רקע
אהרן אמיר
הֶחָכָם
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

עָמַד אֵצֶל הַנָּהָר, וּבְשׂוֹם־לֵב הָיָה סוֹקֵר אֶת שִׁטְפּוֹ

וְחוֹקֵר חֲלִיפוֹת גְּאוֹנוֹ וְשִׁפְלוֹ. עוֹמֵד הָיָה נָטוּעַ כְּמַסְמֵר

וְרַק כּוֹבֵשׁ עֵינָיו אוֹ מְרִימָן, כְּפִי צָרְכֵי הַתַּצְפִּיּוֹת,

אוֹ מְעַפְעֵף בָּהֶן – כְּחָק־טִבְעוֹ, הָאֱנוֹשִׁי כִּכְלוֹת הַכֹּל –

וְרִשּׁוּמוֹ שֶׁל הָאֵיתָן וְהַחוֹלֵף הָיָה נִטְבָּע אָז כְּאֶחָד

בְּטִיט עִסַּת־שִׂכְלוֹ, זֶה הַפּוֹקֵד וְהַזּוֹכֵר…


עָמַד וְצָפָה אֶל קִמְטֵי הָאַדְווֹת, אֶל רָצֵי הַזְּרָמִים וְתוֹכָם,

אֶל הַגַּלִּים הַמִּתְחַבְּצִים לִפְרָקִים, אֶל רִצְרוּצֵי זִיוָם

שֶׁל שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים, אֶל בָּבוּאוֹת־עָנָן,

אֶל סִילוֹנֵי־מָטָר הַמִּתְדַּפְּקִים עַל רְקִיעַ־הַמַּיִם… גַּם לֹא

גָּרַע עֵינוֹ מִן הָאַסְדּוֹת, הַדּוּגִיּוֹת, סִירוֹת הַשַּׁיִט וּשְׁאָר

הַהַמְצָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הָאָדָם מֵאָז לִרְדּוֹת בְּמֵי נָהָר וּבִדְגָתוֹ.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אַף אֶת אָזְנָיו הָיָה זוֹקֵף, פּוֹקְחָן

לִקְלֹט כָּל נִיד־אֶבְרָה וְרַחַשׁ רוּחַ קַל וְרֶטֶט־הֵד בַּאֲוִירָהּ

הַלַּח וּמְרַעֲנֵן שֶׁל הַגָּדָה הַנִּשָּׂאָה, מְקוֹם עֲמִידָתוֹ הַמּוּצָקָה…


כָּךְ כָּל יָמָיו – מֵעֵת עָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ – נִצַּב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ

אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ מֵעַצְמוֹ. הַצִּפִּיָּה הַזֹּאת הַמַּתְמִידָה

פִּתְּחָה בּוֹ חַיֵּי־נֶפֶשׁ עֵרָנִים, אַךְ הוּא הִדִּיר עַצְמוֹ מֵהֶם

בְּכַוָּנָה: הוּא לֹא בִּקֵּשׁ כִּי אִם לִהְיוֹת סוֹקֵר עֶלְיוֹן,

חֲסַר־פְּנִיָּה, בּוֹחֵן־זִרְמָה־וָעַב, יוֹדֵעַ מַה לְמַטָּה וּמֵעָל.

לוּ נִזְקְקוּ הָאֱלֹהִים לְשֶׁכָּמוֹהוּ, הָיוּ שָׂמִים אוֹתוֹ נְצִיב מִטַּעֲמָם

עַל הַנָּהָר וְכָל שֶׁסְּבִיבוֹ, קְנֵה־מִדָּה לָמֹד עַל פִּיו

אֶת רִשּׁוּמֵי הַמְאֹרָעוֹת הַקּוֹסְמִיִּים בְּקֶרֶן־זָוִיתוֹ הַנִּכְבָּדָה…


בֵּין כֹּה וָכֹה, הוּא חָשׁ עַצְמוֹ – כְּכָל אֲשֶׁר הוֹאִיל לָחוּשׁ עַצְמוֹ –

נֵחַן בְּדַעַת וְהַשְׂכֵּל וּבִסְגֻלַּת שִׁוְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ הַסַּלָּח

שֶׁהִיא מְנַת־חֶלְקָם הַמְאֻשָּׁרָה שֶׁל הַמְבִינִים אֶת הַחַיִּים לַאֲשׁוּרָם…

וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ יָמָיו לָמוּת, הוּא צָנַח־נֶאֱסַף אֶל מֵימָיו

כִּסְחִיף־עֵץ בְּבוֹא עִתּוֹ: עָנִי מִמַּעַשׂ, אַךְ שְׂבַע־רָצוֹן־עִם־רְשָׁמִים –

וְכָל חָכְמַת הַיְקוּם בִּבְנֵי־מֵעָיו.

המלצות קוראים
תגיות