רקע
דן אלמגור
ההיסטוריה היתה שונה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן: שרל אזנבור (“מרז’ולינה”)

מהתכנית “היסטוריה בגרוש” ב“מועדון התיאטרון” בחיפה (1962)


הָיָה קֵיסָר וְטִיטוּס שְׁמוֹ.

יַתּוּשׁ זִמְזֵם לוֹ בְּמוֹחוֹ.

לוּ חַי הַיּוֹם אוֹתוֹ שַׁלִּיט –

הָיָה כּוֹכַב סִרְטֵי פִּרְסוּם לְ“פְלִיט”!

("טִיטוּס, טִיטוּס, מָה פֵּרוּשׁ?

הַקֵּץ לַזְּבוּב וְלַיַּתּוּשׁ!")1

הַהִיסְטוֹרְיָה הָיְתָה שׁוֹנָה,

אֲבָל כָּךְ – זֶה מְעַנְיֵן יוֹתֵר.

הַהִיסְטוֹרְיָה כְּבָר יְשָׁנָה,

וְטוֹב שֶׁאִישׁ אוֹתָהּ כְּבָר לֹא זוֹכֵר.


גַּם אַרְכִימֵדֶס הַמְּלֻמָּד

עָשָׂה נִסּוּי בְּתוֹךְ אַמְבָּט:

שָׁפַךְ קְצָת מַיִם לָרִצְפָּה,

וּמָה גִּלָּה? – “חֲבָל עַל כָּל טִפָּה!”2

הַהִיסְטוֹרְיָה הָיְתָה שׁוֹנָה…

הָיָה קֵיסָר, נֵירוֹן קֵיסָר,

שֶׁאֶת עִירוֹ בָּאֵשׁ גָּמַר,

וְשָׁר נִרְגָּשׁ עַל הַגְּזוּזְטְרָה:

“אָרִיבִידֶרְצִ’י, רוֹמָא הַיְּקָרָה!”

הַהִיסְטוֹרְיָה וַדַּאי תִּסְלַח

אִם אֵיזֶה פְּרָט לֹא מְדֻיָּק כָּל כָּךְ.

הַהִיסְטוֹרְיָה כְּבָר לֹא תַּחְזֹר,

אַךְ כָכָה קַל יוֹתֵר אוֹתָהּ לִזְכֹּר.

קוֹלוֹמְבּוּס, הוּא פָּטֶנְט מָצָא

לְהַעֲמִיד אֶת הַבֵּיצָה.

הַיּוֹם בְּלִי כָּל מַאֲמַצִים

הָיָה מַחְתִּים בִּתְנוּבָה תַּ’בֵּיצִים.

לֹא הֶרְצְל הוּא אֲשֶׁר הָגָה:

“אִם תִּרְצוּ – אֵין זוֹ אַגָּדָה!”

אֶת הַסִּיסְמָה הַזֹּאת, פָּשׁוּט,

טָבַע (בְּכֶסֶף) קְצִין הָעִתּוֹנוּת.

הַהִיסְטוֹרְיָה הָיְתָה שׁוֹנָה –

אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה פֹּה מְדִינָה.

הַהִיסְטוֹרְיָה הִיא, בְּקִצּוּר,

רַק הַמְצָאָה שֶׁל יַחֲסֵי צִבּוּר.



כתיבת “מיניאטורות היסטוריות” פרודיסטיות על דמויות מקראיות והיסטוריות היתה ונשארה אצלי תחביב ישן ואהוב. כמעט בכל תכנית פזמונים ללהקה אזרחית או צבאית ניסיתי לשתול לפחות פזמון אחד כזה, המנסה לספר “מה באמת קרה שם?”. ב“מועדון התיאטרון” בחיפה הקדשתי שתי תכניות שונות לפזמונים כאלה – האחת, “היסטוריה בגרוש”, שביים חיים טופול וניהל מוזיקלית פרנק פלג, והשניה – “הכול אודות חוה”, שביים שרגא פרידמן וניהל מוזיקלית מאיר נוי.


  1. ברוח פרסומות מסחריות מאותם ימים.  ↩

  2. ברוח פרסומות מסחריות מאותם ימים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות