רקע
אהרן אמיר
שׁתֵּי אֲחָיוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

לנשמת ז’קלין כהנוב


הָאִשָּׁה הַזָּרָה בַּמִּטָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבַּחֶדֶר מִתְרַעֶמֶת עֲלֵיהֶן אֵין־אוֹנִים: רוֹצָה הָיְתָה שֶׁתֶּחְדַּלְנָה מִלַּהֲגָן וּמֵהֲלָצוֹתֵיהֶן. צֵל־חִדָּלוֹן עַל פָּנֶיהָ, עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת בְּחָזְקָה, וְכֹחַ לֹא נוֹתַר בָּהּ עוֹד לִמְחוֹת וְלִתְבֹּעַ. אֲבָל שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת מוֹסִיפוֹת לְהָסִיחַ בֵּינֵיהֶן כַּאֲחוּזוֹת בּוּלְמוּס. עַל כָּל שֶׁיַּעֲלֶה הַמַּזְלֵג: סְפָרִים, תַּבְשִׁילִים, מַלְבּוּשִׁים, ְדִידוֹת נִשְׁכָּחוֹת וּזְכוּרוֹת, סְרָטִים שֶׁרָאוּ, מִשְׂחָקִים אוֹ חַגִּים שֶׁל יַלְדּוּת, פָּרְשִׁיּוֹת־אֲהָבִים

אוֹ מַחֲלוֹת מִשֶּׁכְּבָר, שֶׁלָּהֶן כְּמוֹ גַּם שֶׁל זוּלָתָן, וְכֵן עַל אַבָּא הַמָּנוֹחַ, וְעַל אִמָּא שֶׁעוֹרְקֶיהָ מִסְתַּיְּדִים וְהוֹלְכִים. מְסַפְּרוֹת הֵן וְאֵינָן פּוֹסְקוֹת, חוֹבָה הִיא לָהֶן כִּבְיָכוֹל לְהַסְפִּיק. וְאִם הֵן פֹּוסְקוֹת אֵין זֶה כִּי אִם בְּשֶׁל הַצְּחוֹק. צְחוֹק הַמִּדַּרְדֵּר כֶּאֱגוֹזִים מִפִּי הַצְּעִירָה, וּכְמוֹ אַדְוָה רָפָה הוּא מַרְעִיד בְּלֶחְיֵי הַבְּכִירָה. בַּקְּלָף הַדַּק וְהַיְרַקְרַק שֶׁל חֶלְקַת לְחָיֶיהָ, בַּשְּׁבִיב הָעַז שֶׁל תְּשׁוּקַת־חַיִּים נוֹאֶשֶׁת בְּעֵינֶיהָ.


שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הֵן. שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. בְּכִירָה וּצְעִירָה. אַחַת בַּמִּטָּה, אַחַת עַל כִּסֵּא. אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִשָּׁם. אַחַת שֶׁכְּבָר הוֹצִיאוּ לָהּ כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִבִּפְנִים, וְאַחַת שֶׁהוֹצִיאוּ לָהּ רַק אֵבֶר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אַחַת שֶׁלֹּא תּוֹצִיא, מִן הַסְּתָם, אֶת שְׁנָתָהּ, וְאַחַת שֶׁעוֹד נָכוֹנוּ לָהּ חַיִּים וּמָחָר תָּטוּס לָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם: אֶל בַּעַל, בָּנוֹת, עֲסָקִים. אֲבָל בִּיקָר הָאוֹר הַזֶּה שֶׁל בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת

מְדַמּוֹת הֵן שְׁתֵּיהֶן לָשׁוּב אֶל יַלְדּוּתָן. כְּמוֹ בְּאַחַת פָּקְעוּ הַשָּׁנִים, עַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים, נִשּׂוּאִים, גֵּרוּשִׁים, נְדוּדִים, פְּטִירוֹת, הֶרְיוֹנוֹת וְלֵדוֹת נְמוֹגִים עַתָּה כְּלֹא הָיוּ. גַּם הַמֶּרְחָק שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶן לְשֶׁעָבַר — רוּחָנִי תְּחִלָּה, אַחַר־כָּךְ גַּם פִיזִי — גַּם נִימִים שֶׁל קִנְאָה וְטִינָה וּבִטּוּל

וּבִקֹּרֶת — כָּל אֵלֶּה מֻתָּכִים עַתָּה וְאֵינָם בַּחֲמִימוּת יַלְדּוּתָן הַנִּגְאֶלֶת בִּשְׁעַת בֵּין־שְׁמָשׁוּת שֶׁל כִּפּוּרִים וָחֶסֶד, יַלְדּוּתָן הַשָּׁבָה לְהָחֵם עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת, פֹּה לְיַד הַפִּשְׁפָּשׁ הַפָּתוּחַ אֶל מָוֶת, הַפִּשְׁפָּשׁ הַמְפַרְפֵּר וּפוֹלֵט חֵרוּקָיו עִם כָּל נִיד שֶׁל יִסּוּרִים בְּרוּחַ מְצוּיָה.

אפריל 1979

המלצות קוראים
תגיות