֹת מְלוֹא הָאֹפֶק

מוּל הָאֵפֶר הָרַךְ וְהַנּוֹטֵף שֶׁל שְׁמֵי־הָאַקְוָרֶל

מוּל הַשְּׁנַיִם הַלְּחוּצִים אֶל הָעַמּוּד שֶׁבַּפִּנָּה וּמִתְנַשְּׁקִים

וּמוּל הַשְּׁנַיִם בַּפִּנָּה מִנֶּגֶד

שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד מַה לְּהַגִּיד זֶה לָזוֹ

וְכֵן גַּם מוּל בָּבוּאָתִי הַנִּשְׁקָפָה אֵלַי מִן הַחַלּוֹן

לֹא לָשִׂים לֵב

לִצְחֹק, לִצְחֹק

לִצְחֹק בְּפֶה מָלֵא

לִצְחֹק לְכָל אֲשֶׁר הָיָה וְאֵינוֹ עוֹד

לִצְחֹק לְכָל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ וְהוּא חָשׁוּב כָּאַיִן

לִצְחֹק לְכָל חַיֵּינוּ שֶׁכָּלוּ בֶּעָשָׁן, כֶּעָשָׁן

לִשְׁבוּעוֹת־הָאֱמוּנִים וּלְנִדְרֵי־הַשִּׁכְחָה כְּאֶחָד

לַנְּסָכִים אֲשֶׁר הִסַּכְנוּ

וְלֶעָמָל אֲשֶׁר עָמַלְנוּ

וּלְכָל הָאַהֲבָה אֲשֶׁר נָתַנּוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ בָּהּ

עַד הֱיוֹת כָּל סְבִיבֵנוּ מַהְפֵּכַת־אֱלֹהִים

לִצְחֹק, לִצְחֹק

עַד שֶׁיֵּרֵד הַלַּיְלָה וְיֶחְשַׁךְ עָלַי סְבִיבִי

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹד שׁוּם דָּבָר מִבַּעַד לַזְּכוּכִית

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹד אֶת בָּבוּאָתִי בַּשִּׁמְשָׁה

וְאֶפֹּל עַל עַרְשִׂי מְפַרְפֵּר וְקוֹדֵחַ

מֵרָב הַצְּחוֹק

1958

---

מַה זֶּה חָשׁוּב

מאת

אהרן אמיר

מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹ לֹא

מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ כּוֹאֲבִים אוֹ לֹא

מַה זֶּה חָשׁוּב, אִם

אֲנַחְנוּ מוֹשְׁכִים

זֶה אֶת זוֹ

אוֹ נוֹשְׁכִים

זֶה אֶת זוֹ

אִם אֲנַחְנוֹ חוֹבְקִים

אוֹ יוֹרְקִים

מַה זֶּה חָשׁוּב —

אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

1964

---

חִידוֹת

מאת

אהרן אמיר

כַּמָּה מוּזָר:

עַתָּה הִנֵּה הָיָה לִבֵּךְ עִמִּי

וּבַל עִמָּךְ —

וְאֶל מוּל זֶה הָרֶגַע הַסּוֹרֵר

נָפוֹג לִבִּי —

וּפֶתַע:

כָּל הַחַיִּים אֲשֶׁר עֲשִׂינוּ יַחַד

עוֹר אֶל עוֹר וְעֶצֶם אֶל עַצְמוֹ —

כָּל שְׁנוֹת הָאוֹר

וִימוֹת הַחֹם

וּשְׁעוֹת הַמֹּר

הַנְּשִׁימוֹת הַמֻתָּכוֹת יַחְדָּו

הַגּוּפִים אֲשֶׁר הָיוּ כַּגֶּפֶן הָאַחַת

הַדָּם־אֲשֶׁר־הָיָה־בָּשָׂר־שֶׁהוּא־הַנֶּפֶשׁ

בְּאַחַת הָיוּ

כְּלֹא־הָיוּ —

הַעוֹד יֵשׁ עִמָּךְ חִידוֹת

לְנַסּוֹתָן בִּי

לְנַסּוֹתֵנִי בָּן?

1967

---

עִזָּבוֹן בַּחַיִּים

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי מְצַוֶּה לָךְ בָּזֶה

אֶת הַבַּיִת הַזֶּה

וְאֶת הַכִּירָה

וְאֶת הַמְּקֵרָה

וְאֶת הַמְּגֵרָה —

וְגַם אֶת כָּל כִּתְבֵי־הַיָּד

הַחֲתוּמִים בַּכַּד

לְנַחֲלָה לָעַד.

הִנְּנִי וְצִוִּיתִי לָךְ בָּזֶה

אֶת הַכֹּל —

אֶת כָּל אֲשֶׁר לִי בַּחַיִּים —

וְהָלַכְתִּי לָתוּר, הוֹזֶה

וְאֵין־עֹל,

אַחַר כָּל הַחַיִּים

אֲשֶׁר בִּי.

1964

---

סְתָיו לְחוֹף כִּנֶרֶת

מאת

אהרן אמיר

לְבַדִּי אֲנִי שׁוֹכֵב לִי

בַּדֶּשֶׁא הַנִּקְשֶׁה בִּקְמִילָתוֹ —

אַשְׁכְּלוֹת הַתְּמָרִים מִתְכַּרְבְּלִים בְּשַׂקֵּיהֶם

הַקְּלֵמַנְטִינוֹת מוֹרִיקוֹת בְסֵתֶר עַלְוָתָן

הַשִּׁטִּים עוֹדָן פּוֹרְחוֹת

הָאֹרֶן הַמִּתְנַשֵּׂא רוֹחֵשׁ זַרְזִירִים

וּפוֹנְצְיַאנָה חֲסוֹנָה פּוֹרֶשֶׂת זְרוֹעוֹתֶיהָ —

רַק שֶׁהַיַּמָּה נִדְלַחַת

וְצֵל גּוֹהֵר עַל הַגּוֹלָן

וְהַבּוּגְנֶוִילְיָה

מַשִּׁירָה אֶת חַכְלִילֶיהָ —

רֹאשִׁי נִמְלָא צִפְצוּפֵי צִפֳּרִים

הַדּוּכִיפַת חוֹלֶפֶת מֵעָלַי

תַּכְלִיתִית וּמִתְנַכֶּרֶת —

אֶצְבְּעוֹתַי צוֹבְטוֹת בִּבְשַׂר הָהָר

מְמוֹלְלוֹת קִרְעֵי עָנָן

בִּשְׁמֵי־עָכוֹר —

לְבַדִּי אֲנִי שׁוֹכֵב לִי

בַּדְּשָׁאִים הַקְּמֵלִים לְבַדָּם

אֶחָד לְאֶחָד

וּמְחַכֶּה לְיָפָתִּי

שֶׁתָּבוֹא לְשַׁבָּת —

לַדּוּכִיפַת

שֶׁתֵּרֵד עַל יָדִי לָשֶׁבֶת

וְתִהְיֶה לִי צִפּוֹר־חֵיקִי

תִּצְבֹּט אֶת בְּשָׂרִי הַמַּאֲפִיר

וְתִקְרַע מְלִילוֹת סְתָוִי —

---

בוא אני אגיד לך

מאת

אהרן אמיר

בוא אני אגיד לך

מאת

אהרן אמיר

---

טֶכְנִיקָה

מאת

אהרן אמיר

אַתָּה אֵינְךָ קוֹבֵעַ לְךָ עִתִּים לְשִׁירָה

וְאֵין לְךָ מַה שֶּׁקָּרוּי בְּשֵׁרוּת־הַשִּׁדּוּר

בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה־מְרֻמֶּזֶת (מֶלְקָחַיִם וְרָאשֵׁי־בְּהוֹנוֹת)

“רֶגַע שֶׁל שִׁיר”.

אַתָּה פָּשׁוּט נִמְצָא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן —

שֻׁלְחָן גָּדוֹל, שֻׁלְחָן קָטָן (מַה־זֶּה־חָשׁוּב)

וְשָׂם עָלָיו גִּלְיוֹן נְיָר

וְשׁוֹלֵף אֶת עֶטְךָ הַכַּדּוּרִי, הַמְנַוֵּן כָּל־כָּךְ

אֶת כְּתַב־יָדְךָ הָאִישִׁי, וּמַתְחִיל

וּמַתְחִיל לְהָשִׁיט אֶת הַחֹד הַמַּשְׁחִיר

עַל חֶלְקַת הַנְּיָר הַלָּבָן (אוֹ הַצָּהֹב, אוֹ הַשָּׁחוֹר)

וּמַטִּיל עָלָיו אוֹתִיּוֹת

הַהוֹיוֹת לְמִלִּים

הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת

הַמִּסְתַּכְּמוֹת בְּשִׁיר.

וּכְשֶׁכָּל זֶה נִגְמָר, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְמַר

וּכְלֹא־מַאֲמִין אַתָּה נִבָּט אֶל דַּף־הַנְּיָר

וּלְתִמְהוֹנְךָ אַתָּה נוֹכָח לִרְאוֹת

שֶׁהַתּוֹצָאָה הִיא בְּדִיּוּק מַה שֶּׁרָצִיתָ

לְהַבִּיעַ לְבַטֵּא לוֹמַר לִשְׁפֹּךְ —

אוֹ מַה שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּחַגְוֵי הַחֹמֶר הָאָפֹר

אוֹ בְּסֵתֶר הָעוֹרְקִים,

רָצָה לִשְׁפֹּךְ, לוֹמַר לִפְלֹט הַחוּצָה

בָּרֶגַע שֶׁהֵחֵל הָעֵט הַכַּדּוּרִי

לְהַדֵּס עַל־גַּבֵּי הַנְּיָר

לְדַרְדֵּר אֱגוֹזֵי־אוֹתִיּוֹת

שֶׁהִצְטָרְפוּ לְמִלִּים

שֶׁהִתְחָרְזוּ לְשׁוּרוֹת

וְהָיוּ לְשִׁיר.

וּכְמִשְׁתָאֶה אַתָּה רוֹאֶה, כְּמוֹ בִּרְאִי, אוֹ

כְּמוֹ בְּמַבְחֵנָה, אֶת עֶצֶם־עַצְמְךָ,

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה,

שֶׁל יוֹם אוֹ לַיְלָה,

אֶת הַלְּשַׁד אֲשֶׁר, כְּכָל הַמִּסְתַּבֵּר,

הָיָה מְפַכֶּה בְּעַצְמוֹתֶיךָ,

אֶת חוֹתַם הִסְתַּכְּלוּתְךָ לְגֵו וּלְבָר,

אֶת הָאַוָּה וְהַכְּאֵב

אֶת הָרַעַד וְהַסּוֹד

אֶת הָרָעָב וְהַיֻּמְרָה

אֶת הַחָכְמָה וְהַסִּכְלוּת

אֲשֶׁר הִנֵּה־זֶה בָּאוּ וְהֻבָּעוּ

בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד חָטוּף, לֹא־מְכֻוָּן, מוּסַח־מִדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁל כִּבּוּשׁ סָבִיל, גְּלוּי־עֵינַיִם

וְהִתְמַסְּרוּת פְּעִילָה, עֲצוּמַת־עַיִן.

וּלְפֶתַע מִתְבָּרֵר לְךָ (תָּמִיד לְפֶתַע)

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

מִלֵּא אוֹתְךָ כְּדֵי לְרוֹקֶנְךָ —

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

קָבַע לְךָ

מוֹעֵד עִם מִישֶׁהוּ

בְּתוֹכְךָ.

1966

---

בַּעֲצַלְתַּיִם, שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה

מאת

אהרן אמיר

יוֹשֵׁב־לוֹ קַיְטָן בְּבֵית־הַבְרָאָה שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה, כִּמְעַט לְבַדּוֹ,

מוּל כְּבִירֵי הָרַקָּפוֹת־בַּהָמוֹנָן־וּבְעוֹנָתָן — וּבַדֶּשֶׁא, פְּרָגִים

מְבַצְבְּצִים בִּשְׁחוֹר־לִבָּם, אַף הֵם בְּעוֹנָתָם, עִתִּים יִשָּׁמַע קוֹל הַתּוֹר,

וְיֵשׁ וּסְקַיְהוֹק מְתַמְרֵן יַחֲלֹף בִּתְכוֹל־רָקִיעַ צַח עַד־לִצְוָחָה.

מַה־יָּפָה הָעוֹנָה שֶׁמִּחוּץ לָעוֹנָה.

אַחַר הָאֲרוּחָה יְטַיֵּל הָאוֹרֵחַ בֵּין עֵצִים גִּבְהֵי־צַמֶּרֶת שֶׁבַּגַּן,

אוֹ יָפוּשׁ עַל כִּסֵּא־הַמַּרְגּוֹעַ, בַּשֶּׁמֶשׁ הָחָרְפִּית. הִנֵּה זַרְזִיר

מְחַבֵּט כְּנָפַיִם. הַקַּיְטָן־הַחוֹרֵג נִנְעָר. מִשּׁוּם־מָה הוּא חָשׁ עַצְמוֹ

כַּאֲגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק, מִתּוֹךְ פִּזּוּר יָרִים אֶת הַמִּלּוֹן הֶעָב אֲשֶׁר

נִקְלַע לְכָאן אֵי־כָּךְ. אָכֵן מָה־רַבּוֹת הַמִּלִּים שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

מַמָּשׁ אֵין לְשַׁעֵר. הֲרֵי לְךָ “מָשָׁר”, אוֹ “מֶשֶׁר” תֶּלֶם בְּקַו יָשָׁר הוּא זֶה,

אוֹמֵר הַמִּלּוֹן. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, “קוּמִי”, שְׂעַר הָרֹאשׁ. וְ “קוּמִי שָׂפָה”, שְׂעַר הַשָּׂפָם.

מִן הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית, כַּמּוּבָן. וְ“דָגוּי” הוּא מִי שֶׁהִתְרַבָּה כִּדְגֵי־הַיָּם.

“רִבְצָל” מָצִינוּ, הוּא מִזְוָדָה קְטַנָּה לְנוֹסְעִים לָשִׂים בָּהּ צֵידָה

לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ.

גַּם מִלִּים צְרִיכוֹת לְמַזָּל. טוֹב לְמִלָּה שֶׁתִּהְיֶה כִּמְעַט לְבַדָּהּ וְחַד־פְּעָמִית,

אֲבָל בַּתְּנַ“ךְ. כְּנֶגֶד זֹאת, מַה יַּעֲשֶׂה הַקַּיְטָן שֶׁאֵינוֹ בַּתְּנַ”ךְ וְאֵינֶנּוּ חַד־פְּעָמִי

וְהַמָּקוֹם אֵלָיו בָּא הוּא מִחוּץ לָאָפְנָה וְהַזְּמַן הוּא שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה

וְהַשָּׁעָה כְּלָל אֵינָהּ שְׁעָתוֹ…יַתְקִין עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ. וְעַד אָז, יִשְׁכַּב־לוֹ.

בַּעֲצַלְתַּיִם. כַּאַגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק.

זכרון־יעקב, פברואר 1971

---

תְּמוּנוֹת מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ

מאת

אהרן אמיר

א

מַהֵר, דּוֹקְטוֹר, צָרִיךְ לַעֲזֹר בְּמִסְפָּר 7.

כְּבָר שָׁעָה וָחֵצִי מְנַסִּים לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הָעֻבָּר.

ב

עִם שׁוּלוּ אֲנִי נִכְנָס לַחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפַּר 7.

שׁוּלוּ זֶה: מַפְּלֵי־בָּשָׂר גַּמְלוֹנִיִּים, מֵצַח גִּבֵּחַ

מִתְנוֹצֵץ בִּרְסִיסֵי־זֵעָה. מַזְכִּיר אֵיזֶה פִּיל אַתְלֵטִי,

כָּבֵד־זָרִיז, סַבְלָנִי, אַךְ גַּם כּוֹמֵס

תַּעֲצוּמוֹת חָרוֹן בָּלוּם בְּחֶדֶק נוֹשֵׁף־קוֹלְטָנִי.

נִמְרָץ הוּא פּוֹסֵעַ, בַּחֲלוּק יָרֹק דְּהוּי־כִּבוּסִים

וְכֻמְתָּה תּוֹאֶמֶת לְפַּדַּחְתוֹ. בְּסֵבֶר עַסְקָנִי תַּכְלִיתִי, אִם גַּם לֹא

שֶׁל מִי אֲשֶׁר יָגֵס בִּכְמוֹ אֵלֶּה אֶת לִבּוֹ. הוֹ, לֹא. וַאֲנִי

אַחֲרָיו, מַדַּי כְּמַדָּיו, מִתְחַזֶה כְּאִישׁ־סֶגֶל, מִסְתַּנֵּן

נָכְרִי וְסַקְרָן בִּמְחוֹזוֹת הַכְּאֵב שֶׁל עִסּוֹת־אָדָם מְחֻטָּאוֹת,

מֻרְדָּמוֹת, שׁוֹתְתוֹת, בִּמְחוֹזוֹת הָאַלִּימוּת הָרְפוּאִית

הַמּוֹשִׁיעָה, הַמְלֻמָּדָה.

ג

גַּבְשׁוּשֵׁי־אֲבָרִים בּוֹצְצִים מִן הַפֹּת הַפְּעוּרָה…

מְשׁוֹךְ, שׁוּלוּ! מְשׁוֹךְ בַּגֶּזֶר! הוֹצֵא אוֹתוֹ חַיִּים!

הוֹצִיאֵהוּ לְחַיִּים…הָיְתָה לוֹ הַפְסָקַת־נְשִׁימָה שֶׁל כַּמָּה

שְׁנִיּוֹת. לָתֵת לוֹ הַנְשָׁמָה, עִסּוּי חָזֶה!…הַיּוֹלֶדֶת,

צְהַבְהַבָּה וְחִוֶּרֶת, אֵינָה יוֹדַעַת כְּאֵב. אֵינָה יוֹדַעַת

מְאוּמָה. מְחַיֶּכֶת מֵעָמְקָיו שֶׁל אַגַּן־יְרֵכַיִם מֻרְדָּם

וְקָהוּי…הַחַיִּים הִנֵּה זֶה יָצְאוּ מִמֶּנָּה, אַךְ נוֹתְרוּ

בָּהּ עוֹד חַיִּים. גַּם שֶׁלָּהּ קְרוּיִים חַיִּים, לֹא כֵן?…

חִיּוּךְ מְרוֹקָן. מְרוֹקָן עַד תֹּם. רָפוּי מִכָּל רָפוּי.

אַךְ גַּם שָׁפוּי. יֶס, סֵיר!…מְחַיֶּכֶת בְּאשֶׁר־שְׂרִידָה רִאשׁוֹנִי,

בַּהֲמִי, חַיָּתִי. מֵעֹמֶק פֻּרְקָן מְעֻרְטָל, חַוָּתִי.

לֹא שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת מְחַיְּכוֹת בָּהּ. לֹא פֶּה פָּצוּי.

עֶרְוָתָה הַפְּשׂוּקָה מְחַיֶּכֶת. “תּוֹדָה רַבָּה, דּוֹקְטוֹר”,

הִיא לוֹאֶטֶת כְּמוֹ מִבֵּית־סְתָרֶיהָ הָאָפֵל, אֲשֶׁר עַתָּה־זֶה

גָּח עוֹלָם חָדָשׁ מִמֶּנּוּ…“אוֹ. קֵיי., גֶ’נִי”, מַפְטִיר

שׁוּלוּ, “אַתְּ בְּסֵדֶר עַכְשָׁו. אַתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּסֵדֶר”.

ד

לַחְלוּחִית־הַכָּרָה מַפְצִיעָה בִּזְגוּגִיּוֹת־עֵינֶיהָ שֶׁל גֶ’נִי.

בְּסָמוּךְ בּוֹקְעִים צְוִיצֵי־בְּכוֹרָה מֵאוֹתוֹ מֶטֵאוֹרִיט שֶׁל בָּשָׂר

וַעֲצַבִּים. “בּוֹא אַרְאֶה לְךָ מַשֶׁהוּ אַחֵר”, זוֹרֵק אֵלַי שׁוּלוּ,

וְאָנוּ יוֹצְאִים מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפָּר 7 בְּבֵית הַחוֹלִים הַגָּדוֹל.

בְּווֹשִׁינְגְטוֹן, דִּי.סִי., ארה"ב, אֲמֶרִיקָה, עוֹלָם, תֵּבֵל.

23.1.73

---

סֶפְּטֶמְבֶּר 1940

מאת

אהרן אמיר

הָיָה יוֹם שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים

וַאֲנִי אָז בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ,

בַּחֹם הַמְיֻזָּע וְהַמַּהְבִּיל,

שָׁמַעְנוּ זִמְזוּם חָשׁוּד וְזָר מִמַּעַל.

עָמַדְתִּי בַּמִּרְפֶּסֶת וְרָאִיתִי

מִפְּאַת צְפוֹן־מַעֲרָב

חֲמִשָּׁה יַתּוּשִׁים עָפִים גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם

וּכְהֶרֶף־עַיִן אָז יָדַעְתִּי —

זֶהוּ זֶה.

כִּמְסֻמָּר בָהֶם הִבַּטְתִּי

בִּתְחוּשָׁה מַפְתִּיעָה שֶׁל בַּגְרוּת

כְּמוֹ יָחִיד וְחָשׂוּף אֶל מוּל הַסַּכָּנָה —

עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַמָּוֶת

מַתְחִילִים לִנְשֹׁר מֵהֶם.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ צְפִירוֹת־הָאַזְעָקָה לִפְעוֹל

וְכָל בְּנֵי־בֵּיתִי עִם כָּל דָּרֵי הַבַּיִת

בִּשְׁתִיקָה סוֹאֶנֶת שָׁטְפוּ־יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת

לַכְּנִיסָה הַחֲסוּמָה בְּקִיר־מָגֵן שֶׁל לְבֵנִים.

אֲנִי, מִשּׁוּם־מָה, בִּצְעָדִים מְדוּדִים

בְּהִלּוּך מְרֻסָּן

בּוֹטֵחַ, מִשּׁוּם־מָה, שֶׁלִּי לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע

נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַי בְּבוּז גֵּאֶה —

יוֹדֵעַ, כִּבְיָכוֹל, כִּי בְּרִית כֹּרְתָה לִי עִם

הָאִיטַלְקִים

הַמַּפְצִיצִים

אֶת תֵּל־אָבִיב

שֶׁכְּמוֹהֶם כָּמוֹנִי

נֶחְתְּכוּ לִי

חַיִּים שֶׁל סַכָּנָה.

[הָעִנְיָן עַצְמוֹ נִגְמַר קַל־מְהֵרָה.

בְּנֵי הָעִיר הַהֲלוּמָה

יָצְאוּ בְּסַנְדָלִים וּבְגוּפִיּוֹת

לְפַנּוֹת הַהֲרִיסוֹת

לִלְקוֹט הָאֲבָרִים הָרְטוּשִׁים מִן הַמַּפֹּלֶת

לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחֻרְבָּן

וּסְתָם לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּכוּנָה הָעַסְקָנִית, הָאֲבֵלָה.]

בָּעֶרֶב,

מְאֻחָר בָּעֶרֶב,

יָשַׁבְנוּ עַל סַפְסָל

בְּגַן־הֲדַסָּה,

אֲנִי וְנַעֲרָתִי הַשְּׁחַרְחֹרֶת,

כְּמִשְׁפָּטֵנוּ תְּמוֹל

וְגַם שִׁלְשֹׁם.

בַּחשֶׁךְ הַשָּׁטוּף אוֹר יָרֵחַ מָלֵא וּמְסַמֵּא,

מְדֻקָּר צְוָחוֹת שֶׁל תַּנִּים

וּמְרֻסָּס לְחִישׁוֹת שֶׁל זוּגוֹת אֲחֵרִים

וְנִרְמָס בְּטַלְפֵיהֶם,

יָשַׁבְנוּ מְעַשְּׁנִים סִיגָרִיּוֹת,

מַעֲלִים עָשָׁן כְּמֻמְחִים,

בֵּין נְשִׁיקוֹת מְלוּחוֹת, מִתְיַמְּרוֹת לָדַעַת,

מַחֲלִיפִים אוּלַי כַּמָּה הֶעָרוֹת שֶׁל אָדִישׁוּת לְמוּדָה

וְחוֹשְׁבִים, אוּלַי, לִרְגָעִים מֶה הָיִינוּ אוֹמְרִים

וְאֵיךְ הָיִינוּ נוֹהֲגִים

אִילוּ הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים בַּסְּרָטִים

אוֹ כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים —

וְחָשִׁים בְּתוֹךְ כָּךְ כִּי אָכֵן,

תַּגִּידוּ מַה שֶּׁתַּגִּידוּ,

יֵשׁ נֹפֶךְ שֶׁל עַזּוּת חֲצוּפָה וְרוֹמַנְטִית

בְּעֶצֶם גִּפּוּפֵינוּ אֵלֶּה

בַּלַּיְלָה הַגּוֹהֵר עַל הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר בָּעִיר,

בָּעִיר אֲשֶׁר כָּבְשָׁה אֶת אֶנְקָתָהּ

לָלֹק אֶת הַמַּכָּה אֲשֶׁר הֻכָּתָה.

חֲצוֹת. חֲצוֹת וָחֵצִי.

הַיָּרֵחַ עוֹדוֹ סָרוּחַ מְעֻרְטָל

מֵצִיף בְּלֹבֶן־זִרְמָתוֹ

אֶת הָעִיר הָעֲקוּדָה, הָאֲנוּסָה

הָרוֹטְטָה אֶל רוּחַ־לַיִל,

הַמָּאֳפֶלֶת עַל־פִּי צַו־הַמִּלְחָמָה.

וַאֲנִי הַנַּעַר,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה,

טַל בְּרֹאשִׁי

חֲטָטִים בְּמִצְחִי

וְתַעַר טֶרֶם יַעֲלֶה עַל לֶחְיִי,

צוֹעֵד־רוֹהֵט הַבַּיְתָה לְבַדִּי

עַל־פְּנֵי הַפַּקָּחִים שֶׁל הַמִּשְׁמָר הָאֶזְרָחִי,

עַל־פְּנֵי הָאַמְבּוּלַנְסִים וְהַטֶּנְדֶּרִים,

וְשׁוֹרֵק לִי מַרְסֶיֵּז מוּבָס־גֵּאֶה —

נַעַר סָמוּר וְרָזֶה

תַּחַת שְׁמֵי־חָלָב

צוֹעֵד בְּצַד צִלּוֹ,

נַעַר רָהוּי וְהוֹזֶה

כָּל שִׁרְיוֹנוֹ עָלָיו

וְכָל חִידוֹתָיו מוּלוֹ.

יולי 1973

---

זִכְרֵי כְּתוּבִים בְּעִיר זָרָה

מאת

אהרן אמיר

1

לְבַדִּי

יוֹשֵׁב בַּפֻּנְדָּק

עַל אֵם־הַדְּרָכִים

עַל כּוֹס־קַרְלְסְבֶּרְג

מוּלִי אֲדָמָה וַאֲבָנִים

וְיָרֹק כֹּה יָרֹק

כִּמְלֹא הָעַיִן

וְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ מָתוֹק לָעֵינַיִם

רַמְבּוֹ, רַמְבּוֹ! —

“אֵין בִּי חִבָּה כִּי אִם לַאֲדָמָה וְלַאֲבָנִים”.

2

רָחוֹק? מָה רָחוֹק?

עוֹף־הָאֲלוּמִינְיוּם יַגְמִיאֵנוּ הַמֶּרְחָק

בְּאַרְבַּע־וָחֵצִי שְׁעוֹת טִיסָה.

קָרוֹב? מַה קָּרוֹב?

מֵאָה־וְאַחַת שְׁנוֹת־אוֹר מַפְרִידוֹת בֵּינֵינוּ

וּמוֹעֵד־מוֹעֲדִים־וָחֵצִי שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה.

וּבְתוֹךְ כָּךְ, גֵּאוֹרְג סֶפֶרִיס:

"אָנוּ שֶׁיָּצָאנוּ לַעֲלִיַּת־רֶגֶל זוֹ

הִבַּטְנוּ בַּפְּסִילִים הַנְּתוּצִים

שָׁכַחְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְאָמַרְנוּ שֶׁהַחַיִּים

אֵינָם אוֹבְדִים כֹּה בְּנָקֵל

שֶׁהַמָּוֶת יֵשׁ לוֹ שְׁבִילִים לֹא־נֶחְקָרוּ

וְצֶדֶק מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ.

שֶׁבְּעוֹד אָנוּ גּוֹוְעִים, זְקוּפִים עַל רַגְלֵינוּ,

הוֹפְכִים הֱיוֹת אַחִים־בָּאֶבֶן,

מְאֻחָדִים בְּקַשְׁיוּת וּבְחֻלְשָׁה,

הַמֵּתִים הַקַּדְמוֹנִים נִמְלְטוּ מִן הָעִגּוּל וְקָמוּ שׁוּב

וְהָיוּ מְחַיְּכִים בִּשְׁתִיקָה מוּזָרָה".

וּכְמוֹ סֶפֶרִיס, גַּם אֲנִי הַקָּטָן מַעְדִּיף

“נֵטֶף־דָּם עַל כּוֹס שֶׁל דְּיוֹ”.

3

פַנְטִי סֶרִיקוֹסְקִי אִישׁ פִינִי הוּא (מְשׁוֹרֵר),

לֹא כָּמוֹנִי,

אַךְ כָּמוֹנִי הוּא לְגִיל (כִּמְעַט).

וְהוּא אוֹמֵר:

"הַחַיִּים נִתְּנוּ לָאָדָם

כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹל

בְּאֵיזֶה מַצָּב

רוֹצֶה הוּא לָמוּת:

שָׁמַיִם אֲפֹרִים צָפִים־חוֹלְפִים

אֶפְרֵי־כּוֹכָב תְּלוּיִים מִמַּעַל

וְהֶעָפָר

בָּא אֶל תּוֹךְ פִּיךָ

כְּמוֹ לֶחֶם".

וַאֲנִי, כָּמוֹהוּ, לֹא כָּמוֹהוּ,

עוֹנֶה אַחֲרָיו

אָמֵן.

4

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹנוֹת הַמְוֻלָּנִים?

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי קִירוֹת הָאֶבֶן הַסּוּדִים שַׁמֶּנֶת?

מַה מִסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַשֶּׁקֶט וְהַנֹּעַם?

אֲנִי בּוֹלֵשׁ

אֲנִי מְרַגֵּל

שָׁלוּחַ לִמְשִׂימָה

בְּשֵׁם עַצְמִי בִּלְבַד

מִמְּחוֹזוֹת הָרֹגֶז וְהַשֶּׁלַח

נוֹשֵׂא אֶת הָאֶשְׁכּוֹל

בַּמּוֹט

לְבַדִּי

לוּ אַךְ אֶקַּח עִמִּי מַלְקוֹחַ

חַלּוֹן אֶחָד מְוֻלָּן

קִיר־אֶבֶן אֶחָד סוּד־לָבָן,

יָשָׁן, אַךְ לֹא יָשָׁן מִדַּי,

עִם כְּזַיִת שֶׁקֶט יְרַקְרַק

וְנָכְרִי

בריסל, אוגוסט 1974

---

חֲגִיגָה

מאת

אהרן אמיר

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵעָלַי

עוֹשֶׂה לִי חֲגִיגָה

הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה

הַשָּׁלֵו בְּחַשְׁמַלָּיו

מַפְרִיחַ לִי מִנְּשִׁיקוֹת־פִּיהוּ

הַנְּבִיחוֹת מֵעֲבָרִים —

מִצְהֲלוֹת יְדִידוּת

צִפּוֹר קְטַנָּה בַּגָּן

לוֹחֶשֶׁת לִי

כְּמִתְחַטֵּאת:

"אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה

אֲבָל —

זֶה

מְאֹד

לֹא

מוֹדֶרְנִי.

אַיֵּה נִכּוּר?

תִּמְהוֹן־לֵבָב?

לְפָחוֹת קַמְצוּץ

עֶרְכֵי־הֲרָחָה

לִרְפוּאָה?"

אֲנִי מַבִּיט

אֶל הַיָּרֵחַ

אֶל הָהָר

וְאֶל הַכְּלָבִים

הַמַּבִּיטִים

אוּלַי כָּמוֹנִי

אֶל הַיָּרֵחַ וְהָהָר

כֻּלָּנוּ מַבִּיטִים

זֶה אֶל זֶה

בַּהֲבָנָה סַלְחָנִית

בְּעִצּוּמָה שֶׁל זוֹ הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ

וְאָנוּ סוֹלְחִים לָהּ

לַצִּפּוֹר

הַקְּטַנָּה

עין כרם, אוקטובר 1975

---

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ

מאת

אהרן אמיר

מַה זֶּה שִׁיר, אַתָּה יוֹדֵעַ?

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה שֶׁזֶּה.

שִׁיר זֶה, קֹדֶם־כֹּל, דָּבָר כָּזֶה חֶסְכוֹנִי.

זֶה מִין דָּבָר שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים,

בַּזְּמַן וּבַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכִים אוֹתוֹ,

אָז זֶה יָכוֹל לַחְסוֹךְ הָמוֹן:

הֲמוֹן מִלִּים,

הֲמוֹן דְּגָלִים,

וְטִלְטוּלִים —

הֲמוֹן מַחְסָנִיּוֹת שֶׁל כַּדּוּרִים,

הֲמוֹן אַלּוֹת מְסֻמָּרוֹת,

וְגַם גְּדֵרוֹת מְחֻשְׁמָלוֹת,

וְסוֹלְלוֹת שֶׁל תּוֹתָחִים

אוֹ רַמְקוֹלִים.

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה זֶּה שִׁיר.

שִׁיר זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, דָּבָר שֶׁבָּא לַחְסוֹךְ.

זֶה מִין “בִּמְקוֹם” שֶׁאֵין כִּמְעַט כָּמוֹהוּ:

בִּמְקוֹם טִיסָה בַּחֲלָלִית אֶל הַיָּרֵחַ,

בִּמְקוֹם שָׁנִים שֶׁל חִטּוּטִים בְּתוֹךְ כּוּכִים מְעֻפָּשִׁים,

בִּמְקוֹם קִדּוּחַ בְּאֵרוֹת,

בִּמְקוֹם שִׁלּוּחַ תַּבְעֵרוֹת —

בִּמְקוֹם חִנְגַּת־רֵעִים,

בִּמְקוֹם מוֹשַׁב־לֵצִים,

בִּמְקוֹם מָחוֹל מַשְׁכִּיחַ בְּמַחֲנַק־עֲשַׁן־קֻבּוֹת —

בִּמְקוֹם חֲצַר־הַמַּטָּרָה,

בִּמְקוֹם עֲטֶרֶת־הַקּוֹצִים,

בִּמְקוֹם פַּךְ־שֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה,

בִּמְקוֹם שַׁרְבִיט וְכֵס־מַלְכוּת —

בִּמְקוֹם חֶמְדַת נָשִׁים וּפִילַגְשִׁים,

בִּמְקוֹם דִּבּוּק הַבְּשָׂרִים,

בִּמְקוֹם צָמָא, בִּמְקוֹם רִוְיוֹן —

בִּמְקוֹם צִירֵי־לֵדָה,

בִּמְקוֹם חֶבְלֵי־חֲלוֹם,

בִּמְקוֹם סִיּוּט־עִוְעִים —

בִּמְקוֹם כָּל חֹלִי וְכָל מוּם,

בִּמְקוֹם סַמֵּי־מַרְפֵּא, סַמֵּי־הִמּוּם —

בִּמְקוֹם חַיִּים,

בִּמְקוֹם מִיתָה.

— אִם זֶה חוֹסֵךְ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, אַתָּה אוֹמֵר,

אָז בִּשְׁבִיל מַה זֶּה טוֹב בִּכְלָל?

אוּלַי יֵשׁ מַשֶׁהוּ בְּמָה שֶׁאַתָּה מְבַרְבֵּר.

אוּלַי אַתָּה צוֹדֵק אֲפִלּוּ. נַנִּיחַ.

אֲבָל אִם כָּךְ,

אִם אַתָּה כָּזֶה חָכָם גָּדוֹל,

אָז בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ

אוֹתִי?

מאי 1976

---

איקונים

מאת

אהרן אמיר

איקונים

מאת

אהרן אמיר

---

עֵדוּת עַל מוֹתוֹ שֶׁל לֶנִין

מאת

אהרן אמיר

רָאִיתִי אֶת וְלָדִימִיר אִילִיץ' אוּלְיָנוֹב, הוּא לֶנִין שֶׁלָּנוּ,

וְהִנֵּה אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ, שְׂפָתָיו נָעוֹת וְקוֹלוֹ

אֵינוֹ נִשְׁמָע. פְּתָקִים מַגִּישִׁים לוֹ לְמִטָּתוֹ וַעֲלֵיהֶם

מוֹלִיכִים אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַצְּפוּדוֹת הַמַּחֲזִיקוֹת בָּעִפָּרוֹן

וּמִתְאַמְּצוֹת לִרְשֹׁם דְּבָרִים אַחֲרוֹנִים — הוֹרָאוֹת,

פְּקֻדּוֹת אוֹ עֵצוֹת לַקּוֹמִיסָרִים הָעֲמָמִיִּים שֶׁל ס.ס.ס.ר.,

מַצְבִּיאֵיהֶם שֶׁל כֹּחוֹת הַמָּחָר.

“וְלָדִימִיר אִילִיץ'!” אָמַרְתִּי. “אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?”

וְעֹוד קָרָאתִי לֵאמוֹר:

"הוֹי, רֶכֶב הַמַּהְפֵּכָה וּפָרָשֶׁיהָ,

מְמַגֵּר הָעָרִיצוּת וּמְרוֹצֵץ הָאִינְטֶרְוֶנְצְיָה,

אֵימַת הַבֻּרְגָּנוּת וְהַקַּפִּיטָלִיזְם,

מְשָׁרֵשׁ הַפֵיאוֹדָלִיזְם,

אַתָּה גּוֹאֵל הַפּוֹעֵל וּמוֹשִׁיעַ הָאִכָּר,

זוֹקֵף קוֹמָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָרוּסִי,

מְשַׁחְרֵר נִדְכְּאֵי הָאִימְפֶּרְיָה,

הוֹגֶה מַחֲשֶׁבֶת הַבְּנִיָּה הַסּוֹצְיָאלִיסְטִית!

אַלּוּף־נְעוּרֵינוּ,

אַבִּיר־מִלְחֲמוֹתֵינוּ

הַהוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ בַּקְּרָב,

אַתָּה, אַבָּא רְחִימַאי, כְּבָר מוּטָל,

מַשְׁמַע, כְּאֵבֶר מְדֻלְדָּל,

וְאֵינְךָ מְסֻגָּל

עוֹד לִפְגֹּעַ בִּזְבוּב עַל הַקִּיר!?"

בִּנְקֻדָּה זוֹ הִרְעִימָה בַּחוּץ תִּזְמֹרֶת כְּלֵי־נְשִׁיפָה

בִּצְלִילֵי הַפְּתִיחָה שֶׁל הָ“אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל”.

וְלָדִימִיר אִילִיץ' נַעֲנָה — לֹא אֵדַע, לָהּ אוֹ לִי? —

בַּעֲקִימַת שְׂחוֹק מְרֻפָּט כְּבֶכִי.

שְׁבִיב הַחָכְמָה הַיָּהִיר בְּעֵינָיו הַמּוֹנְגוֹלִיּוֹת

נֶאֱסַף וְאֵינֶנּוּ.

בִּנְקֻדָּה זוֹ שָׁמַט וְלָדִימִיר אִילִיץ'

אֶת עֶפְרוֹנוֹ מִבֵּין אֲגֻדָּל וְאֶצְבַּע

וּבִשְׁנֵיהֶם הֵנִיד רָפוֹת כְּאוֹמֵר:

“אֶט…הַשֵּׁד יִקַּח…”

לְבַסּוֹף שָׁמַט רֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ.

מַשְׁמַע, חֲסַל.

וַאֲנִי, טְרוֹפִים נִיקִיטִיץ', בִּנְקֻדָּה זוֹ,

בִּבְלִי־מֵשִׂים צְלָב הִתְוֵיתִי עַל חָזִי,

וּבְרַגְלַי הַמְמֻגָּפוֹת

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַחַלּוֹן,

הֵסַטְתִּי הַוִּילוֹן,

הִבַּטְתִּי אֶל הַחֲשֵׁכָה הַמֻּשְׁלֶגֶת שָׁם בַּחוּץ,

וְעָצוּב הָיָה פִּתְאֹם בַּנְּשָׁמָה.

רָצִיתִי, כָּכָה, לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן הַכָּפוּל

וְלִצְעֹק לַתִּזְמֹרֶת, בְּתוֹךְ הַקֹּר הַפְּרָבוֹסְלָבִי:

"הַפְסִיקוּ, מַשְׁמַע, תִּנָּזֵף אִמְּכֶם!

אַבָּא־לֶנִין אֶת נִשְׁמָתוֹ נָפַח

וְהַלָּלוּ, מַשְׁמַע, בַּחֲצוֹצְרוֹת נוֹפְחִים לָהֶם!"

אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּמוֹ פֶּסֶל נִצַּבְתִּי

קוֹפֵא תַּחְתַּי. רַק שְׂפָמִי רָטַט.

וְלָדִימִיר אִילִיץ' לֹא הָיָה עוֹד.

חָשְׁכוּ עֵינַי. טְפוּ.

1971

---

רִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

מאת

אהרן אמיר

1

הָאֲֲנָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הִגִּיעוּ שָׁמָּה לְמוּדִים וּמְתֻרְגָּלִים

שֶׁלֹּא כְּשַׁיָּטִים מָכִים מִימֵי־קַדְמַת —

יוֹרְדֵי־אֳנִי מִיַּרְכְּתֵי צִידוֹן וּגְבָל

מִקַּרְת־חֲדַשְׁתְּ אוֹ אַרְגּוֹס,

מִפְרְצֵי־וִיקִינְגִים —

יָדְעוּ קַוָּם, מֻטַּת דַּרְכָּם, מְחוֹז חֶפְצָם

כָּל דּוֹדָנֵיהֶם יָכְלוּ לְלַוּוֹתָם

עַל הַמָּסָךְ הַקָּט בַּטֶּלֶבִיזְיָה

מֵרֶגַע שִׁלּוּחָם עַד נַחֳתָם־הֵידָד,

מְנוֹפְפִים יָדָם, מְחַיְּכִים בְּעַד לַמַּסֵּכָה,

בְּעַב־אָבָק לָבָן־קִמֵּחַ, סַהֲרוּרִים

עַל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.

2

הַתּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

שֶׁשָּׁם אִוּוּ לָהֶם מוֹלֶדֶת וּמִקְלָט

שָׂמְחוּ לִמְצֹא שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל פָּשׁוּט —

צָרִיךְ הָיָה אָמְנָם אֵי־כָךְ לְהִתְרַגֵּל

לְשִׁנּוּיִים מְסֻיָּמִים בְּמִנְהָגִים וּבְנֹהַל,

כַּמִּתְחַיֵּב מִן הַמְסִבּוֹת הַמְיֻחָדוֹת,

אַךְ בְּסִכּוּם הוּכַח חִישׁ־מְהֵרָה

שֶׁהָאָדָם אָכֵן דּוֹמֶה לִשְׁאָר יוֹנְקִים,

לַחֲתוּלִים בִּפְרָט, בְּמוּבָן זֶה שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל

לִפֹּל בְּכָל מָקוֹם עַל הָרַגְלַיִם, בִּמְעֻמָּד,

וּבְכָל מָקוֹם יִמְצָא מְלוּנָתוֹ, כּוֹלֵל

גַם דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.

3

הָאֶזְרָחִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיָּרֵחַ,

מְשֻׁחְרָרִים מֵהַשְׁפָּעַת חֻקֵּי־הַכֹּבֶד,

הוֹסִיפוּ לְהַפְלִיא אוֹתָנוּ, דָּרֵי־מַטָּה —

הֵקִימוּ מִפְעָלִים שֶׁעַיִן־לֹא־רָאָתָה,

הִתְאַרְגְּנוּ בְּמִסְגָּרוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת

שֶׁבַּחֲלוֹם־דּוֹרוֹת טִפַּחְנוּ דֻּגְמָתָן,

וּבְהִסְתַּמֵּךְ עַל זִקָּתֵנוּ הַמַּתְמֶדֶת

כְּעֹרֶף בַּל־יִלְאֶה, יַצְרָן, שׁוֹפֵעַ,

גַּם פִּתְּחוּ לָהֶם חֶבְרָה טֶלֶבִיזְיוֹנִית

עַל אֲדָנִים שֶׁל דַּעַת, חֹפֶשׁ וְאַחֲוָה —

גַּאֲוָתֵנוּ הֵם הָיוּ, כְּהִצָּמְדָם

אֶל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.

4

הַמְּנוֹחִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הָיוּ כְּדִיסוֹנַנְס תָּמוּהַּ, בֶּן־אַל־פֵּשֶׁר

(הֵם נִפְטְרוּ מִן הָעוֹלָם כְּתוֹצָאָה

מִתַּקָּלוֹת בְּמַעֲרֶכֶת־הַחַמְצָן) —

אַף עַל פִּי כֵן, צָפוּי הָיָה אָחוּז קָטָן

שֶׁל תְּאוּנוֹת, וְלֹא נִתְפַּסְנוּ לִדְאָגָה,

עַד שֶׁמְּעַט־מְעַט פָּשָׂה הַחִדָּלוֹן

בְּמַחֲנֵיהֶם כְּמַגֵּפָה, כְּמוֹ הָיוּ

בְּנֵי־מִיתָה גַם הֵם, כָּמוֹנוּ כְּמוֹתָם.

צָפִינוּ בָּם עַד שֶׁפָּסְקוּ הַשִּׁדּוּרִים.

לֹא־נֻחָמִים, כְּהִטַּמְנָם, עַד־אַחֲרוֹן,

בְּדֹפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.

אפריל 1976

---

הָאָב סוֹרְיַאנוֹ מַעֲתִיק אֶת חִבּוּרוֹ עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

מאת

אהרן אמיר

ב־1516 ישב האב (הפראנציסקאני) פראנצ’סקו סוריאנו תפוס־סרעפים על כתב־היד שלו במנזר הר־ציון הבנוי־למחצה. כובש חדש ונורא עולה היה על עיר־הקודש. הוא חשש לגרוע־מכל מצד התורכי; הוא לא רווה נחת הרבה תחת שלטונו של הממלוכי. 400 שנה שלט התורכי בירושלים; לא יצאו 50 מהן והפראנציסקאנים גורשו מהר־ציון.

עתה, כתום 433 שנה, במנזר הגואל הקדוש, משכנם של הפראנציסקאנים שגורשו מהר־ציון, אנחנו, יורשיהם, מחכים במתיחות דומה לזו לגורלה של ירושלים החצויה — “מורשת השלום” — כשאנו מוציאים לאור את סיפור תקוותיו ומוראיו של אותו נזיר טוב שנאבק למען האמת בימים משכבר.

אולי מעולם לא נאמנו כהיום דבריו של בעל־התהילים:

“שאלו שלום ירושלים, ישליו אוהביך”.

מתוך דברי־פתיחה ל“חיבור על הארץ הקדושה” מאת הנזיר פ’רא פ’ראנצ’סקו סוריאנו. הספר נדפס לראשונה בוונציה בידי פראנצ’סקו בינדוני ב־1524, ותרגומו מאיטלקית לאנגלית — מעשה הנזירים תיאופילוס בילוריני ויוג’ין הוד — הופיע, עם מבוא והערות מאת מנהל ביה"ס הביבלי הפראנציסקאני, בליארמינו באגאטי, בבית־ההוצאה הפראנציסקאני,

ירושלים, 1949.

אֲנִי הָאָב פְרַאנְצֶ’סְקוֹ סוֹרְיַאנוֹ

שְׁתֵּי פְּעָמִים הָיִיתִי קוֹסְטוֹס הַר־צִיּוֹן

שָׁנָה אַחַת שִׁמַּשְׁתִּי מַטִּיף לְמוֹשֶׁבֶת הַוֶּנֶצְיַאנִים בְּמִצְרַיִם

וְלֹא מִכְּבָר בְּעֵת אֲשֶׁר הִכּוּ הַתֻּרְכִּים אֶת הַמַּמְלֻכִּים לְפִי־חֶרֶב

הָיִיתִי אֲנִי נְצִיב הַכֵּס הַקָּדוֹשׁ אֵצֶל הַמָּרוֹנִים בִּלְבָנוֹן וּבְסוּרְיָה

בְּמִצְוַת הָאַפִּיפְיוֹר לֵיאוֹ הָעֲשִׂירִי בָּאתִי אֲלֵיהֶם

עֲמוּס מַתְּנוֹת־בִּגְדֵי־פְּאֵר וּמַלְבּוּשֵׁי־רִקְמַת־זָהָב

מִזֶּה יָצָא כָּבוֹד גָּדוֹל לֵאלֹהִים וְלָעָם הַזֶּה

שֶׁבַח לָאֱמוּנָה הָאַפּוֹסְטוֹלִית וּלְמַחֲזִיקֶיהָ וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל

אָמֵן וְאָמֵן

זֶה לִי אַרְבָּעִים־וְאַחַת שָׁנָה אָח הִנְּנִי בְּמִסְדַּר הַמִּינוֹרִיטִים

בִּכְנֵסִיַּת סַן־פְרַאנְצֶ’סְקוֹ אַלָּה־וִינְיָה בְּוֶנֶצְיָה מוֹלַדְתִּי

קִבַּלְתִּי גְּלִימַת נְזִירוּתִי מִידֵי הָאָב פְרַאנְצֶ’סְקוֹ רַאיְמוֹנְדִי

(הוּא הָיָה אָז וִיקַרְיוּס פְּרוֹבִינְצְיַאלִי לַפְרַאנְצִיסְקַאנִים שֶׁל וֶנֶצְיָה)

מִפְּנֵי הֲסָחוֹת־דַּעַת בְּעֶטְיָם שֶׁל יְדִידִים וּשְׁאֵרֵי־בָּשָׂר עָקַרְתִּי לְאוּמְבְּרִיָּה

שָׁם לָמַדְתִּי תֵּיאוֹלוֹגְיָה וְהֻסְמַכְתִּי לִכְהֻנָּה

בֶּרְנַרְדִינוֹ אִישׁ־פֶ’לְטְרֶה בֵּרֵךְ אֶת לְשׁוֹנִי וּגְאָלַנִי מִן הַשִּׁנְשׁוּן

וּמֵאָז הָיִיתִי לְמַטִּיף מַצְלִיחַ לְתוֹעֶלֶת הָאֱמוּנָה וְלִבְרָכָה לְמִסְדָּרֵנוּ

אָמוּן עַל חַיִּים שֶׁל עֲנִיּוּת וְטָהֳרָה וְצִיּוּת לְשֶׁגְּבֹהִים מִמֶּנִּי

אֶת חֶמְדּוֹת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִפְלְאוֹתֶיהָ נֹעַם אֲוִירָהּ וְזִיו הַשְׁרָאָתָהּ

הֶעֶלֵיתִי עֲלֵי גְּוִיל בְּסִפְרִי אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בִּשְׁנַת 1485

לְבַקָּשַׁת אֲחוֹתִי בַּת־אִמִּי הַנְּזִירָה

בְּמִנְזַר פִּישִׁינְיַאנוֹ יָשַׁבְתִּי אָז וּכְתַבְתִּיהוּ

כִּשְׁלשִׁים שָׁנָה עָבְרוּ עָלַי מֵאָז וְאֶת רֻבָּן עָשִׂיתִי פֹּה

בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לָרִאשׁוֹנָה בָּאתִי אֵלֶיהָ בְּעוֹדִי

נַעַר־מַלָּחִים זָרִיז וְנִבְעָר בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה

בַּשָּׁנָה בָּהּ כָּבַשׁ הַתֻּרְכִּי אֶת הָאִי מִיתִילֵנִי

וְאֶת הַמֶּלֶךְ נִיקוֹלַאוּס הַשֵּׁנִי הֵמִית בְּחֶנֶק

(כָּךְ עָלָה הַכּוֹרֵת עַל בֵּית גֵטִילוֹזְיוֹ)

זוֹ הַשָּׁנָה בָּהּ קָם יַעֲקֹב הַשֵּׁנִי “הַמַּמְזֵר” מֶלֶךְ קַפְרִיסִין

הוּא הָאַחֲרוֹן לְבֵית לִיסִינְיַאן וְלָכַד אֶת פָמָגוּסְטָה

בְּנַצְּלוֹ אֶת הַמְּרִיבוֹת בֵּין הַוֶּנֶצְיַאנִים לְאַנְשֵׁי גֵ’נוֹבָה

מֵאָז הֵיטֵב הִכַּרְתִּי דֶּרֶךְ־אֳנִיָּה־בְּלֵב־יָם בְּשׁוּטָהּ מִזְרָחָה

מִוֶּנֶצְיָה לְקוֹרְפוּ מִשָּׁם לְאִי זָנֵטָה מִשָּׁם לִכְרֵתִים מִשָּׁם לְרוֹדוֹס

מִשָּׁם לְקַפְרִיסִין מִשָּׁם עַד סֶלַע אַנְדּרוֹמֵדָה אֲשֶׁר מוּל יָפוֹ

וּבְעוֹדִי עֶלֶם לָמַדְתִּי לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַסָּרָצִינִים וּבִלְשׁוֹן הַהֵילֵנִים

אִישׁ־אֱמוּנִים יְקַר־סְגֻלָּה הָיִיתִי לְרַבֵּי־חוֹבְלִים

יוֹדֵעַ־הֲוָיוֹת־עוֹלָם וּמֵלִיץ בֵּין סוֹחֲרִים לְעָרֵיהֶם וּלְדָתֵיהֶם

אֲבָל רִאשׁוֹנָה הָלַכְתִּי אֶל אַרְצוֹת־הַקֹּדֶשׁ בְּלִי כָּל כַּוָּנָה אַרְצִית

כְּנָזִיר שָׁלוּחַ וְעִמִּי עוֹד נְזִירִים אַחַד־עָשָׂר מִקְּהִלָּתִי

בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט 1480 בָּאֳנִיָּה שֶׁלָּאַלּוּף פְרַאנְצֶ’סְקוֹ בּוֹנְהָבֶר

וּכְתָם יָמִים שְׁמֹנָה־עָשָׂר הָיִינוּ בְּבֵירוּת הִיא בְּאֵרוֹת

הוֹצְאוֹת הַדֶּרֶךְ לְרַבּוֹת מָזוֹן וּדְמֵי שְׁהִיָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

עוֹלוֹת כְּדֵי שְׁלשִׁים עַד שִׁשִּׁים דּוּקָטִים לְצַלְיָנִים

אַךְ נְזִירִים יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר דּוּקָט בִּלְבַד

כְּקוֹסְטוֹס שֶׁל הַר־צִיּוֹן אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי סָח

שֶׁהֲרֵי בְּצַלְיָנִים עִסּוּקִי וַאֲנִי הַמְּבִיאָם מִיָּפוֹ וּמְלִינָם

בָּאַכְסַנְיָה הַפְרַאנְצִיסְקָנִית אֲשֶׁר לָנוּ בְרַמְלֶה הָעִיר הַמַּעֲטִירָה

אֲנִי הַמְלַוֶּה אוֹתָם בְּשׁוֹטְטָם בָּעִיר בִּנְתִיב־הַיִּסּוּרִים וְעוֹד

וּבְצֵאתָם בְּעִקְּבֵי מְשִׁיחֵנוּ לַיַּרְדֵּן לְבֵית־לֶחֶם לְעֵין־כֶּרֶם

(כְּפַר יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל) אֲנִי הָרוֹחֵץ רַגְלֵיהֶם (רַק בְּאִשּׁוּר

הַדּוֹגֶ’ה לֵיאֹונַרְדּוֹ לָאוֹרִידָנוֹ אֲשֶׁר נָתַן לִי בַּשְּׁנִיָּה בְּיוּלִי

1512 נִפְטַרְתִּי מִנֵּטֶל אִכְסוּנָם שֶׁל קְבַרְנִיטִים

בְּמִנְזַר־הַר־צִיּוֹן זֶה שֶׁלָּנוּ) וַאֲנִי הַמְּשִׁיבָם לְיָפוֹ

אוּלַי זוֹ הַזְּכוּת שֶׁעָמְדָה לִי בִּפְסוֹחַ עָלַי הַדֶּבֶר הַנּוֹרָא

לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם כַּאֲשֶׁר אָבְדוּ שִׁשָּׁה־עָשָׂר מֵאַחֵינוּ בַּמַּגֵּפָה

וְעִמָּהֶם גַּם הַפְּרוֹקוּרָטוֹר וּמְשָׁרְתִים שְׁנַיִם

מְאֻשָּׁרִים בְּצֵל אֲדוֹנֵנוּ יִסְתּוֹפָפוּ

זָרְקָה קָרְחָה בְּשֵׂיבָתִי וְרַגְלַי לֹא עוֹד קַלּוֹת־מֵרוֹץ בְּסַנְדָּלַי כְּבֶעָבָר

אֲבָל בְּלִי תִּקּוּן וּבְלִי מִגְרַעַת וּבְלֵב שָׁלֵם כְּבֶעָבָר

מַעְתִיק אֲנִי אֶת אֲשֶׁר הֵשַׁבְתִּי לִפְנֵי יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים שָׁנָה

לַאֲחוֹתִי בַּת־אִמִּי (עִם מַלְאֲכֵי־עֶלְיוֹן בְּגַן־עֵדֶן תְּהִי מְנוּחָתָהּ)

כַּאֲשֶׁר שְׁאֵלַתְנִי בִּדְבַר שְׁלֵמוּת־מִדּוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ־הַקֹּדֶשׁ

וּמַה טַּעַם נִבְחֲרָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְכִנּוּיָהּ “מֻבְטַחַת” וְ“יעוּדָה”

זֹאת יַעַן כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה עָלֶיהָ בְּמֵישָׁרִים יוֹתֵר

כָּאָמוּר בְּסֵפֶר מַלְאָכִי (ד, 2) וְכֵן מִשּׁוּם הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ

שֶׁיָּרַד לְחֶבְרוֹן שְׂדֵה־דַמֶּשֶׂק וְשָׁם בָּרָא אֶת אָדָם וַיֹּאמַר

“נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ” כָּאָמוּר בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית (א, 26)

וּרְאֵה גַּם הָאָמוּר בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה בְּפֶרֶק “שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ”

וּרְאֵה לְעִנְיָן זֶה גַם מָתִי (יט, 29) "וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב

בָּתִּים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת וְאָב וָאֵם וְאֵשֶׁת וּבָנִים וְשָׂדוֹת

לְמַעַן שְׁמִי הוּא יִקַּח מֵאָה שְׁעָרִים וְחַיֵי־עוֹלָם יִירַשׁ"

וְכֵן נִבְחֲרָה הִיא הָאָרֶץ מִשּׁוּם הַצְּלָב הַקָּדוֹשׁ

שֶׁאַף כִּי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בִּלְבַד הָיָה מְשִׁיחֵנוּ מוּקָע עָלָיו

הִנֵּה חֶסֶד כֹּה גָּדוֹל הֶאֱצִיל עָלָיו עַד שֶׁהוּא רוֹפֵא חוֹלִים

מְגָרֵשׁ שֵׁדִים מְחַיֶּה מֵתִים רַב לְהוֹשִׁיעַ אָמֵן וְאָמֵן

וְכֵן מִשּׁוּם שֶׁדָּר וְהִתְהַלֵךְ בָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בִּרְצִיפוּת

לָכֵן כָּל אֲשֶׁר בָּהּ קָדוֹשׁ הוּא וּמְצֻיָּן בִּשְׁלֵמוּת־הַמִּדּוֹת

קְדוֹשִׁים הַפֵּרוֹת בָּהּ קָדוֹשׁ הָאִילָן קְדוֹשִׁים הָעֵץ הַיָּרָק

קְדוֹשִׁים עֲשָׂבֶיהָ לַחְמָהּ וּמֵימֶיהָ אַף גַּם אֲבָנֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ

וְלֹא עוֹד אֶלָּא קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יֵשׁוּעַ נִיחוֹחוֹ וּבָשְׂמוֹ

מוֹשְׁכִים אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת נְשָׁמוֹת נֶאֱמָנוֹת מִכָּל פִּנּוֹת תֵּבֵל

וּבַאֲשֶׁר הִיא לֵב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל כֵּן רוֹמְמָה הָאֱלֹהִים וַיְפָאֲרָהּ

וְהֶעֱדָה עָלֶיהָ כָּל מַעֲלָה טוֹבָה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְחֶסֶד יָתֵר עַל כָּל

מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם וּמִן הַמָּקוֹם הַזֶּה יָפוּצוּ כָּל חֲסָדִים

אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יָפוּצוּ מִלֵּב הַחַי כָּל רוּחוֹת הַחִיּוּת

אֶל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף הַחַי וְכַאֲשֶׁר יַגִּיר הַמַּעְיָן מֵימָיו וְהִזִּילָם

וְכַאֲשֶׁר יִמָּתְחוּ הַקַּוִּים מִמֶּרְכַּז הַמַּעְגָּל אֶל הֶקֵּפוֹ

וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד בְּמִזְמוֹר סה, 10 בְּסֵפֶר־תְּהִלִּים

בַּהֲגוֹתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְקָרְאוֹ לֵאלֹהִים בָּרוּחַ

“פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשׁוֹקְקָהּ רַבַּת תְּעַשְׁרֶנָּהּ”

הַשֻּׂלְטָן סֶלִים בֶּן בַּאיֵזִיד הִכָּה אֶת הַמַּמְלוּכִּים לְפִי חֶרֶב

אֶת כָּל אֶחָיו הָרַג בַּעֲלוֹתוֹ לָרֶשֶׁת כֵּס בַּאיֵזִיד אָבִיו

אֶת כָּל אֶחָיו הָרַג וְאֶת בְּנֵיהֶם שִׁבְעָה

בָּנִים הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה וְרַק אֶחָד מֵהֶם חִיָּה כִּי יִירָשֶׁנּוּ בְּמוֹתוֹ

תֶּחֱרַד הָאָרֶץ מִשֵּׂאתוֹ

בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אִוָּה אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אָבְלוּ אֳרָחוֹת

בָּעִיר אֲשֶׁר כִּפֵּר שֵׂה־הָאֱלֹהִים אַדְמָתָהּ בְּדָמוֹ הַיָּקָר וְהַקָּדוֹשׁ

אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא מָגוֹר מִסָּבִיב

הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת נֶחְבָּאִים אֶל הַחוֹמָה

עַם־הָאָרֶץ מַשְׁחִיזִים מַאַכְלוֹתֵיהֶם צוֹפִים אֶל בָּז וָטֶבַח

יְלֵל תַּנִּים יְבַעֲתֵנוּ לַיְלָה אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בָּאֱמוּנָה

מַעֲתִירִים תְּפִלָּה וּקְטֹרֶת אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר בְּלֹא דֹּפִי הָרְתָה אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים בְּרַחְמָהּ הַטָּהוֹר מִכָּל טָהוֹר

רַבַּת הָרַחֲמִים הִיא תְּרַחֵם וְתַצִּילֵנוּ מִצִּפָּרְנֵי הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית

אָכֵן רַבַּת צְרָרוּנוּ הַסָּרָצִינִים גַּסֵּי־הָרוּחַ אֲשֶׁר חֵלֶק וְנַחֲלָה אֵין לָהֶם

לֹא בָּאָרֶץ וְלֹא בִּקְדֻשָּׁתָהּ מִתְפָּרְצִים הָיוּ אֶל מִנְזָרֵנוּ כְּכָל אֲשֶׁר

יְסִיתֵם יֵצֶר לִבָּם הָרַע תּוֹחֲבִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְעֻפָּרוֹת בֶּעָפָר

לְתוֹךְ קַלַּחַת הַמָּרָק לִשְׁלוֹת נִתְחֵי בָּשָׂר וְאַחֲרֵי־כֵן יְזוֹרְרוּ

אֶל תּוֹךְ קַלַּחַת הַמָּרָק וּבִתְמוּנַת הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה יִתְקַלְּסוּ

כָּל זֹאת בְּמֶרְחַק פְּסִיעוֹת מִסְפָּר מִמְעָרַת גָּלִיקַנְטוּס הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר שָׁם בָּכָה פֶּטְרוּס עַל חֶטְאוֹ וְשָׁם רָחַץ יֵשׁוּעַ אֶת רַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים

אֲשֶׁר שָׁם מֵתָה מִרְיָם הַבְּתוּלָה וְשָׁם כִּפֵּר דָּוִד עַל חֶטְאוֹ עִם בַּת־שֶׁבַע

מֶרְחַק פְּסִיעוֹת מִסְפָּר מִן הַמָּקוֹם שָׁם נִצְלָה קָרְבַּן־הַפֶּסַח בַּסְּעֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה

וְאִם אֵין דַּי בָּזֹאת הֵן לֹא אַחַת הֶחֱרִיבוּ אֶת הַכְּנֵסִיָּה הָרוֹמֵמָה

אֲשֶׁר לָנוּ בְּהַר־צִיּוֹן בָּאַחֲרוֹנָה שׁוּב הֶחֱרִיבוּהָ בַּחֲרוֹן־אַפָּם

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵקִימָה מֵחֻרְבָּנָהּ פִילִיפּ דֻּכַּס בּוּרְגוּנְדְיָה זָכוּר לְטוֹב

וַיְפָאֲרָהּ בְמַלְבּוּשֵׁי־זְהַב־רִקְמָה אַף נָתַן בָּהּ אַרְבָּעָה־עָשָׂר אֶלֶף דּוּקָטִים

לְהַגְדִּיל הוֹדָהּ וְכָל יְמֵי חַיָּיו נָתַן אֶלֶף דּוּקָטִים בְּשָׁנָה לְמִחְיָה

לַנְּזִירִים הַמְשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ בַּקַּפֶּלָּה הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁל רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּמוֹתוֹ צִוָּה לַעֲקֹר אֶת לִבּוֹ מִגּוּפוֹ

וּלְטָמְנוֹ בַּקַּפֶּלָה הַמְפֹאֶרֶת הַלָּזוֹ

אֶפֶס הַיְּהוּדִים בָּדוּ אָז מִלִּבָּם כִּי מָצְאוּ מִתַּחַת לַקַּפֶּלָּה

אֶת קֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד לַשֻּׂלְטָן צִוָּה לָקַחַת

אֶת הַמָּקוֹם מִידֵי הַנְּזִירִים וּלְהַקְדִּישׁוֹ לְדַת הַמֻּסְלְמִים

וְאַחֲרֵי־כֵן רָאוּ זֹאת הַסָּרָצִינִים לָהֶם לְחֶרְפָּה אֲשֶׁר יָחֹגּוּ הַנּוֹצְרִים

מֵעָלֵיהֶם עַל כֵּן קָם הֶהָמוֹן יוֹם אֶחָד הוּא יוֹם חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר

וְכִלָּה חֲמָתוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַמְפֹאָר הַזֶּה

אֲבָל כַּאֲשֶׁר נוֹדַע מַעֲשֵׂה־הַפַּלָּצוּת בִּמְדִינוֹת הַיָּם

מִהֲרוּ מֶלֶךְ סְפָרַד וְהַמַּלְכָּה הַקָּתוֹלִיִּים מֵאֵין כְּמֹהֶם

וְהָרְסוּ כָּל מִסְגָּד בַּאֲחוּזַת־מַמְלַכְתָּם לְמַעֵט מִסְגַּד טוֹלֵדוֹ וְעוֹד אֶחָד

לֹא אֶזְכֹּר אַיֵּהוּ וְסָרָצִינִים מִן הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתָּם שָׁלְחוּ קָהִירָה

אֶל הַשֻּׂלְטָן לְהַזְהִירוֹ כִּי אִם יוֹסִיפוּ עוֹד לְהַצִיק וּלְהָרֵעַ

לָנוּ נְזִירֵי־הַר־צִיּוֹן יְצַוּוּ לְאַבֵּד וּלְהַשְׁמִיד שְׁמֹנִים רִבּוֹא סָרָצִינִים

אֲשֶׁר בַּאֲחֻזּוֹת־מַמְלַכְתָּם אָז הֻנַּח לָנוּ שָׁנִים אֲחָדוֹת

לֹא הָיוּ לָנוּ יָמִים כֹּה טוֹבִים פֹּה כַּיָּמִים בָּם מָלַךְ בְּקָהִיר

הַשֻּׂלְטָן קָאִיט בֵּי וְשַׂר־חֲצֵרוֹ אָז מִיר אִזְבֵּק אַל־פָ’קִיהְּ

בִּימֵי מָשְׁלָם עַל יְרוּשָׁלַיִם לְפָנִים הֵאַרְנוּ לָהֶם פָּנִים בְּמִנְזָרֵנוּ

אֲרוּחוֹת־יָרָק בִּשַּׁלְנוּ לָהֶם מִמֵּיטַב הַתְּנוּבָה אֲשֶׁר בְּגַנֵּנוּ הַמְהֻלָּל

כַּאֲשֶׁר עָלוּ לִגְדֻלָּה לֹא שְׁכֵחוּנוּ וְלֹא כִּחֲשׁוּ בָּנוּ

גָּדוֹל הָיָה כְּבוֹדֵנוּ מְאֹד בְּכָל הָאָרֶץ בִּימֵי שִׁלְטוֹנָם

וּבְכָבוֹד גָּדוֹל קִבְּלוּנִי הֵמָּה וַיְקָרְבוּנִי בְּבוֹאִי אֲלֵיהֶם קָהִירָה

כֶּלֶב לֹא יֶחְרַץ אָז לְשׁוֹנוֹ וְהַנְּזִירִים (יִמְחַל לָהֶם הָאֱלֹהִים)

מִתְנַקְּמִים בַּמֻּסְלְמִים מוֹרְטִים זְקָנֵיהֶם עַד זָב דָּם

מַה־נּוֹרָאִים פַּעֲמֵי הַיֶּנִיצֵ’רִים אֲשֶׁר לְסֵלִים בֶּן בַּאיֵזִיד

בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אִוָּה אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אָבְלוּ אֳרָחוֹת

הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת נֶחְבָּאִים אֶל הַחוֹמָה

יְלֵל תַּנִּים יְבַעֲתֵנוּ לַיְלָה אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְחַזְּקִים בָּאֱמוּנָה

מַעֲתִירִים תְּפִלָּה וּקְטֹרֶת אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶל הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה

אֲשֶׁר בְּלֹא דֹפִי הָרְתָה אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים בְּרַחְמָהּ הַטָּהוֹר מִכָּל טָהוֹר

רַבַּת הָרַחֲמִים הִיא תְּרַחֵם וְתַצִּילֵנוּ מִצִּפָּרְנֵי הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית

אָמֵן וְאָמֵן

1977

---

מֶנְהֶטֶן, רְחוֹב 42, בְּיוֹם שֶׁמֵּת בִּינְג קְרוֹסְבִּי

מאת

אהרן אמיר

בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ בִּינְג קְרוֹסְבִּי בְּמוֹתוֹ,

אִישׁ עָנָו וְרַךְ־קוֹל, וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה בִּדֵּר אֶת הָאֲמֶרִיקָאִים.

עוֹד הוּא מֵנִיף אַלָּתוֹ בְּמִשְׂחַק־הַגּוֹלְף בִּסְפָרַד וְלִבּוֹ נְקָפוֹ, וְאֵינֶנּוּ.

לְרַבִּים הִזְכִּיר בְּמוֹתוֹ אֶת יַלְדוּתָם בַּגְרוּתָם שְׁקִיעָתָם:

שְׁנוֹת מַשְׁבֵּר וָשֵׁפֶל, רֵאשִׁית הַסֶּרֶט הַמְדַבֵּר וּמְזַמֵּר,

נֶלְסוֹן אֵדִי, גֶ’נֶט מֶקְדוֹנֶלְד, וּפְרֵד אַסְטֵר וְגִ’ינְגֶ’ר רוֹגֶ’רְס;

שְׁנוֹת מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, מַחֲנוֹת הַצָּבָא, חֶמְדַּת הַמַּדִּים,

נַחְשׁוֹל הַלֵּדוֹת; רֵאשִׁית הַטֶּלֶבִיזְיָה, מֶקַּרְתִּי, מֵרְלוֹן בְּרֶנְדוֹ;

שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים, הַשּׂבַע, הָרֹגַע, גֵ’ימְס דִּין, וּמִין אִי־שֶׁקֶט עָמוּם;

תְּחוּשַׁת הָעָצְמָה, וְאֶלְוִיס, וְהַבַּיִת בְּפַרְוַר־הַגַּנִּים, וְהַמְּכוֹנִית הַשְּׁנִיָּה;

עַד עֲלוֹת גֵ’י־אֶף־קֵי, עַד הָרֶצַח בְּדַאלָס, וּמוֹת מֵרִילִין

בִּנְבִיבוּת שֶׁל יַתְמוּת עֲשׁוּקָה וְנִפְחֶדֶת, מְכֻתֶּרֶת סוֹגְדִים עַרְלֵי־לֵב;

עַד לִשְׁנוֹת הַדִּרְדּוּר אַחַר־כָּךְ: וְיֶנְטָם וְגִיּוּס וְאֵימָה וְכוּשִׁים וְסַמִּים

וּמָגוֹר בָּרְחוֹבוֹת, מִצְעֲדֵי־הֲמוֹנִים, וּסְחַרְחֶרֶת־מִסְחֹרֶת־מִכְשֹׁרֶת־תִּקְשֹׁרֶת־פִּרְסֹמֶת.

אִם לֹא זָכְרוּ מֵעַצְמָם בָּאָה בַּרְבְּרָה ווֹלְטֶרְס לְהַזְכִּיר לָהֶם זֹאת

בְּתָכְנִית שֶׁל סִכּוּם וּמִסְפֵּד, מִקְצוֹעִית וּמְלֻטֶּשֶׁת.

מִי לֹא מַכִּיר אֶת בַּרְבְּרָה ווֹלְטֶרְס, מְרַאֲיֶנֶת מַגִּישָׁה תָּכְנִיּוֹת בַּעֲרוּץ 7

שֶׁל אֵי־בִּי־סִי? שָׁוָה מִילְיוֹן דּוֹלָר בְּשָׁנָה. לֹא הָיָה שָׁוֶה יוֹתֵר מִמֶּנָּה

עַד שֶׁקָּם ג’וֹנִי קַרְסוֹן, עֲגַלְגַּל וְהָדוּר בְּשֵׂיבַת 51 שְׁנוֹתָיו,

זֶה הַמְרַאֲיֵן אֶת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר הַמַּצְלִיחִים בְּיוֹתֵר הַמַּצְחִיקִים בְּיוֹתֵר

בְּתָכְנִית־הַלַּיְלָה־הַמְאֻחֶרֶת, וְתוֹבֵעַ עַכְשָׁו מִילְיוֹן וָחֵצִי מֵאֵן־בִּי־סִי.

לְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר בְּרֵאָיוֹן לִ“נְיוּ־יוֹרְק־טַיְמְס” (רִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן מִיָּמָיו)

ג’וֹן קוֹבֵּרְן, שֶׁהוּא מַחֲזַאי חָדָשׁ מִטֶּקְסַס, תַּגְלִית הָעוֹנָה, שֶׁבְּ“תֵאַטְרוֹן הַזָּהָב”

בִּבְרוֹדְוֵי מֻצָּג עַכְשָׁו מַחֲזֵהוּ “מִשְׂחַק־הָרֶמִי” (רִאשׁוֹן שֶׁכָּתַב מִיָּמָיו)

עַל זוּג קְשִׁישִׁים (אַל תֹּאמַר “זְקֵנִים”. בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה שֶׁל יָמֵינוּ

תֹּאמַר “אֶזְרָחִים בְּכִירִים”) בְּמַסָּע לֵילִי אָרֹךְ וְכָאוּב אֶל תּוֹךְ עֲבָרָם הַמְשֻׁתָּף.

בְּסִיּוּטָיו בַּלֵּילוֹת, כָּךְ אוֹמֵר אֵפוֹא ג’וֹן קוֹבֵּרְן, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵקִיץ בִּשְׁאוֹל־תַּחַת,

וְהִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ פִּתְאֹם בְּתָכְנִית שֶׁל ג’וֹנִי קַרְסוֹן. אַךְ אֵין דָּבָר:

זֶה יַעֲבֹר לוֹ, מִן הַסְּתָם. בְּעוֹד שָׁנָה כָּעֵת חַיָּה וַדַּאי יִרְאוּ אוֹתוֹ

מֵסִיחַ דֵּעוֹת רְשָׁמִים חֲוָיוֹת לִפְנֵי ג’ֹונִי קַרְסוֹן הָאֱלֹהִי בְּסוֹד אֻלְפָּנוֹ

בְּאָזְנֵי הַמִּילְיוֹנִים לְעֵינֵי הַמִּילְיוֹנִים שֶׁל ארה"ב מֵחוֹף וְעַד חוֹף. אָמֵן.

"עִנּוּגִים שֶׁכָּאֵלֶּה לֹא יָדַע פָרוּק הַמֶּלֶךְ מִיָּמָיו. בְּ’הַרְמוֹן' בַּשְּׂדֵרָה הַשְּׁלִישִׁית

נִמְצָא דֶּרֶךְ לְהָבִיא אוֹתְךָ עַל סִפּוּקְךָ. כַּרְטִיסֵי־אַשְׁרַאי מִתְקַבְּלִים.

זוֹ חֲוָיָה שֶׁל 50$". לָרִאשׁוֹנָה יִתֵּן לְךָ עַתָּה מוֹסָד חָדָשׁ

אֶת אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה לוֹ בְּיוֹתֵר: פְּרָטִיּוּת גְּמוּרָה בִּסְבִיבָה שֶׁל מוֹתָרוֹת

עִם בַּחוּרוֹת יָפוֹת (אַחַת יָפָה מֵחֲבֶרְתָּהּ) בִּמְחִיר קָבוּעַ.

מִי־שֶׁהָיוּ דֻּגְמָנִיּוֹת, שַׂחְקָנִיּוֹת, דַיָּלוֹת, רַק עִדִּית־שֶׁבְּעִדִּית, בַּ’הַרְמוֹן' יִהְיֶה לְךָ מִבְחָר.

אֲמִתִּי. רַק תִּסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת וַהֲרֵי אַתָּה בְּעוֹלָם מְמֻזָּג־אֲוִיר

מִשֶּׁלְּךָ. אֲרִיגֵי־קְטִיפָה, כָּתְלֵי־מַרְאָה, מַצָּעֵי־תַּפְנוּקִים. הַכֹּל בַּצְּבָעִים הַחַמִּים

שֶׁל אַרְמוֹן פַּרְסִי וּבִדְגָמָיו, וְהַכֹּל לְמַעַן תִּרְווּ דּוֹדִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת,

אַתָּה וְהַיְפֵהפִיָּה אֲשֶׁר תִּבְחַר. שָׁם, לִצְלִילֵי נְגִינוֹת שֶׁל סְטֵרֵיאוֹ,

תְּמַלֵּא הִיא אַחַר הַקַּלָּה בִּמְשׁוּבוֹת־רְצוֹנְךָ, תְּפַנֶּקְךָ בִּדְרָכִים שֶׁדַּיָּן

לְקָרֵר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָסִיךְ מִנְּסִיכֵי הַמִּדְבָּר.

הַמְּחִיר הוּא 50$ בִּלְבַד, כּוֹלֵל הַכֹּל, שׁוּם תּוֹסָפוֹת, שׁוּם דְּרִישָׁה לְמַתַּת־יָד.

חֶדֶר פְּרָטִי, זְמַן עִם נַעֲרַת־הַ’הַרְמוֹן' שֶׁלְּךָ, זְמַן בַּמְּבוֹאָה הַפַּרְסִית שֶׁלָּנוּ,

בָּהּ הַמַּשְׁקָאוֹת חִנָּם. כָּל זֶה בְּמִסְגֶּרֶת הַקַּו הַנָּקוּט בְּיָדֵינוּ: מְחִיר קָבוּעַ.

חֲוָיַת 50 הַדּוֹלָר. אַתָּה לֹא תִּשְׁכְּחֶנָהּ".

בְּבִנְיַן הָאוּ"ם בָּאוּלָם הַמְפֻלָּשׁ שֶׁל הָעֲצֶרֶת מְסַיֵּם שַׂר־הַחוּץ הָאַלְגִ’ירִי

מַר בּוּתֶפְלִיקָה, לְרַעַם תְּשׁוּאוֹת רָמוֹת, בְּצָרְפַתִּית רְהוּטָה, נְאוּם שֶׁנָּשָׂא

עַל בַּעֲיוֹת הָעוֹלָם. אִישׁ קְטַן־קוֹמָה, מַזְכִּיר קְצָת אֶת צַ’רְלִי צַ’פְּלִין בִּימֵי

זָהֳרוֹ, אֲבָל הוּא שַׂר־הַחוּץ שֶׁל אַלְגִ’ירְיָה: עוֹלָם שְׁלִישִׁי, גַּז וְנֵפְט וכו'.

הוּא גַּם שִׁמֵּשׁ פַּעַם נָשִׂיא־תּוֹרָן שֶׁל הָעֲצֶרֶת, וְלָכֵן רוֹאִים עַל הַבִּימָה הַמֻּגְבַּהַת

מֵעַל דּוּכַן־הַנּוֹאֲמִים אֶת הַמַּזְכִּיר־הַכְּלָלִי שֶׁל הָאוּ"ם, כֻּלּוֹ קֶשֶׁב וּדְרִיכוּת.

לְרַעַם תְּשׁוּאוֹת יוֹרֵד אֵפוֹא מַר בּוּתֶפְלִיקָה מִדּוּכַן־הַנּוֹאֲמִים וּפוֹנֶה מַעֲדַנּוֹת

לָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ, אֲבָל נְצִיגִים שֶׁל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מְדִינוֹת חָשִׁים לִקְרָאתוֹ,

שְׁחוֹרִים לְבָנִים וּצְהֻבִּים, נִפְעָמִים מִתְמוֹגְגִים מֵעָז־מְלִיצָתוֹ וְכֹחַ־הֲגוּתוֹ,

וְהֵם מִסְתַּדְּרִים בְּשׁוּרָה מְנֻמֶּסֶת לְבָרְכוֹ עַל נְאוּמוֹ הַגָּדוֹל, מְחַכִּים סַבְלָנִית

אִישׁ אִישׁ לְתוֹרוֹ, לְחַבְּקוֹ לְנַשְּׁקוֹ לְגַפְּפּוֹ לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ וּלְקַלְּסוֹ,

וְהוּא בְּעַנְוַת־חֵן יִשְׁמַע כָּל שְׁבָחָיו בְּעוֹד נְצִיגָהּ שֶׁל זָאִיר כְּבָר נוֹשֵׂא

מִדַּבְּרוֹתָיו בְּאֵין שָׂם אֶל לֵב. אַחֲרָיו יָבוֹא מַר הֶרְצוֹג, אִזְרָאֵל.

"אַתָּה חוֹשֵׁב עַל גֵּרוּשִׁים אַךְ אֵין יָדְךָ מַשֶּׂגֶת?

הִתְגָּרֵשׁ בְּעַצְמְךָ בְּלִי עוֹרֵךְ־דִּין בְּתִשְׁעִים־וְתִשְׁעָה דּוֹלָר וָחֵצִי

(לְמַעֵט מַס וְהוֹצְאוֹת בֵּית־דִּין). עַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לְקַבֵּל בִּנְיוּ־יוֹרְק

גֵט זוֹל כַּדָּת וְכַדִּין בְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת בִּלְבַד הוֹדוֹת לַתִּיק הַמְּקוֹרִי, הַמְּפֻשָּׁט,

‘הִתְגָּרֵשׁ בְעַצְמְךָ’! בְּתִיק ‘הִתְגָּרֵשׁ בְּעַצְמְךָ’ תִּמְצָא מַעֲטָפוֹת נִפְרָדוֹת

וּבְכָל אַחַת מֵהֶן הוֹרָאוֹת מְלֵאוֹת, גִּלְיוֹנוֹת־עֲבוֹדָה, וְאוֹתָם טְפָסִים רִשְׁמִיִּים

הַנְּחוּצִים לְהַגָּשַׁת בַּקָּשָׁה לְגֵרוּשִׁים. הַהוֹרָאוֹת וְגִלְיוֹנוֹת־הָעֲבוֹדָה מֻתְאָמִים

לְרָמָה שֶׁל בֵּית־סֵפֶר יְסוֹדִי, וְלָכֵן אִם רַק יָדַעְתָּ קְרוֹא וּכְתוֹב הֲרֵי תּוּכַל

לְמָלְּאָם בְּעַצְמְךָ וּלְטַפֵּל בְּגֵרוּשֶׁיךָ שֶׁלְּךָ. יוֹתֵר מֵרִבּוֹא אֲנָשִׁים מְרֻצִּים קָנוּ

אֶת הַתִּיק וְעָסְקוּ בְּהַצְלָחָה בְּגֵרוּשֵׁיהֶם שֶׁלָּהֶם. הַכְּתֹבֶת: רְחוֹב 42־מִזְרָח".

בְּרוֹקְפֶלֶר־פְּלַאזָה תַּחַת כִּפַּת־הַשָּׁמַיִם

עַל רַחֲבַת־הַהַחְלָקָה הַמְשֻׁקַּעַת

אֲנָשִׁים מְכַרְכְּרִים דּוֹאִים מְרַחֲפִים בְּמַחֲלִיקֵיהֶם

עַל הַקֶּרַח הַמְּלָאכוּתִי הַנִּצְחִי

יוֹצְאִים בִּמְחוֹל־מַחֲלִיקִים

יְחִידִים וְזוּגוֹת קְטַנִּים וּגְדוֹלִים שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים

מִצְטַנְּפִים מְנַתְּרִים

רֶגַע וּכְמוֹ הֵם עָפִים

אִישׁ בְּמַסְלוּלוֹ

אִישׁ כְּסִגְנוֹנוֹ —

פַּרְפָּרִים

שְׁכוּרֵי חֹפֶשׁ וּתְנוּעָה

בְּמֶרְחָב תָּחוּם שֶׁל שִׁכְחָה־עַצְמִית וְהִתְפָּרְקוּת

בְּאִי חֲלַקְלַק שֶׁל אוֹר צוֹנֵן וּסְפּוֹנְטָנִיּוּת מִתְרוֹנֶנֶת —

בְּאִי זָעִיר

בֵּין מִגְדְּלֵי־קוֹמוֹת

שֶׁל שַׁיִשׁ וּבֵטוֹן פֶּרְסְפֶּקְס וּזְכוּכִית —

מְרַפְרְפִים כְּבַחֲלוֹם

יָפִים יָפִים

כְּמוֹ חֲלוֹם —

כַּחֲלוֹם אֲמֶרִיקָאִי.

בְּקִיר הַמִּסְפָּרָה הַקְּטַנָּה קָבוּעַ תַּצְלוּם־יֻקְרָה בּוֹ שְׁלשָׁה הַסַּפָּרִים בִּצְחוֹר חֲלוּקֵיהֶם

נִצָּבִים חֲגִיגִית מֵאַחֲרֵי שְׁלשָׁה כִּסְאוֹת־הָעֲבוֹדָה שְׁלשָׁה לָקוֹחוֹת בְּכִסְאוֹת

בִּצְחוֹר סְדִינֵי־תִּסְפֹּרֶת כָּל הַשִּׁשָּׁה נִבָּטִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ אֶל הַצַּלָּם

וּבְשׁוּלֵי הַמַּרְאָה שֶׁמִּמֶּנָּה פַּרְצוּפִי נִבָּט אֵלַי שְׁלשָׁה תַּצְלוּמִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים

שֶׁל סַפָּרִי: אָב וְאֵם עִם בֵּן וּבַת, וּלְצִדָּם תַּצְלוּם הַבֵּן בִּגְלִימָה שֶׁל קוֹלֶג' מִזֶּה

וְתַצְלוּם הַבַּת בְּמַדֵּי צָבָא מִזֶּה, הַכֹּל בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים. כֵּן, הַבֵּן מֻצְלָח מְאֹד.

עַכְשָׁו הוּא שׁוֹטֵר גָּר אִתָּנוּ בַּבַּיִת עוֹזֵר כַּמָּה שֶׁרַק יוּכַל מֵבִיא הַכֹּל לְאִמָּא

מִן הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט. הַבַּת נְשׂוּאָה בְּטֶקְסַס, סְרָנִית מִצְטַיֶּנֶת בְּחֵיל־הָאֲוִיר.

יְלָדִים טוֹבִים. הֵם יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ מַה הִשְׁקַעְנוּ בָּהֶם. כָּל הַשָּׁנִים

מֵאָז בָּאנּו הֵנָּה (מִיָּוָן? מֵאִיטַלְיָה?) שְׁנֵינוּ עָבַדְנוּ קָשֶׁה וְחָסַכְנוּ

בִּשְׁבִילָם מִלַּחְמֵנוּ. לֹא בִּזְבַּזְנוּ. אַף פַּעַם לֹא הָלַכְנוּ לְמוֹעֲדוֹן־לַיְלָה.

עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁהֵם אֲמֵרִיקָאִים כְּפַשְׁטִידָה־שֶׁל־תַּפּוּחִים.

הִנֵּה רוֹאִים בַּטֶּלֶבִיזְיָה אֶת פְרַנְק סִינַטְרָה בְּתוֹךְ קְהַל רְבָבוֹת בָּאִצְטַדְיוֹן

יוֹשֵׁב עִם אִשָּׁה חֲדָשָׁה מְחֻמְצֶנֶת־שֵׂעָר לִצְפּוֹת בְּאֶחָד מִשִּׁבְעָה

מִשְׂחֲקֵי הַבֵּיזְבּוֹל הַגּוֹרָלִיִּים עַל הַגָּבִיעַ הָעוֹלָמִי בֵּין הַיֶּנְקִיז לַדּוֹגֶ’רְז

הַמְרַאֲיֵן מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל מוֹת עֲמִיתוֹ הַוָּתִיק וְהָאָהוּב בִּינְג קְרוֹסְבִּי

זוֹ יְדִיעָה מַכְאִיבָה וּמְהַמֶּמֶת, אוֹמֵר פְרֶנְקִי, אֲבָל

מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה אָהַב בִּינְג בְּעַצְמוֹ אֶת מִשְׂחֲקֵי־הַגָּבִיעַ

בָּרִי לוֹ שֶׁגַּם הוּא הָיָה נוֹהֵג מַמָּשׁ כָּמוֹהוּ וְנִשְׁאָר לַחֲזוֹת בַּמִּשְׂחָק

עַד הַסּוֹף.

עַל הַמִּדְרָכָה שֶׁל רְחוֹב 42 צוֹעֵד אִישׁ לָבוּשׁ חֲלִיפַת־עֲסָקִים גִּילוֹ מְמֻצָּע

קוֹמָתוֹ מְמֻצַּעַת חֲזוּתוֹ מִזְרָחִית אוֹ בַּלְקָנִית בַּיְבְּל שָׁחוֹר בְּיָדוֹ וְהוּא

מְנוֹפֵף בּוֹ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם. לִרְגָעִים הוּא עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ, מְטַלְטֵל יָדָיו הַשְּׁתַּיִם —

אַחַת שֶׁבָּהּ הַסֵּפֶר וְאַחַת שֶׁאֵין מְאוּם בָּהּ — וְהוּא נוֹתֵן קוֹלוֹ. לֹא בְּכֹחַ,

וְאַף עַל פִּי כֵן בְּמַפְגִּיעַ. אַתָּה עוֹבֵר עַל יָדוֹ וְאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ מַה הוּא סָח,

אַךְ שְׂפָתָיו נָעוֹת וְהַבָּעַת־פָּנָיו אוֹמֶרֶת הַתְרָסָה וָתֹקֶף. בָּרוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר יָשָׁר

אֶל יוֹשֵׁב־הַמְּרוֹמִים, אוֹ אֶל אֶחָד מִצְּבָא־מַלְאָכָיו. לֹא מְדַבֵּר, בְּעֶצֶם, אֶלָּא מְשַׁדֵּר.

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אָדָם שֶׁבְּכָל רֶגַע הוּא יָכוֹל לְהָזִיז מֶתֶג שֶׁל ווֹקִי־טוֹקִי וְלִפְנוֹת

יָשָׁר לֵאלֹהִים וְאַחַר־כָּךְ, מִסְתַּבֵּר, גַּם לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִיָּד! "הָלוֹ צִפּוֹר־2. כָּאן

אֱלֹהִים־1. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ. עֲבוֹר". סְתָם אָדָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ, עִם ווֹקִי־טוֹקִי

מֻצְנָע בְּסֵפֶר־הַתְּנָ"ךְ. אֲבָל כַּמָּה בּוֹדֵד הָאִישׁ הַזֶּה,

וֵאלֹהָיו עִמּוֹ.

אוקטובר 1977

חרס

מאת

אהרן אמיר

---

חרס: א

מאת

אהרן אמיר

חרס: א

מאת

אהרן אמיר

---

חוֹל

מאת

אהרן אמיר

הַיּוֹם

הַשָּׁעָה

הָרֶגַע

נִקְוִים לִשְׁעוֹן־הַחוֹל

וְכָלִים מִמֶּנּוּ

כַּאֲשֶׁר

נִקְווּ

אֲשֶׁר אַךְ הָיָה

עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת

וְהִנֵּה כְּבָר כָּלָה

וְאֵינֶנּוּ

וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת

וְכָלוֹת

---

חוּט

מאת

אהרן אמיר

קְצֵה חוּט

לוּ הֻשְׁלַךְ לִי

וְהִשְׁלַכְתִּי נַפְשִׁי בּוֹ

מִנֶּגֶד

קְצֵה חוּט

לוּ זֻמַּן לִי

וְהִשְׂכַּלְתִּי זַמֵּן לוֹ

צַוָּאר

קְצֵה חוּט

לוּ נִמְצָא לִי

וּמָצָא לִי

דַּיִּי.

---

צְרוֹר

מאת

אהרן אמיר

אִם כִּדְבַר־דֹּאַר

אֶל תֵּבַת הַשּׁוֹלֵחַ אוּשַׁב

יְנֻמַּק הַדָּבָר

מִן הַסְּתָם

בְּאֶחָד מִכַּמָּה וְכַמָּה

טְעָמִים:

שֶׁהַנִּמְעָן אֵינוֹ יָדוּעַ —

אוֹ שֶׁהַנִּמְעָן עָזַב

וּכְתֹבֶת לֹא הִשְׁאִיר —

אוֹ שֶׁהַנִּמְעָן מְסָרֵב לְקַבֵּל

וְאוּלַי

לֹא יֻתְּנוּ נִמּוּקִים כָּל עִקָּר

וְיֻרְשֶׁה לִי לָבֹר בְּעַצְמִי

וְאוּלַי

כָּךְ יִיטַב

בֶּאֱמֶת.

לוּ אַךְ אָשׁוּב.

לוּ אַךְ אוּשַׁב.

---

לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם

מאת

אהרן אמיר

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי —

כָּל נְעוּרַי

בְּעִזְבוֹנַי

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי —

עֲתִידוֹתַי

מַרְגְּלוֹתַי

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי —

אַהֲבוֹתַי

עִם שִׂנְאוֹתַי

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי —

וְכָל רֵעַי

מֵתִים עָלַי

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי —

אֶמְנֶה יָמַי

הוֹ עַד מָתַי

---

עַל עֲלָמוֹת שִׁיר

מאת

אהרן אמיר

לְאַט לְאַט

מְעַט מְעַט

וּבְהֵחָבֵא

קָבֹץ עַל יָד

אִם יֵשׁ מְעַט

וְאִם הַרְבֵּה

טָבֹל הַפַּת

עוֹד רֶגַע קָט

טֶרֶם תִּכְלֶה

רַק לֹא בִּשְׁאָט

וְשֶׁכֶם אַט

עֲדֵי אֶבְלֶה

לוּ אַתְּ לִי, בַּת

כָּל עֹוד לֹא מַתְּ

הֵן בָּךְ אֶחְיֶה

---

מַשְכִּיל לִבְנֵי קוֹרַח

מאת

אהרן אמיר

מִי שֶׁהֵחֵל

בְּתָם־לֶבָב

וְגֵו שָׂמֵחַ

וְנִיחוֹחָיו

כְּעֵשֶׂב־בָּר

הִנֵּה זוֹחֵל

עַל גְּחוֹנוֹ

וְרֹאשׁ קֵרֵחַ

צַחֲנָתוֹ

נִבְלַת־מִדְבָּר

מִי שֶׁיָּצָא

סְעוּר־מַרְדּוּת

נָחוּשׁ לַדֶּרֶךְ

וּקְרוּעַ־סוּת

בְּעֵרוּמָיו

הִנֵּה נִמְצָא

הֲלוּם־סָבְאוֹ

וִיגִיעַ־פֶּרֶךְ

שׁוֹפֵךְ קִיאוֹ

עַל דִּינָרָיו

בְּכוּ בָּכֹה

לוֹ לַגּוֹחֶה

בְּאֶפֶס־כֹּחַ

גַּם הַבּוֹכֶה

אֵין בּוֹ מְתוֹם

---

כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט

מאת

אהרן אמיר

כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט

בַּנִּשְׁקָף אֵלַי בָּרְאִי

כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּךָ

בָּרְאִי

בָּא לִי כִּמְעַט לְרַחֵם

עָלֶיךָ

יְפֵהפֶה שֶׁלִּי

שֶׁהֲרֵי בְּתוֹךְ תּוֹכְךָ

אַתָּה יוֹדֵעַ־וָעֵד

שֶׁמַּה שֶׁהָיָה

הָיָה

וּמַה שֶׁלֹּא הָיָה כְּבָר

לֹא יִהְיֶה

כִּי קָטֹנְתָּ מִן הַגְּדוֹלוֹת

אֲשֶׁר בָּהֶן הָלַכְתָּ

וְהַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר מָאַסְתָּ

מְאָסוּךָ

כִּי זְמַנְּךָ עָבַר

וְקָרְבָּנְךָ בָּטֵל

לָכֵן

לוּ אֲנִי תַּחְתֶּיךָ

יְפֵהפֶה שֶׁלִּי

כִּי עַתָּה

לֹא הִתְמַהְמַהְתִּי

עוֹד

---

קֵרֵחַ בָּאתִי

מאת

אהרן אמיר

קֵרֵחַ בָּאתִי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה

וְקֵרֵַח מִמֶּנּוּ אֵצֵא

כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים

אֲשֶׁר עָשִׂיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

וּבְצֵל כּוֹכָבִים

כְּשַׁחַק־מֹאזְנַיִם

יֵחָשְׁבוּ

כֻּלָּם

לָצוּר עַל־פִּי

הַצְּלוֹחִית

כִּי בִּכְבָרָה שָׁאַבְתִּי מַיִם

כִּי חֶרֶס הֶעֱלֵיתִי בְּכַפִּי

אֲסִימוֹן בְּחַכָּתִי

שְׁבֵה שֶׁבְיְךָ

בֶּן אֲבִינֹעַם!

---

שׁתֵּי אֲחָיוֹת

מאת

אהרן אמיר

לנשמת ז’קלין כהנוב

הָאִשָּׁה הַזָּרָה בַּמִּטָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבַּחֶדֶר מִתְרַעֶמֶת עֲלֵיהֶן אֵין־אוֹנִים: רוֹצָה הָיְתָה שֶׁתֶּחְדַּלְנָה מִלַּהֲגָן וּמֵהֲלָצוֹתֵיהֶן. צֵל־חִדָּלוֹן עַל פָּנֶיהָ, עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת בְּחָזְקָה, וְכֹחַ לֹא נוֹתַר בָּהּ עוֹד לִמְחוֹת וְלִתְבֹּעַ. אֲבָל שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת מוֹסִיפוֹת לְהָסִיחַ בֵּינֵיהֶן כַּאֲחוּזוֹת בּוּלְמוּס. עַל כָּל שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּזְלֵג: סְפָרִים, תַּבְשִׁילִים, מַלְבּוּשִׁים, ְדִידוֹת נִשְׁכָּחוֹת וּזְכוּרוֹת, סְרָטִים שֶׁרָאוּ, מִשְׂחָקִים אוֹ חַגִּים שֶׁל יַלְדּוּת, פָּרְשִׁיּוֹת־אֲהָבִים

אוֹ מַחֲלוֹת מִשֶּׁכְּבָר, שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ גַּם שֶׁל זוּלָתָן, וְכֵן עַל אַבָּא הַמָּנוֹחַ, וְעַל אִמָּא שֶׁעוֹרְקֶיהָ מִסְתַּיְּדִים וְהוֹלְכִים. מְסַפְּרוֹת הֵן וְאֵינָן פּוֹסְקוֹת, חוֹבָה הִיא לָהֶן כִּבְיָכוֹל לְהַסְפִּיק. וְאִם הֵן פֹּוסְקוֹת אֵין זֶה כִּי אִם בְּשֶׁל הַצְּחוֹק. צְחוֹק הַמִּדַּרְדֵּר כֶּאֱגוֹזִים מִפִּי הַצְּעִירָה, וּכְמוֹ אַדְוָה רָפָה הוּא מַרְעִיד בְּלֶחְיֵי הַבְּכִירָה. בַּקְּלָף הַדַּק וְהַיְרַקְרַק שֶׁל חֶלְקַת לְחָיֶיהָ, בַּשְּׁבִיב הָעַז שֶׁל תְּשׁוּקַת־חַיִּים נוֹאֶשֶׁת בְּעֵינֶיהָ.

שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הֵן. שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. בְּכִירָה וּצְעִירָה. אַחַת בַּמִּטָּה, אַחַת עַל כִּסֵּא. אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִשָּׁם. אַחַת שֶׁכְּבָר הוֹצִיאוּ לָהּ כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים, וְאַחַת שֶׁהוֹצִיאוּ לָהּ רַק אֵבֶר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אַחַת שֶׁלֹּא תּוֹצִיא, מִן הַסְּתָם, אֶת שְׁנָתָהּ, וְאַחַת שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָהּ חַיִּים וּמָחָר תָּטוּס לָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם: אֶל בַּעַל, בָּנוֹת, עֲסָקִים. אֲבָל בִּיקָר הָאוֹר הַזֶּה שֶׁל בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת

מְדַמּוֹת הֵן שְׁתֵּיהֶן לָשׁוּב אֶל יַלְדּוּתָן. כְּמוֹ בְּאַחַת פָּקְעוּ הַשָּׁנִים, עַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים, נִשּׂוּאִים, גֵּרוּשִׁים, נְדוּדִים, פְּטִירוֹת, הֶרְיוֹנוֹת וְלֵדוֹת נְמוֹגִים עַתָּה כְּלֹא הָיוּ. גַּם הַמֶּרְחָק שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶן לְשֶׁעָבַר — רוּחָנִי תְּחִלָּה, אַחַר־כָּךְ גַּם פִיזִי — גַּם נִימִים שֶׁל קִנְאָה וְטִינָה וּבִטּוּל

וּבִקֹּרֶת — כָּל אֵלֶּה מֻתָּכִים עַתָּה וְאֵינָם בַּחֲמִימוּת יַלְדּוּתָן הַנִּגְאֶלֶת בִּשְׁעַת בֵּין־שְׁמָשׁוּת שֶׁל כִּפּוּרִים וָחֶסֶד, יַלְדּוּתָן הַשָּׁבָה לְהָחֵם עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, פֹּה לְיַד הַפִּשְׁפָּשׁ הַפָּתוּחַ אֶל מָוֶת, הַפִּשְׁפָּשׁ הַמְפַרְפֵּר וּפוֹלֵט חֵרוּקָיו עִם כָּל נִיד שֶׁל יִסּוּרִים בְּרוּחַ מְצוּיָה.

אפריל 1979

---

נִחוּם אֲבֵלִים

מאת

אהרן אמיר

חָמֵשׁ שָׁנִים נִלְחַם הַבָּחוּר עַל חַיָּיו

בְּיֶתֶר דִּיּוּק נִלְחֲמוּ לוֹ עַל חַיָּיו

מֵיטַב הָרוֹפְאִים וְחַכְמֵי־הַמַּרְפֵּא

מְצֻיָּדִים בַּמִּכְשׁוּר הַמְשֻׁכְלָל בְּיוֹתֵר

בְּמֵיטַב בָּתֵּי־הַחוֹלִים שֶׁבָּאָרֶץ וּמִחוּץ

עָמְלוּ לְחוֹלֵל אֶת הַנֵּס הָרְפוּאִי

וּלְהַאֲרִיךְ אֶת חַיָּיו עוֹד מְעַט מִדֵּי פַּעַם

וְהוּא הִתְרַגֵל לְחֶסֶד הַנֵּס הַמִּתְחַדֵּשׁ

לָמַד לִחְיוֹת חַיֵּי־מַתָּנָה עַל זְמַן שָׁאוּל

וְלִשְׁמֹחַ בָּהֶם בְּכָל תַּאֲוַת־הַחַיִּים הַתַּמָּה אֲשֶׁר בּוֹ

וּבְכָל הַצְּנִיעוּת הַיָּאָה לְאוֹכֵל־לֶחֶם־חֶסֶד

עַד שֶׁבָּאָה הַשָּׁעָה וּפִתְאֹם לֹא הָיָה עוֹד חַמְצָן בְּרֵאוֹתָיו

וְאָז הוּחַשׁ לְעוֹד סִבּוּב שֶׁל מַאֲבָק

הָאַמְבּוּלַנְס צָפַר־הִתְרִיעַ בַּכְּבִישִׁים

וּכְמִשְׁתּוֹלֵל הָיָה לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ

אֲנָשִׁים הִרְגִּישׁוּ כִּי מַר כִּי מַר־הַמָּוֶת סָר

וּלְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ מִהֲרוּ לָסוּר בִּכְלֵי־רִכְבָּם הַצִּדָּה

וְכָךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ וְהָרוֹפְאִים רָאוּ כְּהֶרֶף־עַיִן

שֶׁהַפַּעַם כֵּן הַפַַּעַם בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם סִכּוּי עוֹד

וְשָׂמוּהוּ בְּאֹהֶל־חַמְצָן

וְנָתְנוּ לוֹ זְרִיקָה כְּפוּלָה שֶׁל מוֹרְפְיוּם

כְּדֵי לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ

עַד שֶׁמִּקֵּץ שָׁעָה־וָחֵצִי הֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ

וְכָךְ כְּתָם־שָׁנִים חֳדָשִׁים שָׁבוּעוֹת וְיָמִים וְעוֹד שָׁעָה־וָחֵצִי

נָפַח הַבָּחוּר נִשְׁמָתוֹ וָמֵת וְהוּא יָפֶה וְצַח לֵאלֹהִים

אֲנִי שֶׁהִכַּרְתִּיו אַךְ מְעַט וְרַק בְּאַחֲרִיתוֹ הַקְּצוּצָה וְהַדּוֹעֶכֶת

אֲנִי הַגֶּבֶר הַמַּזְקִין הַנִּרְפָּט־וְהוֹלֵךְ

אֲנִי הָיִיתִי בַּהוֹלְכִים אַחַר אֲרוֹנוֹ

אֲנִי הַמַּשִׁיר שִׁנָּיו וְשַׂעֲרוֹתָיו

מַשִּׁיר אֶת קְשָׁרָיו אֶל עִיר־וּמְתִים

וּמִתְפָּרֵק מֵאֲהָבוֹת וּשְׂנָאוֹת וְרִגּוּשִׁים לְמִינֵיהֶם

הָיִיתִי בִּקְהַל הַהוֹלְכִים אַחַר אֲרוֹנוֹ

לְטָמְנוֹ בֶּעָפָר הַתָּחוּחַ עִם הַמֵּתִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד

לִשְׁמֹעַ אֶל רִנַּת הָאַשְׁכָּבָה וּפְסוּקֵי צִדּוּק־הַדִּין

וְלָשׁוּב אַחַר־יָגוֹן אֶל הַחַיִּים

וּבְעוֹד אֲנִי בַּצּוֹעֲדִים בֵּין קְבָרִים וּמַצֵּבוֹת

אֶת מִי זָכַרְתִּי אָז אִם לֹא אֶת מוֹדָעִי־מִכְּבָר

הוּא צִ’דְיוֹק טִיצְ’בּוֹרְן אוֹתוֹ אַנְגְּלִי בֶּן הַמֵּאָה הַ־16

מוֹרֵד־בַּמַּלְכוּת שֶׁנִּדּוֹן לִתלְיִהָּ בְּמִבְחַר שְׁנוֹתָיו

וְשִׁיר יָחִיד אֲשֶׁר כָּתַב עֶרֶב עֲלוֹתוֹ לַגַּרְדֹּם בְּמִכְתָּב אֶל אִשְׁתּוֹ

שָׁמוּר עִמִּי בִּסְפוּנֵי־חֶדְרֵי־לִבִּי, וְכַךְ סוֹפוֹ:

"מוֹתִי בִּקַּשְׁתִּי וּבְרַחְמִי נִמְצָא,

חַיִּים חִפַּשְׂתִּי וָאֶרְאֶה כִּי צֵל,

מַדֹּתִי אֶרֶץ בָּהּ קִבְרִי יֻצַּע,

וּבָא מוֹתִי, וְאַךְ עָשַׂנִי אֵל;

כּוֹסִי מָלְאָה, עַתָּה כּוֹסִי תִּכְלֶה,

עַתָּה אֶחְיֶה, עַתָּה גַּם אִסָּפֶה".

מָה אַגִּיד לָכֶם חֲבֵרִים וְלֹא הִגַּדְתִּי עוֹד?

רַק הַכָבֵד בַּדְּבָרִים לֹא הֻגַּד. אַף לֹא יֻגַּד.

כִּי הוּא כָּבֵד מֵהֵאָמֵר וְהִשָּׁמַע.

וּכְבוֹדוֹ חָתוּם.

מאי 1982

---

אֲנִי קוֹלוֹן

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי קוֹלוֹן

כְּרִיסְטוֹבַּל קוֹלוֹן

הַמְּכֻנֶּה קוֹלוּמְבּוּס

אֲשֶׁר בְּמָשׁוֹט יָתוֹם

הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשִׁי

מוּל חוֹף לִישְׁבּוֹאָה

בִּבְעֹר בַּקְרָב סְפִינָתִי —

בְּמָשׁוֹט יָתוֹם אֲשֶׁר אִנָּה לִי

אֱלֹהִים

בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים הוֹרַנִי

כִּי אָמְנָם בְּחָרַנִי

כִּי מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן יְעָדַנִי

נְצוּרוֹת לְחוֹלֵל

מִנֹּעַר נְצָרַנִי

לְשַׁנּוֹת פְּנֵי תֵבֵל

קוֹרֵא עִתִּים נְתָנַנִי

גַּם חָכְמָה נָתַן בְּלִבִּי

לְהָבִין רָזֵי עָבִים וְכוֹכָבִים —

שָׂמַנִי

רוֹדֵה־גַּל

אֲנִי קוֹלוֹן

אֲשֶׁר רִאשׁוֹן חָזִיתִי

דֶּרֶךְ־יָם לְהֹדּוּ נְתִיבָה

אַף גַּם רִאשׁוֹן גִּלִּיתִי

אִיֵּי־מַעֲרָבָהּ

וּבְמַיִם עַזִּים שָׂרִיתִי

לִמְצֹא כַּסְפָּהּ וּמוֹלַד זְהָבָהּ

אֲשֶׁר גִּנְזֵי אוֹצָרוֹת לֹא־שֹׁעָרוּ

הֶעְתַּרְתִּי עַל אַרְמְנוֹת הַמְּלוּכָה

מִקַּצְוֵי אָרָגוֹן עַד קַשְׂטִילְיָה

אֲשֶׁר נִשָּׂא שְׁמִי עַל שִׂפְתֵי־כֹּל

וְגוֹיִים בִּשְׁמִי נִשְׁבָּעוּ

אֲשֶׁר שָׁאֲפוּ מְלָכִים צִלִּי

רוֹזְנִים קִרְבָתִי —

וְלֹא יָרֵאתִי לָלֶכֶת עִמָּהֶם

בַּקֶּרִי

אֲנִי קוֹלוֹן

פּוֹרֵץ הָאֳפָקִים

מַרְחִיב יְרִיעוֹת־שָׁמַיִם

הִנֵּה יוֹשֵׁב אֲנִי הַיּוֹם

הַ־19 בְּחֹדֶשׁ מַאי אֶלֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ

בְּלִשְׁכָּתִי בָּעִיר וַלָּדוֹלִיד

רָחוֹק מִיַּם־קָתַאי וְאִי־סִיפַּנְגּוֹ

מֻדָּר מִכֹּחַ וּמִמַּעַשׂ וְשִׁלְטוֹן

חָשׁ סְבִיבִי בְּשַׁרְבִיטָהּ הַמְּבוֹדֵד וְהַמַּקְפִּיא

שֶׁל שְׂרָרָה עַרְלַת־לֵב וַחֲלָקַת־לָשׁוֹן

אֲשֶׁר הָפְכָה לִי עֹרֶף

וּמַתְקִין עַצְמִי לְהַכְתִּיב צַוָּאָתִי

שָׁב־רוֹאֶה עַצְמִי בְּדִמְיוֹנִי

מַצִּיג תְּנָאִים כְּקֹדֶם לְהוֹד־מַלְכוּתָם —

וְיוֹדֵעַ כִּי תַּם

וְנִשְׁלַם

24.8.83

---

לְנֹחַ יוֹם־הוּלֶדֶת

מאת

אהרן אמיר

אֲנִי נֹחַ בֶּן לֶמֶךְ

שִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע־מֵאוֹת שָׁנָה יְמֵי־שְׁנֵי־חַיַּי

גַּם טוֹבָה גַּם רָעָה רָאִיתִי בִּימֵי־חֶלְדִּי

הַרְבֵּה מְאֹד:

תַּחַת אֱלֹהִים הָיִיתִי נֹחַ

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה

בְּמַיִם עַזִּים נְתִיבָה

גַם כָּל יֶתֶר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עָבַדְתִּי אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנָה

כִּי נֹחַ אִישׁ צַדִּיק בְּדוֹרוֹתָיו

וְאֶת אֱלֹהִים הִתְהַלֵּךְ

תָּמִים:

יְמֵי מַבּוּל מִי יְשִׁיבֵנִי

אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה בַּתֵּבָה

וַאֲנִי מִתְהַלֵּךְ אֶת אֱלֹהִים כִּבְחִיר־כָּל־חַי

חוֹתֵךְ חַיִּים וּמָוֶת לְכָל חַי

פְּלֵטַת־כָּל־חַי עִמָּדִי תֻּכּוּ לְרַגְלַי

וַאֲנִי מְנַחֲמָם מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נֵאָרָה

עַד חָסֹר הַמַּיִם עַל הָרֵי־אֲרָרָט

עַד שָׁבָה אֲדָמָה לְהִגָּלוֹת בְּהָרֵי־אֲרָרָט

עַד נָתֹן אֱלֹהִים אוֹת בְּרִית בֶּעָנָן:

אֲנִי נֹחַ

אִישׁ צַדִּיק הָיִיתִי בְּדוֹרוֹתַי

וֵאלֹהִים חָזִיתִי בַּעֲנַן־קַשְׁתָּם אוֹת־בְּרִיתָם בַּאֲרָרָט

וָאֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם

תָּמִים:

יְמֵי־שְׁנֵי־חַיַּי עַתָּה שִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע־מֵאוֹת שָׁנָה

גַּם טוֹבָתָם גַּם רָעָתָם קַלּוּ מִנִי רָץ

גַּם קַשְׁתָּם גַם עֲבֵיהֶם נָמוֹגוּ כֶּעָשָׁן

וְהַמַּבּוּל אַחַרַי לֹא עֵץ־גֹּפֶר וְלֹא כֹּפֶר

נוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי:

אַיֵּה עַתָּה דּוֹרוֹתַי־בַּהַפְלָגָה

אַיֵּה תֵּבָתִי־בְּמַיִם־עַזִּים

אַיֵּה אֱלֹהַי

אַיֵּה הָרַי־בָּאֲרָרָט:

ירושלים, 18.11.1980

---

חרס: ב

מאת

אהרן אמיר

חרס: ב

מאת

אהרן אמיר

---

חִדּוּשׁים בַּמַּדָּע

מאת

אהרן אמיר

א

בּתָּכְנִית חִדּוּשִׁים־בַּמַּדָּע

שׂוֹחֵחַ הַדּוֹקְטוֹר הַמְּרַאֲיֵן עִם הַפְּרוֹפֵסוֹר הַמְרֻאְיָן

עַל חִדּוּשִׁים בַּמַּדָּע

וּבְיֶתֶר דִּיּוּק: בְּחִקְרֵי

הַצּוֹמֵחַ

ב

הַחִדּוּשׁ שֶׁנִּגְלָה בַּשִּׂיחָה הַמְשֻׁדֶּרֶת

הָיָה עַתִּיק כִּימוֹת־עוֹלָם:

הַמַּדְּעָן־הַמְרֻאְיָן הַדָּגוּל

עָמַד עַל עֻבְדָּה מְעַנְיֶנֶת

הִיא עֻבְדַּת חַיֵּיהֶם הַכְּפוּלִים שֶׁל הַצְּמָחִים

שֶׁבְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת הֵם חַיִּים

בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה וּבָאֲוִיר הַחָפְשִׁי:

מִצַּד אֶחָד, שָׁרָשִׁים וְשָׁרְשָׁנִים חוֹתְרִים לָעֹמֶק

בְּהֶעְלֵם וּבְטָחוּב, אֲפוּפִים דְּמָמָה

וּמִצַּד שֵׁנִי, עָלִים וְעַלְעָלִים

נִשָּׁאִים עַל עֲנָפִים וּבַדִּים

וְהֵם חוֹתְרִים לַגֹּבַהּ דַּוְקָה

נֹכַח שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם

מֻקָּפִים קוֹלוֹת וּרְחָשִׁים

מַפְרִים וּמֻפְרִים וּמְפֻרְהָסִים

מֻפְקָרִים לְרוּחַ וּלְמָטָר

יוֹדְעִים חֲלִיפוֹת חֹם וָקֹר וְחשֶׁךְ וָאוֹר

מְקַיְּמִים יְחָסִים מֻרְכָּבִים

עִם כָּל הָרֶמֶשׂ לְמִינֵהוּ

עִם עוֹף־הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת־הַשָּׂדֶה

נִנּוֹעִים נִכְפָּפִים נִזְקָפִים

עוֹמְדִים עַל

נַפְשָׁם

ג

כַּךְ לְעֵרֶךְ הֻגַּד אַף סֻכַּם:

אֵלֶּה הֵם

חַיָּיו הַכְּפוּלִים שֶׁל

הַצּוֹמֵחַ

ד

לֹא גִּלָּה לִבִּי לְפִי

אַךְ אֲנִי

הִתְכַּוֵּץ בִּי אָז גְּרוֹנִי

כִּי בֵּינִי לְבֵינִי

אָמַרְתִּי בְּחָפְזִי

(אֵגוֹצֶנְטְרִי שֶׁלֹּא כְּדַרְכִּי)

שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים אֶלָּא בִּי:

שֶׁאָכֵן מְדַבְּרִים הֵם עָלַי

עַל צְמִיחָתִי כְּכָל הֶחָי

וְעַל כֶּפֶל חַיַּי

שֶׁלִּי

נובמבר 1983

---

סָמִיסֵן בְּחֵיפָה

מאת

אהרן אמיר

עֵינַיִם מְלֻכְסָנוֹת וְהָרַגְלַיִם אֲסוּפוֹת תַּחְתֶּיהָ

שְׂעָרָה הַשָּׁחוֹר הֶחָלָק נֶאֱסָף עַל רֹאשָׁהּ כַּמָּסֹרֶת

מְרוּטוֹת גַּבּוֹתֶיהָ עַד־דַּק שְׂפָתֶיהָ שָׁנִי

וְתֹאַם־אֵבָרִים שְׁמַנְמָן נָתוּן בְּקִימוֹנוֹ צָחוֹר שֶׁל מֶשִׁי

וּבְאַבְנֵט שָׁחוֹר. עַל מַחְצֶלֶת יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה יַפָּנִית

רְכוּנָה וּפוֹרֶטֶת, בִּתְנוּחָה מְסָרְתִּית, עַל סָמִיסֵן.

כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ, כִּמְדוּמֶה, לִכְלִי־הַמֵּיתָרִים הַיַּפָּנִי הַזֶּה.

אִם כֹּה וְאִם כֹּה, קָהָל יַקִּיפֶנָּה. קָהָל שַׁבָּתִי.

עֲשָׂרוֹת מִמַּשְׂכִּילֵי חֵיפָה הָעִיר, נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם,

שׁוֹחֲרֵי־תַּרְבּוּת אֲנִינִים הַפּוֹקְדִים אֶת מוּזֵאוֹן־טִיקְטִין

לְאֳמָנוּת יַפָּנִית, קָטָן וְאִינְטִימִי, עַל הַר־הַכַּרְמֶל.

בְּצֵל הַמָּלוֹן הַגָּדוֹל. סָמוּךְ לְגַן־הָאֵם שֶׁבּוֹ,

בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת, מַנְצִיחַ אָב לְיוֹם־יָבוֹא

אֶת אֵשֶׁת־חֵיקוֹ וּשְׁלשֶׁת יַלְדֵּיהֶם, הַמְחַיְּכִים אֶל מוּל

הַמַּצְלֵמָה. יוֹם יָבוֹא וְיִמְצָאוּם, מַצְהִיבִים וּקְמוּטִים,

בַּתַּצְלוּם הַצִּבְעוֹנִי, בְּבֵית אֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה וְהוּא

כְּבָר גֶבֶר־בִּגְבָרִים, מְטֻפָּל בִּילָדִים הוּא עַצְמוֹ, קְשֵׁה־יוֹם

וּמְהִיר־חֵמָה, אוּלַי יְדוּעַ־חֹלִי. אִם יִהְיֶה עוֹד. אִם יִהְיֶה.

יוֹם יָבוֹא וְהָאִשָּׁה הַפּוֹרֶטֶת עַל מֵיתְרֵי הַסָּמִיסֵן הָאֲרֻכִּים,

תִּזְכֹּר כִּבְחֲלוֹם, לִבְנַת־שֵׂעָר, בְּלַת־בָּשָׂר, בְּסוֹד נְכָדִים וְנִינִים,

בְּעֲיָרָה שֶׁלְּיַד יוֹקוֹהָמָה, לְמָשָׁל, אוֹ אוּלַי בְּמָצוּיָמָה שֶׁבָּאִי שִׁיקוֹקוּ,

בֹּקֶר אֶחָד בְּעִיר נִשְׁכַּחַת, חֵיפָה שְׁמָהּ אוֹ מַשֶּׁהוּ־כָּזֶה,

שֶׁבּוֹ הִפְלִיאָה קָהָל נָכְרִי בְּמוּזֵאוֹן־לְאֳמָנוּת־יַפָּן

בִּנְגִינָתָהּ בַּסָּמִיסֵן, תּוֹךְ שֶׁהִיא מְלַוָּה אֶת עַצְמָהּ מִדֵּי־פַּעַם

בְּשִׁירָה הַבּוֹקַעַת מֵעֹמֶק חָזֶה וְנִשְׁפֶּכֶת כְּאֶשֶׁד כָּבוּשׁ מִמֶּרְחָק,

בְּשִׁבְתָּהּ עַל מַחְצֶלֶת, רְכוּנָה כַּמָּסֹרֶת, וְסָבִיב לָהּ

סִדּוּרֵי־פְּרָחִים יַפָּנִיִּים מֻכָּרִים, מַעֲשֵׂה גְּבָרוֹת וַאֲדוֹנִים

נִלְהָבִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹם נִדָּח שֶׁבְּאַסְיָה הַמַּעֲרָבִית. בֹּקֶר אֶחָד

מְנֻמַּר־עֲנָנִים־וּנְגֹהוֹת הָיָה זֶה, וּבְתֵבוֹת־תְּצוּגָה שֶׁבַּמּוּזֵאוֹן

נֶעֶרְכוּ מִינֵי נְצוּקֶה, שֶׁהֵם חֶפְצֵי־נוֹי זְעִירִים, כַּיָּדוּעַ, מִינֵי

אִנְרוֹ, שֶׁהֵם, פְּעוּטִים שֶׁלִּי, תִּלְיוֹנִים לְהַחְזָקַת תְּרוּפוֹת

וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, וּמִינֵי צֻבָּה, אוֹתָם מָגִנֵּי־חֲרָבוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת

אוֹ עֵץ מִתְּקוּפַת־אֵדוֹ.

וְאוּלַי גַּם אֲנַחְנוּ נִזְכֹּר

אֵיךְ שָׁמַעְנוּ בְּבֹקֶר־מְנוּחוֹת תַּרְבּוּתִי אֶת נְגִינַת הַסָּמִיסֵן,

עֵת נֵרֵד בִּדְרַגְנָעוֹת אֶל תַּחֲנַת הַכַּרְמֶלִּית שֶׁלֹּא הַרְחֵק

מִכָּאן וְנַעֲשֶׂה דַּרְכֵּנוּ, בְּקָרוֹן מָשׁוּךְ בַּכֶּבֶל, בְּבֶטֶן הָהָר

שֶׁבּוֹ חָצַב מְעָרוֹתָיו אֲדַם־הַכַּרְמֶל הַקַּדְמוֹן, הוּא אֲדַם־הַמְּעָרוֹת

הַכַּרְמֶלִּי, בִּימֵי הַנֵּיאוֹלִיתִיקוֹן, וּכְלֵי־פְּצֹלֶת עָשָׂה לוֹ אָז מֵאַבְנֵי־הָר

לָצוּד צֵידוֹ וְלִטְבֹּחַ טִבְחוֹ. אֶל הַנָּמָל נַעֲשֶׂה אֶת דַּרְכֵּנוּ אֶל

אֳנִיָּה בַּנָּמָל הַנּוֹסַעַת תַּרְשִׁישָׁה, לָשֵׂאת עַד תַּרְשִׁישׁ אֶת זִכְרוֹ

שֶׁל הַבֹּקֶר הַזֶּה וְאֶת זֵכֶר אוֹתָהּ יַפָּנִית שֶׁל צְחוֹר וּשְׁחוֹר וְשָׁנִי,

שֶׁשִּׁירָהּ כְּמוֹ אֶשֶׁד בּוֹקֵעַ מִבֶּטֶן הָהָר בְּפָרְטָהּ עַל הַכְּלִי

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ, אוּלַי, סָמִיסֵן.

אִם נִהְיֶה עוֹד. אִם נִהְיֶה.

אפריל 1979

---

רְְחִיצַת הָרַגְלַיִם בִּכְנֵסִיַּת הָאַרְמֵנִים

מאת

אהרן אמיר

א

בַּחֲצַר הַכְּנֵסִיָּה הָאַרְמֵנִית הָעַתִּיקָה

אֲשֶׁר מִפְּנִים לַחוֹמָה

בִּירוּשָׁלַיִם הַבִּירָה

מוֹרֶה־דֶּרֶךְ מְגַלְגֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ בְּיוֹם אֲבִיבִי

וּמְסַפֵּר לִקְהַל גֶּרְמָנִים מְמֻשְׁמָעִים,

יְגִיעֵי־חֹם וּתְאֵבֵי־אִינְפוֹרְמַצְיָה:

"בְּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה

שָׁחֲטוּ הַתּוּרְכִּים וּשְׁאָר מֻסְלְמִים

מִילְיוֹן וָחֵצִי אַרְמֵנִים

בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה הָעֻתְ’מַאנִית…

בָּעִיר הַזֹּאת", מוֹסִיף הוּא וְאוֹמֵר,

"נִמְצָאִים הָאַרְמֵנִים מֵאָז הַמֵּאָה הָרְבִיעִית…

פֹּה עַל הַקִּירוֹת הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה

אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַצְּלָבִים הָאַרְמֵנִיִּים

חֲקוּקִים בְּצוּרָתָם הָאָפְיָנִית…"

הַתַּיָּרִים הַגֶּרְמָנִים מְצַקְצְקִים בַּמַּצְלֵמוֹת

וּבְעִקְּבוֹת מוֹרֵה־דַּרְכָּם יִפְנוּ־יִסַּבּוּ

בַּכְּבִישׁ הַלָּחוּץ בֵּין חוֹמָתַיִם

אֶל הַר־צִיּוֹן —

מִשָּׁם יַמְשִׁיכוּ

אֶל שַׁעַר־הָאַשְׁפּוֹת,

הַכֹּתֶל,

הַר־הַבַּיִת.

עוֹד רַב הַדֶּרֶךְ לִפְנֵיהֶם, רַבָּה הַמְּלָאכָה

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ צְלָלִים

בְּקִרְיַת־מֶלֶךְ־רָב.

ב

אַחַר־כָּךְ

בְּצִנַּת־אַפְלוּלִית־קָתֶדְרָלָה

בְּאוֹר הַנִּבְרָשׁוֹת וְאוֹר הַצָּהֳרַיִם מִמַּעַל

לִקְרַאת הַטֶּכֶס הַמְטֻכָּס

יִתְכַּנְּסוּ בְּנֵי הָעֵדָה

סוֹחֲרִים וְחַיָּטִים וְקַדָּרִים צַבָּעִים פִּנְקְסָנִים רַצְעָנִים

צַלָּמִים נַגָּרִים וְדַפָּסִים מוֹרִים וְאוֹפִים וְרוֹקְחִים

וְכֹהֲנִים־לְמַעֲלוֹתָם עִם פִּרְחֵי־כְּהֻנָּה וַאֲקוֹלִיטִים

מְרַשְׁרְשִׁים בִּשְׁחוֹר גְּלִימוֹתָם —

דָּרֵי חֲצַר־הָאַרְמֵנִים

דָּרֵי הַשְּׁכוּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת

עִם קְרוֹבִים מִמֶּרְחַקִּים שֶׁבָּאוּ לַחַגִּים

לְחַמֵּם לְבָבוֹת בִּפְגִישָׁה מְחֻדֶּשֶׁת

לָתֵת גַּם תֹכֶן רוּחָנִי לַקְּטַנִּים

וּלְהִתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹת בְּחֵיק־הַמִּשְׁפָּחָה —

מִתְכַּנְּסִים הֵם, אַנְשֵׁי־גֶּרֶם־וּפִימָה,

עִם צְנוּמִים חִוַּרְיָנִים מְמֻשְׁקָפִים,

אֲרָם וְקִיווֹרְק וְקָרַפֶּט

שָׁהֶה וּוָהֶה וְזָרֶה

סַרְקִיס וְהָאִיק וְדִיקְרָן,

לְבוּשִׁים בִּגְדֵי־חֲמוּדוֹתָם,

וְעִמָּהֶם אוֹרְחֵיהֶם רַבֵּי־הַחֶסֶד

אַנְשֵׁי־רָשׁוּת וְאַנְשֵׁי־דָּת וּמְלֻמָּדִים —

לָשֵׂאת נֵצַח־אַגָּדַת־יְרוּשָׁלַיִם מִדּוֹר־דּוֹר

וְנֵצַח־תּוֹלַעַת־אֲרָרָט

כְּבִימֵי בִּיזַנְטְיוֹן וּפָרָס

כְּבִימֵי אוֹמַיִּים פָ’טִימִיִּים וּמַמְלֻכִּים

כְּבִימֵי מַלְכוּת־יְרוּשָׁלַיִם וְתוֹגַרְמָה

וּבִימֵי אַלְבִּיּוֹן וְעַמּוֹן.

ג

עַל הַבָּמָה אֲשֶׁר עִם הַמִּזְבֵּחַ

מוּל פְּנֵי הָעֵדָה שֶׁבָּאוּלָם

יָחֵל עַתָּה מַעֲשֵׂה הַפֻּלְחָן —

אַמְגּוּשֵׁי־הַשֵּׁבֶט הִנֵּה הִנָּם:

הַפַּטְרִיאַרְךְ נְסִיךְ־הַכְּנֵסִיָּה

הָדוּר בִּזְקָנוֹ וּבְשַׁרְבִיט רוֹמְמוּתוֹ

בְּמַחְלְצוֹת קָדְשׁוֹ וּבַעֲטַרְתּוֹ שֶׁלְּרֹאשׁוֹ

וְעִמּוֹ מִנְיַן הֶגְמוֹנִים בַּשְׂרָנִים חֲדוּדֵי מִצְנָפוֹת שְׁחוֹרוֹת —

הִנֵּה זֶה יִפְצְחוּ בִּתְפִלָּתָם הָאַרְמֵנִית

בְּקוֹלוֹת עֲמֻקִּים מְצַלְצְלִים וְרָוִים

וְהַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ יַעֲנוּ אַחֲרֵיהֶם

בּוֹטְחִים בְּעָז־אֱמוּנָתָם וּבְסוֹד־הַיַּחַד

מוּל חֲלִיפוֹת עִתִּים וּמַפַּץ לְאֻמִּים וּגְיָסוֹת

מְבֻסָּמִים זִכְרֵי מְלָכִים קַדְמוֹנִים גִּבּוֹרֵי־מִלְחָמָה

מְחֻסָּנִים מִכֹּחָהּ שֶׁל גַּאֲוַת שָׁרָשִׁים וָיַחַשׂ

שְׁלֵוִים בְּיִחוּדָם הַמְּשֻׁמָּר

בָּאִינְטִימִיּוּת הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁל גֶּזַע מְשֻׁמָּר

וּבְאַחְדּוּת מְסֻקֶּסֶת כְּזַיִת עַתִּיק וּלְמוּד גִּזּוּם אַכְזָר.

ד

מִן הַיָּצִיעַ תַּעֲנֶה בְּרִנָּה הַלְלוּיָהּ

מַקְהֵלַת נְעָרִים וּנְעָרוֹת בִּבְגָדִים שֶׁל חֹל,

וּבָאֲגַפִּים שְׁקִיקָה שֶׁל סִיעוֹת זַאֲטוּטִים סְרוּקִים וּרְחוּצִים

שְׁחוֹר גְּלִימוֹת עַל מִכְנָסַיִם קְצָרִים וְחֻלְצָה —

אַךְ בַּעֲלוֹת הַטֶּכֶס אֶל שִׂיאוֹ

כְּהִשְׁתּוֹחַח הַפַּטְרִיאַרְךְ אֶל אַגַּן־הַמַּיִם

לִרְחֹץ כַּמָּסֹרֶת בְּמַחֲוֵה־מוֹפֵת חַד־שְׁנָתִי שֶׁל עֲנָוָה נוֹצְרִית

אֶת רַגְלָיו שֶׁל אַחַד הַסֶּמִינָרִיסְטִים —

אָז יִדֹּמּוּ מְאֹד, כְּצוֹפִים בְּכִשּׁוּף, וְלָטְשׁוּ עֵינֵיהֶם הַצְּעִירוֹת

אֲרָם וְקִיווֹרְק וְקָרַפֶּט

שָׁהֶה וּוָהֶה וְזָרֶה

סַרְקִיס וְהָאִיק וְדִיקְרָן —

זֶה שֶׁלֶף מִתְחַדֵּשׁ־תָּדִיר שֶׁל קְצִירֵי־מַטבֵּחַ

דּוֹר־הֶמְשֵׁךְ לָעֵדָה וּלְמִשְׁמֶרֶת־הַדָּת

דּוֹר־הֶמְשֵׁךְ לַכְּנֵסִיָּה לַמִּנְזָרִים לַכְּהֻנָּה

לְתַגָּרִים פִּנְקְסָנִים וּמַלְחִינִים לְסַפְרָנִים מְמוֹנָאִים וְאוֹפִים

לְצַיָּרִים רַצְעָנִים וּמוֹרִים לְרוֹקְחִים בַּנָּאִים וְרוֹפְאִים —

עֲתוּדָה לְחוֹלְמֵי נֵכִיצֵ’וָן וְאֵרִיוָן וּסְטֵפַנְוָן וְאַשְׁמִיאָזִין

וּלְרוֹקְמֵי אַגָּדוֹת־יְרוּשָׁלַיִם־מִדּוֹר־דּוֹר,

נוֹשְׂאֵי נֵצַח־תּוֹלַעַת־אֲרָרָט

בְּקִרְיַת־מֶלֶךְ־רָב.

מאי 1979

---

הַעֲרָכָה מְחֻדֶּשֶׁת

מאת

אהרן אמיר

נְמָלָה שֶׁמְּזִיזָה גַּרְגֵּר, שֶׁמַּסִּיעָה גַּרְגֵּר אֶל תֵּל,

עָשׂוּי אַתָּה לִמְצֹא בָּהּ עִנְיָן. הוּא הַדִּין בִּתְמוּנוֹת

שֶׁמַּסִּיעִים חוֹלְמִים בַּחֲלוֹמָם, חוֹלִים בְּחָלְיָם, בְּפִנָּה מִפִּנּוֹת

הָעוֹלָם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקוֹרוֹת

בְּנֵי־אָדָם בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי לִפְנֵי הַנּוֹצְרִי לְחוֹף יְאוֹר־מִצְרַיִם

אוֹ בְּעֵמֶק הַנָּהָר הַצָּהֹב. אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מִן הַדְּבָרִים הַלָּלוּ

שֶׁרַק יִגְּעוּ בִּקְצֵה־צִפֹּרֶן בְּסַקְרָנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל הַשּׁוֹאֵל וְיֵשׁ

מֵהֶם, כְּנֶגֶד זֶה, הַמְּעִירִים פִּרְפּוּר בְּמוֹ־קְרָבֶיךָ בְּאֹרַח

אִישִׁי לְגַמְרֵי. צוֹבְטִים בְּטַבּוּרְךָ כִּבְיָכוֹל.

הִנֵּה, דֶּרֶךְ־מָשָׁל, קוֹרֵא אַתָּה בָּעִתּוֹן מֵאֶרֶץ־מֶרְחָק הַמְסַפֵּר

עַל עֶדְנָה שֶׁהָיְתָה לָהּ בָּאַחֲרוֹנָה בְּטַיְוַאן לָאֳמָנוּת שֶׁל

תֵּאַטְרוֹן־הַצְּלָלִים. מָסֹרֶת עַתִּיקָה הִיא זוֹ בְּסִין וְרֵאשִׁיתָהּ

בִּמְלוֹךְ הַקֵּיסָר ווּ לְשׁוֹשֶׁלֶת הַאן; עִנְיָן שֶׁל אַלְפַּיִם

שָׁנָה וְיוֹתֵר. בָּאוּ סְרָטִים וְטֶלֶבִיזְיָה וּכְמוֹ גָּזְרוּ כְּלָיָה

עַל בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים וְלַהֲקוֹתֵיהֶן, עַד שֶׁלֹּא מִכְּבָר הִתְחַדֵּשׁ

בְּסִין בְּיֶתֶר־שְׂאֵת הָעִנְיָן בְּתַרְבּוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ. צֶ’ן מִין־שׁוּ

בִּשְׁעָתוֹ יָסַד אֶת לַהֲקַת־פ’וּשִׁינְקָה שֶׁל בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים, הַיְחִידָה

הַפּוֹעֶלֶת כַּיּוֹם בְּטַיְוַאן. עַכְשָׁו מְנַהֲלָה חֲתָנוֹ, שׁוּ פ’וּ־נֶן.

מַדּוּעַ יְדִיעָה כְּגוֹן זוֹ מַעֲסִיקָה אוֹתִי פִּתְאֹם? מַה לִּי

וּלְבֻבּוֹת־הַצְּלָלִים שֶׁל סִין — כְּלוֹמַר, מַה לָּהֶן וּלְהֶמְיַת הַקְּרָבַיִם

שֶׁבִּי? אָכֵן, לְגַבַּי אוּלַי מָשָׁל הוּא זֶה. גַּם זֶה. מְשַׁל־חָכְמָה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְפַטִּישׁ יוֹשֵׁב־הָרֹאשׁ. לְפַטִּישׁ אַב־בֵּית־דִּין

כְּשִׁבְתּוֹ אֵי־בָּזֶה עַל כִּסְאוֹ, תּוֹבֵעַ אֶת שִׂימַת־לְבָבֵנוּ

וּפוֹסֵק פְּסָקָיו: לְאַחַר שֶׁאֶת עַתּוּדֵי הַשִּׁלְשׁוֹם דָּן אֶתְמוֹל לִנְשִׁיָּה,

גּוֹזֵר הוּא עַתָּה עַל נִדְּחֵי הָאֶתְמוֹל שֶׁיִּהְיוּ נְזָרָיו שֶׁל מָחָר.

אִם תִּרְצוּ, בְּלָשׁוֹן אַחֵר, וּכְרוּחוֹ שֶׁל ג’וֹן מִילְטוֹן: "מְשָׁרְתִים

הֵם גַּם אֵלֶּה שֶׁאַךְ יַעֲמְדוּ וְיַמְתִּינוּ". [וְכָאן שֵׁרוּת, כַּמּוּבָן, בְּהוֹרָאָה

שֶׁל עֲבוֹדַת־אֱלֹהִים.] לָשׁוֹן אַחֵר: עוֹמֵד אָדָם בְּישֶׁר וּמְסִירוּת

וּבְלִי פְּנִיּוֹת, אוֹ עוֹשֶׂה הוּא בֻּבּוֹת־צְלָלִים לִשְׁמָן, לְעוֹלָם

אֵין סִבְרוֹ בָּטֵל אֵין סִכּוּיוֹ בָּטֵל. מָה עוֹד שֶׁמִּמֵּילָא

אֵין בְּעוֹלָמֵנוּ יַצִּיב קַל־וָחֹמֶר אֵין בּוֹ נִצְחִי כִּי

מֵעֶצֶם מַהוּתָם מִתְחַלְּפִים הַדְּבָרִים וּמַה שֶּׁאַךְ תְּמוֹל

לֹא יָכֹלְתָּ לְהַעֲלוֹתוֹ עַל דַּל־שָׂפָה אוֹ אַף לְצַיְּרוֹ בְּדִמְיוֹנְךָ

פִּתְאֹם הַיּוֹם הוּא כָּאן בְּכֹבֶד עֻבְדָּתִי. יֵשׁ אֵפוֹא לְשַׂרְטֵט

מֵחָדָשׁ אֶת מַפַּת הַמַּצָּב: סִדְרֵי־מַעֲלָה הִשְׁתַּנּוּ, דְּפוּסֵי הַעֲרָכָה:

מַה־שֶׁקָּרוּי הַנְּתוּנִים בַּשֶּׁטַח. רַק חֲבָל אוּלַי עַל כָּל

אוֹתָם דּוֹקְטוֹרָטִים שֶׁבְּאַחַת יוּשְׂמוֹ לְקֶלֶס. חֲבָל עַל כָּל אוֹתָן

קַרְיֵרוֹת — אֲקָדֵמָאִיּוֹת וְזוּלָתָן — שֶׁנִּקְשְׁרוּ בַּדֵּרוּג הַמְקֻבָּל, אוֹ

בְּזֶה שֶׁהָיָה מְקֻבָּל עַד־בּוֹא־יוֹם. וּמָה עַל הַגּוּפִים

שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד חֵפֶץ לֹא בָּם וְלֹא בְּשֶׁכְּמוֹתָם וְלֹא בְּגַשְׁמוּתָם

בְּשׁוּב בֻּבּוֹת־הַצְּלָלִים — עִם הָאַגָּדוֹת הָאֲחֵרוֹת — לִמְלֹךְ

בַּתֵּאַטְרוֹן, בָּרְחוֹב, בַּנֶּפֶשׁ?

רַק אֹרֶךְ־רוּחַ. רַק עֲמֹוד וְהַמְתֵּן. וְהוֹחִיל. עַד בּוֹשׁ.

עַד בַּצְבֵּץ, לְמָשָׁל, פִּסַּת־בְּדֹלַח זַכָּה, רִאשׁוֹנָה

שֶׁל מִגְרַשׁ־הַהַחֲלָקָה הַבְּתוּלִי, הַמְסַמֵּא אֲשֶׁר לַמֵּאָה הַ־21.

רֵאשִׁית הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי לַנּוֹצְרִי. אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם

אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. נִדְּחֵי הָאֶתְמוֹל נְזָרָיו שֶׁל מָחָר.

טֶרֶם יָנוּסוּ צִלְלֵי הַבֻּבּוֹת.

טֶרֶם תֶּחְשַׁכְנָה הָרוֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת.

אוגוסט 1980

---

בָּבֶל

מאת

אהרן אמיר

— — בַּדְּרַגְנָעוֹת

הַסּוֹבְבוֹת־נָעוֹת בַּחַשְׁמַלִּים

הוּא עוֹלֶה —

עַל עָמְדוֹ יַעֲמֹד

וְהֵן מַעֲלוֹת אוֹתוֹ מֵאֲלֵיהֶן

בַּחֲרוֹק־גַּלְגַּלֵּי־שִׁנֵּיהֶן

מַעְלָה־מַעְלָה

מַעְלָה

וְכִי יַעֲלֶה עַד גַּפֵּי מְרוֹמָן

וּפָנָה שׁוּב לָרֶדֶת בָּן

וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מֵאֲלֵיהֶן

מַטָּה מַטָּה

מַטָּה —

כָּךְ יַעֲלֶה וְיָרַד

וְחוֹזֵר חֲלִילָה

וְעַל פָּנָיו חוֹלְפִים

יוֹרְדִים עוֹלִים

עוֹלִים יוֹרְדִים

הַחַיִּים —

הַרְבֵּה חַיִּים הֲמוֹן חַיִּים

חַיֵּי רַבִּים חַיֵּי הָמוֹן —

אֲנָשִׁים אֲדִישִׁים אֲנָשִׁים שְׁקוּעִים בְּשֶׁלָּהֶם

נִרְאִים וְאֵינָם רוֹאִים —

וְהוּא אַף הוּא חוֹלֵף עַל פְּנֵי מְתֵי הָעִיר

רִבּוֹא־בֶּהֱמַת־אָדָם

מְעֻמָּד וְיַצִּיב וְאָדִישׁ

וְשָׁקוּעַ אַף הוּא בְּשֶּׁלּוֹ —

כָּמוֹהוּ כְּמוֹהֶם

מְרַחֵף בְּעַרְפִלִּית פְּסִיכֵדֵלִית

שֶׁל הַבְלָחוֹת־זִכָּרוֹן

מִ

דַּרְ

גּוֹת

וְנָעוֹת

טָרְ

מִ פוֹת

וְ

זָ

ב

וֹ

ת

רִיר־ גֵּרוּיִים

גֵּרָה־שֶׁל־

גּוּמִילַעַס יְרִינוֹעַ

שְׁגַלְחֶתֶף וְקולְנוֹעַ

טֶלֶפֶּלֶא שֶׁלֶּבֶּלֶה וִיבְּרוֹנַחַת

דִּיסְקוֹחֵיק וְתַרְבּוּתַחַת — —

וְעַד כֹּה וָכֹה נִדְמֶה לוֹ

שֶׁהוּא חַי

חַי אֶת כָּל הַחַיִּים הַלָּלוּ הַחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים

מְדֹרָגִים וְנָעִים

שֶׁמִּכֹּחָם הוּא נִמְלָא חַיִּים

וּמִּכֹּחָם נַעֲשֶׂה לוֹ שֵׁם וְזֵכֶר קָם לוֹ

בְּעִיר וּמִגְדָּלִים נוֹשְׁכֵי־שָׁמַיִם — —

הַלְּבֵנָה הָיְתָה לְאֶבֶן

וְהַחֵמָר לְחֹמֶר

וְהָרוּחַ הָיְתָה אֶבֶן וָחֹמֶר

וְהַחֹמֶר מוֹץ תִּזְרֵהוּ רוּחַ —

שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים

שִׂפְתֵי־אֵלֶם וְדִבְרֵי־פְּחָדִים —

הַדְּרַגְנָעוֹת סוֹבְבוֹת־נָעוֹת בַּחֲרוֹק־שִׁנַּיִם

וְהַחַיִּים סוֹבְבִים־חוֹלְפִים

בְּחַשְׁמַלֵּי בַּבְלֹעַ

וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי

תְּהוֹם — —

טבריה, יוני 1981

---

שְׁנֵי שִׁירֵי טֶלֶבִיזְיָה

מאת

אהרן אמיר

א

מַר צִפּוֹר אֵחֵר הַיּוֹם לָבוֹא מֵהָעֲבוֹדָה.

הִסְכִּים וְנִשְׁאַר שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת. אָמְרוּ לוֹ תּוֹדָה.

עַכְשָׁו הוּא מִתְרַוֵּחַ בַּכֻּרְסָה הָעֲמֻקָּה

וְצוֹפֶה בַּטֶּלֶבִיזְיָה בִּשְׁקִיקָה.

הוּא כְּבָר הִתְקַלֵּחַ וְאָכַל עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ

וְסָרַק אֶת קָרַחְתּוֹ.

הַקְּטַנָּה עוֹשָׂה שִׁעוּרִים, אוּלַי. הַגָּדוֹל יָצָא לְבַלּוֹת.

מִי יוֹדֵעַ מָה הֵם עוֹשִׂים, הַמַּמְזֵרִים, בַּלֵּילוֹת.

עַכְשָׁו הַרְגָּשָׁתוֹ רַעֲנָנָה לְמַדַּי.

אַף שֶׁלְּמַעַן הָאֱמֶת הָיָה כְּדַאי

לְהַכְנִיס מִזּוּג־אֲוִיר, כְּמוֹ בַּמִּשְׂרָד.

מִצַּד שֵׁנִּי, הֲרֵי זֶה מִטְרָד.

וְחוּץ מִזֶּה, עֲדַיִן אֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת.

נָכוֹן, קַיִץ חַם הַשָּׁנָה. אֲבָל יַעֲבֹר. סַבְלָנוּת.

הוֹ, הִנֵּה תָּכְנִית־הַסְּפּוֹרְט. הַקַּרְיָן הַבָּרִיא, הֶחָסֹן

יוֹדֵעַ אֶת הַמְּלָאכָה. יֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁזֶּה מַמָּשׁ אָסוֹן.

“נָכוֹן שֶׁזֶּה הוּא שֶׁשִּׁדֵּר גַּם מִמִּינְכֶן בִּזְמַן הָאוֹלִימְפְּיָדָה?”

הוּא צוֹעֵק אֶל אִשְׁתּוֹ בַּמִּטְבָּח, שֶׁמְּכִינָה אֶת הָרוֹלָדָה.

מַה הִיא יוֹדַעַת, בְּעֶצֶם. הֲרֵי הוּא זוֹכֵר בִּלְעָדֶיהָ.

הִיא מְצִיצָה וּמַסְכִּימָה: “כֵּן, בֶּטַח”, וּכְבָר נְמוֹגִים צְעָדֶיהָ.

…מָתַי זֶה הָיָה שֶׁרָאִינוּ

אֶת הַסּוֹפֵר אֵלִי וִיזֶל, אָחִינוּ

מִנְּיוּ־יוֹרְק, בְּתָכְנִית “מוֹרָשָׁה”?

הַיָּמִים מִתְבַּלְבְּלִים בַּזִּכָּרוֹן. מַמָּשׁ בּוּשָׁה.

זֶה הָיָה אַחֲרֵי הֲוַאי־חָמֵשׁ־אֶפֶס. מֶקְגֶּרֶט…

הָיְתָה לוֹ עִבְרִית כָּזֹאת יָפָה, מְשֻׁפֶּרֶת

וְהוּא דִבֵּר כָּל־כָּךְ יָפֶה עַל הַשּׁוֹאָה.

לִשְׁמֹעַ אָדָם כָּמוֹהוּ זֶה בֶּאֱמֶת הֲנָאָה.

הָיוּ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. גֶּבֶר עַצְבָּנִי וְרָזֶה.

“מְאֹרָע קוֹסְמִי” זֶה הָיָה, הוּא אָמַר, מַשֶׁהוּ כָּזֶה.

תָּכְנִית כָּזֹאת צָרִיךְ לְהַרְאוֹת בְּכָל בֵּית־סֵפֶר.

זֶה יַעֲשֶׂה מִכָּל הַפִּרְחָחִים הַלָּלוּ עָפָר־וָאֵפֶר.

חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם מִי־יוֹדֵעַ־מָה. מְצַפְצְפִים עַל הָעוֹלָם.

בְּסַךְ־הַכֹּל, מִי שֶׁמַּכִּיר אֶחָד מֵהֶם מַכִּיר אֶת כֻּלָּם.

…אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים כַּדּוּרֶגֶל אַנְגְּלִי, רוֹאִים בֶּאֱמֶת כַּדּוּרֶגֶל.

הַנִּבְחֶרֶת הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ זֶה בִּכְלָל לֹא סֶגֶל.

הוּא תָּמִיד אוֹמֵר שֶׁכָּל הָעֵסֶק הוּא בַּרְדָּק.

סְקַנְדָּלִים וּבִזְיוֹנוֹת כַּמָּה שֶׁרוֹצִים, אֲבָל מִשְׂחָק?!

בָּעִנְיָנִים הָאֵלֶּה מַר צִפּוֹר אִישׁ־מַצְפּוּן, הוּא לוֹקֵחַ לַלֵּב.

אֶצְלוֹ זֶה חָשׁוּב יוֹתֵר מִתָּכְנִית “מוֹקֵד” עִם סַפִּיר אוֹ בַּרְלֵב.

בָּא פְּסוּקוֹ שֶׁל יוֹם. כֹּה אָמַר יהוה. אָז מָה אִם אָמַר.

אַחַר־כָּךְ חֲדָשׁוֹת. תַּחֲזִית. עֲנָבִים, וְכוֹס תֵּה. וְנִגְמַר.

הַיַּלְדָּה הָלְכָה לִישֹׁן. צִפּוֹרָה תְּחַכֶּה בַּמִּטָּה.

מַר צִפּוֹר יְדַפְדֵּף בָּעִתּוֹן לִפְנֵי שֶׁיִּשְׁכַּב עַל־יָדָהּ.

יְכַסְכֶּס בְּשִׁנָּיו בְּעוֹדֶנּוּ שׁוֹקֵל: אוּלַי כֵּן? אוּלַי לֹא?

וְכָבֵד כְּעוֹפֶרֶת יִצְלֹל וְיִשְׁכַּח עֲמָלוֹ.

אוגוסט 1973

ב

מַר צִפּוֹר הִקְדִּים הַיּוֹם לָבוֹא מֵהָעֲבוֹדָה.

בִּקֵּשׁ לְחַסֵּר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. אָמְרוּ לוֹ תּוֹדָה.

עַכְשָׁו הוּא שָׁקוּעַ בַּכֻּרְסָה הַפִינִית

וְעֵינָיו הוּא לוֹטֵשׁ לַטֶּלֶבִיזְיָה הַצִּבְעוֹנִית.

קָפֶה מִפֶּרְקוֹלָטוֹר שָׁתָה? שָׁתָה. גַּם שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ

שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַנֶּכְדָּה לִבְנוֹ וּלְכַלָּתוֹ.

נָכוֹן, מְתוּקָה הַקְּטַנָּה, אֲבָל צָרִיךְ סַבְלָנוּת בִּשְׁבִילָהּ.

אֵין לָהּ רֶגַע מְנוּחָה. כָּל הַזְּמַן הִיא פְּעִילָה.

מִזְּמַן שֶׁהַסָּלוֹן מְמֻזָּג, מַמָּשׁ תַּעֲנוּג בַּבַּיִת.

בִּפְרָט שֶׁהֵכִין לוֹ מַשְׁקֶה צוֹנֵן, וְהִטִּיל בּוֹ לִימוֹן וְזַיִת.

מַה יֵּשׁ? הִגִּיעַ הַזְּמַן לֵהָנוֹת מִן הַחַיִּים, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

הָאֱמֶת גַּם שֶׁעַכְשָׁו בָּאָרֶץ מַשִּׂיגִים בְּפֵרוּשׁ כָּל דָּבָר.

לְשׁוּם חוּץ־לָאָרֶץ כְּבָר לֹא צְרִיכִים לִנְסֹעַ,

כְּמוֹ שֶׁאִם יֵשׁ לְךָ וִידֵיאוֹ אָז מַה תְּחַפֵּשׂ בַּקּוֹלְנוֹעַ?

עוֹד פַּעַם הַמִּשְׂחָקִים בְּהֶלְסִינְקִי. שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם…

אֲבָל אֵין דָּבָר, אַתָּה מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ אַתָּה שָׁם, בָּאִצְטַדְיוֹן.

אֵיךְ שֶׁהֵם מְזִיעִים, זֶה נוֹרָא! וְהַכּוּשִׁי הַהוּא, מַה־שְּׁמוֹ,

שֶׁרַק יוֹדֵעַ לָרוּץ 200 מֶטֶר — אֵלֶּה חַיָּיו וְזֶה כָּל עוֹלָמוֹ…

הִנֵּה, הִנֵּה עוֹד אַחַת גֶּרְמָנִיָּה! אֵיךְ שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָן לָרוּץ!

לֹא, בְּסַךְ־הַכֹּל זֶה מַתְחִיל לְהִמָּאֵס, בֶּאֱמֶת צְרִיכִים עוֹד עָרוּץ.

אוּלַי לַעֲבֹר לְיַרְדֵּן? לֹא, גַּם שָׁם זֶה אוֹתוֹ הַסִּפּוּר.

רַק בְּ“דַאלֶס” הֵם תָּמִיד מַקְדִּימִים וְאֶצְלָם יֵשׁ פָּחוֹת בִּרְבּוּר.

וְלֹא מְשַׁגְּעִים אֶת הַשֵּׂכֶל בִּסְרָטִים שֶׁעוֹשִׂים

זָרוּק וְדָפוּק עַל דְּפוּקִים וּזְרוּקִים.

אֲפִלּוּ מַבָּט־לַחֲדָשׁוֹת לֹא מַה שֶׁהָיָה. עוֹד מַזָּל

שֶׁהַכְּנֶסֶת בְּפַגְרָה שֶׁל קַיִץ וְלֹא מַרְאִים פֹּה לַקָּהָל

אֵיךְ כָּל מַמְזֵר מֻפְרָע אוֹ דּוֹקְטוֹר מְפֻסְטָר

פּוֹתֵחַ פֶּה, מַרְבִּיץ נְאוּם, וְגַם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא מִסְפָּר!

יָפֶה רַק לִרְאוֹת שָׁם אֶת בֶּגִין, שׁוֹתֵק כְּמוֹ דָּג

וְלָבָן כְּמוֹ קִיר: מִצִּדּוֹ, יִצְעֲקוּ עַד הַגַּג…

צִפּוֹרָה מִתְעַכֶּבֶת עֲדַיִן. אוּלַי הָיְתָה לָהּ תְּאוּנָה?

עַל כָּל פָּנִים, טוֹב שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת רַק בַּמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה.

אֲבָל מַה פִּתְאֹם! לוּ קָרָה מַשֶׁהוּ הִיא הָיְתָה מִתְקַשֶּׁרֶת.

רִשָּׁיוֹן הוֹצִיאָה רַק הַשָּׁנָה, אָז דַּוְקָה לָכֵן הִיא נִזְהֶרֶת…

בַּשְּׁלַט־רָחוֹק מַסְפִּיק נְגִיעָה אַחַת בַּמֶּתֶג וְדַי, זֶה נִפְסָק.

(אֵיךְ פַּעַם אָכַלְנוּ חָצָץ וְשָׁכַבְנוּ עַל שַׂק.)

רַק דָּבָר אֶחָד קְצָת מַדְאִיג בְּכָל־זֹאת אֶת מַר צִפּוֹר.

מִכְתָּב אַחֲרוֹן מִן הַבַּת נִשְׁלַח מֵאֶקְוָדוֹר אוֹ קוֹרִידוֹר

(קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ…) זֶה הִגִּיעַ דַּי מִזְּמַן

וּמֵאָז שׁוּם דָּבָר. לֹא טֶלֶפוֹן, לֹא מִלָּה, לֹא סִימָן…

מַה יֵּשׁ לָהֶם לְחַפֵּשׂ שָׁם בִּכְלָל, הִיא וַחֲבֵרָהּ?!

בֵּינְתַיִם הֶחֱשִׁיךְ: יֵשׁ לָצֵאת לַגַּן וּלְהַפְסִיק אֶת הַמַּמְטֵרָה.

אוגוסט 1983

---

חרס: ג

מאת

אהרן אמיר

חרס: ג

מאת

אהרן אמיר

---

פַּאיַאנְיוֹס פַּאנַחָארֵס

מאת

אהרן אמיר

על הר־הכרמל, במערה ליד עתלית, מצאו החופרים פסל־עירום של אפרודיטי, משומר היטב, מן התקופה ההילניסטית: האֵלָה עומדת וימינה מעל ראשה, שמאלה נשענת על עמוד, בירית נחשוּשית על רגלה, עכס אחד על קרסולה, תליון סמוך לצווארה, על הפּסל כתובת ביוונית לאמור:

“פּאיאניוס פּאנחארס” — פאיאניוס מאושר.

פַּאיַאנְיוֹס וְהַשֵּׁגָל עִמּוֹ

מוּל הַיָּם בַּהֲמוֹנוֹ

מַשָּׁאוֹן נָכוֹן לָמוֹ

אֲבָל הוּא אַחַת הִיא לוֹ

כָּל עוֹד נְשָׁמָה יֵשׁ בְּאַפָּם

וְעַרְשָׂם תֵּחַם תַּחְתָּם

יְמִינָהּ תְּחַבְּקֵהוּ

שְׂמֹאלָהּ תְּלַטְּפֵהוּ

אֶצְבָּעָהּ תְּדַגְדְּגוֹ

דִיג־דִּיגִי־דּוֹ

הוֹי עוֹרֵךְ שִׁדָּה עוֹרֵךְ

הוֹי שְׂעָרֵךְ

הוֹי עֶכֶס קַרְסֻלֵּךְ

הוֹי בִּירִית גְּנֻבְתִּי־רַגְלֵךְ

הוֹי תִּפְחַת־עֲגָבוֹתַיִם

הוֹי חֶלְקַת־הַמַּדּוּחִַים

הוֹי מֶתֶק־שִׂפְתוֹתַיִם

הוֹי מְגָדַיִךְ־יַיִן

פַּאיַאנְיוֹס הַזַּנַּאי אַשְׁרָיו־טוֹב־לוֹ

תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ

יָשַׁב בְּצֶלַע כַּרְמִלֹּו

וְהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ

רָאָה חַיִּים בִּימֵי־חֶלְדּוֹ

עַכְשָׁו נוֹתַר פֹּה לְבַדּוֹ

רוֹאֶה בְּחַיָּיו אֶת עוֹלָמוֹ

עִם אשֶׁר זֶה בְּעֵרוּמוֹ

חָכְמוֹת אָמְנָם תָּרֹן בַּחוּץ

אֲבָל הוּא לֹא יָשִׂים קָצוּץ

הוֹי גַּפְנִי תְּאֵנָתִי

הוֹי סִתְרַת קִירוֹת בֵּיתִי

הוֹי תַּאֲנָה בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת

הוֹי אַהֲבַת מְחַלְּלוֹת

יָפִית נָעַמְתְּ לִי בַּכּוּרָה

וְנַחֲלָת עָלַי שָׁפְרָה

שָׁפְרָה עָלֵינוּ בַּמְּקֵרָה

וּבִנְעִימִים נְנַסְּכָה

הוֹי פַּאיַאנְיוֹס בֶּן־פְּקוּעָה

הוֹי מְאֻשָׁר בִּבְנֵי־אָדָם

הוֹי כַּמָּה מְאֻשָּׁר

הוֹי פַּאיַאנְיוֹס

הוֹי כַּמָּה

הוֹי

אביב 1983

---

עֲדָנִים

מאת

אהרן אמיר

א

בָּאנוּ חֲדָרֵינוּ.

הִדְלַקְנוּ תַּנּוּרֵינוּ.

הֵטַלְנוּ מְעִילֵינוּ.

נָפַלְנוּ כְּנָפְלֵנוּ.

פָּשַׁטְנוּ עוֹרוֹתֵינוּ.

חָגַרְנוּ חֶשְׁכָתֵנוּ.

דִּבַּרְנוּ דְּבָרֵינוּ.

חִשַּׁקְנוּ בְּשָׂרֵינוּ.

חִלַּצְנוּ חֲלָצֵינוּ.

לִהַטְנוּ אֶת רִבְצֵנוּ.

צָחַקְנוּ גַּם שָׁתַקְנוּ.

צִחַקְנוּ. וְדָבַקְנוּ.

ב

— וּכְתָם הַדֶּבֶק

וְשׁוּב אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם

שׁוֹכְבִים גְּלוּיֵי־עֵינַיִם —

רֹאשֵׁךְ מֻטֶּה

מִצְחֵךְ מַהְבִּיל

נִשְׁמַת־אַפֵּינוּ קְטֹרֶת —

עוֹד אֶצְבָּעַי בְּסַנְסִנַּיִךְ

וְשִׂפְתוֹתַי מְלַחֲכוֹת

וּכְבָר רֹאשִׁי נֶחְבָּא אֶל חֵיק

גַּם נִצָּנִי נָפוֹג, שׁוֹמֵט

מַרְעִיף יִתְרַת הַטַּל עַל שְׂדֵה־כּוֹבֵס

יָלִין עַל יַעֲרַת־הַדְּבַשׁ —

— אֲבָל

כַּפֵּךְ שְׁלוּחָה אֶל הֶחָגָב

חוֹתָה גַּחֲלֵי־הָרְתָמִים —

וְשׁוּב מֵעַי כַּחֲלִילִים

וְשׁוּב אֶתֵּן בַּכַּף נַפְשִׁי

וְכַעֲרוֹג אַיָּל אֶל מַיִם

כֵּן תַּעֲרֹג נַפְשִׁי אֵלַיִךְ —

וְשׁוּב יַכֵּנוּ אוֹר בְּסַנְוֵרָיו

וְעֵץ־הַחַיִּים יְעָרֶה לְשַׁדּוֹ

אֶל קִרְבֵּנוּ.

וְהָיָה לָנוּ הוּא לְבַדּוֹ

לְסִתְרָה —

---

שָׁלשׁ קְרִיאוֹת־כִּוּוּּן

מאת

אהרן אמיר

1. חזק

שַׁדֵּר אֵלַי

אֶצְלִי הַכֹּל עָרוּךְ לִקְלֹט —

שַׁדֵּר אֵלַי יָשָׁר

וּבְלִי חָכְמוֹת —

בְּכָל גַּל שֶׁתִּבְחַר

בְּכָל גַּל שֶׁתּוּכַל

בְּכָל עָרוּץ וָתֶדֶר —

פָּתוּחַ, לֹא בְּצֹפֶן —

יָשָׁר וּבָרוּר

וְחָזָק!

2. בחייך

תַּכְנֵת אוֹתִי

וְאֵדַע מְקוֹמִי אַיּוֹ —

תַּכְנֵת אוֹתִי

שֶׁאֲצַפְצֵף עָלֶיךָ —

אוֹ שֶׁרוּחַ אַשִּׁיב

עַל שְׁתִיקוֹתֶיךָ

וְאֶהְיֶה כְּטַל

לִמְלֵחוֹתֶיךָ —

רַק עֲשֵׂה לִי כְּבָר מַשֶּׁהוּ,

בְּחַיֶּיךָ!

3. כמקדם

סַפֵּר עִמִּי

בְּטֶרֶם חַלָּשׁוּת —

שַׁנֵּס מָתְנַיִם וְסַפֵּר עִמִּי

כָּל עוֹד יֵשׁ כֹּחַ —

עֲשֵׂה עִמִּי

בַּלְּחָשִׁים

עַד שֶׁיִּחַר —

רַק אַל בְּאַפֶּךָ —

שׁוּבָה וְסִפַּרְתָּ עִמִּי

כְּמִקֶּדֶם!

---

חרס: ד

מאת

אהרן אמיר

חרס: ד

מאת

אהרן אמיר

---

רוּחוּת שָׁמַיִם

מאת

אהרן אמיר

יֶחֱמַתְנִי רוּח־קֶדֶם

חִיְּתַנִי רוּחַ־יָם:

אֶתַּצַּב צָפוֹן וָנֶגֶב —

חִידָתִי תְּתַו חוּגָם.

אֲשׁוּרַי דָּבְקוּ אֶל תֶּלֶם,

אֲדָנִים חָרְדוּ תַּחְתָּם:

יְתֵדִי יַבְקִיעַ רֶגֶב —

נְהָרוֹת יִשְּׂאוּ קוֹלָם.

לְחָכַתְנִי רוּחַ־קֶדֶם,

שׁוֹקְקַתְנִי רוּחַ־יָם:

אֶרְדְּפָה צָפוֹן גַּם נֶגֶב —

עַד אַשְׁכִּיר חַרְבִּי מִדָּם.

סִירוֹתַי צָלְחוּ כַּלַּהַב,

נִרְעֲשׁוּ חוֹפֵי־עוֹלָם:

אֲשַׁבֵּר מַפְרֶקֶת רַהַב —

וְאֶרְדֶּה בִּדְגַת הַיָּם.

נוֹסְסָה בִּי רוּחַ־קֶדֶם,

שׁוֹבְבַתְנִי רוּחַ־יָם:

אֶצְרְרָה צָפוֹן עִם נֶגֶב —

וּשְׁלָלִי הַלְמוּת לִבָּם.

טבריה, אוגוסט 1981

---

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן

מאת

אהרן אמיר

אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון: וידום השמש וירח עמד עד יקם גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים: ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל:

יהושע י

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן

דּוֹם

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן —

דּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ

בְּגִבְעוֹן

— דּוֹם —

עַד אֲשֶׁר

תָּעֹז יָדֵנוּ

עַד אֲשֶׁר

יִגְבַּר חֵילֵנוּ

עַד אֲשֶׁר

נִצְלַח כָּאַבִּירִים

עַד יְרַד

שָׂרִיד בַּגִּבּוֹרִים —

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן

דּוֹם

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן —

דּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ

בְּגִבְעוֹן

— דּוֹם —

עַד אֲשֶׁר

יִמַּךְ אוֹיְבֵנוּ

עַד אֲשֶׁר

נָבוּס קָמֵנוּ

עַד יָפוּץ

בְּשֶׁבַע דְּרָכִים

עַד נַבְקִיעַ

שַׁעַר־בַּת־רַבִּים —

דּוֹם יָרֵחַ

בְּעֵמֶק

אַיָּלוֹן

וַעֲמוֹד עַל עָמְדְךָ

בִּשְׁמֵי

שָׁמַיִם —

עַד אֲשֶׁר

נַפְשֵׁנוּ תִּצָּרֵף

עַד אֲשֶׁר

נַפְשֵׁנוּ נְחָרֵף

עַד תֵּעָרֶה

נַפְשֵׁנוּ כְּתֻמָּהּ

וְרוּחַ חֲדָשָׁה

תָּבוֹא לְפַעֲמָהּ —

דּוֹמוּ שֶׁמֶשׁ

וְיָרֵחַ

יֵאָסֵף זִיוְכֶם

הֲלוֹם

בַּל יָמוּשׁ עַד גּוֹי

יִקֹּם —

נָגְהֲכֶם

יִלְטשׁ חַרְבֵּנוּ

וְאוֹרְכֶם

יָהֵל עָלֵינוּ

כִּי הַיּוֹם

נִבְחָר הוּא בַּיָּמִים

כִּי הָיָה הָעָם הַזֶּה

בַּשּׁוֹאֲגִים —

וּבְקוֹל אִישׁ

יִשְׁמַע הָאֱלֹהִים

ינואר 1982

---

אֵצֶל בְּרוּקְמַן בַּבַּיִת, עַל הַכַּרְמֶל

מאת

אהרן אמיר

חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים בְּחֶדֶר גָּדוֹל

חַלּוֹנוֹת גְּבֹהִים בְּחֶדֶר גָּבֹהַּ

בְּחֵיפָה עַל הַכַּרְמֶל —

בִּרְחוֹב הַצַּלְבָּנִים

סָמוּךְ לְקֶרֶן שְׂדֵרוֹת־הַצִּיּוֹנוּת

בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לִסְטֶלָּה־מָרִיס וְלַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי

מוּל גַּן־הַפְּסָלִים

וּקְצָת מֵעַל לַמִקְדָּשׁ הַבַּהָאִי

וְלַגַּן הַפַּרְסִי הַיְפֵהפֶה

הַמְלֻקָּק וְאָדִישׁ כְּחָתוּל סִיאָמִי —

נֹכַח יָם לֵילִי רְעוּל־שָׁמַיִם, סְמוּי־כּוֹכָב

הַחַלּוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַגְּבֹהִים

נִשְׁקָפִים אֶל הָעִיר מִתַּחַת

אֶל הַנָּמָל מִתַּחַת —

אֳנִיּוֹת מְהַבְהֲבוֹת בַּמַּיִם לְיָד הָרְצִיפִים וּבַמַּיִם שֶׁהָלְאָה

בַּמִּפְרָץ וּבְקִרְיוֹתָיו אוֹרוֹת

וְהָלְאָה מֵהֶם פְּתִילִים וּגְדִילִים שֶׁל אוֹרוֹת

בּוֹאֲכָה רֹאשׁ־הַנִּקְרָה —

מִשָּׁם וָהָלְאָה אֵין רוֹאִים עוֹד לֹא חשֶׁךְ וְלֹא אוֹר

בְּסֻלָּמָה שֶׁל צוֹר

אַף לֹא הֶרֶס בְּדָמוּר וּבְצוֹר

וְלֹא אֶת הַהֶרֶג מִלִּפְנֵי שָׁלשׁ שָׁנִים

וּמִלִּפְנֵי שְׁנָתַיִם וְשָׁנָה

וּמִלִּפְנֵי שָׁעוֹת מִסְפָּר

אַרְצִי שְׁטוּפָה שָׁלוֹם

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים,

וּבְשׁוּק־הַכַּרְמֶל בְּתֵל־אָבִיב

מִטְעָן הִתְפּוֹצֵץ לִרְסִיסִים

וְנִפְגָּעִים הָיוּ הַיּוֹם

מִתְבּוֹסְסִים —

אֲבָל מָחָר כָּעֵת חַיָּה

בְּתוֹךְ הַיֶפֵיפוּת הַזֹּאת הָאֲדִישָׁה

אֲנָשִׁים יָחֹגוּ עַד חֲצוֹת

חַג שֶׁל מַצּוֹת

וְיַעֲמִידוּ לְאֵלִיָּהוּ כּוֹס עַל שֻׁלְחָנָם

(וְעַל חֶשְׁבּוֹן הַבַּיִת, מַעְלֶשׁ) —

כּוֹס לְאֵלִיָּהוּ

שֶׁאֱלֹהָיו

הוּא אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָּאֵשׁ

בְּחֶדֶר גָּדוֹל וְגָבֹהַּ אֲנִי יוֹשֵׁב

עַל קִירוֹתָיו תְּמוּנוֹת מַעֲשֵׂה־אָמָּן

רְווּיוֹת מִיסְטִיקָה יְהוּדִית־נוֹצְרִית־קַבָּלִית־פְּרָבוֹסְלָבִית

וְכַד גָּדוֹל עַל הָרִצְפָּה

עַב־דְּפָנוֹת, בִּלְתִּי־סִימֶטְרִי וּמְגֻשָּׁם

כַּד־חֶרֶס מְמֹרָק וְאַרְבָּעָה אֲגָנִים לוֹ

מְקֻשָּׁט דֶּגֶם גֵּיאוֹמֶטְרִי פָּשׁוּט וְדָהוּי

מִימֵי אֵלִיָּהוּ, בְּעֵרֶךְ

(בִּטְוָחֵי־זְמַן כָּאֵלֶּה מֵאָה שָׁנִים פָּחוֹת

אוֹ יוֹתֵר בֵּינִי וּבֵינְךָ מָה הֵן ) —

הַאַתָּה זֶה אֲדוֹנִי אֵלִיָּהוּ

הָרָב אֶת הַנְּבִיאִים עַל הַר־הַכַּרְמֶל

וּמוֹרִידָם אֶל נַחַל־קִישׁוֹן לְשָׁחְטָם שָׁם?

אֵצֶל יֶבְגֶּנִי בְּרוּקְמַן בַּבַּיִת, עַל הַכַּרְמֶל

שַׁעַר־בַּרְזֶל חָתוּם בַּכְּנִיסָה

עָלָיו לוּחִית וּבָהּ כָּתוּב

בַּלָּשׁוֹן הָעִנְיָנִית שֶׁל חֶבְרַת־הַחַשְׁמַל:

"תַּחֲנַת טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה הַצַּלְבָּנִים

סַכָּנָה מֶתַח גָּבֹהַּ" —

אֵצֶל יֶבְגֵּנִי בְּרוּקְמַן בַּבַּיִת

חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים וּגְבֹהִים נִבָּטִים

אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל הוּא הַיָּם הָאַחֲרוֹן

וְאֶל הָרִים הַגְּבֹהִים לֵאלֹהִים

וְאֶל גְּבֹהִים עֲלֵיהֶם —

וְאֶל יָם לֵילִי רְעוּל־שָׁמַיִם,

סְמוּר־כּוֹכָב

חיפה, 10.4.1979

---

הַבַּיִּת

מאת

אהרן אמיר

כָּל הָאוּכְלוּסִים שֶׁאִכְלְסוּנִי

הַמְּרֻבִּים עַד לֹא אוֹסִיף־אֶזְכֹּר

כָּל הַתּוֹשָׁבִים שֶׁיִּשְּׁבוּנִי

כָּל הַגֵּרִים שֶׁבִּי אִוּוּ מָדוֹר

כָּל הַנַּוָּדִים שֶׁפְּקָדוּנִי

כָּל הַטַּיָּלִים שֶׁמְּדָדוּנִי

וּבְלִיל־שְׁמוֹתָם חָרְתוּ עַל אוֹמְנוֹתַי —

כָּל הַמְרַגְּלִים אֲשֶׁר הָפְכוּ בִּי

לוּטֵי־פָּנִים וַעֲטוּיֵי־שָׂפָם

כָּל הַמְזַבְּחִים שֶׁקִטְּרוּ בִּי

בְּזֶמֶר־חַג וּבְלַחַשׁ־זַעְפָּם

כָּל הַגֵּאיוֹנִים אֲשֶׁר רָצוּ בִּי

כָּל הַחַמָּסִים אֲשֶׁר נִצּוּ בִּי

וְכָל הַמּוֹשִׁיעִים אֲשֶׁר רָמְסוּ אֶת חֲצֵרַי —

כָּל הָאִמָּהוֹת אֲשֶׁר כָּרְעוּ לָלַת בַּחֲדָרַי

וְכָל הָעֲלָמוֹת שֶׁנִּשְׁקְפוּ מֵחַלּוֹנַי

וְכָל הַנְּעָרוֹת שֶׁרִחֲפוּ בְּאוּלַמַּי

כָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר רָווּ דּוֹדִים בְּלֵילוֹתַי

כָּל הַזַאֲטוּטִים שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּמַחֲבוֹאַי

וְהַיְשִׁישִׁים שְׁבְּמַקֵּל גּוֹשֵׁשׁ פָּרְמוּ דּוּמִיּוֹתַי

וְאֶת רִירָם הִזּוּ עַל אֲרִיחַי —

כָּל הַתַּגָּרִים שֶׁשִּׁטְּחוֹ עַל רִצְפּוֹתַי אֶת מַרְכֻּלְתָּם

וְכָל הַסַּרְסוּרִים שֶׁרְצָעוּנִי־חָבֶל וּמְחִיצוֹתָם רִבּוּ־בִּי

וְכָל הַכֶּחָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּנִי בְּעָרְמָה וּבְחֹנֶף־שִׂפְתוֹתָם

בִּדְבַשׁ תַּחַת לָשׁוֹן אוֹ בְּגָרוֹן רָמוֹת הִבִּיעַ

כָּל הָעֲצוּמִים שֶׁהִתְעָצְּמוּ בִּי

וְכָל הַקַּלְגַּסִּים אֲשֶׁר נִסֵּי־כּוֹבֵשׁ תָּקְעוּ בִּי

וּבְשַׁעַט־מַגָּפָם הִרְעִישׁוּ מוֹסְדוֹתַי —

כָּל אֲשֶׁר בִּפְרוֹזְדוֹרַי תָּלוּ כִּנּוֹרוֹתָם

כָּל שֶׁמָּצְאוּ בִּי צֵל־קוֹרָה אוֹ נַחַת־מְקֵרָה

שֶׁנִּעֲרוּ בִּי אֶת אֲבַק־אַדְּרוֹתֵיהֶם־לְדוֹרוֹתָם

אוֹ רַק תִּקְּנוּ בִּי, מוּל רְאִי, תַּלְתַּל־שֵׂעָר נִפְרָע

בְּטֶרֶם יַעַבְרוּ־יִפְנוּ אֶל הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים

כָּל שֶׁחָצְבוּ בִּי קֶבֶר אוֹ הִצִּיבוּ שֶׁלֶט־גִּבּוֹרִים

אוֹ רַק הוֹתִירוּ שֹׁבֶל־בֶּשֶׂם צָף בֵּין קִירוֹתַי —

כָּל שֶׁפִּצְפְּצוּנִי

כָּל שֶׁשִּׁפְּצוּנִי

כָּל שֶׁטִּמְּאוּנִי

כָּל שֶׁקִּדְּשׁוּנִי

כָּל שֶׁשְּׁטָפוּנִי

כָּל שֶׁעַצְמוֹתָם

סָפְנוּ בְּמַרְתֵּפַי —

אֲנִי יָכוֹל לָהֶם

אֲנִי הַכּוֹלְלָם

עֲתַר־הוֹנִי מֵהֶם

כִּי לִי הֵמָּה כֻּלָּם

אֲנִי הַבּוֹלְלָם

אֲנִי הַמְּבַלָּם

אֲנִי הַמְבַלְּעָם

וַאֲדָנַי עוֹלָם

ספטמבר, 1966

---

שִׁירַת אֶרֶץ הָעִבְרִים

מאת

אהרן אמיר

חֲמוּץ־בְּגָדִים דּוֹרֶךְ שַׁחַר־יוֹם מָחָר לְאַרְצִי הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה.

מֵאֲפֵל־רֶחֶם־דּוֹר־וָדוֹר גָּח הוּא וּמַפְצִיעַ: טְבוּל־דִּמְדּוּמֵי־דָּמִים וַחֲבוּר־חֲרָדוֹת־וָעֶצֶב.

מִמְּעָרַת־אֶמֶשׁ חַטָּאָה וּנְכֵאָה יִבְקַע, מִנִּקְרַת־אֶתְמוֹלִים נַחְלָאָה וְנֶעְפָּשָׁה וּפְרוּשַׂת־קוּרִים, רוֹמֶשֶׂת רֶמֶשׂ־תּוֹעֵבָה לְמִינֵהוּ — וְנָגְהוֹ לְפָנָיו טָהוֹר וְנִצְרָף. הִנֵּה כַּמּוֹקֵד יִלְהַט — וְצִנָּתוֹ כְּפִתֵּי־קֶרַח.

וְהוּא מַחֲרִישׁ כַּסֶּלַע וְחַד כְּמַקּוֹר־נְשָׁרִים וְנֶחְרָץ כַּגְּזָר אֲשֶׁר־אֵין־לְהָשִׁיב. בֶּן־יוֹם הוּא וּבֶן־נֵצַח. רַךְ כָּעוֹלָל וְחָכָם כַּקַּדְמוֹנִים. וְתֻמַּת יוֹנִים תֻּמָּתוֹ.

יָפֶה וּבוֹטֵחַ עוֹלֶה שַׁחַר־יוֹם־אָבִיב עַל אַרְצִי הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה. בְּמִשְׁבְּרֵי הַיָּם הַגָּדוֹל רוֹחֵץ כּוֹכָבוֹ וַחֲלוּם הוּא נִבָּט אֶל לְשׁוֹן־יַם־בָּצְרָה מִזֶּה וְאֶל לְשׁוֹן־יַם־אֵילַת מִזֶּה, וְשָׂחַק אֶל חֶלְקַת יָם־הַמָּוֶת וְלִמְשִׁי הַכִּנֶּרֶת יִשַּׁק, וּפִרְפֵר עִם אַדְוַת מֵי הַפְּרָת וְכִרְכֵּר בְּקֶצֶף־אֲשֵׁדוֹת, וּלְהֶמְיַת נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק יַאֲזִין וּלְהֶמְיַת יַרְדֵּן וְיַבּוֹק וּלְלַחַשׁ

עֲיָנוֹת וְיוּבָלִּים — וְדוּמִיַּת הַמַּיִם בַּבְּאֵרוֹת תִּשְׁאֲבֵהוּ שָׁאֹב.

עַל אַרְצִי רַחֲבַת־הַיָּדַיִם פְּרוּשָׂה כְּנַף־הַשַּׁחַר וְעַל עֲתֶרֶת גּוֹנֶיהָ. עַל אַדְמוּמִית עֲפַר־חֵמָר וְכַתְמוּמִית הַחַרְסִיד וְעַל צַהְבּוּבִית חוֹלוֹת וְשַׁחְמוּמִית הַטִּין וְעַל יְבשֶׁת עַצְבּוּבִית וּשְׁחוֹר רַקְבּוּבִית וְעַל הַרְרֵי־הָרֵי־סִיד מַבְהִיקִים בְּאַפְרִיר וּקְלוּיִים בְּכָתֹם וְתָרֹג וְזָבֹד וְעַל עֲרָבָה מִישׁוֹרִית מְאַבֶּכֶת אָבָק אָפֹר־אֲדַמְדַּם וְלַבְנוּנִית אֲבַק־דְּרָכִים קִמֵּחַ הָעוֹלֶה בְּעִקְּבֵי־סוּס־וָרֶכֶב בָּהָר וְעַל הַשְּׁחוֹר הַחִוַּרְיָן אֲשֶׁר לַמְּלֵחָה

וְעַל צְחוֹר־חוֹל־מִפְרָצִים וַאֲפֵל־צוּקִים־בַּיְּשִׁימוֹן וּזְהוֹרִית עוֹרְקֵי מַחְצָב בֵּין גַּבְנוּנֵי־אֶרֶץ עֻלְפִּים, וְעַל תְּכֵלֶת־אֲגַמִּים וִירַקְרַק־נָהָר.

וְרוּחַ־טֶרֶם־בֹּקֶר תִּתְנַעֵר לִנְשֹׁב, רוּחַ־שָׁמַיִם רַעֲנַנָּה וְקַלָּה.

בְּרַחֲבֵי מִדְבָּרִיּוֹת תְּשׁוֹטֵט הָרוּחַ וּבַטְּרֵשָׁה תִּתְהַלֵּךְ וַעֲרָבוֹת תִּרְכַּב.

בַּדָּגָן תְּפַכֶּה וְאִוְשָׁתָהּ מְלוֹא־פַּרְדֵּס. אֶל נַחֲלֵי הַבָּתוֹת תֵּרֵד וּבַנְּקִיקִים תְּחַלְחֵל וּבָאָה קֶרֶב־חֹרֶשׁ וְהִרְעִישָׁה גְּאוֹן־יַעַר. עַל אַלּוֹן וְאֵלָה תִּפְרֹט הָרוּחַ וְעַל בַּלּוּט וְהִתְרַפְּקָה עַל צַפְצָפָה וְעִם שֵׁיזָף וְעֻזְרָר תִּשְׁתַּעֲשַׁע. בַּעֲפִי תְּאֵנָה וְחָרוּב תִּתְחַבֵּט וְעָגְבָה עַל רִמּוֹן וְתַפּוּחַ וּבְרוֹשִׁים וָאֶרֶז תַּרְתִּיחַ. תַּרְגִּיז שֵׂיבַת זַיִת וְלִחֲכָה כַּפּוֹת תֹּמֶר וְעִם אֶקָלִיפְּט תַּמְתִּיק סוֹד וְהִתְגָּרְתָה בְּהַרְדוּף־נְחָלִים. עֵץ־הֶהָדָר עוּגָבָהּ וּמִינִים לָהּ הַהֲדַס. אֳרָנִים כִּנּוֹרֶיהָ וְדָלִיּוֹת הַגֶּפֶן פְּסַנְתֵּרִים לָהּ.

וְצָרְרָה הָרוּחַ עִמָּהּ הֹלֶם־רַעַם־פְּגַז־תּוֹתָחִים וְנִבְחוֹת מַקְלֵעַ וּגְעִיַּת פָּרוֹת בָּרְפָתִים וּגְנִיחַת רֵחַיִם בִּטְחִינָתָן. וְאִבְחַת חֵרְמֵשִׁים מוּנָפִים לִקְצֹר וּנְשִׁיפַת־לַהֲבוֹת־רַתָּכִים בְּאַוָּה מַכְחִילָה וּמְחִי מְשׁוֹטִים חוֹתְרִים בַּנָּהָר וְטִקְטוּק מְנוֹעֵי מַשְׁאֵבוֹת וּנְעִירַת חֲמוֹר בְּהִתְעַטֵּף יִצְרוֹ וּרְדִידַת פַּטִּישִׁים עַל נְחשֶׁת־קַלָּחוֹת־וָסִיר וּבִעְבּוּעַ נַרְגִּילָה

בִּסְפוּנֵי־קְמוּרֵי־בֵּית־קַהְוָה וּצְקוּן־לַחַשׁ־נָזִיר וְדִשְׁדּוּשׁ רַגְלֵי אִישׁ צְנוּמוֹת וְגִלְדָּנִיּוֹת בְּעַבְטִין הַשָּׂדֶה הַמּוּצָף וְנִקּוּשׁ אִזְמְלֵי סַתָּתִים וְאַנְחַת רַצְעָן שְׁפוּפָה בִּסְגוֹר־קִיטוֹן וּמִצְהֲלוֹת דַּרְדַּקִּים בְּהַשְׁכֵּם־אֶל־בֵּית־סֵפֶר וְהַכּוֹת־דְּלִי־מִשְׁתַּלְשֵׁל־לִדְלוֹת וְדִנְדּוּן־מְצִלָּה־בְּצַוַּאר־מַשְׁכּוּכִית וְרִנַּת־עִנְבָּלִים־בַּקֹּדֶשׁ וְצִלְצֵל־זוֹגֵי־גַמֶּלֶת וְסִלְסוּל חֲלִילֵי־רוֹעִים.

הִנֵּה־זֶה יַעֲלֶה בֹּקֶר הָאָבִיב, בֹּקֶר הַמָּחָר, עַל הָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה וְהַיַּחוּמָה וְעַל כָּל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ בְּבֵית אֶבֶן וּבְבֵית חֵמָר וּבְבֵית מֶלֶט וְעַל כָּל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ בְּאֹהֶל שְׂעַר־עִזִּים וּבְאֹהֶל שְׂעַר־גָּמָל וְעַל כָּל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ בִּמְלוּנָה וּבְסֻכַּת־קָנִים וּבִצְרִיף־עֵץ וּבִצְרִיף־פַּחִים וְעַל כָּל יוֹשֵׁב־מְעָרָה־וּמַרְתֵּף בָּהּ: הִמָּתַח וְהַאֲהֵל עַל סַסְגּוֹן־שְׁוָקִים וְעַל עִיר־הַנָּמָל הַשּׁוֹקְקָה וְעַל מִשְׁכְּנוֹת הַנַּוָּדִים בְּשִׁמְמַת־תַּלְאוּבוֹת וְעַל סֻכַּת־הַגָּזוֹז וְתַחֲנַת הַבֶּנְזִין וְעַל מִגְדְּלֵי־צוֹפִים וּמִגְדְּלֵי־מַיִם וְעַל צְרִיחַ־כְּנֵסִיָּה וּמִנְאֹרֶת־מִסְגָּד וְעַל שְׂדוֹת־הַבַּעַל וּשְׂדוֹת־הַשְּׁלָחִים וַאֲפָרֵי־הַבּוּר וְעַל קְסַרְקְטֵי הַחַיָּלִים

הַמַּשְׁמִימִים וְעַל בָּתֵּי־כְּלָאִים וּבָתֵּי־מֶכֶס וּבָתֵּי־מִטְבְּחַיִם וְעַל מְאוּרוֹת זִמָּה וּמַצְּעֵי נַאֲפוּפִים וְעַל מְלוֹן־הָאוֹרְחִים הַשַּׁח וְעַל מְעוֹן הַמְהַגְּרִים הַמָּךְ, וְעַל הָרֵיקוּת, וְעַל הָעשֶׁק. וְעַל צְחִיחַ־יְגוֹנִים־וָמֶרִי.

מְחַר אַרְצִי הַגָּדוֹל הִנֵּה־זֶה־בָּא.

הִנֵּה יַעֲלֶה וּבָא, וְהוּא נִפְלֶה מִכָּל תְּמוֹלֶיהָ, וְהוּא רָם וְיָפֶה מֵהֶם שִׁבְעָתַיִם — וְשֶׁמֶשׁ־גִּבּוֹרִים שִׁמְשׁוֹ. וְאוֹרוֹ הָעַז הִנֵּה יָצִיף אֶת אַרְצִי רַחֲבַת־הַיָּדַיִם — לְמִן הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים וְעַד הַיָּם הַגָּדֹול.

אֲנִי רוֹאֵהוּ בָּא.

בְּהוֹד־אַרְגָּמָן־וּתְכוֹל יָבוֹא וּבְתִפְאֶרֶת־יְרַק־מַטָּע וּבִגְאוֹן בָּתֵּי־קוֹמָה. כָּבֵד הוּא בַּעֲשַׁן־חֲרשֶׁת וּשְׁכוּר הֲמוֹן־הַחַשְׁמַל בְּחוּטָיו וְסַכִּינוֹ מְבַתֵּק בְּתוּלֵי־רְגָבִים בֶּעֱזוּז.

קוֹלוֹ קוֹל הַמַּיִם בַּתְּעָלוֹת וּבַמַּאֲגָרִים וּבַצִּנּוֹרוֹת וְקוֹל נֵפֶץ סְלָעִים וְגִרְגּוּר עַרְבְּלֵי בֶּטוֹן וּנְסִירַת מְטוֹסִים בִּשְׁמֵי־שָׁמַיִם וּצְפִירַת אֳנִיּוֹת עִם־חוֹף וּפְעִימַת כִּבְשְׁנֵי־אַדִּירִים וְאֶנְקַת מְכוֹנוֹת־קִדּוּחַ וְזִמְרַת רִבּוֹא נוּל מֶכָנִי וְטִקְטוּק מְכוֹנוֹת־הַכְּתִיבָה בְּרִבּוֹא מִשְׂרָדִים וּסְאוֹן מְכוֹנוֹת־הַדְּפוּס וְשַׁאֲגַת אֶחְפָּרִים וְנַחֲרַת טְרַקְטוֹרִים וְשִׁקְשׁוּק קַטָּרִים וְקִשְׁקוּשׁ מַגְרְסוֹת הֶחָצָץ. בְּרַעַם שִׁירַת־נֹעַר יָבוֹא וּבְרֹן שְׂפַת־עִבְרִים גְּרוֹנִית וַחֲטוּבַת־נִיב.

אֲנִי רוֹאֵהוּ בָּא.

וְדִמְמָתוֹ דִּמְמַת הַזֶּרַע הַנִּקְלָט וְדִמְמַת הַנֵבֶט בְּנָבְטוֹ וְדִמְמַת שְׁתִילִים בִּצְמִיחָתָם. דִּמְמַת אֶרֶץ כִּי תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְעֵץ כִּי יַעֲשֶׂה פִּרְיוֹ וְאִשָּׁה אַחֲרֵי־לֶדֶת וַאֲהוּבָה אַחַר־דּוֹדִים. וְדִמְמַת־קְטַנּוֹת־וְיוֹמְיוֹם כְּבוּשָׁה וּנְמוּכַת־רוּחַ. הֲלֹא כָּכָה דֶּרֶךְ הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם.

הִנֵּה־זֶה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל.

יוֹם כּוּר־מַצְרֵף וְיוֹם תַּנּוּר־יוֹצְרִים. יוֹם הָסֵר־מְשׂוּכָה וּבָעֵר־מְחִיצָה וּגְרוֹף עִיִּים וּזְקוֹף קוֹמָה, יוֹם אַהֲבָה נִצַּחַת וְאַחְוָה לֹא־תּוּפַר. יוֹם מֶזֶג־דָּמִים וּבְלִיל־גְּזָעִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אַרְצִי כָּמוֹהוּ. יוֹם עָרִים וּכְפָרִים וּפַרְוָר וְקִרְיָה אֵין־מִסְפָּר. יוֹם חֲמִשִּׁים־מִילְיוֹנֵי־אָדָם בְּאַרְצִי רַחֲבַת־הַיָּדַיִם. יוֹם אוֹרָה מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק.

הוּא יוֹם בַּלָּהָה לְחוֹבְקֵי אַשְׁפָּתוֹת וְלַנִּמְלָטִים אֶל חַגְוֵי־תְּמוֹלֵי־נֵכָר.

יוֹם מָגוֹר לְעַכְבִישִׁים נֶחְבָּאִים אֶל קוּרֵיהֶם וּפַחַד לַחֲפַרְפָּרוֹת.

יוֹם־דִּין לִצְפִיעֵי־נָחָשׁ וּמַפָּח לִמְפִיחֵי־מָדוֹן וְקַלָּס לַמִּתְקַלְּסִים.

יוֹם אֵיד הוּא וְאָבְדָן לַצָּבוֹעַ וְלַתַּן וְלַמָּק וְלָרִמָּה, לְכָל אֲשֶׁר הַפֶּגֶר מַאֲכָלוֹ וְעַל הַנְּבֵלָה חַיָּתוֹ.

הוּא יוֹם אֱלֹהִים חֲדָשִׁים. יוֹם תְּחִיַּת אֵי־אָז וּבְרִיאַת־יֵשׁ־מִתֹּהוּ. הוּא יוֹם־הַבָּנִים הַשַּׂגִּיא.

יוֹם נְגוֹהַּ נֹגַהּ אַרְצִי עַל רְקַב עוֹלָם נִשְׁחָת.

יוֹם גְּאוֹן־צָהֳרֵי־אֻמָּה וְאֵיתָן־צָהֳרֵי־קֶדֶם.

יוֹם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. הוּא יוֹם עֵבֶר הַגָּדוֹל.

אֲנִי רוֹאֵהוּ בָּא.

עַל סִפּוֹ גָּהַרְתִּי וָאֶשְׁתַּחוּ.

1947־1949

אפיל

מאת

אהרן אמיר

---

איורי מקרא

מאת

אהרן אמיר

איורי מקרא

מאת

אהרן אמיר

---

הַדָּג מֵקִיא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה

מאת

אהרן אמיר

1

יָפֶה. תּוֹדָה רַבָּה, מַר דָּג. נָעִים הָיָה לְהַכִּירְךָ.

בְּסַךְ־הַכֹּל, אֶפְשָׁר לוֹמַר, מָצָאנוּ שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת.

עֻבְדָּה, עַל כָּל פָּנִים, שֶׁיָּצָאנוּ בְּשָׁלוֹם זֶה מִזֶּה.

יֶאֶרְכוּ יָמֶיךָ בִּמְצוּלוֹת־יָם, דָּגִי הַטּוֹב, הַתָּם!

רַק מִי יִתֵּן וְלֹא תֻּצְרַךְ לְהִשְׁתַּלֵּב עוֹד

בְּתִכְנוּנִים שְׁמֵימִיִּים, שֶׁוַּדַּאי אֵין דַעְתְּךָ מַשִׂיגָתָם.

מִמֵּילָא הֵם מְבִיאיִם אוֹתְךָ רַק לִידֵי הֲקָאָה.

2

וְעַכְשָׁו, נִרְאֶה מַה קוֹרֶה פֹּה. הֵיכָן אֲנִי בִּכְלָל.

הַיָּם כָּחֹל. הַחוֹל צָחוֹר. שֶׁמֶשׁ־צָהֳרַיִם קוֹפַחַת.

רוּחַ־קָדִים חֲרִישִׁית מְלַחֶשֶׁת. חֲרִישִׁית לוֹחֲכִים הַגַּלִּים,

אוּלַי בְּלַעַג. וְחֵרוּק שַׁבְּלוּלִים לְמִדְרַךְ־רֶגֶל.

סִימָן שֶׁל חַיִּים אֵין פֹּה כִּמְלֹא הָעַיִן.

לֹא קֻפְסַת־שִׁמּוּרִים מַחֲלִידָה, לֹא דַּף עִתּוֹן מַצְהִיב,

לֹא תַּכְשִׁיר־מְנִיעָה מְשֻׁמָּשׁ. שׁוּם זֵכֶר לְתַרְבּוּת־יִשּׁוּב.

3

מַה שֵּׁם יִקָּרֵא־לוֹ לַמָּקוֹם הַזֶּה?

מִי יוֹרֵנִי וְאֵדַע, מִי יְאַלְּפֵנִי וְאָבִין.

בְּמַפָּה לֹא צִיְּדוּנִי — לֹא אֵל, לֹא אִישׁ, לֹא דָּג.

אַךְ הֲאָמְנָם יֵשׁ עוֹד אֶת נַפְשִׁי לָדַעַת

מְקוֹמִי אַיּוֹ, וְאָנָה אֲנִי בָּא, וַהֲכִי

יֵשׁ מִזֶּה דֶּרֶךְ אֶל מָקוֹם נוֹרָא מִזֶּה?

וְלוּ יֵשׁ אֶת נַפְשִׁי, מַה בֶּצַע כִּי אֵדַע!

4

מַה חָסֵר הָיָה לִי שָׁם בִּמְעֵי הַדָּג:

פֶּנְסִיּוֹן מָלֵא בְּאֲוִירָה אִינְטִימִית. הַסָּקָה

מֶרְכָּזִית וּמִזּוּג אֲוִיר, וּמַה לֹּא! אֹכֶל מְסֻנָּן

וּמְנֻפֶּה (וְאִם גַּם תָּפֵל לִפְרָקִים), וּמַיִם מְזֻקָּקִים.

וְנַיָּדוּת מַתְמֶדֶת בִּתְנָאֵי מוֹתְרוֹת, מִקְלָט בָּטוּחַ

בְּבִדּוּד מֻשְׁלָם. שַׁלְוַת־הַשְׁקֵט. וְנֶצַח־בַּחַיִּים לְמֵדִיטַצְיָה.

הוֹ מִי־יִתֵּן שׁוּבִי אֶל גֹּב־מֵעֶיךָ, דָּג!

5

נַנִּיחַ לָזֶּה. הַנֵּס הַהוּא הֲרֵי לֹא יִשָּׁנֶה…

וּמַה עַכְשָׁו? כָּל הַסִּפּוּר יַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית?

מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת כָּל הַדִּיאָלוֹג הַהוּא

עִם מִי־שֶׁאָמַר־וְהָיָה־הָעוֹלָם, אֶת הַוִּכּוּחִים

עִם קוֹנֵה־שָׁמַיִם־וָאָרֶץ? אֶת הַהַשְׁגָּחָה

הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל? וְשׁוּב לָלֶכֶת אֶל נִינְוֵה?

אֵיךְ מַתְחִילִים לָלֶכֶת אֶלֵיהָ בִּכְלָל — —

ינואר 1986

---

אִגֶּרֶת עֵשָׂו

מאת

אהרן אמיר

וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה (בראשית כה, 34)

אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים הוּא קוֹרֵא לְעַצְמוֹ,

לֹא כָּךְ? הֶעָקֹב, הֶעָקֹב הַזֶּה!

יְהִי כֵן. אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. מַה בֶּצַע לִי שֶׁאַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ.

הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, עַל חֶלְקַת צַוָּארָיו וּלְשׁוֹנוֹ,

כְּאֶת גְּדָיֵי עִזַּי. יָשָׁר וְהָפוּךְ.

מַכִּיר גַּם אֶת תָּם תּוּשִׁיָּתוֹ בְּיַחֲסֵי־צִבּוּר,

וְאֶת חֶרְדָּתָם הַכְּפִיָּתִית שֶׁל מִיתוֹמָנִים מִסּוּגוֹ

לִמְקוֹמָם בַּכְּתוּבִים, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. מַכִּיר, וְנֶהֱנֶה לִרְגָעִים

(לָמָּה לֹא?) עַל־פִּי דַּרְכִּי. בְּרִחוּק־הַדַּעַת.

אֲנִי לְעֻמָּתוֹ, אַף גַם לְעֻמָּתָם — בְּלִי רוּם־עֵינַיִם — קוֹלִי וְיָדַי שָׁוִים.

אָדָם בֵּינוֹנִי, אוּלַי, שֶׁאֵינוֹ מִתְיַמֵּר לִשְׂרוֹת עִם מַלְאָכִים,

שֶׁאֵין לוֹ רֹאשׁ לְחַזֵּר אַחֲרֵי אֱלֹהִים וּלְהַצִּיב לָהֶם מִזְבְּחוֹת

חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים — אֲבָל שָׁלֵם, נִדְמֶה לִי, עִם אָפְיוֹ, שֶׁהוּא גַּם

גּוֹרָלוֹ, וּמְנוּחַת מַצְפּוּנוֹ (אִם יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה) נִבְחֲרָה לוֹ מִפְּנִינִים.

חַיַי, עֵינִי אֵינָה צָרָה בּוֹ. הֲלֹא הֶרְאֵנִי אֶת הַחַיִל שֶׁעָשָׂה לְהִתְפָּאֵר.

יְהִי לוֹ אֲשֶׁר לוֹ, הַבְּכוֹרָה עִם הַבְּרָכָה.

כְּמִי שֶׁחָזָה מִבְּשָׂרוֹ בִּמְחִירָן, אֵין לִי חֵפֶץ בָּהֶן, תּוֹדָה רַבָּה.

יִשְׂמְחוּ בָּן הוּא וּבָנָיו, וְתִשְׂמַח בּוֹ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה

הָאוּטוֹפִּית הַמַּחְלִיאָה. יִשְׂמַח בּוֹ לֵב אָבִינוּ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ

בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, תָּגֵל אִמּוֹ הַחֲסוּדָה, שֶׁמֶן זַיִת זַךְ.

אֲשֶׁר לִי, טוֹב לִי פֹּה בִּשְׂדֵה אֱדוֹם,

בָּהָר הַטּוֹב הַזֶּה, הַר־שֵׂעִיר,

עִם צֵידִי וְצַיָּדַי וְעִם רוֹעֵי צֹאנִי —

וְטוֹבוּ לִי נָשַׁי, בְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל וְהַחִוִּי וְהַחִתִּי,

מִבְּנוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי וְשִׁפְחוֹתֵיהֶנָה —

וְטוֹב לִי נְזִיד הָעֲדָשִׁים

שֶׁמִּמֶּנּוּ יַלְעִיטוּנִי הַלְעֵט

בְּכָל עֵת —

הוֹי הָאָדֹם

הוֹי הָאָדֹם הָאָדֹם

הַזֶּה — —

טבריה, נובמבר 1986

---

לוֹט שׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ פֶּתַח הַמְּעָרָה

מאת

אהרן אמיר

מִמְרוֹם מְעָרָתִי, הַחֲצוּבָה בָּהָר, אֲנִי רוֹאֶה עַתָּה הֵיטֵב

אֶת צֶלֶם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלַח. צוֹפֶה עַל הַכִּכָּר

הָאֲמוּלָה — מַצֶּבֶת־עַד, אוּלַי, לְסַקְרָנוּת־נָשִׁים פּוֹתָה

שֶׁבָּאָה עַל עָנְשָׁה, מוֹפֵת וְאַזְהָרָה לְדוֹר וָדוֹר. אֲבָל נָקְפוּ

יָמִים וְשָׁבוּעוֹת עַד שֶׁהִרְהַבְנוּ עֹז, אֲנִי וְהַבָּנוֹת, לָגֹל

אֶת הַגּוֹלֵל שֶׁבּוֹ אָטַרְתִּי אֶת פִּי הַמְּעָרָה הַזֹּאת, לְבַל תִּכְלֶה

אֵלֵינוּ הָרָעָה. כְּנוּחַ הָאֵלִים מִזַּעְפָּם וְהַקִּיטוֹר עָלָה מֵעַל הָאָרֶץ

חִלִּיתִי פְּנֵי הַתְּרָפִים הַמְעַט אֲשֶׁר הִצַּלְנוּ, לְבַל יְשַׁחֲתוּנוּ

פְּלִיטֵי הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, בְּהִמָּלְטָם, מֻכֵּי־עִוְעִים, מִן הַכִּכָּר

וּמֵעָרֶיהַ. הַתְּרָפִים, אֶפְשָׁר לוֹמַר, לֹא הִכְזִיבוּנִי, כִּי הִנֵּה

אָבַד הָעָם כֻּלּוֹ, וּמִכָּל עֲדַת הָרְשָׁעִים וּמִסְפַּר הַצַּדִּיקִים

אֲשֶׁר הָיוּ אוֹ לֹא הָיוּ בִּסְדוֹם וּבִבְנוֹתֶיהָ נוֹתַרְנוּ רַק אֲנַחְנוּ,

אֲנִי וְהַיְלָדוֹת. לֹא אֵשֶׁת־חֵיק עִמִּי, וְזֵכֶר אַיִן

לְפִילַגְשַׁי הַסּוֹרְרוֹת־פִּתְאֹם, שֶׁלֹּא אָבוּ שְׁמוֹעַ לִי וּבְלִבָּן

חָשְׁבוּ אַף לְרִשְׁתֵּנִי. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁחֲתָנַי לוֹקְחֵי בְּנוֹתַי

יָרְדוּ אַחַר בָּנַי עִם יוֹרְדֵי־שַׁחַת, כְּמוֹהֶם כַּעֲבֻדָּה וְכַמִּקְנֵה.

הִנֵּה כִּי כֵן בְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׂא עֵינַי לֹא יֵרָאוּ

אַף עֵז וּגְדִי, לֹא גַּן־מַשְׁקֶה, לֹא דֶּשֶׁא, לֹא בַּיִת עַל תִּלּוֹ,

וְקוֹל לֹא יִשָּׁמֵעַ בִּלְתִי נְהִי הָרוּחַ בְּמֶרְחַב־הַשְּׁאִיָּה.

בְּחָכְמָה עָשִׂיתִי עֵת בְּנִקְרוֹת־צוּרִים טָמַנְתִּי

כָּל מַה שֶׁטָּמַנְתִּי — אוֹצָר נָכוֹן לִימֵי־עֶבְרָה, אֲשֶׁר לִבִּי

נִבֵּא לִי אֶת בּוֹאָם מֵאָז שׁוּבִי מִשְּׁבִי הַמֶּלֶךְ

אַמְרָפֶל וּנְטוֹת אֶת אֹהָלַי עַל יַם־הַמֶּלַח. רוֹצֶה לוֹמַר:

עַד הֵנָּה לֹא חָסַרְנוּ כָּל מְאוּם. וְלוּ אוֹרְחִים בָּאוּנוּ,

כְּמוֹ עֶרֶב הַמַּהְפֶּכֶת שָׁם בָּעִיר, וּמָצָא גַּם לָהֶם.

אַךְ מִשּׁוּם־מָה אֵינָם בָּאִים. רַק יֵשׁ וְיִפְקְדוּנִי בְּשָׁכְבִי,

בַּחֲלוֹם־חֶזְיוֹן־לַיִל, דְּמוּת מַלְאָכִים לָהֶם, כִּמְבַקְּשִׁים

לְחַזֵּק אֶת רוּחִי. הֵם מַבְטִיחִים שֶׁלֹּא יִרְחַק הַיּוֹם

וְגַם אֲנִי, כְּמוֹ הַדּוֹד אַבְרָם, אֶהְיֶה עוֹד אַב־הֲמוֹן־גּוֹיִים.

עַד כֹּה וָכֹה וְאֵצֶל שְׁנֵינוּ, כִּמְדוּמֶה, קָלוּשׁ הוּא

הַסִּכּוּי. אַךְ גַּם אִם אֵין לָדַעַת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר,

הֲלֹא בָּרִי שֶׁהַחֻרְבָּן אֲשֶׁר בִּשְׂרוּנוּ, הֵם וְשֶׁכְּמוֹתָם, הִתְמַמֵּשׁ

עַד תֹּם, לְלֹא שִׁיּוּר, לְתִפְאָרָה. מוּבָן, אֶפְשָׁר שֶׁכָּאן

הֲרֵינִי מְשֹׁחָד. סוֹף־סוֹף, הֵן בִּזְכוּתָם עוֹד חַי

הִנֵּנִי, חַי…עִם יַלְדּוֹתַי יַקִּירוֹתַי אֲשֶׁר לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן

וָתֹקֶף הֵסַבְתִּי אֶת שְׁמוֹתָן (דָּבָר חָשׁוּב, שֵׁמוֹת!): לָאַחַת

אֶקְרָא פַּלְטִית, לַשְּׁנִיָּה שַׂרְדִּית. לוּ יִרְצֶה אוֹתָן

אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְחִיּוּ לִי זֶרַע.

רָצֹה נִרְצוּ, הַמְּתֻקּוֹת. מַה יֵּשׁ פֹּה לְדַבֵּר! עֵינַי כְּעֵינֵיהֶן

תִּרְאֶינָה אֶת כְּרֵסֵיהֶן הַמִּתְעַגְּלוֹת לְנוֹי. עַתָּה בְּאֹרֶךְ־רוּחַ נְחַכֶּה

לִמְלאוֹת יְמֵיהֶן, כַּמִּשְׁפָּט. וּבְאֵין מְיַלְּדוֹת, חֵי הָרָן אָבִי אִם לֹא

אֶהְיֶה אֲנִי הָאִישׁ. הַמְּעַבְּרָן יִהְיֶה גַּם מְיַלְּדָן. וְכִי חָסֵר אֲנִי

מְיֻמָּנוּת וְנִסָּיוֹן מִכָּל יְמוֹת נָסְעִי עִם עֲדָרַי מֵאוּר־כַּשְׂדִּים

עַד הֵנָּה?…כִּדְבָשׁ מָתְקוּ לִי, יֶחֱרַב בֵּיתָן…כְּמוֹ אִמָּן,

יִנּוֹן זִכְרָהּ, בְּעוֹד בְּשָׂרָה אָבִיב…הַמַּמְזֵרְתּוֹת, הֵן בּוֹחֲרוֹת

לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הֵן אֲשֶׁר הִשְׁקוּנִי לְשָׁכְרָה וְשָׁכְבוּ אֶת אֲבִיהֶן

הֲלוּם־הַיַּיִן. כְּאִלּוּ חָדָשׁ אֲנִי עִמָּהֶן. כְּאִלּוּ בְּתוּלוֹת

הָיוּ עוֹד בְּבוֹאִי אֲלֵיהֶן. כְּאִלּוּ לֹא יְדַעְתִּין בְּלֵילוֹת הִלּוּלוֹתֵינוּ

עַל גֻּלּוֹת הַמַּיִם. מֵאָז הֱיוֹת לָהֶן אֹרַח כַּנָּשִׁים…

לוּ יְהִי כֵן, אִם זֶה חֶפְצָן. וַדַּאי כַּךְ גַּם יִבְחַר

אַבְרָם, דּוֹדִי הָרָם וְהַנִּשָּׂא, עֵת כִּי יִשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת סוֹפְרוֹ

לִכְתּוֹב עַל לוּחַ־חֹמֶר אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָנוּ, דָּבָר דָּבוּר

עַל אָפְנָיו. הֵן תֶּרַח־סָבָא הוּא אֲשֶׁר הִנְהִיג בַּמִּשְׁפָּחָה

וַיָשֶׂם לָהּ לְחֹק: לֹא הַמַּעֲשֶׂה עִקָּר כִּי סִפּוּרוֹ עִקָּר.

וְהַשֵּׁמוֹת…הַלָּלוּ חֲשׁוּבִים מֵאֵין כְּמוֹתָם…וְאִם בָּנִים

תֵּלַדְנָה לִי אֵפוֹא, וְנִקְרָא בֶּן הַבְּכוֹרָה מוֹאָב כִּי לְמוֹ־אָב

הָרְתָה, וּבֶן־עַמִּי תִּקְרָא לִבְנָהּ הַצְּעִירָה, כִּי מֵעַמָּהּ יְהִי!

טבריה, 1.8.1990

---

אַהֲבַת יַעֲקֹב לְרָחֵל

מאת

אהרן אמיר

בלדה

…שָׁנִים עַל שָׁנִים

בָּהּ עָבַד

בְּחֶרְבוֹנֵי־הַקַּיִץ

וּבְלֵילוֹת־קָרָה —

גַּם הֵתֵל הֵתֵלוּ בּוֹ

פַּעַם וְעוֹד פַּעַם

עַד אֲשֶׁר נֶעְתַּר לוֹ לָבָן

וַתָּקוּם לוֹ רָחֵל לְאִשָּׁה.

…וַיֻּחַג הַמִּשְׁתֶּה

וּבָאָרֶץ רָעָב

וַיֹּאכַל לְשָׂבְעָה הֶחָתָן

אַךְ עֵינָיו בִּרְחֵלוֹ שֶׁאָהַב —

וּמֻכֵּי־הַכָּפָן

קְרוּאֵי־הַמּוֹעֵד

מִלְּאוּ כְּרֵסָם אַף הוֹתִירוּ

וַיֵּצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת־מַחֲנַיִם.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר

וְהִנֵּה זֹאת הַפַּעַם רָחֵל

הִיא וְלֹא אַחֶרֶת —

אַךְ לֹא כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם

כִּי טַעֲמָהּ שֻׁנָּה

לִבְלִי הַכִּיר אוֹתָהּ:

רָחֵל הַמִּתְרַפֶּקֶת

הָפְכָה לוֹ לְמַשְׁחִית

בַּקֶּרִי הִיא הוֹלֶכֶת

וּמְזָרָה אֵימִים

רַק רֹגֶז תַּשְׂבִּיעֵהוּ

וְתוֹחַלְתּוֹ תִּבְזֶה

וְכָל תְּשׁוּקָתָהּ

אַךְ טֶרֶף וְקִנְיָן.

…וַיַּרְא הָאִישׁ לַהַוָּתוֹ

כִּי הַתַּרְמִית לֹא תָּמָה

כִּי בְּכַחַשׁ סַבּוּהוּ אֲרָם

וְאֵין לוֹ פּוֹדֶה מִיָּדָם —

וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו וַיֵּבְךְּ

וַיִּדֹּר כִּי יַרְבֶּה הוֹן־בֵּיתָהּ

גַּם יוֹסֶף

וַיִּשָּׁבַע לָהּ עַבְדּוּת עַד־מָוֶת

וְנָשׂוֹא חֶרְפָּתוֹ דּוּמִיָּה.

…וַיְהִי לְיָמִים בְּהַקְשׁוֹתָהּ לָלֶדֶת

וּבְלִדְתָּהּ אֶת נַפְשָׁהּ הוֹצִיאָה

בְּנָסְעָם מִבֵּית־אֵל אֶפְרָתָה

הַרְחֵק מִפַּדַּן־אֲרָם

עוֹד הָיְתָה מִתְנַכְּרָה וְשׂוֹטֶמֶת

לְאִישָׁהּ אַף לִפְרִי־בִּטְנָהּ —

אֲבָל הוּא הַמְקֻלָּל

תּוֹחַלְתּוֹ לָהּ זָכַר

וּלְבָבוֹ עוֹד מָלֵא

אַהֲבַת־נְעוּרִים נִצַּחַת

וַיִשְׁכַּח לָהּ תִּגְרַת יָדָהּ

וּמְרִי־שׁוֹט־לְשׁוֹנָהּ יִשֶּׁה

וּמַצֶּבֶת־עוֹלָם הִצִּיב לָהּ

עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.

טבריה, 1.8.1990

---

תְּפִלָּה לְשָׁאוּל כִּי יַעֲטוֹף בְּהִנָּצְלוֹ מִיַּד דָּוִד בַּמְּעָרָה

מאת

אהרן אמיר

וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרתֹ אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר ְשָׁאוּל בַּלָּט. שמואל א כד, 5

יַהְוֶה

מָה־רַבּוּ צָרַי

רַבִּים קָמִים עָלַי

יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי

וְלַעֲפַר־מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי

עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי

עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי

יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם

עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי

כָּל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי

יַפְטִירוּ בְּשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ

בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֶרֶב וְחִצִּים

וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה

הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג

נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי

כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי

וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתַי

כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים

עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם

וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל

חָנֵּנִי יַהְוֶה

כִּי אֻמְלָל אָנִי

רְפָאֵנִי יַהְוֶה

כִּי נִבְהָלוּ עֲצָמַי

וְנַפְשִׁי נִבְהָלָה מְאֹד

עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי

עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרַי

חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי

כִּי בְךָ חָסָתָה נַפְשִׁי

וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה

עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת

מְפַלְּטִי מֵאוֹיְבָי

אַף מִן קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי

מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי

אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי

אֱלֹהֵי יִשְׁעִי

טבריה, קיץ 1990

---

שירי ברית חדשה

מאת

אהרן אמיר

שירי ברית חדשה

מאת

אהרן אמיר

---

יֵשׁ וַאֲנִי

מאת

אהרן אמיר

יֵשׁ וַאֲנִי

מִתְיַחֵס לְעַצְמִי

כְּאִלּוּ הָיִיתִי

אַבָּא שֶׁלִּי

יֵשׁ וַאֲנִי

יוֹדֵעַ וָעֵד

כִּי אֵין לִי אָבוֹת

אֲחֵרִים עַל פָּנַי

וְיֵשׁ וַאֲנִי

מִתְקוֹמֵם עַל עַצְמִי

כְּאִלּוּ הָיִיתִי

בְּנִי בַּר־נִדְרִי

אַךְ אֵדַע בְּכָל עֵת

כִּי אֲנִי הַרְבֵּה

כִּי אָבוֹת וּבָנִים

בְּיֵשִׁי אֲצוּרִים

וַהֲגַם שֶׁאֶחָד אָנֹכִי

לֹא אֶחָד הוּא הַיֵּשׁ

אֲשֶׁר

בִּי

סן־מרטן־דה־שאן, פאריז, 12.12.88

---

הִנֵּה

מאת

אהרן אמיר

הִנֵּה־זֶה גּוּפִי לְפָנַי

כְּמוֹ לֶחֶם

וְדָמִי מְפַכֶּה

בּוֹ כַּיַּיִן

הִנֵּה־זֶה עָמַסְתִּי

עַצְמִי עֲלֵי־שֶׁכֶם

וְגוּפִי לְדָמִי

נֵבֶל־יַיִן

אֶשָּׂא רַגְלַי לָלֶכֶת

אֶל הַר־הַמּוֹרִיָּה,

לַחְמִי עִמָּדִי

וְיֵינִי בְּנִבְלִי —

הִנֵּה הָעֵצִים

הִנֵּה גַּם הָאֵשׁ

אֶהְיֶה־נָא אֲנִי

הַשֶּׂה

לְעוֹלָה

סן־מרטן־דה־שאן, פאריז, 12.12.88

---

לִגְיוֹן

מאת

אהרן אמיר

וַיְהִי כִּרְאֹותוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק וַיָּרָץ וַיִשְׁתַּחוּ לוֹ…

וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֵר מַה לִּי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל־עֶלְיוֹן

הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בֵּאלֹהִים אֲשֶׁר לֹא תְּעַַנֵּנִי…

וַיִּשְׁאָל אוֹתוֹ מַה שְּׁמֵךָ, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי,

כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ.

(מרקוס ה, 6־9)

לוּ יְהִי כֵן. מִי אֲנִי שֶׁאַכְחִישׁ. לְמַעַן הָאֱמֶת,

אֲנִי זוֹכֵר הַכֹּל הֵיטֵב. כְּמוֹ לוּ אֶתְמוֹל הָיָה זֶה.

אֶת הַסִּפּוּר, לְגִרְסוֹתָיו, שָׁמַעְתִּי כְּבָר לֹא פַּעַם,

כַּמּוּבָן. עוֹף־הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, כָּךְ אוֹמְרִים.

וְעוֹד אוֹמְרִים שֶׁאֵין עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ. אֲבָל הָיָה גַּם מִי

שֶׁדָּאַג לְהַפְרִיחַ עָשָׁן, תִּמְרוֹת־עָשָׁן. בָּרִי לִי, לְמָשָׁל,

שֶׁמְּכוֹנַת־הַתַּעֲמוּלָה הַמְתֻרְגֶּלֶת שֶׁהִפְעִילוּ תַּלְמִידָיו עָבְדָה

שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת לְהָפִיץ אֶת הָעֻבְדּוֹת — וְגַם לָתֵת בָּן צֶבַע

וּלְפַרְכְּסָן. אֵין סָפֵק, כְּכָל שֶׁבָּהֶם הַדָּבָר תָּלוּי,

הוּא יִכָּנֵס לַפוֹלְקְלוֹר בְּכָל קַצְוֵי הַקֵּיסָרוּת, אִם לֹא

לְמַעְלָה מִזֶּה. מִצִּדִּי, אַדְרַבָּה. הֲרֵי זֶה טוֹב כָּל־כָּךְ

לַפַּרְנָסָה. לֹא לְחִנָּם, סוֹף־סוֹף, אֲנָשִׁים בָּאִים אֵלַי

מִמֶּרְחַקִּים אֶל “פֻּנְדַּק־הַלִּגְיוֹן” שֶׁלִּי, מִי בָּרֶכֶב וּמִי בְּסוּסִים,

לְהֵיטִיב אֶת לִבָּם בַּדָּגִים הַצְּלוּיִים שֶׁאֲנִי מֵכִין לָהֶם,

וּבְיֵינוֹת הַגּוֹלָן, וְלֹא פָּחוֹת מִכָּךְ לָזוּן אֶת עֵינֵיהֶם בִּי,

בָּאַגָּדָה הַמְהַלֶּכֶת, בִּמְחִילָה. זְחוּחֵי־דַּעַת שֶׁבָּהֶם, אוֹ עַזֵּי־מֵצַח,

אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְהַצִּיג לִי שְׁאֵלוֹת בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, כְּמוֹ בָּאוּ,

לְנַסּוֹתֵנִי בְּחִידוֹת. לְמוּד אֹרֶךְ־רוּחַ, חֲתוּם־פָּנִים, אֲנִי מַקְשִׁיב

לָהֶם. הֲרֵי הֵם לָקוֹחוֹת שֶׁלִּי. זְכוּתָם לִשְׁאֹל. זְכוּתִי

לֹא לְהָשִׁיב. אַךְ מִי אֲנִי שֶׁאָזִים אֶת הַסִּפּוּר.

אֶת הָאֱמֶת לַאֲשׁוּרָהּ אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת, מָה? אֲנִי מֵבִין.

לֹא, אֵינְךָ מַפְרִיעַ. זֶה בְּסֵדֶר. עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת: כָּלְתָה רֶגֶל

מִן הַפֻּנְדָּק, וּבִשְׁעַת־עֶרֶב זוֹ אֵינֶנִּי מְצַפֶּה לְאֻשְׁפִּיזִים. הַמְתֵּן רַק

וְאֵיטִיב אֶת הַפְּתִילָה בָּעֲשָׁשִׁית. אָדָם רְצִינִי אַתָּה נִרְאֶה לִי.

וַדַּאי אֵינְךָ אַחַד הַבּוֹעֲרִים הַלָּלוּ, תַּלְמִידָיו, צֹאן־מַרְעִיתוֹ. וּבְכֵן,

אַגִּיד לְךָ. יָכוֹל אֲנִי לְהָעִיד רַק עַל עַצְמִי, וְעַל מַה

שֶׁהָיָה בֵּינוֹ לְבֵינִי. אֲשֶׁר לַיֶּתֶר, אֵינִי עָרֵב. מְהוּמָה גְּדוֹלָה

הָיְתָה שָׁם, גְּדוֹלָה מִדַּי. הַחֲזִירִים שֶׁדָּהֲרוּ אֶל אַחֲרִיתָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם?

הַאִם רַק הַצָּגָה הָיְתָה זוֹ? אֵין תְּגוּבָה. “לֹא רָאִיתִי”, אוֹמְרִים,

“אֵינוֹ רְאָיָה”. שָׁמַעְתִּי כַּמָּה חִרְחוּרִים חֲנוּקִים, זֶה כֵּן. פְּרָט לָזֶה…

הֲלֹא תָּבִין, אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקוּעַ הָיִיתִי עַד־לְמַעְלָה־רֹאשׁ בְּמוֹ־עַצְמִי.

עֶבְרָה וָזַעַם הָיוּ בִּי אָז כָּל הַיָּמִים. לַיְלָה וְיוֹמָם, כַּמְסֻפָּר,

בֶּהָרִים וּבַקְּבָרִים. צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמִי. נָכוֹן הוּא גַּם

שֶׁפְּעָמִים הַרְבֵּה אָסְרוּ אוֹתִי בִּכְבָלִים וַעֲבוֹתִים, וַאֲנִי נִתַּקְתִּים

כִּנְעֹרֶת וְלֹא עָצַר אִישׁ כֹּחַ לְכָבְשֵׁנִי. עַד שֶׁבָּא הַנָּצְרָתִי הַהוּא,

וּבְלִי עֲבוֹת וְכֶבֶל הִכְנִיעַנִי. בַּמֶּה? הַשֵּׁד יוֹדֵעַ! לֹא בְּעֶבְרָה

וְלֹא בְּזַעַם. הַזַּעַם הָיָה בְּעַצְמוֹתַי. בּוֹ הָיָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אוּלַי

מַה־שֶּׁקוֹרְאִים “כָּרִיזְמָה” בִּיוָנִית. אַף עַל פִּי כֵן, מִקְּהַל הַסַּקְרָנִים

וְהַנּוֹהִים שֶׁנִּתְלַוּוּ אֵלָיו, בְּמֹרֶךְ תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ בְּבִטָּחוֹן גּוֹבֵר,

בָּקְעוּ קוֹלוֹת הַצְּחוֹק. קְצָתָם הִכַּרְתִּי: הוֹלְכֵי־בָּטֵל מִבֵּית־צֵידָא

וּכְפַר־נַחוּם, גַּם אֲחָדִים שֶׁמִּן הָהָר, מֵאָפֵק וּמִגַּמְלָא, וְכֵן זַאֲטוּטִים

שָׂשִׂים־אֶל־רִיב; גַּם דַּיָּגִים אַנְשֵׁי־חָמָס מֵחוֹף הַמַּעֲרָב, מִן הַמִּתְגַּנְּבִים

עִם־לַיִל לִפְרֹשׂ רִשְׁתּוֹתֵיהֶם אֶצְלֵנוּ, מוּל חוֹף הַגַּדְרִיִּים.

וְהַדְבָרִים עַתִּיקִים.

אֲבָל אֲנִי סוֹטֶה מִן הָעִנְיָן. אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי אִם רַצְתִּי

לִקְרַאת הָאִישׁ הַהוּא, וְאִם אָמְנָם נָתַתִּי בְּקוֹלִי: "מַה לִי וָלָךְ,

יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל־עֶלְיוֹן!?" אָכֵן, בִּמְרוּצָה הָיְתָה אָז דַּרְכִּי תָּמִיד,

וּכְמִתְלָהֵם אָכֵן נָפַלְתִּי עַל רַגְלַי לִפְנֵי הָאִישׁ הַהוּא

דַּל־הַבָּשָׂר וְהַמְסֻגָּף, הַצּוֹעֵד מוּלִי כְּשָׁלִיחַ מְרַחֵף שֶׁלֹּא־מִכָּאן.

אַךְ הַאֻמְנָם אֲנִי הוּא שֶׁזָּעַקְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הַמְיֻחָסִים לִי?

קָשֶׁה לִי לְשַׁעֵר. אֲבָל אַתָּה אוֹמֵר: עֵדִים לְךָ הַנִּשְׁבָּעִים עַל כָּךְ…

אֲנִי בּוֹחֵר לְהַאֲמִין כִּי הַשֵּׁדִים שֶׁאָחֲזוּ בִּי הֵם שֶׁזָּעֲקוּ.

אֶחָד מֵהֶם, אוּלַי, קָרָא לַנָּצְרָתִי וְהִשְׁבִּיעוֹ בְּשֵׁם אֱלֹהַּ

לְבַל יְעַנֵּהוּ. אַךְ אִם אוֹתִי תִּשְׁאַל, מֵאֵימָתַי בֶּן־נַגָּרִים

הוּא “בֵּן לְאֵל־עֶלְיוֹן”! כָּךְ הַיַּחְפָנִים הַלָּלוּ טוֹעֲנִים, אָמַרְתָּ?

טוֹב, אוֹתִי זֶה מַצְחִיק. אוּלַי הַלָּלוּ בְּרִית לָהֶם עִם הַשֵּׁדִים,

חִי־חִי…“לִגְיוֹן שְׁמִי, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ”, זֹאת אָמְנָם עָנִיתִי

לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁאַל לִשְׁמִי. סִיסְמָה הָיְתָה לִי זוֹ, אִם תִּרְצֶה:

תַּמְצִית כֹּחִי וְרַהֲבִי, חֵרוּק שִׁנַּי. הוּא גְּאָלַנִי אָז, נָכוֹן,

אֲבָל מֵאָז נִגְאַלְתִּי מַה־דַּלֹּתִי, מַה־קָּטֹנְתִּי…

עַכְשָׁו, אַתָּה אוֹמֵר, צָלְבוּ אוֹתוֹ? בִּירוּשָׁלַיִם? עַד כְּדֵי כָּךְ!

מָה אַגִּיד? הִגְזִימוּ, כָּךְ נִדְמֶה. אַךְ, כַּמּוּבָן, אֵינִי יוֹדֵעַ

אֶת הָרֶקַע…יֵשׁ לְהֵיטִיב אֶת הַפְּתִילָה עוֹד פַּעַם…אֲבָל אִם

תִּתֵּן דַּעְתְּךָ, אֱמֶת שֶׁמְסֻכָּן הָיָה הָאִישׁ. לֹא “מִסְכֵּן” אָמַרְתִּי. מְסֻכָּן.

עַכְשָׁו וַדַּאי יוֹתֵר מִקֹּדֶם: לֹא תֶּאֱרַךְ הָעֵת וְיַעֲשׂוּהוּ אֵל.

---

אָנֹכִי הַגֶּפֶן

מאת

אהרן אמיר

אָנֹכִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הוּא הַכּוֹרֵם.

(יוחנן טו, 1)

כֶּרֶם הָיָה לְאָבִי

בְּבַעַל הָמוֹן נְטָעוֹ

וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ

וַיִּטָּעֵהוּ

— וַיְקַו

גֶּפֶן הָיִיתִי לְאָבִי

בְּכַרְמוֹ בְּבַעַל־הָמוֹן

טֻלַּלְתִּי גֻּשַּׁמְתִּי

שָׁרָשַׁי כָּפַנְתִּי

דָּלִיּוֹת שִׁלַּחְתִּי

רִבִּיתִי שָׂרִיגִים

סִעַפְתִּי לִי בַּדִּים

וְאֶשְׁכּוֹלוֹת כָּבְדוּ

וַעֲנָבַי מָלְאוּ

מְשּׂוֹשׂ־תִּירוֹשׁ

— כֹּל שֶׁקִּוָּה

עָשִׂיתִי

גֶּפֶן־אַדֶּרֶת הָיִיתִי

בְּכֶרֶם אָבִי

כִּי תִּפְאֶרֶת כּוֹרֵם גַּפְנוֹ

וְתִפְאֶרֶת גְּפָנִים כּוֹרְמָם

— וְדַם עֲנָבַי

דַּם בְּרִית

3.1.1990

---

יָחֵף

מאת

אהרן אמיר

אֲשֵׁר לוֹ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן וְרֵעַ הֶחָתָן הָעוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ

אוֹתוֹ שָׂמוֹחַ יִשְׂמַח לְקוֹל הֶחָתָן הִנֵּה שִׂמְחָתִי זֹאת עַתָּה

שְׁלֵמָה: הוּא יִגְדַל הָלוֹךְ וְגָדֵל וְאֲנִי אֶחְסַר הָלוֹךְ וְחָסֹר:

(יוחנן ג, 29־30)

הֵן הַבָּא אַחֲרַי

כְּבָר הָיָה לְפָנַי

וַאֲנִי קָטֹנְתִּי מֵהַתִּיר

שְׂרוֹךְ נְעָלָיו

וְשִׁבְעָתַיִם קַלֹּתִי

מֵרְעוֹת נִדְּחוֹתָיו

הֲלֹא עָפָר אֲנִי

תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו

זֶה הַבָּא אַחֲרַי

שֶׁהָיָה לְפָנַי

הוּא הָרוֹעֶה הַטּוֹב

אֲשֶׁר יָצָא שִׁמְעוֹ

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ

בְּעַד צֹאנוֹ יִתֵּן

עֵת כִּי שָׂכִיר יָנוּס

בְּלִי יִדְאַג לַצֹּאן

הוּא הַבָּא אַחֲרַי

הוּא בְּנִי אַף חֲתָנִי

אֲשֶׁר קוֹלוֹ יְשַׂמַּח לִבִּי

וּבַשּׁוֹפָר אָרִיעַ לוֹ

אֲשֶׁר יָחֵף אָרוּצָה לְפָנָיו

לָסֹל בַּמִּדְבָּר מְסִלָּתוֹ

תְּהִי בְּשׂוֹרָתוֹ רִנַּת שְׂפָתַי

עֵת כִּי אִתַּם לִגְוֹעַ

21.1.1990

---

אוֹר

מאת

אהרן אמיר

לרעי ליהודה כי נאסף

רֵעִי בְּאַחַת מֵת

וּכְגָדִישׁ בְּעִתּוֹ נֶאֱסַף

חֶבְלֵי חַיִּים יָדַע רֵעִי

נַפְתּוּלֵי מָוֶת לֹא יָדַע

וְאַךְ אוֹר מִלְּאָהוּ קֶרֶב

בַּאֲשֶׁר הִשִּׂיגוֹ הַחשֶׁךְ

רֵעִי הִתְהַלֵּךְ בַּחשֶׁךְ

וּנְתִיבוֹ הָיָה נְהָרָה

וּבַחשֶׁךְ הֵאִיר רֵעִי

לַאֲשֶׁר אֲפָפָהוּ חשֶׁךְ

כִּי בַּחשֶׁךְ הֵאִיר רֵעִי

כָּל עוֹד לֹא הִשִּׂיגוֹ הַחשֶׁךְ

אֶת הָאוֹר אָהַב רֵעִי

וְהָאוֹר אוֹתוֹ אָהַב

כִּי אִם גַּם לֹא הָיָה הוּא הָאוֹר

הֲלֹא בָּא לְהָעִיד עַל הָאוֹר

וַיֵּלֵךְ אוֹרוֹ הָלוֹךְ וְחָזָק

עַד אֲשֶׁר הִשִּׂיגוֹ הַחשֶׁךְ

וְאוֹרוֹ עוֹד יֵלֵךְ עִמָּדִי

עַד נַחֲבֹר בְּחֶשְׁכַת־צַלְמָוֶת

טבריה, 21.1.1990

---

שירי בית וחצר

מאת

אהרן אמיר

שירי בית וחצר

מאת

אהרן אמיר

---

לוּל

מאת

אהרן אמיר

אִשְׁתִּי

וּבִתִּי

וְנֶכְדָּתִי

בָּרְחוּ־נָסְעוּ לָהֶן מִכָּאן

כֻּלָּן בְּיַחַד

וְעָזְבוּ אוֹתִי כָּאן

לִמְנוּחוֹת —

וּבְחֶדֶר פְּנִימִי

הִשְׁאִירוּ

אֶת הַלּוּל

שֶׁל נֶכְדָּתִי הַקְּטַנָּה

הִשְׁאִירוּ לִי

אֶת לוּלָהּ

שֶׁל

נֶכְדָתִּי —

וְהַלּוּל עָשׂוּי

פְּלַסְטִיק יָצוּק

תַּבְנִית מַלְבֵּן

מַרְאֵה הֵיכָל —

אַמָּה אַחַת רָחְבּוֹ

וְאָרְכּוֹ אַמָּתַיִם

אַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ

וְקַוּוֹ שֵׁשׁ בָּאַמָּה סָבִיב

פַּסִּים פַּסִּים סָבִיב —

מֻסָּע עַל גֻּלּוֹת־גַּלְגַּל אַרְבַּע

מַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב

מַצָּעוֹ גֻּמִּי מֻקְצָף

סָפוּן בִּצְחוֹר צִפִּית־פּוֹלִיאֶתִילֶן

הַזְּרוּעָה לְבָבוֹנִים זְעַרְעָרִים

בְּצָהֹב

וְכָחֹל

וְאָדֹם —

וְנִשְׁאַר הַלּוּל נָטוּעַ

חֶדֶר לִפְנִים חֶדֶר

כְּמוֹ חֵפֶץ פֻּלְחָנִי

מֵאוּר־כַּשְׂדִים —

מֻצָּב הָכֵן

נָכוֹן לְעֵת שׁוּבָהּ

נָכוֹן לְשׁוֹבְבֵנִי

בְּכָל עֵת —

וְהֵמָּה בִּקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים

טבריה, 14.6.1988

---

יוֹנִים

מאת

אהרן אמיר

בְּשַׁעְתּוֹ הִתְקַנּוּ פֹּה מַזְגָּן בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל. הַשֵּׁד יוֹדֵעַ לָמָּה.

כְּלוֹמַר, חָשַׁבְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צֹרֶךְ, בְּכָל זֹאת. אַךְ לֹא הָיָה.

כָּל הַשָּׁנָה, לְרַבּוֹת יְמֵי הַקַּיִץ, הוּא דָּמוּם מֵאֵין דּוֹרֵשׁ לוֹ. הָרוּחוֹת

עוֹשׂוֹת אֶת שֶׁלָּהֶן, וְדַי לָנוּ בְּכָךְ. לְכָל הַיּוֹתֵר, מַפְעִילִים

אֶת הָרַוְחָן (מְאַוְרֵר, בְּפִי הָעָם)…עָלָה כַּמָּה שֶׁעָלָה. מִקַּח־טָעוּת,

אִם תִּרְצוּ, אוֹ טָעוּת בְּהַעֲרָכָה — לֹא חָשׁוּב. נַנִּיחַ לָזֶה. לְעִנְיָנֵנוּ כָּאן

הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּנוֹעוֹ, הַקָּבוּעַ מִחוּץ לַחֶדֶר, כַּמּוּבָן, מִתְנוֹסֵס לוֹ

בַּמִּרְפֶּסֶת, שֶׁהִיא לְמַעֲשֶׂה מִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח, הַפּוֹנָה אֶל צֵלַע הָהָר, מַעֲרָבָה.

כְּשֶׁהִתְחִילָה אֶצְלֵנוּ שְׁנַת־הַיּוֹנָה, כְּפִי שֶׁיְּפֹרַט עוֹד מְעַט, גִּלִּינוּ

שֶׁהַיּוֹנִים הֲלָלוּ נוֹחֲתוֹת עַל תֵּבַת־הַמָּנוֹעַ — הַקְּבוּעָה, כָּאָמוּר,

בְּקִיר הַמִּרְפֶּסֶת — נְפוּחוּת־זְפָקִים, מֻפְנָמוֹת כָּאֵלּוּ, הוֹגוֹת וּמַהְגּוֹת,

טְעוּנוֹת אַתֶּם־יוֹדְעִים־מָה. כָּךְ הָיוּ מְרַפְּדוֹת אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה

בְּלִשְׁלַשְׁתָּן. הִתְחַכַּמְנוּ לִפְרוֹשׂ עִתּוֹנִים יְשָׁנִים עַל אוֹתָהּ תֵּבַת מָנוֹעַ

וּלְהַנִּיחַ אֲבָנִים קְטַנּוֹת בַּפִּנּוֹת לְבַל יָעוּפוּ. הָלָלּוּ, כַּנִּרְאֶה, מְרַשְׁרְשִׁים

בָּרוּחַ, וְרִשְׁרוּשָׁם מַפְחִיד אֶת הַיּוֹנִים הַטַּנְפָּנִּיֹות, וְכָךְ נִפְטַרְנוּ מֵעָנְשָׁן.

לֹא שֶׁזֹּאת הָיְתָה הַכַּוָּנָה אוֹ שֶׁקִּוִּינוּ לְכָךְ דַּוְקָה, אֲבָל — יָצָאנוּ חֲכָמִים.

*

בְּחִבּוּט־כְּנָפַיִם וּבְאֲרֶשֶׁת חֲשִׁיבוּת שֶׁל אֲנִי־וְאַפְסִי־עוֹד

אִוּוּ לָהֶן אֶצְלֵנוּ מִשְׁכַּן־קֶבַע, נוֹטוֹת־חֶסֶד, מְחַרְבְּנוֹת עַל הַמִּרְפֶּסֶת

וְעַל אַדְנֵי־הַחַלּוֹנוֹת. אֲחַר־כַּךְ צֵא וְקַרְצֵף אַחֲרֵיהֶן, מֵאֲרִיחֵי־רִצְפָּה

וּמִטִּיחַ גְּרִיסִי, בִּדְלֵי נוֹצָה בְּלוּלִים בְּדִבְיוֹנִים

צְהֻבִּים־אֲפַרְפָּרִים. מִינֵי פַּשְׁטִידוֹת קְטַנּוֹת, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם. צֵא

וַחֲשׁוֹב גַּם עַל הַכִּנִּים הַקְּטַנּוֹת, שֶׁדַּרְכָּן, לְדִבְרֵי יוֹדְעֵי־דָּבָר, לְהַשִּׁיר אוֹתָן

וּלְשַׁיְּרָן בִּמְקוֹמוֹת קִנּוּנָן אוֹ בִּקּוּרָן — וְהָיָה אִם נוֹסְפוּ גַּם אֵלּוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ!…

מִכָּל־מָקוֹם, הִתְחִילוּ לִנְהוֹג כָּאן מִנְהַג בַּעֲלֵי־בַּיִת לְכָל דָּבָר,

בִּפְרָט אִם נֶעְדַּרְנוּ פֶּרֶק־זְמַן נִכָּר. גַּם עַכְשָׁיו אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִדֵּי־פַּעַם,

כְּשִׁבְתִּי בַּחֶדֶר פְּנִימָה, קוֹל צִפְצוּף וּמַשַּׁק כַּנְפֵי סִיּוּר מִבַּחוּץ, אַךְ

בְּצֵאתִי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַסַּיֶּרֶת בַּחֲרָה לָהּ מַרְגּוֹעַ עַל פִּנַּת גַּג מִמּוּל,

שֶׁלֹּא כְּבֶעָבָר, כְּשׁנֹּוחֲתוֹת הָיוּ עַל תֵּבַת מְנוֹעַ הַמַּזְגָּן. הִנֵּה זֶה שׁוּב,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ, פָּרְשׂוּ אֶבְרָה לִפְרוֹחַ. אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹב מִי יוֹדֵעַ מָה! בְּסַךְ־הַכֹּל

מְדֻבָּר בְּמַסַּע־חָלָל צָנוּעַ לְמַדַּי: לֹא בֵּין־כּוֹכָבִי אֶלָּא, לְכָל הַיּוֹתֵר, בֵּין־כַּרְכֻּבִּי.

*

יוֹנִים, יוֹנִים. בִמְטֻשְׁטָשׁ צָפִים־עוֹלִים בִּי פֵּרוּרֵי דַּעַת וְהַשְׂכֵּל. מִימֵי בֵּית־הַסֵּפֶר,

מִשִּׁעוּרֵי הַטֶּבַע. לְמָשָׁל, שֶׁכַּמָּה מִתְּכוּנוֹתֵיהֶן הֵן הִפּוּכוֹ שֶׁל הַמְיֹחָס

לָהֶן. שֶׁהֵן אָנֹכִיּוֹת דַּוְקָה, רָעוֹת־מֶזֶג, אֲפִלּוּ אַכְזָּרִיּוֹת בֵּינָן לְבֵין

עַצְמָן. וּבְהֶקְשֵׁר אַחֵר עוֹלֶה בְּזִכְרוֹנִי מַעֲשֶׂה בְּיוֹנֵי־דֹּאַר שֶׁבָּהֶן,

סֵמֶל שֶׁל מְסִירוּת וְאִינְטֶלִּיגֶנְצְיָה, בְּמוּבָן יָדוּעַ, וְהֵן שֶׁנָּחֲתוּ הַיְשֵׁר

אֶל קַעֲרַת הַגַּרְעִינִים בַּחֲצַר מִפְקַדְתּוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַתֻּרְכִּי בְּקֵיסַרְיָה,

בְּדַרְכָּן מִתַּחֲנַת־הַנִּסְיוֹנוֹת בְּעַתְלִית אֶל קַוֵּי הַבְּרִיטִים, וּבָזֹאת

הִסְגִּירוּ לְמַעֲשֶׂה אֶת אַנְשֵׁי־נִילִ"י וְהֵסַבּוּ בְּמוֹתָהּ שֶׁל שָׂרָה.

*

יֵשׁ לָהֶן, מִן הַסְּתָם, חַיֵּי־צִבּוּר מְעַנְיְנִים, אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי

מְעֻנְיָן בָּהֶם. לִי, סוֹף־סוֹף, הֵן מַשְׁאִירוֹת, עַל מִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח,

אֶת הַמּוּצָר הַסּוֹפִי בִּלְבָד. בְּמִדַּת־מָה יֵשׁ לִי אָמְנָם

עִנְיָן כָּפוּי בַּסְּקָטוֹלוֹגְיָה שֶׁלָּהֶן, אַךְ מַה לִּי וְלָאֶסְכָטוֹלוֹגְיָה הַקְּשׁוּרָה

בָּהֶן מִשּׁוּם־מָה, לַסִּמְלִיּוּת הַמַּחֲלִיאָה וְהַמְטֻכְסֶסֶת שֶׁהִדְבִּיקוּ לָהֶן בְּנֵי־נֹחַ.

בְּיִחוּד אוּלַי בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ, בְּדוֹרוֹתֵינוּ. בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִיִּים, רָעֵי־מֶזֶג כְּמוֹהֶן.

דּוּ־פַּרְצוּפִיִּים, אֲפִלּוּ אַכְזָרִיִּים. כְּמוֹ הַסּוֹבְיֵטִים, בְּשַׁעְתּוֹ, שֶׁהִסְתַּיְּעוּ

לְצֹרֶךְ זֶה בְּשֵׁרוּתָיו הַמְּסוּרִים שֶׁל פַּבְּלוֹ פִּיקַסּוֹ, מִתָּמֵם וּבֶן־אַלְמָוֶת.

כְּמוֹ תַּלְמִידֵיהֶם לְיָמִים, אַבּוּ־עַמַּאר וְחֶבֶר הַ“אַבָּוַאת” שֶׁלּוֹ, הַמְּשַׁלְּחִים בָּנוּ

כְּלֵי־חָמָס עַל צְחוֹר כַּנְפֵי יוֹנָה, עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהֶם. וּכְמוֹ

תַּלְמִידֵיהֶם שֶׁבְּכָאן, מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּתְרָס כִּבְיָכוֹל, כָּל אֵלֶּה

שֶׁבְּחֶרֶט, בְּאֹמֶר וּבִצְלִיל הֵם שׁוֹטְפִים אוֹתָנוּ, כְּמוֹ לְתֻמָּם,

בְּפוֹרְנוֹגְרַפְיָה שֶׁל שָׁלוֹם.

טבריה, ספטמבר 1987

---

יוּפִּיטֶר וְהַנְּמָלִים

מאת

אהרן אמיר

עַד עַכְשָׁו לֹא הָיוּ לָנוּ כָּאן אַף פַּעַם בְּעָיוֹת

שֶׁל נְמָלִים. עַכְשָׁו צָצוּ לָרִאשׁוֹנָה. הַנְמָלִים. כְּלוֹמַר

הַבְּעָיוֹת. אָנִי מְנַסֶּה לַחֲשׁוֹב לָמָּה. אוּלַי בִּגְלַל

שֶׁקָּרְאוּ אֶת יִצְחָק אוֹרְפָּז. אוּלַי בִּגְלַל גַּל הַחֹם

שֶׁהִקְדִּים וְהִתְמִיד. אוּלַי, לְהֵפֶךְ, בִּגְלַל הַחֹרֶף, שֶׁהָיָה

קַר הַשָּׁנָה בִּמְיֻחָד. אֲבָל הָיוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

גַּם בְּשָׁנִים קוֹדְמוֹת, וּנְמָלִים לֹא הָיוּ!

אֵין בָּהֶן אָמְנָם מִשּׁוּם מִטְרָד. עֲדַיִן לֹא. אַף עַל פִּי

כֵן הֵן מַטְרִידוֹת. עוֹמֵד אָדָם, לְמָשָׁל, בַּמִּטְבָּח וְשׁוֹטֵף כֵּלִים

בַּכִּיּוֹר לְפִי תֻּמּוֹ, מְהַרְהֵר בְּנַחַת בְּמַה שֶּׁמְּהַרְהֵר,

וְהִנֵּה, עַל מַדְּפֵי הַשַּׁיִשׁ הַמְחֻקֶּה שֶׁלִּצְדָדִים, הוּא מַבְחִין

בָּהֶן: אַחַת וְעוֹד אַחַת. אַחַת פֹּה. אַחַת שָׁם.

אַחַת לְכָאן, וְאַחַת לְכָאן. מְחַפְּשׂוֹת מָה, לַעֲזָאזֵל?

עַל כָּרְחוֹ אָדָם נִטְרָד מִן הַזַּכִּים וְהַפּוֹרִים

שֶׁבְּהִרְהוּרָיו. עַל כָּרְחוֹ אָדָם מוֹעֵךְ אֶת הַנְּמָלִים הַהֵן

(כָּל אַחַת כְּשִׁעוּר גַּרְגֵּר־אָבָק) אַחַת לְאַחַת.

אַחַת בְּאֶצְבָּע. אַחַת בִּקְמִיצָה.

אַחַת בְּזֶרֶת. אַחַת בְּאֲגוּדָל.

וְהִרְהוּרָיו נִמְעָכִים עִמָּהֶן.

הוּא מֵצִיף בְּמַיִם רִצְפּוֹתָיו, וְעוֹד הֵן מוֹסִיפוֹת לָבוֹא.

הוּא מְפַנֶּה מַדָּפִים שְׁלֵמִים שֶׁל שִׁמּוּרֵי־מָזוֹן

וּמְרַבֵּץ אוֹתַם בִּפְלִיט. לְלֹא הוֹעִיל. מִתּוֹךְ גִּישָׁה

נַתְחָנִית־מַדָּעִית הוּא מִתְחַקֶּה אַחַר שָׁרְשֵׁי הַבַּעֲיָה.

וְאָכֵן, בְּבֵית־הַשִׁמּוּשׁ הַקָּטָן, שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ בְּשִׁמּוּשׁ, הוּא מְגַלֶּה

כְּעֵין קֻפָּה שֶׁל חוֹל רוֹחֵשׁ־חַיִּים. מִן הַסְּתָם, יֹאמַר,

כָּאן הַמָּקוֹר. זֶה הַמַּעֲרָךְ הָעָרְפִּי, מוּצַב פִּקּוּד וּבַקָּרָה,

מַטֵּה הַמַּחְתֶּרֶת. בַּחֳרִי־אַף הוּא מִסְתָּעֵר

עַל קֻפַּת־הַשְּׁרָצִים בִּמְנַת פְלִיט רַצְחָנִית, וְאַחַר־כַּךְ

מַתִּיךְ עָלֶיהַ מַיִם מְלֹא הַדְּלִי.

הַתּוֹצָאוֹת מַזְכִּירוֹת לוֹ אֶת נֲגָסָקִי וְהִירוֹשִׁימָה,

אוֹ אֶת דְּרֶסְדֶּן הַמֻּפְצֶצֶת־לִרְוָיָה. אוֹ אַף אֶת נֵד הַבּוֹץ

אֲשֶׁר יִגְלשׁ פִּתְאֹם מִמְּרוֹם־הָרִים לַשְּׁפֵלָה, בַּלֵּעַ

עִיר וּכְפָר עַל כָּל יוֹשְׁבָם, בִּדְרוֹם־אֲמֶרִיקָה הָרְחוֹקָה

אוֹ בְּאִיטַלְיָה שֶׁמֵּעֵבֶר לָאַמְבָּט. הֵן מַזְכִּירוֹת

סוּפוֹת טוֹרְנַדוֹ וְטַיְפוּן בְּבֶנְגְּלָה־דֶּשׁ וּבַפִילִיפִּינִים.

וְאָז, מֶשֶׁךְ שַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה, הוּא חָשׁ עַצְמוֹ

דֵּמִיאוּרְגוֹס, אֲדוֹן־עוֹלָם, שׁוֹפֵט־תֵבֶל, חוֹתֵךְ

חַיִּים וּמָוֶת לְכָל חַי, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה,

קוֹבֵעַ כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם. יַהְוֶה, אוֹ

זֶבְס, אוֹ

יוּפִּיטֶר.

טבריה 22.5.1989

---

נְתִיבֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם

מאת

אהרן אמיר

מקרא בא"מ לונץ

לִפְנֵי כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הוּא מַתְחִיל לְהַלֵּךְ בִּנְתִיבוֹת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם,

וְהָעִיר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת אֲדוֹנֵנוּ הַשּׂוּלְטַאן מוּרַאד הַחֲמִישִׁי יָרוּם הוֹדוֹ.

מְהַלֵּךְ כִּמְגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלָה בַּאֲשֶׁר עֵינָיו עֲשַׁשׁוֹת וְהוּא עִוֵּר גָּמוּר כִּמְעַט

וּבְמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים מֵעֵת בּוֹאוֹ לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' בּעיה“ק יְרוּשָׁלַיִם ת”ו

הוּא שָׂם אֶת לִבּוֹ לָתוּר וְלַחְקוֹר

אַחַר תְּכוּנַת וְטֶבַע הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת מַצָּבָהּ וּמַעֲמָדָהּ

עַל־פִּי חֻקֵּי הַגעאָגראַפִיע הַחֲדָשָׁה לִשְׁלשֶׁת חֲלָקֶיהַ

חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ עַד מְקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת

רַק לְמַעַן בּוֹא עַד תַּכְלִית מַהוּת וּמֶזֶג הָאָרֶץ הַמְהֻלָּלָה הַזֹּאת

וְלֹא עוֹד אֶלָּא עוֹבֵר הוּא עַל פְּנֵי סִפְרֵי שְׂפַת עֵבֶר

אֲשֶׁר יַטִּיפוּ מִלָּתָם עַל הָעִנְיָן הַנּוֹכְחִי, וְהִנֵּה

לְדַאֲבוֹן לֵב עָלָה עַל פְּנֵי כֻּלָּם קִמְשׁוֹנֵי הַ“שְּׁגִיאוֹת”

כִּסּוּ פְּנֵיהֶם חֲרוּלֵי הַגֻּזְמוֹת (זוּלַת אֲחָדִים מֵהֶם הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל)

וְלִמְגִנַּת לִבּוֹ נִמְצָא לָמֵד כִּי לֹא הִתְעוֹרֵר אִישׁ עֲדֶנָּה

לִכְתֹּב סֵפֶר אֲשֶׁר יְכַלְכֵּל אֶת כָּל תְּכוּנַת עִיר־הַקֹּדֶשׁ בָּאֵר הֵיטֵב

אִם כִּי לֹא לִפְעָמִים יִמָּצְאוּ סוֹפְרִים וּסְפָרִים רַבִּים

עַל עִנְיָן קָטָן אֲשֶׁר לֹא הָיָה שָׁוֶה לִכְתֹּב עָלָיו אַף סֵפֶר אֶחָד.

עַל כֵּן גּוֹמֵר הוּא אֹמֶר לֶאֱזוֹר כַּגֶּבֶר חֲלָצָיו

לִכְתֹּב עֲלֵי סֵפֶר חֻקָּה אֶת תֹּאַר וּמַתְכֹּנֶת עִיר־הַקֹּדֶשׁ

מַעֲמָדָהּ וּמַצָּבָהּ וּמַצַּב הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ

כְּכָל חֻקֵּי הַטּאָפּאָגראַפִיע דָּבָר לֹא נֶעְדָּר.

“מְאֹד אִוְּתָה נַפְשִׁי”, יֹאמַר בְּ“רֹאשׁ דָּבָר” אֲשֶׁר יִכְתֹּב

“בִּמְקוֹם הַקְדָּמָה” לְסִפְרוֹ, "לְהוֹצִיאוֹ כֻּלּוֹ בְּחֵלֶק אֶחָד

אַךְ לְדַאֲבוֹן לְבָבִי לֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהָפִיק אֶת זְמָמֵי לְבָבִי

כִּי יַד הַהֶכְרֵחַ חָזְקָה עָלַי לְחַלְּקֵהוּ לִשְׁנַיִם, וּמִי שָׂר

עִם הַהֶכְרֵחַ וְיוּכַל לוֹ? אַךְ הֱיוּ בְּטוּחִים, קוֹרְאִים יְקָרִים",

הוּא מוֹסִיף וְאוֹמֵר לְנַחֲמֵנוּ, "כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לִי

הוֹצְאוֹתַי אָז אֲמַהֵר לְהָבִיא עַל מִשְׁבַּח הַדְּפוּס

אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי".

וְעוֹד:

"וְעַתָּה קוֹרֵא יָקָר! גַם אָנֹכִי בְּעַצְמִי לֹא אֶתְפָּאֵר כִּי

מְלַאכְתִּי נְקִיָּה מִכָּל מוּם וָדֹפִי, רַק זֹאת אוּכַל לְהַגִּיד

כִּי עַד מְקוֹם שֶׁיָּדִי מַגַּעַת עָשִׂיתִי, לֹא מָנַעְתִּי מֵעָמָל נַפְשִׁי

וּמִיגִיעָה גֵּוִי. לֹא הָיִיתִי מָהִיר לִשְׁפֹּט, וְרַק כָּל דָּבָר שָׁקַלְתִּי

פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּמֹאזְנֵי שִׂכְלִי, וְאִם אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה

עוֹד תִּמְצָא מִשְׁגֶּה בִּדְבָרִי עָלֶיךָ לָדוּן אוֹתִי לְכַף זְכוּת:

וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וַחֲכָמָיו לֹא אֵבוֹשׁ לֹאמַר כִּי בְּכָל סִפְרֵי

שְׂפַת עֵבֶר אֲשֶׁר הָיוּ נֶגֶד עֵינַי לֹא רָאִיתִי עוֹד סֵפֶר

אֲשֶׁר יִהְיֶה עָרוּךְ בְּסֵדֶר נָכוֹן, וְדָבָר לֹא יֵעָדֵר בּוֹ, וְיִהְיֶה

נָקִי מִסִּפּוּרֵי הֲבָלִים וּגֻזְמוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ,

וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר ‘הַשֵּׂכֶל’ נֵר לְרַגְלָיו וְ’הָאֱמֶת' אוֹר

לִנְתִיבוֹתָיו יוֹדֶה לִדְבָרַי אֵלֶּה".

בִּרְחוֹב־לוּנְץ הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּתֵל־אָבִיב, בַּקֶּטַע שֶׁבֵּין

בִּיל"וּ לִיהוּדָה הַלֵּוִי, בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ בֵּין בֵּיתָהּ לְבֵיתִי,

יָדַעְתִּי בְּשֶׁכְּבָר הַזְּמָנִּים, בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית שֶׁל לֵיל דֶּצֶמְבֶּר

קַר, זֶה חֲמִשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, נְשִׁיקַת אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת עָמַדְנוּ כְּמוֹ גְּלָמִים, חֲבוּקִים עַל הַמִּדְרָכָה,

שְׁעוּנִים אֶל גְּדֵר־בֶּטוֹן שֶׁל בַּיִת דַּל, עֵץ־יָקָרַנְדָּה מְאַוֵּשׁ

מֵעָלֵינוּ, מִתְנַשְׁמִים בְּהֶמְיַת־לֵב, צוֹחֲקִים וּנְבוֹכִים

וּמִתְלַחֲשִׁים בְּחִשּׁוּק שְׂפָתַיִם חוֹשְׁקוֹת. בְּלִי דַּעַת מֶה הָיָה לָנוּ.

בִּירוּשָׁלַיִם, כּוֹתֵב א"מ לוּנְץ, כָּל הַחוּצוֹת מְרֻצָּפוֹת אֲבָנִים קְטַנִּים,

חַדִּים וַעֲקֻמִּים. אוּלָם גַּם רְצִיפַת הָאֲבָנִים בְּאֹפֶן רַע וּבְלֹא סְדָרִים

נֶעֶשְׂתָה, גָּדוֹל בְּצַד קָטָן, גָּבֹהַּ בַּעֲקֵב נָמוֹךְ, וְאִם לֹא יִתֵּן הַהוֹלֵךְ —

וּמַה גַּם הָרוֹכֵב — אֶת עֵינָיו עַל דַּרְכּוֹ לִבְלִי יָמִיטוּ רַגְלָיו, אָז לִרְגָעִים יְנַשֵּׁק

אֶת רִגְבֵי עֲפָרוֹ וְאֶת אֲבָנָיו יִרְצֶה.

וּבְהֶעָרָה יֵאָמֵר:

"הַפֶּחָה אֲשֶׁר הָיָה פֹּה לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדִים סָלַל לוֹ מְסִלָּה מִבֵּיתוֹ —

בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת הֻכְרַח לַהֲרֹס מְעַט מֵהַכִּפּוֹת וְהַתְּקָרוֹת הַמְּתוּחוֹת מֵעַל

הָרְחוֹבוֹת — עַד “שַׁעַר שְׁכֶם” אֲשֶׁר לֹא רָחוֹק הוּא מִמֶּנּוּ — דֶּרֶךְ

“שׂוּק אִיל קוּטַאנִין” הַנִּשְׁעָן לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ — וְדֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַזֶּה

נָסַע כָּל הַיּוֹם בְּמֶרְכָּבָה מְרַקְּדָה לְבֵית הַקַּיִץ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ

לֹא רָחוֹק מִדֶּרֶךְ יָפוֹ". [וּבֵית־הַקַּיִץ הַזֶּה, כִּמְדֻמֶּה, הֲלֹא הוּא

עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהוּא הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “בֵּית טִיכוֹ”.]

גַּם בְּ“שׁוּקֵי הַמִּסְחוֹר” מְהַלֵּךְ א"מ לוּנְץ הַצָּעִיר בְּעֵינָיו הָעֲשֵׁשׁוֹת.

רַק שְׁנַיִם הֵם הַשְּׁוִָקִים הָאֵלֶה, כַּכָּתוּב בְּסִפְרוֹ, הַנִּמְשָׁכִים עַל־פְּנֵי כָּל הָעִיר,

אֶחָד לְאָרְכָּהּ וְאֶחָד לְרָחְבָּהּ. אֶחָד הַהוֹלֵךְ לְאֹרֶךְ הָעִיר יָחֵל מִ“שַּׁעַר יָפוֹ”

וִיכַל בַּשַּׁעַר הַמַּעֲרָבִי שֶׁל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הַנִּקְרָא “בַּאבּ אִיל סִינְסִלֶע”

וּבַמּוֹרָד יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. חֵלֶק קָטָן מִמֶּנּוּ הוּא יוֹתֵר רָחָב מִשְּׁאַר הַשְּׁוָקִים,

וְהַמִּסְחוֹר יַעֲלֶה בּוֹ כְּפוֹרַחַת, וְהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יָרוּצוּ בּוֹ רָצוֹא וָשׁוֹב,

וּבוֹ יִמָּצֵא לִקְנוֹת כִּמְעַט אֶת כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּתֵבֵל,

מֵאֲגֻדַּת אֵזוֹב קְטַנָּה אֲשֶׁר אֲגוֹרַת נְחשֶׁת עֶרְכָּהּ עַד

גְּלוּמֵי מֶשִׁי חֲטוּבוֹת אֵטוּן פַּארִיז

וְאַבְנֵי כַּדְכֹּד וְשֹׁהַם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּנֵי אַמְשְׂטֶרְדַאם

אֲשֶׁר אֲלָפִים מְחִירָם,

וְהַרְבֵּה חֲנוּיוֹת מֵהָעוֹמְדִים בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁוּ לַעֲמֹד

גַּם בְּעָרֵי אֵירוֹפָּא הַגְּדוֹלוֹת.

בִּסְבִיבוֹ יֵשְׁבוּ בְּנוֹת הַכְּפָרִים

הַמְּבִיאוֹת מְעַט מִתּוֹצְאוֹת אַדְמָתָם לִמְכֹּר,

פֹּה יִרְבֶּה מִסְפַּר הָעוֹבְרִים לִמְאֹד עַד כִּי

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יִדְחֲקוּ, וְרַק בִּכְבֵדוּת

נְפַנֶּה לָנוּ דֶּרֶךְ לַעֲבֹר.

וְהַשּׁוּק הַשֵּׁנִי, הֲלֹא עֵינָיו הָרוֹאוֹת, יָחֵל “מִשַּׁעַר שְׁכֶם”

וְיַעֲבֹר עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הָעִיר, דֶּרֶךְ “רְחוֹב הַיְּהוּדִים”,

וִיכַל בְּקִרְבַת “שַׁעַר צִיּוֹן” וְהוּא

קָצָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן,

וְגַם בְּאֵיכוּתוֹ שָׁפָל הוּא מִמֶּנּוּ. וּמַרְאִיתוֹ לֹא יַרְהִיב,

אַךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים יַשְׁלִיךְ עוֹד פַּלָּצוּת וּזְוָעָה וְגֹעַל־נֶפֶשׁ.

וּמִלְּבַד שְׁנֵי רְחוֹבֵי הַמִּסְחוֹר הָאֵלֶּה, הַהוֹלְכוֹת עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר,

יִמָּצֵא עוֹד רְחוֹב מִסְחָר אַחַת, אֲשֶׁר לֹא תִּמָּשֵׁךְ

עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר, אַךְ גְּדוֹלָה הִיא בְּאֵיכוּתָהּ, וְהִיא הָרְחוֹב

הַמּוֹבֶלֶת אֶל הַגראַבּעסקירכע מִפְּאַת מַעֲרָב,

וּבְעַרְבִית תִּקָּרֵא “שׂוּק אִיל בַּאטְרַאק אִיל זָדִיד” (הֶחָדָשׁ),

וְהִיא רְחָבָה יוֹתֵר, וְגַם רִצְפַּת קַרְקָעִיתָהּ יוֹתֵר טוֹב

מֵהָרִאשׁוֹנָה, וּפְתוּחָה הִיא לְמַעְלָה, וּבָהּ עוֹמְדִים

הַחֲנוּיוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלוֹת — בְּאֵיכוּתָן וְכַמּוּתָן — וְהַרְבֵּה מֵהֶן

יְכוֹלוֹת לְהִתְחָרוֹת גַּם עִם חֲנוּיוֹת אֵירוֹפָּא הַגְּדוֹלוֹת.

לִפְנֵי הַגראַבּעסקירכע יִגְדַּל הַמִּסְחוֹר בְּנֵרוֹת־דּוֹנַג

טַבָּעוֹת אֶצְעָדוֹת חֲרוּזֵי אַלְמֻגִּים

וּשְׁאֵרֵי דְּבָרִים מְלֶאכֶת אוּמָנֵי בֵּית־לֶחֶם.

וְכָאן נִוָּכַח לִרְאוֹת כִּי בַּעֲלֵי הַחֲנוּיוֹת הֵמָּה

נוֹצְרִים וִיהוּדִים, יִשְׁמְעֵאלִים רַק מְעַט.

כַּיּוֹם יִנּוֹן שְׁמוֹ שֶׁל א"מ לוּנְץ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,

אִם גַּם בִּרְחוֹב שֶׁהוּא יוּבָל לְמִדְרְחוֹב בֶּן־יְהוּדָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה זֶה רְחוֹב שׁוֹקֵק תְּנוּעָה וּמִסְחָר, וּבוֹ

הֲלֹא הָיְתָה תַּחֲנַת מוֹנִיּוֹת הַ“חַטְפָנִים” לְתֵל־אָבִיב, לֹא הַרְחֵק

מִמִּשְׂרְדֵי “קֶשֶׁר” וְ“אָבִיב”, “אַרְיֵה” וְ“עָתִיד” כָּאן גַּם

יָשַׁב בַּקְשִׁי, סַנְדְּלָר־אוּמָן, שֶׁאֶצְלוֹ הָיָה הוֹד־מַעְלָתוֹ הַנָּצִיב

הָעֶלְיוֹן הַבְּרִיטִי מַזְמִין נַעֲלַיִם לוֹ וּלְבֵיתוֹ. בְּזֶה הָרְחוֹב,

בַּחֲנוּת זְעִירָה וּגְדוּשַׁת חֲמוּדוֹת, קָנִינוּ בִּזְמַּנּוֹ, בְּעֶצֶם הַצֶּנַע,

שָׁטִיחַ פַּרְסִי רִאשׁוֹן לָנוּ וּלְבֵיתֵנוּ.

בָּתֵּי הָעִיר (מַמְשִׁיךְ לוֹ הַמְחַבֵּר) הֵמָּה כֻּלָּם מֵאַבְנֵי גִּיר (קאַלק שטיינע)

לְבָנִים, מְרֻבָּעִים, וְכָל עֵץ לֹא יָבוֹא בָּמוֹ, וְגַם כִּפַּת הַגַּג

נִשְׁעֶנֶת רַק עַל קַשְׁתּוֹת אֶבֶן הַיּוֹצְאִים מִקִּירוֹת הַבַּיִת, וְעַל כֵּן

לֹא יִירְאוּ מִשְּׂרֵפַת אֵשׁ. כָּל גַּגּוֹת הַחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים עֲשׂוּיִים כִּפּוֹת

(קופּפעלען), וּבְהַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ שְׁתַּיִם וְיוֹתֵר. קִירוֹת הַבַּיִת פְּנִימָה

טוּחִים בְּטִיחַ לָבָן הַמַּזְהִיר (גלאַזירט), וְעַל כֵּן לֹא יוּסְדוּ בְּשִׂיד,

רַק יְכֻבְּסוּ בְּמַיִם וּבוֹרִית עֲדֵי יוּסַר חֶלְאָתָם מֵהֶם.

חַלּוֹנֵי הַבָּתִּים קְטַנִּים לִמְאֹד, וּבְבָתֵּי הַיִּשְׁמְעֵאלִים

עוֹד הֵם מְכֻסִּים מִבַּחוּץ בְּתֵיבַת עֵץ מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה

וּדְלָתוֹת קְטַנּוֹת לָהּ לְפָתְחָן, הַצְּבוּעוֹת יָרֹק (גרין) אוֹ אָדֹם. וְאִילוּ

פִּתְחֵי הַבָּתִּים פְּתוּחִים לְהֶחָצֵר, וְגַם הֵמָּה קְטַנִּים.

הַבָּתִּים [זֹאת לָדַעַת] אֵינָם בְּנוּיִים בְּמִשְׁטָר יָשָׁר, רַק אֶחָד בַּעַל

מַכְפֵּלָה [מַשְׁמַע: קוֹמָה] אַחַת, וְאֶחָד בַּעַל שְׁנַיִם אוֹ שָׁלשׁ, אֶחָד

גָּבֹהַּ וְאֶחָד נָמוֹךְ, אֶחָד נִכְנָס וְאֶחָד

יוֹצֵא.

לְקִירוֹת הַבָּתִּים מִבַּחוּץ בְּנוּיִים אִצְטַבָּאוֹת וְסַפְסְלֵי אֶבֶן

אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יֵשְׁבוּ בְּלֵילֵי הַקַּיִץ, חֶבֶר רֵעִים וַאֲהוּבִים, לְהִתְעַנֵּג

עַל נֹעַם הֲדַר הַטֶּבַע וְכָל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָתָהּ. בְּהַרְבֵּה בָּתִּים יִמָּצְאוּ

עֲצֵי פֶּרִי, אֲשֶׁר בְּצֵל דָּלִיּוֹתֵיהֶם יֶחֱסוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ

בִּימֵי הַקַּיִץ. עַל דַּלְתּוֹת הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר נָסְעוּ לְמעקקא

(מְקוֹם קֶבֶר מְחוֹקְקָם) חֲרוּתִים אוֹ כְּתוּבִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים

שִׁירִים, מִכְתָּמִים, אֲמָרִים בִּכְתָב וּבִשְׂפַת עַרְבִי. תַּנּוּרִים לְהָחֵם

אַיִן, וְאֵשׁ לֹא יֵעָשֶׂה לְבַשֵׁל, וְאָז רַק מִגַּחֲלֵי עֵץ. בִּימֵי הַחֹרֶף

עֵת יִגְדַּל הַקֹּר יַעֲמִידוּ בְּאֶמְצַע הַבַּיִת אֲגַן נְחשֶׁת גָּדוֹל הַמָּלֵא

גֶּחָלִים לוֹחֲשִׁים וּסְבִיבוֹ יֵשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת לְהָחֵם.

גֶּשֶׁם יָרַד לְסֵרוּגִים בַּבֹּקֶר הַחָרְפִּי בּוֹ נָסַעְתִּי בְּמוֹנִית־שֵׁרוּת

בְּקַו טְבֶרְיָה–רֹאשׁ־פִּינָּה–צְפָת. הַנֶּהָג הָיָה אוּלַי זִילְבֶּרְשְׁטֵין.

קַר הָיָה, וֶהָאִשָּׁה¹ שֶׁיָּשְׁבָה לְיָדִי עַל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, בּוֹגֶרֶת

הַרְבֵּה מִמֶּנִּי, סְמוּקַת־פָּנִים, גְּרוּשָׁה אוֹ אַלְמָנָה, נִלְחֲצָה

אֵלַי כִּמְבַקֶּשֶׁת לְהָחֵם, לָהּ וְלִי. מַרְבַּת־שִׂיחָה הָיְתָה.

חִישׁ הִתְבָּרֵר שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל לוּנְץ, בַּעַל "נְתִיבוֹת

צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם". אוּלַי בַּת־זְקוּנִים שֶׁלּוֹ, אוּלַי אַחְיָנִיתוֹ.

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן אֵינִי זוֹכֵר לָבֶטַח. אִם אֵינִי טוֹעֶה,

הִצִּיעָה שֶׁאַמְשִׁיךְ אִתָּהּ לִצְפָת. לֹא יָכֹלְתִּי. מַעֲשִׂים

הָיוּ לִי מִשֶּׁלִּי בְּרֹאשׁ־פִּנָּה. אַחַר־כָּךְ הִזְדַּמֵּן לִי שָׁם,

לְיַד הַפּוֹסְטָה, טְרֶמְפּ יָשָׁר עַד תֵּל־אָבִיב, בַּלִּימוֹזִינָה הַמְפֹאֶרֶת

שֶׁל עֶפְרוֹן הַצָּעִיר. כָּךְ, עַל כָּל פָּנִים, נִקְשַׁרְתִּי לְזִכְרוֹ

שֶׁל א"מ לוּנְץ, תַּיָּר־חוֹקֵר סָגִי נָהוֹר, אֲשֶׁר “הַשֵּׂכֶל”

נֵר לְרַגְלָיו וְ“הָאֱמֶת” אוֹר לִנְתִיבוֹתָיו.

וְעַכְשָׁו, בִּמְשֹׁךְ קֶרֶן הַיּוֹבֵל, וַאֲנִי בַּעֲרוֹב יָמַי,

יְרוּשַׁלְמִי לְשֶׁעָבָר, יְרוּשַׁלְמִי־תָּמִיד “בְּהַכָּרָה”, הוֹגֶה אֲנִי

בַּסֵּפֶר שֶׁכָּתַב הָאִישׁ בַּאֲבִיב יָמָיו, לִפְנֵי קָרוֹב

לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עַל צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. כָּכָה

עִנְיָנֵינוּ מִשְׂתָּרְגִים.

טבריה, אפריל 1988

---

מִפֹּה לְשָׁם

מאת

אהרן אמיר

"הוֹ, הִנֵּה זֶה

בָּא", הוּא

אָמַר, יָדוֹ אֶל

חָזֵהוּ, מִשְּׂמֹאל,

שְׂפָתָיו מַכְחִילוֹת.

אַחַר־כָּךְ הֶאֱפִירוּ,

יָדוֹ נָזוֹחָה

מְעַט, הֶחֱלִיקָה

עַד אֲרִיג הַמִּכְנָס,

עַד יָרֵךְ בַּשְׂרָנִית.

הָאִשָּׁה, בַּמִּטְבָּח,

לֹא חָשָׁה בִּמְאוּמָה —

כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַמִּטְבָּח

לַחֶדֶר, הָיְתָה

יְשִׁיבָתוֹ מוּזָרָה קְצָת

בְּעֵינֶיהַ: סָפֵק־צְפוּדָה

סָפֵק־רְפוּיָה. מִשֶּׁפָּנְתָה

לְעֶבְרוֹ, לְהַבִּיט בּוֹ

הָכֵן, הָיָה בָּרוּר לָהּ

מִיַּד שֶׁאָכֵן “זֶהוּ זֶה”.

זַעֲקָתָהּ

קָפְאָה עַל

שְׂפָתֶיהָ; הִיא גִשְּׁשָׁה

לִמְצוֹא סוֹמֵךְ לְבַל

תִּפֹּל. אָמְרוּ לָהּ

אַחַר־כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ

“מִיתַת נְשִׁיקָה”. עַל כָּל

פָּנִים, חֲטוּפָה הָיְתָה

מִכְּדֵי שֶׁיֵּדַע הוּא

אִם אָמְנָם כָּךְ רְצוֹנוֹ

לָצֵאת מִפֹּה

לְשָׁם.

ינואר 1988

---

נִפְגָּשִים בְּהַלְוָיוֹת

מאת

אהרן אמיר

יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת

קוֹמָתָם שְׁחוֹחָה מִשֶּׁהָיְתָה עֲמִידָתָם אַף הִיא

דַּלָּה מִשֶּׁהָיְתָה כּוֹלְאִים אֲנָחָה בְּבֵית הֶחָזֶה

תּוֹךְ שֶׁהֵם סוֹקְרִים מִי וָמִי בַּבָּאִים מִי

וָמִי בַּהוֹלְכִים וְאֵינָם עוֹד עוֹשִׂים אֶת חֶשְׁבּוֹן

הַנֶּעְדָּרִים מֵאָז הַקּוֹדֶמֶת מִי מִשּׁוּם שֶׁאֻשְׁפַּז

מִי מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא לְמַסָּע בָּעוֹלָם אִם לְשֵׁם פְּרֵדָה

אִם לְרֶגֶל עֲסָקָיו וּמִי

נִפְקָד פָּשׁוּט מִשּׁוּם

נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת וְהַשּׁוּרוֹת הַפְּרוּצוֹת מַזְכִּירוֹת

חַלְלֵי שִׁנַּיִם עֲקוּרוֹת בְּפֶה נוֹדֵף־זִקְנָה קְצָתָן

טוֹחֲנוֹת קְצָתָן חוֹתְכוֹת קְצָתָן נִיבִים בְּהֶבְדֵּל זֶה

שֶׁכָּאן אֵין מַחְלִיפִים עֲקוּרָה בְּתוֹתֶבֶת

עוֹמְדִים בְּכֹה וּבְכֹה מִצְטוֹפְפִים לִסְתּוֹם רְוָחִים

מַחֲלִיפִים דִּבְרֵי־חִדּוּד תְּפֵלִים אֲמָרוֹת שְׁדוּפוֹת עַל

תַּכְלִית הַמַּעֲשִׂים וְעַל שַׁוְא־הַחַיִּים וְשׁוֹמְעִים מַה שֶׁשּׁוֹמְעִים

עַל נִתּוּחַ־לֵב פָּתוּחַ שֶׁעָשׂוּ לִרְאוּבֵן וְעַל שֶׁטֶף־דָּם־בַּמֹּחַ

שֶׁאֵרַע לְשִׁמְעוֹן וְעַל אֵבֶר שֶׁכֹּרַת מִגּוּפוֹ שֶׁל לֵוִי

מֵחֲמַת הַסַּרְטָן וְעַל בַּלּוּטַת־הָעַרְמוֹנִית שֶׁל יִשָּׂשׂכָר

וּמַאֲבְקֵי־יְרוּשׁוֹת בֵּין אַלְמָנוֹת וְיַלְדֵּיהֶן

נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת בְּשֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת בְּגֶשֶׁם נוֹטֵף וְעוֹמְדִים

בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם רוֹפְסוֹת עַל הָאֲדָמָה הָאֲדָמָה הַזֹּאת

קוֹשְׁרִים עֲסָקוֹת מְגַלְגְּלִים דִּבְרֵי־רָכִיל כֹּל שֶׁיֵּשׁ

בּוֹ לִכְאוֹרָה מֵרֵיחַ הַחַיִּים וְטַעֲמָם וְאַגַּב כַּךְ

מְפַזְּלִים מַבָּט אֶל הַבּוֹר הֶחָפוּר רוֹאִים אוֹתוֹ

מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ מִתְמַלֵּא וְהוֹלֵךְ מַה־נָּאֶה

הוּא סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה־מְּדֻיָּק מַה־נֶּחְרָץ

נוֹכְחִים לִרְאוֹת שֶׁכָּךְ קָשֶׁה קְצָת פָּחוֹת לְהִתְרַגֵּל

בְּסַךְ־הַכֹּל צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עִם אִי־הַיְדִיעָה

מִי הַבָּא בַּתּוֹר

תּוֹהִים, בְּפִקְפּוּק גּוֹבֵר, אִם אָמְנָם

יֵשׁ חַיִּים

לִפְנֵי

קיץ 1990

---

מִן הַמָּדוֹר לְחִפּוּשׂ נֶעְדָרִים

מאת

אהרן אמיר

כעין מקאמה

הנעדר

אִישׁ מְבֻגָּר, כְּבֶן תִּשְׁעִים וָמַעְלָה.

אֶזְרַח תֵּל־אָבִיב מִימֵי דִּיזֶנְגּוֹף וָהָלְאָה.

נֶעֱלַם מִשְּׁכוּנָתוֹ (שֶׁדָּרֶיהַ הִכִּירוּהוּ מִנֹּעַר)

בְּלִי הַשְׁאִיר כְּתֹבֶת לְהַעֲבָרַת דִּבְרֵי־דֹּאַר.

סימנים חיצוניים

כָּחוּשׁ. קוֹמָה לְמַעְלָה מִבֵּינוֹנִית, שְׁחוּחָה.

מְהַלֵּךְ בִּכְבֵדוּת, נֶעֱזַר לְעִתִּים בְּמַקֵּל־הֲלִיכָה.

שְׂעַר־שֵׂיבָה דָּלִיל, גָּרוֹן נָטוּי; וּבְפֶתַח בֵּיתוֹ

כְּתַרְנְגּוֹל בִּבְנֵי־אָדָם יִתֵּן אֶת מַבָּטוֹ.

מַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם עֲבֵי־עֲדָשׁוֹת, כִּבְדֵי־מִסְגֶּרֶת,

וַאֲרֶשֶׁת־פָּנָיו דְּאוּגָה, כְּשֶׁל מִי שֶׁהֻפְקַד עַל מִשְׁמֶרֶת.

לבוש

מֻחְזָק כְּמִי שֶׁנּוֹהֵג זִלְזוּל (אוּלַי מְכֻוָּן) בִּלְבוּשׁוֹ.

כְּשֶׁנִּרְאָה בָּאַחֲרוֹנָה הָיְתָה מִגְבַּעַת דֵּהָה לְרֹאשׁוֹ

וּלְגוּפוֹ מְעִיל־גֶּשֶׁם כָּבֵד וּמְבֻטָּן, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

אַךְ הֲגַם שֶׁגָּרַר אֶת רַגְלָיו לְאִטּוֹ, כִּבְמֹרֶךְ

(בִּנְעָלַיִם שֶׁהָיוּ, כִּמְדֻמֶּה, קְטַנּוֹת מִכְּפִי מִדָּתוֹ),

הָיָה שְׁיַר תֹּקֶף נִמְרָץ וְגֵאֶה בַּהֲלִיכָתוֹ.

פרטת חפצים אישים (חלקית)

מְכוֹנַת־כְּתִיבָה הֵרְמֶס־בֵּיְבִּי (מַחֲלִידָה מְעַט)

עִם מְלַאי נְיַר־הַדְפָּסָה וּנְיַר־פֶּחָם (נִקְמָט);

מַחְבֵּר (“שַׁדְכָן”) גַּמְלוֹנִי, עִם קֻפְסִיּוֹת־סִכּוֹת;

מִרְשְׁמֵי תְּרוּפוֹת וְסִכּוּמֵי מִמְצָאִים שֶׁל בְּדִיקוֹת;

מַעֲטָפוֹת (בִּגְדָלִים שׁוֹנִים) וְעֲטִיפוֹת שֶׁל צֵלוֹפָן;

סִדּוּרֵי־תְפִלָּה (עִם טַלִּיתוֹת), גַּם תְּפִלִּין בְּנַרְתִּיקָן;

מִנְעָלִים וְדַרְדָּסִים, וּמִקְטָרְנִים שְׁחוּקֵי־מַרְפֵּק,

וְעוֹד מַלְבּוּשִׁים שֶׁלֹּא לָבַשׁ, אוֹ שֶׁנּוֹתְרוֹ לוֹ מִימֵי עֲמָלֵק;

מַסְרְקֵי־כִּיס וּמִבְרֶשֶׁת־גִלּוּחַ, תּוֹתָבוֹת וּמִבְרְשׁוֹת־שִׁנַּיִם;

תַּנּוּר־חִמּוּם חַשְׁמַלִּי (בְּמַצָּב טוֹב), מַבְרֵגִים וּמִסְפָּרַיִם;

מַדָּפִים עֲמוּסֵי סְפָרִים, קְצָתָם בְּהַקְדָּשַׁת מְחַבְּרֵיהֶם;

פִּנְקְסֵי־חִסָּכוֹן יְשָׁנִים וְכַרְטִיסֵי־חָבֵר בְּאִרְגּוּנִים לְמִינֵיהֶם;

כִּתְבֵי־יָד שֶׁל יְצִירוֹת־נְעוּרִים (מַחֲזָאוּת וְשִׁירָה);

חֹמֶר אַרְכִּיוֹנִי בְּנוֹשְׂאֵי חִנּוּךְ, מוֹ"לוּת, הִיסְטוֹרְיָה וְחֶבְרָה;

אַלְבּוֹמֵי תַּצְלוּמִים (חֶלְקָם עֲבֵשִׁים), מִסּוֹף הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

וְעַד לַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה מַמָּשׁ; תִּעוּד פָּרָשָׁה מוּזָרָה

שֶׁל חִזּוּר (רְווּיַת שְׁקִיקָה נוֹאֶשֶׁת), מִשִּׁלְהֵי סְתַו־הַחַיִּים;

מִצְבּוֹרֵי כַּרְטִיסֵי־בְּרָכָה וּגְלוּיוֹת מְצֻיָּרוֹת, עִם מִסְמָכִים אִישִׁיִּים,

בַּנְקָאִיִּים וּמִשְׁפָּטִיִּים; מִצְבּוֹרֵי הִתְכַּתְּבוּת מִסּוּגִים שׁוֹנִים,

בְּאַרְבַּע־חָמֵשׁ שָׂפוֹת, הַמַּקִּיפִים תְּקוּפָה שֶׁל עַשְׂרוֹת שָׁנִים;

מַעַטְפוֹת בּוּלִים, קַבָּלוֹת, טָפְסֵי־מַס (שׁוּמוֹת וְדִוּוּחַ);

יוֹמָנִים אִישִׁיִּים מִלִּפְנֵי שִׁשִּׁים־שִׁבְעִים שָׁנָה (קָשִׁים לְפִעְנוּחַ).

פרטים נוספים

רַךְ כְּאַגְמוֹן וְקָשֶׁה כָּאֶרֶז. מַשְׁמַע: פַּשְׁרָן

בִּקְלִפָּתוֹ, אַךְ גַּרְעִינוֹ עַקְשָׁן אַף גַּם דּוֹקְרָן.

שְׂבַע־רֹגֶז־וּמְרוֹרִים, אַךְ יָהִיר בְּהִתְעַלְּמוֹ

מֵהֶם. מִצַּד שֵׁנִי, חֲדוּר אַחֲרָיוּת אֲבָהִית (לְבֵית־אָב שֶׁאֵינֶנּוּ).

מַדְחִיק סַכָּנָה וַחֲשָׁשׁ, וְקוֹרֵא תָּגָר עַל מִגְבְּלוֹתָיו.

יַחֲסוֹ לַזּוּלָת: מִסַּקְרָנוּת חַשְׁדָּנִית עַד הִזְדַּהוּת עִם בְּעָיוֹתָיו.

מוּתָשׁ רִגְשִׁית מֵאַהֲבַת אֵין־מוֹצָא לְאֵשֶׁת־בְּרִית

(כְּשִׁבְעִים שְׁנוֹת כְּאֵב, מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית).

עָמוּס קֻפָּה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת, מְעִיקִים עַד נוֹהֲרִים —

רֹב־רֻבָּם, כַּמּוּבָן מֵאֵלָיו, קְשׁוּרִים בְּנֶעְדָּרִים.

הערה

קִיֵּם מַגָּע תָּדִיר עִם בּוֹרֵא־הַבְּרוּאִים וּמְשַׁנֵּה־הַבְּרִיּוֹת,

שֶׁהָיָה מֻכָּר לוֹ יוֹתֵר כְּ“קב’ה” אוֹ “רבש’ע” וְכַיּוֹצֵא בָּזֹאת.

נִרְאָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, עֲטוּף־תַּכְרִיכִים וְקָשׁוּי,

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הָאֲזוֹרִי, בַּחֲדַר־הַזִּהוּי.

כל היודע דבר על מקום המצאו הנוכחי מתבקש לשמור בלבו את הידוע לו,

לרבות כל ספק ו/או השערה הקשורים בכך

טבריה, אוגוסט 1990

---

לְשׁוֹרֵר בְּלִי מִשְׁקָפַיִם

מאת

אהרן אמיר

צֵא וּרְאֵה: מִשְׁקָפַיִם לֹא הֵבֵאתִי אִתִּי מֵהַבַּיִת.

שָׁכַחְתִּי. מָה אֶעֱשֶׂה לִי בְּלִי מִשְׁקָפַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה?

בְּהִתְפַּעֲמוּת הוֹלֶמֶת, אָזוּן אֶת עֵינַי בְּיָפְיוֹ?

אֶסְתַּכֵּל בְּעַנְנֵי־הַקֶּסֶם בַּשָּׁמַיִם, בֶּהָרִים וּבְצִלָּם,

בָּאוֹר הַשּׁוֹתֵת וְנִגָּר אֶל הָאֲגַם הַיָּפֶה לֵאלֹהִים וְאָדָם?

וְאִם לַיְלָה עַכְשָׁו דַּוְקָה, וְחשֶׁךְ — אַדְלִיק

אֶת תֵּבַת־הַקַּשְׁקֶשֶׁת וְאֶצְפֶּה צְפִיָּה מְהַנָּה

עַד בּוֹשׁ? אֵין דָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא?

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְכָאן לְחַפֵּשׂ אוֹ לִמְצוֹא! הֲלֹא

בָּאתִי לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה: לְהוֹצִיא פֹּה מַשֶּׁהוּ מִתַּחַת יָדִי,

בִּתְנָאֵי בְּדִידוּת וְשֶׁקֶט, כַּיָּאוּת. וְכִי לֹא זוֹ

הָיְתָה תַּכְלִית בּוֹאִי? וְשֶׁמָּא לֹא…אוּלַי לֹא בָּאָה

הַתַּכְלִית אֶלָּא לְסַבֵּר אֶת הָאֹזֶן, לְאַחֵז אֶת עֵינַי שֶׁלִּי.

סוֹף־סוֹף, לֹא עֹל עָלַי וְלֹא חוֹבָה. אִישׁ חָפְשִׁי אָנֹכִי

בְּאֵלֶּה הַיָּמִים…וּמַדּוּעַ “בְּאֵלֶּה הַיָּמִים”? וְכִי לֹא כָּךְ

טִיבִי, בְּעֶצֶם, מֵאָז וּמִתָּמִיד? מֵעוֹדִי, כִּמְדוּמֶה, לֹא הָיִיתִי

חָב דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא לְעַצְמִי בִּלְבַד. עַל כָּל פָּנִים,

מִזְּמַן שֶׁהִגַּעְתִּי לְפִרְקִי וְעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי. לֹא שֶׁאָנִי

מַה־שֶׁקּוֹרְאִים בַּעַל־מִקְצוֹעַ־חָפְשִׁי. מִקְצוֹעִי הוּא

לִהְיוֹת אִישׁ חָפְשִׁי. כְּלוֹמַר: כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפִּי

וְאֲסִימוֹן בְּאַרְנָקִי. כָּל עוֹד הַיְכֹלֶת בְּיָדִי.

יָפֶה! אֲבָל מָה אִם הַיְכֹלֶת, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, מֻתְנֵית

לֹא רַק בַּבְּדִידוּת וּבַשֶּׁקֶט אֶלָּא גַּם, כַּנִּרְאֶה בֶּעָלִיל,

בְּמִשְׁקָפֶיךָ — שֶׁבְּהֵעָדְרָם תִּהְיֶינָה הַיְכֹלֶת עִם גַּאֲוָתָהּ

כְּלֹא הָיוּ — שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶם אַתָּה כָּפוּי לְהַכִּיר בְּאָזְלַת־יָדְךָ?

אֵיךְ תֵּשֵׁב בִּלְעֲדֵיהֶם אֶל גִּלְיוֹן־הַבּוּר וְתַנְבִּיט מִמֶּנּוּ,

לְמָשָׁל, אוֹתִיּוֹת, הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת, אֲרֻכּוֹת אוֹ קְצָרוֹת,

שׁוּרוֹת מְנֻקָּדוֹת, שֶׁל שִׁיר? אֵיךְ תְּעָרֶה אֵלָיו, בְּהֵעָדְרָם,

וְלוּ מְעַט מִמַּה שֶׁמְּפַכֶּה בְּעוֹרְקֶיךָ, שֶׁמְּחַזֵּז חֲזִיזִים

מִתְנַשְּׁפִים בְּקֻפְסַת־מֹחֲךָ, מְנַקֵּר בְּזִכְרוֹנְךָ, מְרַצְרֵץ

בְּתָאֶיךָ הָאֲפֹרִים, הַמְחַשְּׁבִים לְהִסְתַּתֵּם אַט־אַט אַךְ בְּבִטְחָה?

אֵיךְ בִּכְלָל תִּתְיַמֵּר לְהָפִיק, מִתֹּהוּ־לֹא־דֶּרֶך, בְּחִינַת

יֵשׁ־מֵאַיִן, מִן הָאַיִן שֶׁבְּתוֹכְךָ, דָּבָר שֶׁיִּקְנֶה לוֹ

קִיּוּם לְעַצְמוֹ — אָמְנָם כֵּן, בְּתָלוּשׁ מִמְּךָ — וְעִם זֹאת

יִהְיֶה רוֹחֵשׂ¹, רוֹמֵשׂ, מִשְׁתַּרְבֵּט כְּשִׁיּוּר יֵשׁוּתְךָ־אַתָּה;

שֶׁיִּשְׂרֹד כִּבְדַל־זֵכֶר לְרִחוּפְךָ הַגַּחְלִילִי בְּלֵב

הַמַּאְפֵּלְיָה הַזֹּאת, הַסּוֹרֶגֶת² עָלֵינוּ כֻּלָּנוּ בְּרִבּוֹא —

רִבְבוֹת זְרוֹעוֹתֶיהַ הַדְּבִיקוֹת; הַצּוֹפָה, בְּלִי הָנִיד עַפְעַף,

בְּגִיחֵנוּ אֶל קִרְבָּהּ; שֶׁפִּהוּקָהּ פָּעוּר, כִּתְהוֹם אֵין־תִּכְלָה,

לִבְלוֹעַ אֶת סְרַק־תַּכְלִיתְךָ, הִבְהוּבְךָ הַנִּדָּף

בְּלִי נוֹדַע כִּי בָּאתָ אֶל קִרְבֶּנָה. (אֲשֶׁר אַף לֹא

תָּנוּד לְמִשְׁקָפַיִם שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בַּבַּיִת, לְרַהַב אַפְסוּתְךָ.)

טבריה, דצמבר 1990

---

באין מכבה

מאת

אהרן אמיר

באין מכבה

מאת

אהרן אמיר

---

גֹּב

מאת

אהרן אמיר

בְּאֵר יֵשׁ לִי

וְאֶבֶן לִי

עַל פִּי הַבְּאֵר —

הֲכִי תִּמְצָא יָדִי

לָגֹל אוֹתָהּ?

הֵן יֵשׁ אֶת יָדִי

גַם שׂוּמָה עָלַי

לָגֹל אוֹתָהּ

כִּי בְּנַפְשִׁי הוּא הַדָּבָר!

הֲלֹא אֵין לִי כִּי אִם

לְאַמֵץ כֹּחַ מְעַט

וּכְמוֹ בְּאֶפֶס־יָד

תִּגַּל הָאֶבֶן

וְתִתְגַּל הַבְּאֵר

וְאֶת נַפְשִׁי הִצַלְתִּי —

הִנֵה זֶה הִתְחַזַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת

וָאָגֹל אֶת הָאֶבֶן

גַם הַבְּאֵר אֵלַי נִבֶּטֶת

עַיִן בְּעַיִן אֶרְאֶנָּה:

גֹּב נְחָשִׁים —

הָיְתָה לִי בְּאֵר

וְאֶבֶן אֵין

עַל פִּי הַבְּאֵר:

הֲתִמְצָא עוֹד יָדִי

לֶאֱטֹר פִּיהָ

כִּי בְּנַפְשִׁי —

טבריה, מרס 1985

---

קָטֹנְתִּי

מאת

אהרן אמיר

הִרְגִינִי נָא הָרֹג

אֲבָל אֲנִי

אֵדַע יָדֹעַ

כִּי לֹא אוּכַל בִּכְלָל

לוֹמַר לָךְ כְּמוֹ

מָה הַדָּבָר הַזֶּה

הַכּוֹרְכֵנִי אַחֲרַיִךְ

הַכּוֹרְכֵנִי בָּךְ

הַכּוֹרְכֵנוּ יַחַד

הָאוֹסְרֵנוּ זֶה לָזוֹ

גַּם גּוּף גַּם נֶפֶשׁ

לִבְלִי הַתִּיר

וּמוֹסְרוֹתָיו רוֹצְעוֹת אוֹתָנוּ

שֶׁבִי

הִרְגִינִי הָרֹג

אֲבָל אֲנִי

נִבְצָר מִמֶּנִּי לְהָכִיל

אֶת הַדָּבָר הַמְשֻׁנֶּה הַזֶּה

אֶת הַמּוּזָר הַזֶּה וְהַתָּמוּהַּ

הַשּׁוֹפֵעַ מִמֶּנִּי אֵלַיִךְ

וְחוֹזֵר חֲלִילָה

הַחוֹזֵר וּמְפַרְנֵס אֶת הַבְּעֵרָה

שֶׁהִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ־יָמֵינוּ

זוֹ הָאֵשׁ הַלּוֹחֶכֶת

אֶת שְׁנֵינוּ יַחַד

בְּאֵין מְכַבֶּה

וּמְלוֹא הַבַּיִת חֻמָּה

וַעֲשָׁנָהּ

הִרְגִינִי נָא

אֲבָל אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה

כִּי קָטֹנְתִּי מִכַּנּוֹת בְּשֵׁם

אֶת הַדָּבָר הַדִּבּוּקִי הַמִּדַּבֵּק הַזֶּה

הַמְדַבֵּק אוֹתָנוּ לִהְיוֹתֵנוּ אֲחָדִים

לִהְיוֹתֵנוּ גּוּף אֶחָד

דּוּ־רָאשִׁי חַד־סִטְרִי

אוֹ צֶמַח אֶחָד

דּוּ־מִינִי חַד–פְּסִיגִי

אֶת הַדָּבָר שֶׁבְּקַלּוּת־לָשׁוֹן כָּזוֹ

בְּבִטָּחוֹן חוֹגֵג כָּזֶה

וּבְתֹקֶף־הַכָּרָה

אַתְּ קוֹרֵאת לוֹ

אַהֲבָה

טבריה, מאי 1987

---

חֶסֶד

מאת

אהרן אמיר

הֲיִי טוֹבָה אֵלַי

הָאִירִי לִי פָּנִים

זִכְרִי לִי חֶסֶד —

חֶסֶד נְעוּרִים

כְּלִילֵי אַהֲבָה

הֲיִי טוֹבָה אֵלַי

רְאִי כִּי בִּקַּשְׁתִּיךְ

וּנְטִי לִי חֶסֶד —

חֶסֶד שֶׁל עַרְבִית

מוּפֶזֶת־שְׁקִיעָה

הֲיִי טוֹבָה אֵלַי

זִכְרִי לִי חֶסֶד־נְעוּרַי —

קַחְתִּי אוֹתָךְ עִמִּי

אֶל מִדְבָּר־תַּלְאוּבוֹת

אֶל הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא

הַזֶּה

טבריה, מאי 1987

---

אֹהֶל בַּשָּׂדֶה

מאת

אהרן אמיר

לָאֹהֶל בַּשָּׂדֶה

פָּסַעַתְּ לְפָנַי

בְּעֶלְפוֹנֵי יוֹם־קַיִץ זַמְזוּמִי —

פַּגּוֹת טֶרֶם חָנְטָן

נָשְׂאוּ רֵיחָן סָבִיב,

וְשָׁמַיִם גְּבֹהִים

תָּכְלוּ מִצְּחוֹק —

הָאֹהֶל בַּשָּׂדֶה

אָטַר עָלֵינוּ שְׁנֵינוּ —

בֵּין כְּלֵי־הָעֲבוֹדָה

וְתַרְמִילֵי־בַּארוּד,

בְּצַד כַּדֵּי־הַחֶרֶס

כּוֹמְסֵי צִנַּת הַמַּיִם,

מְצֻיְּצֵי־תַּכְסִית,

הֵשַׂמְתְּ עַצְמֵךְ חוֹפֶשֶׂת

אֶת שֶׁלִּשְׁמֹו הָלַכְנוּ

וּכְבָר נִשְׁכַּח מִלֵּב —

אֵלַיִךְ אָז חָרַדְתִּי

לְלוּשֵׁךְ,

וְאַתְּ,

עוֹדֵךְ צוֹחֶקֶת,

בְּלִי הַכְבִּיר מִלִּים

כָּרַעַת אַרְצָה

לְצַחֵק —

בָּאֹהֶל בַּשָּׂדֶה

בְּאַפְלוּלִית נִשְׁנֶקֶת

כְּחֹם הַצָּהֳרַיִם

שָׁם כִּבְאַחַת חָדַל

צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּרְגֵּר —

שָׁם, לְמוּדָה וְקַדְמוֹנִית,

בַּת־אִכָּרִים עֲבַת־מָתְנַיִם,

רִנָּה בְּפִי כֹּל,

מְבוּזָה וְנֶחְשֶׁקֶת

מִכַּאוּכַּבָּה עַד טַיְבֶּה,

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

הִפְשַׁלְתְּ שְׁלַל שִׂמְלוֹתַיִךְ

עַל סְאוֹן חָזֵךְ־מַפּוּחַ —

וַאֲנִי, בָּהוּל עַל מִשְׁמַנַּיִךְ,

גָּהַרְתִּי לְחַבְּקֵךְ,

בַּצְלוּת־נְשִׁימָתֵךְ מַכָּה בְּרַקָּתִי

וְצַוָּארֵךְ זֵיעַת־אַפַּי לוֹקֵק,

וּתְמִים־שְׂפָתַיִם

שַׁחוֹתִי אֶל הַבְּאֵר,

הוֹגֶה שְׁמֵךְ כְּמִתְלוֹעֵעַ

וְאַתְּ עוֹנָה: “אוֹךְ אוֹךְ — —”

הֲעוֹדֵךְ זוֹכֶרֶת, לִפְעָמִים,

בִּבְלוֹתֵךְ הַנִּמְאָסָה?

הֲעוֹדֵךְ צוֹחֶקֶת, רֵיקָם,

זְקֵנָה לֹא־רֻחָמָה?

הֲעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתֵךְ?

טבריה, 6.4.1989

---

שירים למשכיל

מאת

אהרן אמיר

שירים למשכיל

מאת

אהרן אמיר

---

דּוּחַ הַאֲזָנָה: צַ'רְלִי צַ'פְּלִין

מאת

אהרן אמיר

בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת אֲבִיבִית אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

בְּשֵׁרוּת הַשִּׁדּוּר הַבְּרִיטִי, שִׂיחָה

עִם דֵּיוִיד רוֹבֶּרְטְסוֹן, מְבַקֵּר־סְרָטִים

שֶׁל הַטַּיְמְז הַלּוֹנְדּוֹנִי, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם,

עַל סִפְרוֹ שֶׁעַתָּה־זֶה הוֹפִיעַ:

בִּיוֹגְרַפְיָה מַקִּיפָה, מְמַצָּה שֶׁל צַ’רְלִי צַ’פְּלִין.

הָיָה מְעַנְיֵן לִשְׁמֹעַ.

נִפְלָא הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת מַר רוֹבֶּרְטְסוֹן מְתָאֵר

אֵיךְ מַגִּיעַ צַ’רְלִי בָּרִאשׁוֹנָה לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית

(הַשָּׁנָה 1914, וְהַיָּמִים יְמֵי הַסֶּרֶט הָאִלֵּם, כַּמּוּבָן,

וְהוּא בַּדְּרָן צָעִיר בֶּן־בְּלִי־שֵׁם שֶׁל מוּזִיקוֹל)

וְלִכְעֵין מִבְחַן־בַּד רִאשׁוֹן

הוּא מְאַלְתֵּר לוֹ מִמֶּנּוּ־וּבוֹ

אֶת צֵרוּף הָאַבְזָרִים שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ

מֵאָז וָהָלְאָה, וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה,

כְּעֵין סֵמֶל מִסְחָרִי, דְּמוּת בַּל־תְּשֻׁנֶּה,

טֶבַע שֵׁנִי, אִם תִּרְצוּ:

הַכּוֹבָע הֶעָגֹל הַשָּׁחֹר, הַשָּׂפָם הָרָבוּעַ, הַמַּקְלוֹן,

הַמִּקְטֹרֶן הַצַּר וְהַקָּצָר, מְהֻדָּק מִדַּי עַל הַכְּתֵפַיִם,

עִם הַמִּכְנָסַיִם הָרְחָבִים מִדַּי בְּשׁוּלֵיהֶם,

הַיּוֹרְדִים תְּפוּחִים אֶל חַרְטֻמֵּי־הַנַּעַל הַפְּחוּסִים —

אֵיךְ הוּא יוֹצֵר, בְּעֶצֶם, בְּרֶגַע

שֶׁל הַבְרָקָה גְּאוֹנִית, בִּלְתִּי־מוּדַעַת,

אֶת זֵהוּתוֹ הַחֲדָשָׁה כְּצַ’רְלִי צַ’פְּלִין;

אִם תִּרְצוּ: בּוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ יֵשׁ־מֵאַיִן,

בִּמְחִי אֶחָד, כְּמוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים.

לְיָמִים, מַזְכִּיר לָנוּ מַר רוֹבֶּרְטְסוֹן,

אוֹתוֹ צַ’רְלִי עַצְמוֹ מִתְקַשֶּׁה לְהִסְתַּגֵּל לַחִדּוּשׁ

שֶׁבַּסֶּרֶט הַמְדַבֵּר, הַמְזַמֵּר. בִּשְׁבִילוֹ

זֶהוּ סִפּוּר אַחֵר לְגַמְרֵי.

הָאֵלֶם מַשְׁאִיר הֲלֹא הַרְבֵּה כָּל־כָּךְ לְדִמְיוֹנוֹ שֶׁל הַצּוֹפֶה,

גַּם לְכִשְׁרוֹן־הַהַבָּעָה שֶׁל הַשַּׂחְקָן בִּתְנוּעוֹתָיו, גּוּפוֹ, תָּוֵי פָּנָיו.

שְׂפָתַיִם נָעוֹת עַל הַבַּד, וְקוֹל בַּל יִשָּׁמַע; אַתָּה חָפְשִׁי

לְשַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ אֶת הַמִּצְלוֹל, עָצְמַת הַקּוֹל, הָרֶגֶשׁ.

אָכֵן, זוֹ אֳמָנוּת מִסּוּג אַחֵר, שֶׁגְּדֻלָּתָה (כָּךְ צַ’רְלִי)

כְּגֹדֶל מִגְבְּלוֹתֶיהָ.

גְּדֻלָּתָהּ (כָּךְ אֲנִי חוֹזֵר לְנַפְשִׁי) כְּגֹדֶל מִגְבְּלוֹתֶיהָ.

טבריה, ינואר 1985

---

גָּבֹהַּ

מאת

אהרן אמיר

מראיין: ובכן, התשובה היא לעוף מהם והלאה.

מרואיין: כן, לעוף מהם והלאה. להימנע ממצבים שימרטו את בשרך. ולהסתתר.

סם שפארד, המחזאי, בראיון ל“רולינג סטוֹנז”

תִּבְרַח מֵהֶם

תָּעוּף מֵהֶם וָהָלְאָה:

תִּבְרַח מֵהֶם

תִּסַּק מֵהֶם וָמַעְלָה

וּבִמְרוֹמֵי־אֵינְסוֹף

שָׁם תִּסָּתֵר —

אֶבְרָה תִּפְרשׁ

וּקְפוּץ־מַקּוֹר, שְׁלוּף־צִפֹּרֶן

קָרְחַת רֹאשְׁךָ תִּזְקֹף מוּל שֶׁמֶשׁ:

גֵּוְךָ כְּחֵץ שָׁחוּט

שָׁלוּחַ עָל

נִשָּׂא בָּדָד בַּתְּכוֹל

זִרְמֵי־אֲוִיר יִפְלַח

יֵרֹם אֵיתָן וּבַל־יִלְאֶה —

וְלִרְגָעִים

תִּקְפָּא תַּחְתֶּיךָ

תַּשְׁפִּיל מַבָּט אֶל דָּרֵי־מַטָּה:

גֵּאֶה תִּצְפֶּה בְּנוֹדְדֵי־כָּנָף

אֲשֶׁר צָרָה עֵינָם בְּמֻטָּתְךָ, וְהֵם

חָגִים בְּמַעְגְּלוֹת־לַהֲקוֹתָם

מַרְבֵּי טִרְחָה וָטֹרַח

תָּרִים טֶרֶף לָמוֹ

מִתּוֹלֵעָה עַד זְבוּבֵי־בְּאוֹשׁ —

אֶבְרָה תִּפְרֹשׂ

תַּגְבִּיהַּ לִבְלִי־חֹק

עֲדֵי תִּצַּת בְּלַהַב שֶׁמֶשׁ:

וּכְמוֹ זִקּוּק שֶׁל אֵשׁ

תִּתְרַסֵּק לִמְכִתּוֹת שֶׁל זֹהַר

בִּסְחַרְחָרוֹת־חָלָל — —

טבריה, מאי 1987

---

חֶדְוַת הָעַכָּבִישׁ

מאת

אהרן אמיר

שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים

נֶחְבָּא אֶל

הַקּוּרִים:

עֵינַיִם

לִצְפּוֹת

גַּפַּיִם

לִצְבֹּט

חַף מֵעֹל

רָשׁ מִכֹּל

הַס

וְאֵין־קוֹל

שׁוֹטֵט

רוֹטֵט

נוֹטֵט

שׁוֹקֵד —

מָצִיתִי

פִּטְמָתִי

רָדִיתִי

רִירִי עִם

אַרְסִי

כִּי מִמֶּנִי

וּבִי —

מוֹשֵׁךְ לִי

חוּט

אֶל חוּט

מַשְׁלִיחַ

קוּר

אֶל קוּר

מְקָרֶה

לַתֹּהוּ

עֲלִיָּה —

כּוֹבֵשׁ

עַכָּבוֹתַי

נוֹטֶה

יְרִיעוֹתַי:

מִגַּשְׁמוּתִי

הַדַּקְדַּקָּה

מֵאַפְסוּתִי

הַנְּבוֹקָה

טוֹוֶה לִי

אֹהָלַי

בּוֹנֶה לִי

הֵיכָלַי

עַל

בְּלִימָה —

אֲדוֹן

עוֹלָם!

טבריה, 16.12.1986

---

תֵּן לָאֶצְבָּעוֹת

מאת

אהרן אמיר

אַתָּה עוֹד תִּרְאֶה

כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה

אִם רַק תִּתֵּן לָהֶן לָאֶצְבָּעוֹת

לָלֶכֶת בִּמְקוֹמְךָ

וְאֶת הַבְּעָיוֹת (אִם יֵשׁ)

פָּשׁוּט תִּשְׁלַח

אַחֲרֵיהֶן —

עַכְשָׁו תָּנוּחַ

אַל תִּדְאַג

וְתֵן לָזֶה לִקְרוֹת:

הַכֹּל יָבוֹא כְּמֵאֵלָיו

אִם רַק תִּתֵּן לָהֶן לָאֶצְבָּעוֹת

לָלֶכֶת בִּמְקוֹמְךָ

אִם רַק אִתִּי פֹּה תִּשָּׁאֵר

בִּמְקוֹמְךָ —

מרס 1985

---

מְחִיר

מאת

אהרן אמיר

אַתָּה צַרְכָן קָטָן

אַתָּה עוֹסֵק זָעִיר

אַתָּה קוֹנֶה שַׁקְדָן

אַךְ לֹא בְּכָל מְחִיר:

אַתָּה אָדָם נָאוֹר

אַתָּה נֶהָג זָהִיר

לָכֵן תֵּיטִיב אֲגֹר

אַךְ לֹא בְּכָל מְחִיר:

אַתָּה אֶזְרָח מָסוּר

וּבְמִלּוּאִים אִישׁ־חִי"ר

בְּמִזְגְּךָ עָצוּר

וּבְרוּחֲךָ צָעִיר

וְדִינָרִים תִּמְנֶה

בְּמַחְשֵׁב־כִּיס מָהִיר

וָעֲתִידְךָ תִּבְנֶה

בְּפֶלֶס עֲלֵי־קִיר —

אֲבָל “שָׁלוֹם” תִּקְנֶה

כִּמְעַט בְּכָל מְחִיר:

מרס 1985

---

שִׁפּוּט מָהִיר

מאת

אהרן אמיר

זֶה שֶׁעִמִּי אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּישֶׁר,

שֶׁאֵינָהּ כֵּנָה עִמָּדִי, עִמְּךָ, עִם כֻּלָּנוּ,

אֲנִי יָכוֹל, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, לְהָבִין

אַף גַּם לִסְלֹחַ:

דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם

צָרְכּוֹ שֶׁל אָדָם,

וְכֵן הָלְאָה —

חָמוּר יוֹתֵר מִזֶּה אִם הִיא מַשְׁלָה עַצְמָהּ

לְהַאֲמִין שֶׁעִם עַצְמָהּ כֵּנָה הִיא וּשְׁלֵמָה

בְּמִשְׂחָקָהּ הַנַּרְקִיסִי עִם הָאֱמֶת,

בְּתֹם־הַלֵּב הַמְּעֻשֶּׂה שֶׁלָּהּ —

אֲבָל חָמוּר הוּא שִׁבְעָתַיִם

אִם אָמְנָם הַשֶּׁקֶר הַזֶּה הַמִּתְיַפְיֵף

הוּא אֲמִתָּהּ וְאֵין בִּלְתָּהּ,

אִם פִּיהָ וְלִבָּהּ שָׁוִים הֵם בָּעִנְיָן הָרַע הַזֶּה

וּכְבָרָהּ כֵּן גַּם תּוֹכָהּ —

הֲרֵי זֶה מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן,

לֹא יְסֻלַּח, לֹא יְכֻפַּר!

מרס 1985

---

חוֹזֵר חֲלִילָה

מאת

אהרן אמיר

הוּא מְאֹהָב מַמָּשׁ, הַבֶּנְאָדָם —

לֹא בְּרַעְיוֹנוֹ כִּי אִם

בִּדְמוּתוֹ שֶׁלּוֹ כְּמִי שֶׁמַּחֲזִיק

בָּרַעְיוֹן הַהוּא וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ

פֶּה, שׁוֹפָר, וְגַם יַחְצָ"ן.

סְבָרָה שֶׁאֵינוֹ פְּרִימִיטִיבִי עַד כְּדֵי

כָּךְ שֶׁיַּעֲמֹד מוּל הָרְאִי וְיִבְחַן

אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי

שֶׁמַּחֲזִיק בָּרַעְיוֹן הַהוּא (וְשֶׁמָּא אֲנִי

זוֹקֵף לִזְכוּתוֹ יוֹתֵר מִדַּי, תּוֹלֶה

בּוֹ מַה שֶּׁאֵין בּוֹ וּמַשִּׁיל מַה יֵּשׁ?);

מִכָּל מָקוֹם, דַּיּוֹ שֶׁבְּעֵינֵי רוּחוֹ

רוֹאֶה הוּא אֶת עַצְמוֹ

נִסְעָר, מַסְעִיר, קוֹלֵט בַּלִּיסְטְרָאוֹת

בְּכַף־יָדוֹ הַפְּתוּחָה וְשָׁב

וּמַטִּיחָן בְּחֹזֶק־יָד בְּשׁוֹלְחֵיהֶן —

הַקְּצָרָה: בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סָמָטוֹכָה תִּקְשָׁרְתִּית.

הֲאִם רָאוּי הוּא שֶׁנָּנוּד לוֹ,

שֶׁנָּבוּז לוֹ,

שֶׁתִּבְחַל נַפְשֵׁנוּ בּוֹ,

שֶׁנִּשְׂטֹם אוֹתוֹ (חֲלִילָה),

רַק עַל שׁוּם שֶׁהוּא כָּזֶה וְלֹא אַחֵר?

— הֲלֹא עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁאָכֵן

תִּקְצַר יָדוֹ מִלְּשַׁנּוֹת

אֶת נְתוּנֵי־הַיְסוֹד אֲשֶׁר בָּאֹפִי, בַּחִנּוּךְ,

בַּגֵּנִים, בַּהֲוָיָה אַף גַּם בַּהָכָּרָה!

גַּם לֹא יִקְשֶׁה עָלֵינוּ לְהָבִין, רַחֲבֵי־דַּעַת

שֶׁכָּמוֹנוּ, מָה שֶּׁמֵּרִיץ אוֹתוֹ עַל־אֱמֶת:

אֶת מְנִיעֵי־הַיְסוֹד

שֶׁל תַּאֲוַת כָּבוֹד וּבֶצַע

(שֶׁלֹּא מֻלְּאָה עוֹד אַף כְּדֵי מַחֲצִית

וְשָׂבְעָה, אֲבוֹי, לֹא תֵּדַע לְעוֹלָם)

שֶׁמִּכֹּחָם אִמֵּץ לוֹ, זֹאת הַפַּעַם,

אֶת הַקְּלַסְתֵּר הַמְּיֻסָּר וְהַדָּווּי

הַמִּתְיַשֵּׁב יָפֶה כָּל־כָּךְ עִם

הֶקֵּפָה שֶׁל כֶּרֶס וַעֲבִי הַפַּרְשְׁדוֹן.

בְּכָל הַקָּדוֹשׁ לְךָ, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי:

אֲנַחְנוּ מְבִינִים אוֹתְךָ, מָתוֹק שֶׁלָּנוּ,

וְאֵין אָנוּ רוֹאִים לְעַצְמֵנוּ שׁוּם צִדּוּק

לְהִתְנַשֵּׂא אוֹ לְהַלְעִיג עָלֶיךָ —

וְרַק הַלֵּב נוֹקֵף מְעַט

לַמַּחֲשָׁבָה אֵיךְ, בְּשׁוּבְךָ הַבַּיְתָּה,

עָלוּל אַתָּה לָחוּשׁ בְּמוּעָקָה מְפֹרָשָׁה

אֵצֶל נְוַת־בֵּיתְךָ, בִּנְךָ, בִּתְּךָ, שֶׁמָּא אַף

אִמְּךָ הוֹרָתְךָ, כְּשֶׁבִּמְחִצָּתָם אַתָּה

מִתְרַוֵּחַ וּמֵסִיר אֶת מַסֵּכַת־הַכָּזָב

(הַחֲדָשָׁה עִמָּהֶם וְעִמְּךָ), אֶת זוֹ הַמְּנַטֶּפֶת

דַּם־לֵבָב מָשְׁחָר, מָהוּל בְּשֶׁמֶן־זַיִת

שֶׁל יִסּוּרֵי־מַצְפּוּן, וְחוֹזֵר לִהְיוֹת

אוֹתוֹ חֲזִיר־חֲזִירָתַיִם

הַמֻּכָּר לָהֶם מֵאָז

וּמִתָּמִיד.

22.5.1989

---

שירי זמן ומקום

מאת

אהרן אמיר

שירי זמן ומקום

מאת

אהרן אמיר

---

בִּקֹּרֶת הַתִּפְלוּת הַצְּרוּפָה

מאת

אהרן אמיר

מַה זֶּה הָיָה לְךָ

שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה אַתָּה מַתְפִּיל כָּל־כָּךְ,

מַטְפִּישׁ כָּל־כָּךְ?

אֲנִי הֲרֵי זוֹכֵר אוֹתְךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ,

זֶה כָּךְ־וְכָךְ שָׁנִים…כְּשֶׁהִכַּרְתִּיךָ

הָיִיתָ — אוּלַי לֹא נִקְרָא לָזֶה “מַבְרִיק”

אַךְ בְּהֶחְלֵט שׁוֹקֵק חַיִּים, אִם לֹא שִׂמְחַת־חַיִּים;

נוֹצֵץ וּמְבַעְבֵּעַ, אַךְ גַּם שׁוֹקֵק מַרְדּוּת,

וְלֹא לִשְׁמָהּ כִּי אִם בְּדַעַת וּלְתַכְלִית…הָיָה בְּךָ —

אֵיךְ לוֹמַר? — מַשֶּׁהוּ מְרַעֲנֵן…גָּלְמִי אָמְנָם, בּוֹטֶה, חוֹצֵץ,

אֲבָל עִם זֹאת רַב־זָוִיּוֹת, מַרְהִיב בְּאֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו…

בָּסְרִי? וַדַּאי! עַד לְהַקְהוֹת שִׁנַּיִם! אַף

מַרְגִּיז לְהַשְׁחִית בְּחֻמְרַת קַשְׁיוּתוֹ — אוּלָם צוֹפֵן

בְּמוֹ־בָּסְרוֹ אֵיזוֹ מְקוֹרִיּוּת חַסְרַת־תַּקְדִּים בְּחִדּוּשָׁהּ, בְּחֻרְפָּתָהּ,

כּוֹמֵס עָסִיס שׁוֹצֵף, תִּפְאֶרֶת־לַבָּאוֹת!

אָז מַה זֶּה הָיָה לְךָ בָּאַחֲרוֹנָה

שֶׁכֹּה תָּפַלְתָּ, טָפַשְׁתָּ?

הַאִם זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל גִּיל —

מַה שֶׁקָּרוּי, בִּלְשׁוֹן־חֲרוּצִים נְקִיָּה, שְׁעוּעָה,

נִסְיוֹן־חַיִּים, שֶׁהוּא אוּלַי שֵׁם נִרְדָּף לְבִזְיוֹן־חַיִּים?

הַאִם זוֹ רַק עָרְמַת הַבְּשֵׁלוּת הַמְהֻלֶּלֶת —

יְמֵי־שְׁנֵי־אִישׁ בְּהֵעָרְמָם, בְּהִקָּרְמָם, בְּשִׁיּוּפָם, בְּזִיּוּפָם:

שְׁחִיקַת חֻדִּים, פִּחוּס הַזָּוִיּוֹת, סִטּוּף זֶהוּת, הִתְחַיְּכוּת?

אוֹ אוּלַי עֶצֶם הַהִשְׁתַּהוּת בְּכָאן הִיא הַנּוֹתֶנֶת, הַלּוֹקַחַת:

הַהִתְכָּרְסוּת, הַהִתְקָרְשׁוּת, הַהִתְעַכְשְׁווּת — הַמְלֻוּוֹת הַשְׁלָמָה,

שֶׁתְּחִלָּתָה גֹּדֶל־נֶפֶשׁ גֵּאֶה, כַּזָּכוּר וְכַמּוּבָן, וּבִינָה־בְּעִתִּים,

וְחוּשׁ־מִדָּה וְאֹרֶךְ־רוּחַ, וְהֶמְשֵׁכָהּ הִתְקַפְּלוּת צְלֵחָה,

מְעוּכָה נְבוֹכָה דְּעוּכָה, אֵין־בִּינוֹת אֵין־בָּרָק אֵין־אוֹנִים,

וְסוֹפָהּ הַנֶּחֱרָץ, בַּל־יֻסַּג־לְאָחוֹר, הוּא חָכְמַת־הַמִּסְכֵּן

בְּטָהֳרַת־שִׁמְמוֹן־תִּפְלוּתָהּ־סִכְלוּתָהּ?!

אַךְ מִי אֲנִי, לַעֲזָאזֵל, שֶׁאָבוֹא אִתְּךָ חֶשְׁבּוֹן?

מרס 1986

---

בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן אֹפֶק

מאת

אהרן אמיר

בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן אֹפֶק הוּא גְּבוּל.

אִם דַּעְתְּכֶם נוֹחָה מִמֶּנּוּ, יְבֻשַּׂם לָכֶם.

אֲבַל אֲנִי

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם

אִם יִחְיֶה לָכֶם זֶרַע

בְּאֵין לָכֶם אֹפֶק שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּבוּל

וּגְבוּל שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶק —

לֹא שֶׁמִּדְרַךְ רַגְלֵנוּ אֵין בּוֹ נַחַת;

יֵשׁ בּוֹ.

לֹא שֶׁחַמָּתוֹ מְרֻבָּה מִצִּלּוֹ;

אֵין הִיא מְרֻבָּה מִמֶּנּוּ.

אֲבָל, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, אִי־אֶפְשָׁר לִי

שֶׁאֶמְצָא מַצָּע כְּשִׁעוּר קוֹמָתִי

עַל פְּנֵי טֶפַח הַיֵּשׁ שֶׁבְּכָאן

כְּמוֹ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִי

שֶׁאֶכְרֹת בְּרִית לְעֵינַי

לְבִלְתִּי שֵׂאתָן לִגְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת

שֶׁמִּן הַיֵּשׁ וָהָלְאָה —

שֶׁהֲרֵי, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, בָּרִי לִי

שֶׁאִם בִּגְדוֹלוֹת לֹא תֵּלֵכוּ

סוֹפְכֶם שֶׁגַּם קְטַנּוֹת

אֵינָן מִתְקַיְּמוֹת בִּידֵיכֶם.

טבריה, יולי 1986

---

שִׁיר יַפָּאנִי

מאת

אהרן אמיר

הִנֵּה יָצָא הַמַּרְצֵעַ מִן הַשַּׂק. סוֹף־סוֹף.

מֵעַתָּה יוֹדְעִים אָנוּ הֵיכָן עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ

וְעַל מָה

אָנוּ יוֹשְׁבִים.

אָכֵן, כָּל הַזְּמַן הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁהִיא רוֹבֶצֶת תַּחַת.

לֹא לְחִנָּם פִּתַּחְנוּ לָנוּ, כְּאֻמָּה, מֵאָז הַקַּיִץ

הָרָאוּי־לְהִזָּכֵר שֶׁל שְׁנַת אַרְבָּעִים־וְחָמֵשׁ,

אֵיזֶה חוּשׁ־רֵיחַ מְיֻחָד לְעִנְיָנִים גַּרְעִינִיִּים;

אֲבָל בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא יָכֹלְנוּ לְשַׁעֵר

אֶת שִׁעוּרָהּ וְתָאֳרָהּ שֶׁל הָאֵימָה

שֶׁכְּמוֹ נִגְזַר עָלֵינוּ לִחְיוֹת בִּמְחִיצָתָהּ

לָעַד —

אוֹ עַד

אֲשֶׁר תֶּחְפָּץ.

וְכִי יוּכַל אָדָם (וְלוּ גַּם יַפָּאנִי) לְשַׁוּוֹת בְּדִמְיוֹנוֹ

אֶת עָצְמַת הַמַּחַץ וְהַכִּלָּיוֹן הַסְּפוּנָה, לְמָשָׁל,

בְּשִׁשִּׁים מֵגַאטוֹן טֵי“ת־נוּ”ן־טֵי"ת,

אֲפִלּוּ הִיא מְשֻׁכַּחַת זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּעֹמֶק קִילוֹמֶטְרִים

עַל קַרְקָעוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס שָׁקֵט (הוֹי מַה־שָּׁקֵט!);

אֶת רַעַם־הָאַפּוֹקָלִיפְּסָה הַכָּלוּא־לוֹ בְּנַרְתִּיק־מַתֶּכֶת הָסוּי

שֶׁנְּחִילֵי דְּגִיגִים חוֹלְפִים לִרְגָעִים עַל פָּנָיו, אֲדִישִׁים,

וּמִפְלְצוֹת־צוּלָה נוֹתְנוֹת בּוֹ עֵינָן אַגַּב־אֹרַח,

אוֹ אוּלַי מְחַכְּכוֹת בּוֹ זָנָב אוֹ גָּחוֹן

בִּתְחוּשָׁה קְרִירָה וּמְפֻיֶּסֶת

שֶׁל אַחְוַת

שֻׁתָּפִים לִקְנוּנְיָה וּלְתוֹחֶלֶת.

עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים וּמְשַׁוִּים זֹאת בְּנַפְשֵׁנוּ אֶל נָכוֹן

דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יֵשׁ עֵרֶךְ מוּסָף לְחַיֵּינוּ,

כְּאִלּוּ מֵמַד שֶׁל מֶתַח וְהִמּוּר נִתּוֹסֵף

לַחַיִּים עַל הָאִיִּים הָאֵלֶה, מֵרִיּוּקְיוּ בּוֹאֲכָה הוֹקַאיְדּוֹ;

מַה גַּם שֶׁאֵין לָדַעַת אִם אֵין הִיא עֲלוּלָה

(זוֹ שֶׁלֹּא נָהִין לִנְקֹב בִּשְׁמָהּ)

לְהִתְמַסְמֵס לְמַדְלֵחוֹת עַד שֶׁתָּפוּג פַּלָּצוּתָהּ כָּלִיל —

אוֹ שֶׁמָּא תִּתְעַקֵּשׁ לַחְתּוֹר לָהּ דֶּרֶךְ לִתְהוֹמוֹת מַחְשַׁכִּים

קַעְקַע וְקַרְקֵר

אֶת אַבְנֵי־הַשְּׁתִיָּה

עַד מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.

עַם נִדָּח הָיִינוּ, מֵאָז־מִקֶּדֶם. בְּשׁוּלֵי הַהִיסְטוֹרְיָה.

עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב. עַם נִפְלֶה,

מִמֵּילָא גַּם נִבְחָר־בְּעֵינָיו. אֲנָשִׁים חֲרוּצִים, חֲדוּרֵי הַכָּרָה,

מִסְתַּפְּקִים בְּמֻעָט. לְמוּדֵי־עֹנִי, שׁוֹלְפֵי־חָרֶב,

אַף עֵרִים לַיָּפֶה וְלַנִּשְׂגָב. וּמֵאָז פָּרַץ אַדְמִירָל פֶּרִי לִנְמָלֵינוּ

הִפְתַּעְנוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶת הָעוֹלָם, גַּם אֶת עַצְמֵנוּ:

הַפְתָּעוֹת שֶׁל חֵרוּף־נֶפֶשׁ וּגְבוּרָה, הַפְתָּעוֹת שֶׁל תִּכְנוּן

וְאִרְגּוּן, תּוּשִׁיָּה וְכֹחַ־הַמְצָאָה, כּשֶׁר־שְׂרִידָה־וְהִסְתַּגְּלוּת;

עַד שֶׁהִפְלֵאנוּ לַעֲשׂוֹת בְּבַנְקָאוּת כִּבְפִילַנְתְּרוֹפְּיָה

מִכָּל אֲשֶׁר הִפְלֵאנוּ לַעֲשׂוֹת בְּטַכְסִיסֵי־הַמִּלְחָמָה עַל שִׁבְעָה

יַמִּים — הָלוֹךְ וְקָנֹה בְּכֶסֶף מָלֵא כָּל מַה שֶׁכָּשַׁל כֹּחֵנוּ

לְכָבְשׁוֹ. וּבְעוֹד אָנוּ הוֹלְכִים מֵחַיִל אֶל חַיִל, וּמֹחֵנוּ

וּזְהָבֵנוּ מַדְבִּירִים כָּל מִתְחָרֶה, הָיָה הַדָּבָר הַהוּא

רוֹבֵץ וּמְטַקְטֵק תַּחְתֵּינוּ…אַךְ אִם אָמְנָם יִבָּקַע

בְּבֹקֶר לֹא־עָבוֹת לְמוֹטְטֵנוּ, אוֹ אוּלַי

רַק לְהָרְעִיל אֶת מֵימוֹתֵינוּ וּלְהַקִּיפֵנוּ

בַּאְשַׁת פִּגְרֵי דָּגָה, הֲרֵי לְפָחוֹת

לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר

בְּגֶדֶר הַפְתָּעָה

גְּמוּרָה.

טבריה, 15.5.1989

---

בְּיֶדְכֶם הוּא

מאת

אהרן אמיר

קוּם דַּבֵּר אֶל עַם הָאָרֶץ אֲשֶׁר עִמָּךְ

וְהָיוּ דְּבָרֶיךָ כֵּנִים וּנְכוֹחִים

לֹא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב —

כְּדַבֵּר אִישׁ אֲשֶׁר פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים

אֶל אִישׁ חֶרְמוֹ וּמַצּוּתוֹ —

כִּי שָׁלוֹם נִגְזַר עֲלֵיכֶם

לֹא בַּשָּׁמַיִם כִּי אִם כָאן

וְרִיב הוֹיָה לָכֶם

לֹא בַּשָּׁמַיִם כִּי כָאן

עַל אֶרֶץ וְיוֹשְׁבִי־בָהּ

עַל אֶרֶץ וְטוּבָהּ —

עַל כֵּן כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמוֹר:

הִנֵּה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב

וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרַע

אֶת הַבְּרָכָה וְאֶת הַקְּלָלָה

וְכַאֲשֶׁר תִּבְחֲרוּ כֵּן יֶהִי —

אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם

כִּי אִם בַּקֶּרִי תֵּלְכוּ עִמָּדִי

אִם אֶבֶן תִּשְׂאוּ אֶל בָּנַי לְסָקְלָם סָקֹל

וּלְקֶלֶס וּלְזַעֲוָה תְּשִׂימוּנִי לְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה

וְחֶרֶב תִּשְׂאוּ אֵלַי לְהִלָּחֵם בִּי עַד חָרְמָה,

תִּשְׁפֹּט הַחֶרֶב בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם —

אָז אָשִׁיב נָקָם לְצָרַי וְלִמְשַׂנְּאַי אֲשַׁלֵּם

אָז יִנָּתְקוּ הַיְתָרִים הַלַּחִים מֵעָלַי

כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל בְּהָרִיחוֹ אֵשׁ

וְחָרָה אַפִּי בָּכֶם וְהָיְתָה בָּכֶם יָדִי הַחֲזָקָה

וּזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה תְּדוּשְׁכֶם וְלֹא תֵּרֶף

וְקִלַּעְתִּי נַפְשְׁכֶם בְּתוֹךְ כַּף־הַקָּלָע —

וְשָׁבָה הָאֶבֶן מִיֶּדְכֶם אֶל רֹאשְׁכֶם עַל אַחַת שֶׁבַע

וְהִשְׁכַּרְתִּי מִדִּמְכֶם חִצַּי וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר

וְשָׁכְלוּ מִנָּשִׁים אִמּוֹתֵיכֶם וּמָלְאוּ חַצְרוֹתֵיכֶם מִסְפֵּד

וְהֻגַּרְתֶּם לְפִי־חָרֶב וּמִנִּי־גֵּו תְּגֹרָשׁוּ

עַד בִּלְתִּי הַשְׁאִיר לָכֶם מַשְׁתִּין בַּקִּיר —

וְשַׁבְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם לֵאמוֹר:

לֹא כִי טוֹבָה הָאָרֶץ וּרְחָבָה

דֵּי הֲכִילֵנוּ יַחַד אֲנַחְנוּ וּכְבוֹדֵנוּ

לִהְיוֹתֵנוּ בָּהּ גּוֹי אֶחָד עָצוּם וְאַמִּיץ־כֹּחַ

אֲשֶׁר מִשֵּׂאתוֹ עַמִּים יָגוּרוּ

אֲשֶׁר אוֹרוֹ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק —

וְאִם אָמְנָם רְעַצְתִּיכֶם עַד הֵנָּה

הֲלֹא אָשׁוּב מֵאַפִּי וּגְאַלְתִּיכֶם

כִּי אֲנִי אַךְ אֲנִי הַגּוֹאֵל

וְאִם אָמְנָם רָדִיתִי אֲנִי בָּכֶם

הֵן אֲנִי לְבַדִּי אֶפְדְּכֶם

כִּי אֵין לָכֶם פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִלְּבַדִּי —

עַל כֵּן אִם לְשָׁלוֹם יִהְיוּ פְּנֵיכֶם וְלֹא לְמִלְחָמָה

וְזָרַעְנוּ אַהֲבָה תַּחַת שִׂנְאָה

וְעַל עֶלְבּוֹן וּמַדְוֶה נִמְחַל,

אָז בִּמְקוֹם שָׁם הַסָּפֵק נַצְמִיחַ אֱמוּנָה

וְיֵאוּשׁ בְּתִקְוָה נַחֲלִיף

וְשַׂמְנוּ חשֶׁךְ לְאוֹר וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה

וְנִחַמְנוּ תַּחַת אֲשֶׁר נְנֹחַם

וַהֲבִינוֹנוּ תַּחַת אֲשֶׁר נוּבַן

וּמָלְאָה הָאָרֶץ שֶׁפַע וְהַשְׂכֵּל

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

עַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ אֶת עַצְמוֹ יִשְׁכַּח

וְנִבְרְכוּ בָּנוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה —

כַּאֲשֶׁר תְּדַבְּרוּ כֵּן יֶהִי,

וַאֲשֶׁר תְּדַבְּרוּ יָקוּם.

טבריה, 6.4.1988

---

צָץ לוֹ

מאת

אהרן אמיר

הִתְבַּצֵּר לוֹ בֶּחָצֵר

עֵץ־תְּאֵנָה מוֹרִיק, נוֹהֵר:

כִּמְחִי־סַיִף צָץ־חוֹצֵץ,

מִשּׁרֶשׁ עַד נוֹף —

פֶּלֶא־עֵץ!

לֹא טִפַּחְנוּ, לֹא רִבִּינוּ,

לֹא הִשְׁקֵינוּ, לֹא רִוִּינוּ —

וּפִתְאֹם אַחַר כָּתְלֵנוּ

קָם הָעֵץ, נִבָּט מוּלֵנוּ!

לֹא שָׁתוּל וְלֹא נָטוּעַ,

לֹא חָבוּשׁ וְלֹא רָצוּעַ;

לֹא גָּדֵר לוֹ וְלֹא חַיִץ,

עַלְוָתוֹ —

עֲתֶרֶת־קַיִץ!

עִתּוֹתָיו מִי שָׁמַר,

מִדּוֹתָיו מִי שִׁעַר —

מִי זוֹכֵר רֵאשִׁיתוֹ,

מִי יָשׁוּר אַחֲרִיתוֹ!

חֻצְפָּתוֹ חִידָה הִיא לָנוּ,

מְצַפְצֵף הוּא עַל כֻּלָּנוּ:

מְעוֹנָתוֹ חֻלִּין וָחוֹל,

אוּלָם עָלֵהוּ —

לֹא יִבּוֹל!

קיץ 1991