רקע
דן אלמגור
ברגע זה

לחן: משה וילנסקי

הושר בהצגה “אף מילה למורגנשטיין” (1959)

כן הלחין ושר עופר שריקי עם קרן הדר במופע, “קרן, דן – ועופר גם” (2006)


הוּא: בְּרֶגַע זֶה

שֶׁאַתְּ נִשְׁעֶנֶת עַל כְּתֵפִי כָּל כָּךְ בְּרֹךְ;

בְּרֶגַע זֶה

שֶׁבּוֹ אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ שֶׁאֵין כָּמוֹךְ;

בְּרֶגַע זֶה

מַמָּשׁ בְּאֵלֶּה הַשְּׁנִיּוֹת,

שָׂמוֹת מִילְיוֹנִים שֶׁל נָשִׁים

מִילְיוֹנִים שֶׁל רָאשִׁים

עַל מִילְיוֹנִים שֶׁל כְּתֵפַיִם גַּבְרִיּוֹת.


הִיא: בְּרֶגַע זֶה,

שֶׁבּוֹ אַתָּה נוֹשֵׁק אוֹתִי כָּל כָּךְ בְּחֹם;

בְּרֶגַע זֶה,

שֶׁבּוֹ תִּלְחַשׁ מָה שֶׁהִסְתַּרְתָּ עַד הַיּוֹם;

בְּרֶגַע זֶה,

מַמָּשׁ בְּאֵלֶּה הַשְּׁנִיּוֹת,

לוֹחֲשִׁים מִילְיוֹנִים שֶׁל גְּבָרִים

מַמָּשׁ אוֹתָם דְּבָרִים

לְמִילְיוֹנִים שֶׁל אָזְנַיִם נָשִׁיּוֹת.


הוּא: בְּרֶגַע זֶה

יֵשׁ בָּעוֹלָם אַלְפַּיִם וְשִׁשִּׁים לֵדוֹת.

הִיא: בְּרֶגַע זֶה,

מַפְסִיק לִפְעֹם לִבָּם שֶׁל אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת.

הוּא: בְּרֶגַע זֶה –

אַלְפַּיִם תְּאוּנוֹת דְּרָכִים,

הִיא: מִילְיוֹנִים ילדים בּוֹכִים,

הוּא: וּבֵין הָאֲסוֹנוֹת –

הִיא: חֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע חֲתֻנּוֹת.


הוּא: בְּרֶגַע זֶה

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא מְקוֹרִי;

הִיא: בְּרֶגַע זֶה,

לֹא אִכְפַּת לִי מָה עוֹשִׂים הָאֲחֵרִים;

הוּא: בְּרֶגַע זֶה

זוּגוֹת, אוּלַי מִילְיוֹנִים

הִיא: עוֹשִׂים מַמָּשׁ כָּמוֹנִי.

הוּא: אָז מָה, נָעִים לָךְ?

הִיא: כֵּן, זֶה מְחַמֵּם.

הוּא: וְהַמִּילְיוֹנִים?

הִיא: טוֹב, שֶׁיֵּהָנוּ גַּם הֵם!


שני דואטים של אהבה מסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים: האחד צעיר וצעירה (גליה טופול ועודד קוטלר), הזוג הצעיר בקומדיה “אף מילה למורגנשטיין” ב“בצל ירוק”, עומדים בחדר המדרגות ומנסים להתעלם מהסטטיסטיקה שקראו באיזו אנציקלופדיה, המספרת מה קורה בעולם כולו בכל רגע נתון. השני, זוג צעיר, המתלבט אם להדק את הקשר בברית הנישואים.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות