רקע
דן אלמגור
כל הכבוד

לחן: דובי זלצר

שר: יהורם גאון במחזמר “קזבלן” (1966)


בַּ“קַּסְבָּה” בַּחֲצִי הַיּוֹם

כְּשֶׁהַשּׁוּק פָּתוּחַ,

הָיִיתִי כָּכָה-סְתָם הוֹלֵךְ

וְהֶחָזֶה מָתוּחַ.

כֻּלָּם אוֹמְרִים: "אֵיזֶה קָנוֹן

עוֹבֵר בַּסִּמְטָאוֹת!"

עוֹשִׂים “שָׁלוֹם” מִכָּל חַלּוֹן:

“כָּל הַכָּבוֹד!”


כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים אָז טוֹב מְאוֹד

לְמִי, לְמִי, יֵשׁ יוֹתֵר כָּבוֹד.

כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים אָז טוֹב מְאוֹד

לְמִי, לְמִי, תָּמִיד לְמִי, יֵשׁ יוֹתֵר כָּבוֹד.


וּכְשֶׁהַקְּרָב הָיָה בּוֹעֵר

וְהַכִּתָּה לֹא זָזָה,

הַמְּפַקֵּד הָיָה אוֹמֵר:

“אַתָּה רִאשׁוֹן, יָא-קָזָה!”

כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁקָּזַבְּלָן

רִאשׁוֹן תָּמִיד לִצְעֹד,

וּמֵאָחוֹר הֵם צָעֲקוּ:

“כָּל הַכָּבוֹד!”

כֻּלָּם הָיוּ יוֹדְעִים אָז…


אֶחָד הוֹלֵךְ עִם בַּחוּרָה

בְּיָפוֹ בֵּין-עַרְבַּיִם.

אִם רַק אֶרְצֶה, אֶצְלִי תִּהְיֶה

יָשָׁר בֵּין הַיָּדַיִם.


אַךְ לֹא אַפְרִיעַ לַבָּחוּר,

שֶׁלֹּא יַתְחִיל לִרְעֹד.

כִּי זֶה אֶצְלִי פָּשׁוּט פְּרִינְצִיפּ:

לִי יֵשׁ כָּבוֹד!


אִם בָּא שִׁכּוֹר לְאֵיזֶה בָּר

אֲנִי אוֹתוֹ מַרְגִּיעַ.

הוּא עָף אֶצְלִי מִן הַשָּׁעוֹן

יָשָׁר עַד גֶ’בֵּלִיָּה;


אֲבָל אַחַר כָּךְ הוּא חוֹזֵר,

חוֹזֵר קָטָן מְאוֹד,

מֵרִים כּוֹסִית וְעוֹד אוֹמֵר:

“כָּל הַכָּבוֹד!”


כֻּלָּם מִיָּד יוֹדְעִים פֹּה טוֹב מְאוֹד

לְמִי, לְמִי, יֵשׁ יוֹתֵר כָּבוֹד…



על “השטח הגדול” של יפו כתבתי כמה פזמונים בעקבות מחזותיו של יגאל מוסנזון: שיר הנושא לסרט “אלדורדו” (1963) ושירי המחזמר “קזבלן” (1966), וביניהם “כל הכבוד”, “תרד ממני, קזבלן” והשיר על “סלע אנדרומידה”, שנועד לרחל הצעירה החולמת לצאת מהרובע. על “משפט קזבלן” ראה הערה בעמוד 310.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות