רקע
דן אלמגור
סע וטייל ברחבי ישראל
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

הלחין: רוני וייס

שר: שמעון ישראלי (1972)


אִם נִמְאַס גַּם לְךָ לִסְבֹּל אֶת הָעִיר –

הַמַּחְנָק וְהַדֹּחַק וְזִהוּם הָאֲוִיר,

צֵא וּבְרַח, יְדִידִי, מִן הֶהָמוֹן

וּמְצָא לְךָ וִילָה שְׁקֵטָה בְּסַבְיוֹן.

אֵין שָׁם רַעַשׁ בִּכְלָל. שָׁם נָעִים וְשָׁקֵט.

רַק הַבַּיִת רוֹעֵד כְּשֶׁהַגַּ’מְבּוֹ נוֹחֵת.

הַיְּלָדִים בְּהֶלֶם. הָאִשָּׁה מִתְעַלֶּפֶת.

זֶה טִבְעִי, כְּשֶׁגָּרִים בִּשְׁכוּנָה מְעוֹפֶפֶת.

סַע וְטַיֵּל

בְּרַחֲבֵי יִשְׂרָאֵל.


אָז צֵא אֶל הַחוֹף, אִם פָּנוּי שָׁם עֲדַיִן,

וְכָל רֶגַע תַּחְטֹף “פִּינְג־פּוֹנְג” בָּעַיִן.

אִשְׁתְּךָ מִדַּקָּה לְדַקָּה מִשְׁתַּזֶּפֶת,

אַךְ לֹא מִן הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא מִן הַזֶּפֶת.

אָז סַע לַכִּנֶּרֶת. תִּרְקֹד שָׁם בָּלֶט

בֵּין קֻפְסוֹת שִׁמּוּרִים וּנְיַר טוּאָלֶט.

לִידִיעַת הַדַּיָּגִים הַמַּפְלִיגִים בַּיָּם:

הַדָּגִים נֶעֶלְמוּ. רַק הַ“בַּרְחָשׁ” קַיָּם.

סַע וְטַיֵּל

בְּרַחֲבֵי יִשְׂרָאֵל.


עֲלֵה לַכַּרְמֶל וְתִנְשֹׁם בְּסִפּוּק

אֲוִיר מְזֻקָּק מִבָּתֵּי הַזִּקּוּק.

אִשְׁתְּךָ הַשְּׁזוּפָה מַחְוִירָה, מִשְׁתַּעֶלֶת,

כִּי אֲוִיר הֶהָרִים צָלוּל שָׁם כְּמֶלֶט.

אָז בְּרַח לְאֵילַת: שָׁם תּוּכַל לֶאֱכֹל

אֶת מֵי הַשְּׁתִיָּה – מֵרֹב מַגְנֶזְיוּם וְחוֹל.

עַלִּיז בְּאֵילַת. שָׁם שָׂמֵחַ כָּל אִישׁ.

לֹא בִּגְלַל הַנּוֹף. בִּגְלַל הֶ… חָשִׁישׁ!

סַע וְטַיֵּל…


אָז קַח תָּ’אִשָּׁה וְאֶת הַבָּנִים

לָדוּג בְּנַחַל הַתַּנִּינִים.

הָיוּ שָׁם פַּעַם תַּנִּינִים, זֶה נָכוֹן;

אֲבָל מָה? הֵם מֵתוּ – בִּגְלַל הַסִּרָחוֹן!

אָז בְּרַח דָּרוֹמָה, לְחוֹף פַּלְמָ"חִים.

הִנָּפֵשׁ בְּצֵל אַגָּנֵי הַשְּׁפָכִים.

וְאִם שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה –

עֲשֵׂה לֵךְ פִּיקְנִיק עַל מִזְבֶּלֶת חִירִיָּה.

סַע וְטַיֵּל

בְּרַחֲבֵי יִשְׂרָאֵל.


אָז חֲזֹר אֶל הָעִיר אֶל בֵּיתְךָ הַיָּשָׁן.

זוֹ דִּירָה – אַרְבָּעָה כִּוּוּנֵי עָשָׁן!

תִּסְגֹּר כָּל תְּרִיס וְתִנְעַל כָּל חַלּוֹן

וַעֲשֵׂה אֶת הַפִּיקְנִיק עַל רִצְפַּת הַסָּלוֹן.

יָפָה הִיא אַרְצֵנוּ, לַעֲזָאזֵל.

אֵין עוֹד אֶרֶץ כָּמוֹהָ בִּשְׁבִיל לְטַיֵּל.

הַנּוֹף מַרְהִיב, הָאֲוִיר מַחְכִּים;

רַק חֲבָל שֶׁהוּא מָלֵא חַיְדַּקִּים.

וְרַק כְּשֶׁיִּקְבְּרוּךָ בְּאַדְמַת הַלְּאֹם –

רַק אָז תּוּכַל לְהָעֵז לִנְשֹׁם.

כִּי נוֹפָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ בָּרִיא וּמַרְשִׁים

בִּתְנַאי שֶׁמַּבִּיטִים בּוֹ

מִן הַשָּׁרָשִׁים!

המלצות קוראים
תגיות