רקע
אהרן אמיר
סָמִיסֵן בְּחֵיפָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

עֵינַיִם מְלֻכְסָנוֹת וְהָרַגְלַיִם אֲסוּפוֹת תַּחְתֶּיהָ

שְׂעָרָה הַשָּׁחוֹר הֶחָלָק נֶאֱסָף עַל רֹאשָׁהּ כַּמָּסֹרֶת

מְרוּטוֹת גַּבּוֹתֶיהָ עַד־דַּק שְׂפָתֶיהָ שָׁנִי

וְתֹאַם־אֵבָרִים שְׁמַנְמָן נָתוּן בְּקִימוֹנוֹ צָחוֹר שֶׁל מֶשִׁי

וּבְאַבְנֵט שָׁחוֹר. עַל מַחְצֶלֶת יוֹשֶׁבֶת אִשָּׁה יַפָּנִית

רְכוּנָה וּפוֹרֶטֶת, בִּתְנוּחָה מְסָרְתִּית, עַל סָמִיסֵן.

כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ, כִּמְדוּמֶה, לִכְלִי־הַמֵּיתָרִים הַיַּפָּנִי הַזֶּה.

אִם כֹּה וְאִם כֹּה, קָהָל יַקִּיפֶנָּה. קָהָל שַׁבָּתִי.

עֲשָׂרוֹת מִמַּשְׂכִּילֵי חֵיפָה הָעִיר, נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם,

שׁוֹחֲרֵי־תַּרְבּוּת אֲנִינִים הַפּוֹקְדִים אֶת מוּזֵאוֹן־טִיקְטִין

לְאֳמָנוּת יַפָּנִית, קָטָן וְאִינְטִימִי, עַל הַר־הַכַּרְמֶל.

בְּצֵל הַמָּלוֹן הַגָּדוֹל. סָמוּךְ לְגַן־הָאֵם שֶׁבּוֹ,

בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת, מַנְצִיחַ אָב לְיוֹם־יָבוֹא

אֶת אֵשֶׁת־חֵיקוֹ וּשְׁלשֶׁת יַלְדֵּיהֶם, הַמְחַיְּכִים אֶל מוּל

הַמַּצְלֵמָה. יוֹם יָבוֹא וְיִמְצָאוּם, מַצְהִיבִים וּקְמוּטִים,

בַּתַּצְלוּם הַצִּבְעוֹנִי, בְּבֵית אֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה וְהוּא

כְּבָר גֶבֶר־בִּגְבָרִים, מְטֻפָּל בִּילָדִים הוּא עַצְמוֹ, קְשֵׁה־יוֹם

וּמְהִיר־חֵמָה, אוּלַי יְדוּעַ־חֹלִי. אִם יִהְיֶה עוֹד. אִם יִהְיֶה.


יוֹם יָבוֹא וְהָאִשָּׁה הַפּוֹרֶטֶת עַל מֵיתְרֵי הַסָּמִיסֵן הָאֲרֻכִּים,

תִּזְכֹּר כִּבְחֲלוֹם, לִבְנַת־שֵׂעָר, בְּלַת־בָּשָׂר, בְּסוֹד נְכָדִים וְנִינִים,

בְּעֲיָרָה שֶׁלְּיַד יוֹקוֹהָמָה, לְמָשָׁל, אוֹ אוּלַי בְּמָצוּיָמָה שֶׁבָּאִי שִׁיקוֹקוּ,

בֹּקֶר אֶחָד בְּעִיר נִשְׁכַּחַת, חֵיפָה שְׁמָהּ אוֹ מַשֶּׁהוּ־כָּזֶה,

שֶׁבּוֹ הִפְלִיאָה קָהָל נָכְרִי בְּמוּזֵאוֹן־לְאֳמָנוּת־יַפָּן

בִּנְגִינָתָהּ בַּסָּמִיסֵן, תּוֹךְ שֶׁהִיא מְלַוָּה אֶת עַצְמָהּ מִדֵּי־פַּעַם

בְּשִׁירָה הַבּוֹקַעַת מֵעֹמֶק חָזֶה וְנִשְׁפֶּכֶת כְּאֶשֶׁד כָּבוּשׁ מִמֶּרְחָק,

בְּשִׁבְתָּהּ עַל מַחְצֶלֶת, רְכוּנָה כַּמָּסֹרֶת, וְסָבִיב לָהּ

סִדּוּרֵי־פְּרָחִים יַפָּנִיִּים מֻכָּרִים, מַעֲשֵׂה גְּבָרוֹת וַאֲדוֹנִים

נִלְהָבִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹם נִדָּח שֶׁבְּאַסְיָה הַמַּעֲרָבִית. בֹּקֶר אֶחָד

מְנֻמַּר־עֲנָנִים־וּנְגֹהוֹת הָיָה זֶה, וּבְתֵבוֹת־תְּצוּגָה שֶׁבַּמּוּזֵאוֹן


נֶעֶרְכוּ מִינֵי נְצוּקֶה, שֶׁהֵם חֶפְצֵי־נוֹי זְעִירִים, כַּיָּדוּעַ, מִינֵי

אִנְרוֹ, שֶׁהֵם, פְּעוּטִים שֶׁלִּי, תִּלְיוֹנִים לְהַחְזָקַת תְּרוּפוֹת

וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, וּמִינֵי צֻבָּה, אוֹתָם מָגִנֵּי־חֲרָבוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת

אוֹ עֵץ מִתְּקוּפַת־אֵדוֹ.

וְאוּלַי גַּם אֲנַחְנוּ נִזְכֹּר

אֵיךְ שָׁמַעְנוּ בְּבֹקֶר־מְנוּחוֹת תַּרְבּוּתִי אֶת נְגִינַת הַסָּמִיסֵן,

עֵת נֵרֵד בִּדְרַגְנָעוֹת אֶל תַּחֲנַת הַכַּרְמֶלִּית שֶׁלֹּא הַרְחֵק

מִכָּאן וְנַעֲשֶׂה דַּרְכֵּנוּ, בְּקָרוֹן מָשׁוּךְ בַּכֶּבֶל, בְּבֶטֶן הָהָר

שֶׁבּוֹ חָצַב מְעָרוֹתָיו אֲדַם־הַכַּרְמֶל הַקַּדְמוֹן, הוּא אֲדַם־הַמְּעָרוֹת

הַכַּרְמֶלִּי, בִּימֵי הַנֵּיאוֹלִיתִיקוֹן, וּכְלֵי־פְּצֹלֶת עָשָׂה לוֹ אָז מֵאַבְנֵי־הָר

לָצוּד צֵידוֹ וְלִטְבֹּחַ טִבְחוֹ. אֶל הַנָּמָל נַעֲשֶׂה אֶת דַּרְכֵּנוּ אֶל

אֳנִיָּה בַּנָּמָל הַנּוֹסַעַת תַּרְשִׁישָׁה, לָשֵׂאת עַד תַּרְשִׁישׁ אֶת זִכְרוֹ

שֶׁל הַבֹּקֶר הַזֶּה וְאֶת זֵכֶר אוֹתָהּ יַפָּנִית שֶׁל צְחוֹר וּשְׁחוֹר וְשָׁנִי,

שֶׁשִּׁירָהּ כְּמוֹ אֶשֶׁד בּוֹקֵעַ מִבֶּטֶן הָהָר בְּפָרְטָהּ עַל הַכְּלִי

שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ, אוּלַי, סָמִיסֵן.


אִם נִהְיֶה עוֹד. אִם נִהְיֶה.


אפריל 1979

המלצות קוראים
תגיות