רקע
דן אלמגור
האורכסטרה של ראשון לציון

הלחין ושר: שמעון ישראלי בתוכניתו “התאומים” (1962)


בַּיָּמִים שֶׁקּוֹסוֹבִיצְקִי,

הַמְּנַצֵּחַ הַגָּאוֹן,

לֹא יָדַע לִקְרֹא תָּוִים-בְּלִי-נְקֻדּוֹת,

בָּא לָאָרֶץ אוֹסוֹבִיצְקִי,

מִפְּקִידָיו שֶׁל הַבָּרוֹן,

וְאָמַר לִפְרַיְמָן: "קִים,

וְאוֹרְכֶּסְטְרָה פֹּה נָקִים."


מֵאִירֹובִיץ בָּא עִם פַּיְלָה.

חִיסִין בָּא עִם תֹּף מֵעוֹר.

גִיסִין בָּא לוֹ

עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה נֶט.


בָּא אֲפִלּוּ מוֹיְשֶׁה זַיְלֶר,

עִם מֵיתָר, אַךְ בְּלִי כִּנּוֹר.

וּמָאֶסְטְרוֹ אוֹסוֹבִיץ

אָז הֵרִים אֶת הַשָּׁרְבִיץ

וְ… וְ…..


אֵיזֶה אוֹרְכֶּסְטְרָה!

אֵיזֶה אוֹרְכֶּסְטְרָה יפה!

הַמְּנַגְּנִים דִּבְּרוּ רוּסִית,

אֲבָל זִיְּפוּ רַק בְּעִבְרִית.

אֵיזֶה אוֹרְכֶּסְטְרָה!

רִאשׁוֹן לַצִיּוֹן, מַרְשׁ!


הִיא נִגְּנָה בְּ“שַׁעַר מִקְוֶה”

“שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס צִיּוֹן” –

וְנָסְעָה לְנֵס צִיּוֹנָה, לְקוֹנְצֶרְט.

הִיא נִגְּנָה בְּפֶתַח תִּקְוָה,

וּכְשֶׁבָּא כְּבוֹד הַבָּרוֹן

הִיא נִגְּנָה לוֹ בְּשִׂמְחָה –

הוּא הִפְסִיק אֶת הַתְּמִיכָה.


בַּחַגִּים, עִם רֶדֶת לַיִל,

הִיא יָצְאָה אֶל הַחוֹלוֹת

לְנַגֵּן בְּאוֹר יָרֵחַ “קְרָאקוֹבְיָאק”.

וְיָצְאוּ בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם

בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת,

בִּילוּ“יוֹת וּבִילוּ”יִים.

וְהָלְכוּ שָׁם בִּלּוּיִים!


וּבְלֵיל שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב –

רִקּוּדִים בְּ“בֵית-הָעָם”;

אֲבָל סַבָּא וְגַם סָבְתָא לֹא רָקְדוּ.

בַּפַּרְדֵּס עַל יַד הַיֶּקֶב

הֵם יָשְׁבוּ בְּלֵב נִפְעָם,

וְשָׁרְקוּ אֶת הַמִּזְמוֹר

בְּמִבְטָא רוּסִי טָהוֹר.


אֵיזֶה אוֹרְכֶּסְטְרָה…



ה“אורכסטרה” הראשונה בארץ קמה באמת במושבה ראשון לציון, כשנה לפני שהקים הרצל את התנועה הציונית ולפני שהגיע לביקור בארץ. בגלל היקב ונוכחות פקידי הברון רוטשילד נקראה המושבה לעתים בהומור “פריז הקטנה”. חלק מהשמות בשיר (אוסוביצקי, גיסין וחיסין) אמיתיים (בוריס אוסוביצקי היה המנצח). החרוז “היא ניגנה לו בשמחה –/ הוא הפסיק את התמיכה” אהוב עלי במיוחד.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות