רקע
דן אלמגור
בנצי השמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן: רפי בן-משה

שרה: להקת גייסות השריון בתכניתה “זמר לשריון” (1962)


כְּשֶׁבֶּנְצִי הַשָּׁמֵן סוֹף-סוֹף נוֹלַד

כָּתְבוּ עָלָיו בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל:

"בְּתֵל-אָבִיב נוֹלַד תִּינוֹק נֶחְמָד.

תִּשְׁעָה וָחֵצִי קִילוֹ הוּא שׁוֹקֵל!"


בְּגִיל חָדְשַׁיִם הָרוֹפֵא טָעַן:

“יֵשׁ לְהַתְחִיל בְּדִיאֵטָה חֲמוּרָה!”

וּכְשֶׁהִגִּיעַ בֶּנְצִי אֶל הַגַּן –

קִדְּמוּ אוֹתוֹ הַחֶבְרֶ’ה בְּשִׁירָה:


"בֶּנְצִי הַשָּׁמֵן,

בַּבֶּטֶן יֵשׁ לוֹ בֵּן.

אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ? אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?

‘בֶנְצִי הַשָּׁמֵן’!"


אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בֶּנְצִי לֹא אָהַב,

וְהִתְעַמְּלוּת שָׂנָא הוּא עַד מְאוֹד.

אֶת “אוֹת הַסְּפּוֹרְט” עָבַר בְּקֹשִי רַב –

לַמְרוֹת שֶׁהוּא נִבְחַן עִם הַבָּנוֹת.


כֻּלָּם קָפְצוּ עַל חֶבֶל, בַּמִּשְׂחָק;

אָז הוּא בַּצַּד הֶחְזִיק בַּחֲבָלִים.

וּכְשֶׁכֻּלָּם רָקְדוּ בִּ“קְרָקוֹבְיָאק” –

רַק הוּא הֵזִיז אֶת כָּל הַסַּפְסָלִים.

בֶּנְצִי הַשָּׁמֵן…


כְּשֶבֶּנְצִי בָּא לַקֶּלֶט, כְּחַיָּל:


“אֵין בַּמַּחְסָן כָּאֵלֶּה מִסְפָּרִים!”

כְּדֵי לִתְפֹּר לוֹ בִּמְיֻחָד סַרְבָּל,

תָּפְרוּ לוֹ בַּד שֶׁל אֹהֶל-סַיָּרִים.


כְּשֶאֶת עַצְמוֹ הִסְוָה הוּא בַּסִּדְרָה,

חָשְׁבוּ שֶׁזֶּהוּ הַר לֹא מְסֻמָּן.

מִתַּחַת תַּיִל, בְּתִרְגּוּל זְחִילָה,

תָּמִיד חָטַף הוּא תִּיל בַּיַּשְׁבָן.


בֶּנְצִי הַשָּׁמֵן…


רָאוּ שֶׁהוּא פָּשׁוּט מִשְׁקָל כָּבֵד –

שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְחֵיל הַשִּׁירְיוֹנִים.

הוּא בֶּהָרִים קָשֶׁה הָיָה עוֹבֵד

לִדְחֹף אֶת כָּל הַ“סּוּפֶּרֶ-שֶׁרְמָנִים”.


כָּל חֲבֵרָיו הִשְׁתַּחְרְרוּ מִזְּמַן;

אָז לָמָּה הוּא בַּחַיִל גַּם כָּעֵת?

כִּי פַּעַם הוּא נִכְנַס לְאֵיזֶה טַנְק –

וְלֹא הִצְלִיחַ עַד הַיּוֹם לָצֵאת!


בֶּנְצִי הַשָּׁמֵן…

המלצות קוראים
תגיות